בתיה לישנסקי
בתיה לישַנְסקי (1900 – 31 בדצמבר 1992) הייתה פסלת ואמנית מפורסמת, כלת פרס ישראל על מפעל חיים בפיסול ארץ-ישראלי. לבתיה לישנסקי היו שלוש אחיות: רחל, תמר ושרה. רחל גולדה לישנסקי ידועה כרחל ינאית בן צבי, אשת הנשיא השני יצחק בן-צבי. אחותה הבכורה, שרה, הקימה את המרפאה הראשונה של קופ"ח כללית.
בתיה לישנסקי נולדה במאלין שבברית המועצות (כיום שייך לאוקראינה) ועלתה לארץ ישראל עם משפחתה בשנת 1910. למדה בגימנסיה הרצליה בתל אביב, לרבות לימודי ציור עם אירה יאן. את לימודיה בפיסול התחילה אצל בוריס שץ בירושלים. ב-1920 למדה באקדמיה לאומנות ברומא, אך חזרה לארץ בעקבות המאורעות בארץ-ישראל בשנים 1920-1921 והתגייסה לגדוד העבודה ועבדה בקיבוץ עין חרוד. בין השנים 1923–1925 למדה בברלין והשלימה את לימודיה בפריז בשנים 1925–1929.
הציגה בסלון דֶז אנדפנדנט (Salon des Independents) בפריז בשנת 1926, בשנת 1930 בקהיר, בשנת 1953 במוזיאון סטדלייק באמסטרדם ובשנת 1962 בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב.
בשנת 1929, לאחר שחזרה לארץ, ערכה את תערוכת היחיד הראשונה שלה בארץ כשאת דברי הפתיחה נשא זלמן שזר שהגדיר אותה בנאומו כ"נביאת האמנות שאיננה עובדת אלא לאלוהים בלבד". באותה שנה קיבלה את ההזמנה הראשונה להקמת אנדרטה בחולדה, האנדרטה הראשונה מתוך תשע בסך הכל. לישנסקי הייתה בעלת שם בינלאומי ובצרפת אף השוו אותה לאוגוסט רודן.
יצירתה של לישנסקי כוללת שלוש קבוצות עיקריות:
- פסלי עץ זעירים אשר יצרה מ-1923, אלה הן דמויות שיש להן קרבת מה לקוביזם, בהם אם הפסלת, גבס, 1935. יצחק בן צבי,ברונזה 1955.
- דיוקנות אשר יצרה החל משנות השלושים בסגנון נטורליסטי-רומנטי.
- אנדרטאות, שרובן דמויות קבוצתיות מסוגננות.
בתיה לישנסקי לא נישאה מעולם ולא היו לה ילדים, לטענתה מהוות עבודותיה המשכיות לעצמה. חייה היו לא קלים ורצופים משברים אישיים, מה עוד שונדליזם והרס עבודותיה חדשות לבקרים לא הוסיפו לבריאותה הנפשית והיא ניסתה להתאבד פעמיים.
היא נפטרה בגיל 92 וקברה נמצא בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
[עריכה] בין פסלי חוצות ואנדרטאות של בתיה לישנסקי
- לורד מלצ'ט (1934) - פסל הניצב ביישוב תל מונד ברחוב הדקל ליד בית מס' 44, שהיה ביתו של לורד מלצ'ט.
- עבודה והגנה (1929) - נמצא מצפון ל'בית הרצל' ביער חולדה, ליד קיבוץ חולדה. אנדרטה שהוקמה על קברו של אפרים צ'יזיק שנפל בקרב על חולדה. היוצרת פיסלה 3 דמויות מאבן אחת: אפרים צ'יזיק ואחותו שרה צ'יזיק (שנפלה בקרב תל-חי) ודמות נוספת אנונימית. ברקע ישנם דימויים של שיבולת ומגל, המבטאים את קשר הלוחמים לעבודה, לחקלאות ולחלוציות.
- אנדרטת הנופלים בבית קשת לזכר בן אחותה עלי בן צבי, בנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי, שנפל בקרבת בית קשת במלחמת העצמאות.
- אנדרטה לנופלים (1952) בכפר יהושע. נחנכה על ידי שר החינוך והתרבות זלמן שזר.
- אנדרטה "משואה לתקומה" בקיבוץ נצר סירני.
- אנדרטת השלום שנוצקה לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים בשלוש תבניות, וניצבת בירושלים, קהיר ווושינגטון.
- מגש הכסף - בפתח בית הנשיא יצחק בן צבי בשכונת רחביה בירושלים.
- פסל השלושה בקיבוץ עינת.
- ראש של תאודור הרצל בגן "בית הראשונים" בהרצליה.
- ריקוד ההורה בכפר הנוער "אונים" בכפר סבא.
- פסל של בוגר-לוחם ב"כיכר הנופלים" בבית הספר החקלאי כדורי (1957).
- מעפילים (1986), בקיבוץ גלאון.
[עריכה] פרסים ואותות הוקרה
- פרס ישראל (1985), יחד עם הפסל יחיאל שמי.
- פרס דיזנגוף של עירית תל אביב - פעמיים ב-1944, 1957
- יקירת העיר תל אביב ב-1986
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- על פסליה של לישנסקי, מתוך אתר בית יגאל אלון
- המשוררת רחל כותבת על בתיה לישנסקי, בפרויקט בן-יהודה
- בתיה לישנסקי מתוך "אדם בגליל - מאגר מידע"
- בתיה ברוטין, בתיה לישנסקי, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
- נירית שלו-כליפא, אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 122-97
