רם כרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רם כרמי, 2011
יד לילד, בקיבוץ לוחמי הגטאות, 1981-1990 (4/06)
"מרכז הנגב", 4/05
מפעל ארגמן ביבנה, 6/10
חזית פנימית באולם הספורט בבית ספר ע"ש ליידי דיוויס, 6/11

רם כרמי (נולד ב-1931) הוא אדריכל ישראלי. זוכה פרס ישראל לאדריכלות בשנת תשס"ב.

כרמי נולד בשנת 1931 בירושלים. אביו היה האדריכל דב כרמי אשר תכנן מבנים רבים בתל אביב הישנה בתקופת היישוב.

אחותו היא האדריכלית עדה כרמי-מלמד. גם הם, שניהם, זכו בפרס ישראל לאדריכלות.

על תכנון פרויקט "מרכז הנגב" בבאר שבע הוענק לו פרס רכטר על שם זאב רכטר, לשנת 1966‏[1].

תוכן עניינים

[עריכה] אקדמיה

את לימודי האדריכלות עשה בלונדון בין השנים 1951-1956.

היה פרופסור אורח ומבקר בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת קולומביה, פרופסור אורח בבית הספר לאדריכלות בשטוטגרט, פרופסור אורח בבית הספר לאדריכלות באינסברוק, פרופסור אורח בבית הספר לאדריכלות ביוסטון, טקסס, פרופסור מבקר אורח בפקולטה לאדריכלות ב-מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בעבר כיהן כפרופסור חבר בפקולטה לאדריכלות ולתכנון ערים בטכניון.

כרמי משמש כפרופסור מן המניין בבית הספר לארכיטקטורה של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון‏‏[2].

[עריכה] סגנון

רם כרמי מהווה את קולו של דור אדריכלים חדש שצמח בסוף העשור הראשון של הקמת המדינה ומרד כנגד האדריכלות הלבנה שייצגו דור האדריכלים הקודם. השפה שאימץ כרמי ושלט בה באופן חסר תקדים, היא הברוטליזם - שימוש בחומרים זמינים ופשוטים כדוגמת בטון, מתכת, עץ וזכוכית והותרתם בפרויקט ללא גימור נוסף. שפה זו זכתה לכינוי "אדריכלות אפורה" הודות לשימוש הרב בבטון חשוף שצבעו אפור. לבד מההיבט החומרי של הפרויקטים, זכו עבודותיו של כרמי לפרסום בינלאומי הודות לפרשנותו החדשה של כרמי למושגים כדוגמת "רחוב", "עיר" ו"אור". שלושת המושגים הללו אשר באו בכל יצירותיו האדריכליות לאורך הקריירה שלו, היוו ניסיונות בעיצוב עירוני בקנה מידה של בניין. דוגמאות לכך ניתן למצוא במפעל ארגמן ביבנה, בניין מרכז הנגב בבאר שבע, והתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. ניסיונות אלה, אשר היו קיצוניים ולא התקבלו תמיד על הציבור והמבקרים זוכים באופן תמידי לדיון ציבורי.

[עריכה] ביקורת

חלק מעבודותיו זכו לתשבחות רבות בארץ ובחו"ל, בהן בניין בית המשפט העליון ומסוף היוצאים בטרמינל 3. אולם רבות מעבודותיו המרכזיות בישראל נתקבלו בביקורת ציבורית קשה, כגון התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, אשר נטען כלפיה שגרמה לנזקים אורבניים קשים בסביבתה, קמפוס הר הצופים, בו מתקשה הציבור להתמצא, מגדלי חוף הכרמל, המסתירים את קו החוף וזכו בתואר המפוקפק "מפלצות חוף הכרמל" מתושבי העיר‏[3] ומגדלי הולילנד שפוגעים באופן קשה בקו הנוף של ירושלים, וזכו לכינוי "המפלצת על הגבעה". גם על שיפוץ בית הבימה בתל אביב נמתחה עליו ביקורת קשה‏[4]. רם כרמי הגיב לביקורת באופן בוטה "מה שעשיתי זה דבר גדול ולא אכפת לי מה אומרים כולם, שיישקו לי בתחת"‏[5].

[עריכה] פרויקטים נבחרים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • טלי חתוקה: המפעל - על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה, תל אביב: הוצאת רסלינג, תשע"ב-2011.
  • רם כרמי: אדריכלות לירית, משרד היבטחון ההוצאה לאור.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא