רם כרמי

רם כרמי, 2011

יד לילד, בבית לוחמי הגטאות

"מרכז הנגב", 4/05

מפעל ארגמן ביבנה, 6/10

חזית פנימית באולם הספורט בבית ספר ע"ש ליידי דיוויס, 6/11

רם כרמי (1931 - 11 באפריל 2013) היה אדריכל ישראלי. זוכה פרס ישראל לאדריכלות בשנת תשס"ב.

כרמי נולד בירושלים. אביו היה האדריכל דב כרמי אשר תכנן מבנים רבים בתל אביב הישנה בתקופת היישוב. אחותו היא האדריכלית עדה כרמי-מלמד. גם הם, שניהם, זכו בפרס ישראל לאדריכלות.

זכה פעמיים בפרס רכטר: בשנת 1966 על תכנון פרויקט "מרכז הנגב" בבאר שבע‏ וב-1999 על מוזיאון "יד לילד" בבית לוחמי הגטאות. זכה פעמיים בפרס רוקח: ב-1965 על תכנון בניין אל-על וב-1970 על מבני מגורים ברחוב בארי בתל אביב-יפו.

אקדמיה

את לימודי האדריכלות עשה בלונדון בבית הספר לאדריכלות של אגודת האדריכלים AA, בין השנים 1951-1956. בשנים 1975-1979 כיהן כאדריכל ראשי במשרד השיכון.

היה פרופסור אורח ומבקר בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת קולומביה, פרופסור אורח בבית הספר לאדריכלות בשטוטגרט, פרופסור אורח בבית הספר לאדריכלות באינסברוק, פרופסור אורח בבית הספר לאדריכלות ביוסטון, טקסס, פרופסור מבקר אורח בפקולטה לאדריכלות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בעבר כיהן כפרופסור חבר בפקולטה לאדריכלות ולתכנון ערים בטכניון.

כרמי שימש כפרופסור מן המניין בבית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל‏‏.

סגנון

רם כרמי היוה את קולו של דור אדריכלים חדש שצמח בסוף העשור הראשון של הקמת המדינה ומרד כנגד האדריכלות הלבנה שייצגו דור האדריכלים הקודם. השפה שאימץ כרמי ושלט בה באופן חסר תקדים, היא הברוטליזם - שימוש בחומרים זמינים ופשוטים כדוגמת בטון, מתכת, עץ וזכוכית והותרתם בפרויקט ללא גימור נוסף. שפה זו זכתה לכינוי "אדריכלות אפורה" הודות לשימוש הרב בבטון חשוף שצבעו אפור. לבד מההיבט החומרי של הפרויקטים, זכו עבודותיו של כרמי לפרסום בינלאומי הודות לפרשנותו החדשה של כרמי למושגים כדוגמת "רחוב", "עיר" ו"אור". שלושת המושגים הללו אשר באו בכל יצירותיו האדריכליות לאורך הקריירה שלו, היוו ניסיונות בעיצוב עירוני בקנה מידה של בניין. דוגמאות לכך ניתן למצוא במפעל ארגמן ביבנה, בניין מרכז הנגב בבאר שבע, והתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. ניסיונות אלה, אשר היו קיצוניים ולא התקבלו תמיד על הציבור והמבקרים זוכים באופן תמידי לדיון ציבורי.

ביקורת

חלק מעבודותיו זכו לתשבחות רבות בארץ ובחו"ל, בהן בניין בית המשפט העליון ומסוף היוצאים בטרמינל 3. אולם רבות מעבודותיו המרכזיות בישראל נתקבלו בביקורת ציבורית קשה, כגון התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, אשר נטען כלפיה שגרמה לנזקים אורבניים קשים בסביבתה, קמפוס הר הצופים, בו מתקשה הציבור להתמצא, בניין 72 של מדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון הידוע בקומות 4 וחצי ו5 וחצי אשר גרם לסטודנטים להחמיץ בחינות. מגדלי חוף הכרמל, המסתירים את קו החוף וזכו בתואר המפוקפק "מפלצות חוף הכרמל" מתושבי העיר‏ ומגדלי הולילנד שפוגעים באופן קשה בקו הנוף של ירושלים, וזכו לכינוי "המפלצת על הגבעה". גם על שיפוץ בית הבימה בתל אביב נמתחה עליו ביקורת קשה‏. רם כרמי הגיב לביקורת באופן בוטה "מה שעשיתי זה דבר גדול ולא אכפת לי מה אומרים כולם, שיישקו לי בתחת"‏.

פרויקטים נבחרים

• בניין בית המשפט העליון בשיתוף עם אחותו, האדריכלית עדה כרמי-מלמד, ירושלים.
• מסוף היוצאים בטרמינל 3, נתב"ג 2000.
• תוכנית אב האוניברסיטה העברית קמפוס הר הצופים, ירושלים.
• התחנה המרכזית החדשה, תל אביב.
• בית הספר "עמל" ע"ש ליידי דיוויס, בשיתוף האדריכלים חיים קצף ובן פלג, תל אביב, 1965-1973.
• בית אל על, בשיתוף דב כרמי (במסגרת כרמי-מלצר-כרמי), תל אביב, 1963.
• בניין מגורים, משרדים ועסקים "מרכז הנגב", באר שבע, 1960.
• יד לילד – מוזיאון להנצחת הילדים שנספו בשואה כאגף נפרד של בית לוחמי הגטאות, קיבוץ לוחמי הגטאות, 1995.
• מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע, 1982.
• "בית רוזמרין", הרצליה, 1990.
• מגדלי חוף הכרמל, חיפה.
• הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית קמפוס הר הצופים, ירושלים, 2000.
• מיזם התיאטרון תיאטרון על הירקון.
• שיפוץ בית הבימה, תל אביב, החל מ-2007.
• מתחם המגורים הולילנד, דרום ירושלים, 1995-2000.
• מפעל ארגמן לטקסטיל, יבנה.
• ספריה, מרכז כותר פיס, יבנה.
• בית נעורים, קיבוץ חולדה, 1984.
• בניין מדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון באר שבע

לקריאה נוספת

• טלי חתוקה: המפעל - על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה, תל אביב: הוצאת רסלינג, תשע"ב-2011.
• רם כרמי: אדריכלות לירית, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2001.

קישורים חיצוניים

• רם כרמי – קורות חיים, באתר פרס ישראל
• מיכאל יעקובסון, ביקור בית אצל רם כרמי, באתר Xnet‏, 29.8.11
• מיכאל יעקובסון, על פרויקט 'מרכז היקום' שתכנן כרמי למרכז ירושלים ולא בוצע, באתר Xnet‏, 1.6.11
• מיכאל יעקובסון, ראיון עם רם כרמי על בניין תיאטרון הבימה, באתר Xnet‏, 5.4.11
• מיכאל יעקובסון: פרויקט התרבות הבא בתל אביב: חידוש תיאטרון בית ליסין, 29.12.11, Xnet.
• מיכאל יעקובסון: אדריכל הבימה וה"פיל הלבן" בקיבוץ חולדה, Mynet הקיבוץ, 5.12.11
• מיכאל יעקובסון: על בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים באתר 'חלון אחורי', 12/10.
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בית הספר עמל ע"ש ליידי דייוויס, באתר 'חלון אחורי', 2.4.13
• אסתר זנדברג, ארכיטקטורת הכיבוש של רם כרמי, באתר עכבר העיר, 26/11/09
• אסתר זנדברג, רם כרמי יותר קדוש מהולילנד, באתר עכבר העיר, 15/04/10
• שני שילה וגיא ליברמן, איך נהפך רם כרמי למתכנן האולטימטיווי של סמלי המדינה ולמה זה מרגיז רבים כל כך, באתר TheMarker‏, 08/04/09
• אסתר זנדברג, בית ראש הממשלה החדש: דינוזאור בירושלים, באתר עכבר העיר, 10/02/09
• ענת ג'ורג'י, "מגדלי ההיי-טק מזכוכית שנבנים כיום הם בלוף נוצץ", באתר הארץ, 31/05/06 – ראיון עם רם כרמי
• רם כרמי, באתר הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה 2006
• בניין דירות בחיפה בתכנון רם כרמי, מאת הצלם והאדריכל עמית האס, מאי 2008
• ורד לי, צילום: אלכס ליבק, ספריות, רם כרמי, באתר הארץ, 31/03/09
• תני גולדשטיין, אדריכל הולילנד, רם כרמי: פנומן או מגלומן?, באתר ynet‏, 09/04/10
• מירב מורן, ‏תמיד הלכתי נגד ההיגיון הכלכלי. זו הטרגדיה שלי, באתר גלובס, 02/08/2010
• נועם דביר, הנצנץ הלאומי: אדריכל השיפוץ של הבימה עונה למשמיצים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
• ‫אסתר זנדברג, רם כרמי: בטון אחר, באתר הארץ, 11 באפריל 2013‬