למבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלֶמְבַּה (Lembaa) היא קבוצה אתנית באפריקה הדרומית המונה כ- 70,000 אנשים‏‏‏[1] הטוענים כי הם בעלי מוצא משותף ושייכות ליהדות.‏‏‏[2]

בני עדת הלמבה מגיעים משלושה שבטים עיקריים - באלמבה, באסנה ובאמואניה אשר דוברים את שפות הבנטו המדוברות באזור הגאוגרפי בו הם חיים. בני העדה מקיימים מנהגים ופולחן דתי בעלי הקבלה ודמיון לפולחן היהודי. מנהגים אלו הועברו כתורה שבעל פה במשך דורות‏[2]. כיום רבים מבני הלמבה הם נוצרים אך מקפידים לשמור על מספר מנהגים יהודיים.‏[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הלמבה מאמינים כי אבות אבותיהם היו סוחרים יהודיים אשר נדדו מיהודה לתימן ומשם לאפריקה לפני כ-2,500 שנה. סוחרים אלו היו ראשיהן של אחת עשרה שושלות והן: בובה, חאמיסי, סרמנה, תובקרה, דומה, מ'האני, האג'י, סדיקי, סאריפו ומנגה‏[2]. שושלת בובה, הוותיקה מבין השושלות התיישבה ביישוב הנקרא סֶנה המיוחס כיום לצנעה‏[4] .

שושלת האמיס היא זו שהובילה את הקהילה למזרח אפריקה דרך הים. באפריקה הקהילה התפצלה. חלק נשאר באתיופיה וחלק נדד ברחבי היבשת דרומה על קו החוף. הלמבה טוענים כי הקהילה השתקעה בטנזניה וקניה ושם הקימה את סנה השנייה. חלק אחר מהקהילה נדד למלאווי ומשם לזימבבואה ודרום אפריקה של ימינו בני הלמבה טוענים כי אבותיהם בנו את העיר זימבבוואה באבן, אך טענה זו עומדת בסתירה לתפישה האקדמית לפיה העיר נבנתה על ידי שבט השֹוֹנַה‏[5]. בני הלמבה מאמינים שהאל לא היה מרוצה מהתנהלות הקהילה ולכן פיזר אותה ברחבי היבשת. עם הזמן התחתנו בני הקהילה עם נשים אפריקאיות‏[2].

בני הלמבה היו ידועים כמומחים ברפואה וככורי זהב, נחושת וברזל. אנשי הקהילה נהגו למכור זהב לסוחרי הערבים במזרח ולפורטוגזים במערב‏[6].

זיקה ליהדות - אמונות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונות ומנהגים רבים של בני הלמבה מזכירים מנהגים והלכות מן היהדות. חלק מן המנהגים אינם בעלי דמיון מובהק ליהדות (קיים דמיון גם לדתות אחרות), אולם הדמיון מחזק את טענתם להיותם צאצאי העם היהודי. ד"ר רודו מת'יווה מציין אותם במאמרו:

  • בני הלמבה הם מונותאיסטים ומאמינים באל אחד הנקרא "מוארי".
  • בני הלמבה שומרים את השבת, מקדשים אותה ומהללים בה את "מוארי".
  • הם מהללים את "מוארי" על השגחתו על הלמבה ורואים בעצמם את העם הנבחר.
  • ילדי הלמבה מחונכים לכבד את הוריהם.
  • בני הלמבה אינם אוכלים חזיר או כל מזון אחר אשר נאסר מפורשות בתורה[דרושה הבהרה]. כמו כן הם אינם מערבים בשר וחלב.
  • בני הלמבה מברכים על המזון ומודים ל"מוארי" לפני כל ארוחה.
  • השחיטה של בעלי החיים דומה לשחיטה היהודית.
  • הזכרים מקרב הלמבה נימולים.
  • על מצבות בני הלמבה נמצאים לעתים קרובות קישוטים של מגן דוד.
  • בני למבה לא מתחתנים מחוץ לעדה שלהם.
  • ניתן להתקבל אל העדה אך בדומה לתהליך הגיור ביהדות, המבקש להתקבל ניתקל בהמלצות עזות שלא לנסות להתקבל. בחברת הלמבה, יכול להתקבל מי שאינו מהלמבה אל העדה, דרך חתונה עם בן/בת הלמבה, אך ורק לאחר למידת החוקים הדתיים, חוקי שמירת הכשרות והמנהגים. במידה והדבר לא נעשה הזוג מודר מהקהילה.

הפולמוס התורשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רצף דנ"א כהנים

מחקרים תורשתיים שנערכו מסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ועד היום מצאו בקרב מספר ניכר של גברים מקרב הלמבה רב-צורתיות של כרומוזום ה- Y שנקרא Cohen modal haplotype, אשר העיד לטענת המחברים על היותם צאצאים של שושלת הכוהנים, צאצאיו של אהרון. השושלת העיקרית שנתפסה כשושלת הכוהנים בקרב הלמבה הינה שושלת בובה. מדגם מקרב השושלת הזו העלה כי 52% מהם נושאים את "גן הכהנים".‏[7][8].

ככלל, שאלת הזיקה התורשתית בין תפוצות העם היהודי מעוררת עניין חריג בשיח הציבורי בישראל ובתפוצות.‏[9] במקרה של בני שבט הלמבה וקהילת בני ישראל בהודו, השפיעה קיומה של אסמכתא מדעית לדמיון תורשתי בינם לבין עם ישראל על גיבוש זהותם והגדרתם העצמית למול שכניהם.‏[10] בפרט, נמתחה ביקורת חריפה על המחקרים האמורים,[11] שבכולם לא הוכחה מובהקות סטטיסטית,[12] נמצאו ממצאים מקריים בשל גודל המדגם הקטן‏[13] וההנחות הכמותיות שבבסיסם הופרכו במקרה של בני אדם וזבובים.‏[14]. בנוסף, במקרה זה סותרת הטענה לשושלת כהנים את המסורת, מפני שעשרת השבטים אינם כוללים את שבט לוי, אשר כל הכהנים הם צאצאיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Heppner, Max Amichai (1999) "Science Ties the Lemba Closer to Mainstram Jews" Kulanu 6(2): pp.1,13
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Wuriga, Rabson (1999) "The Story of a Lemba Philosopher and His People" Kulanu 6(2): pp.1,11-12
  3. ^ Kleiman, Yaakov (2004). DNA and Tradition - Hc: The Genetic Link to the Ancient Hebrews. Devora Publishing, 81. ISBN 1930143893. 
  4. ^ "Tudor Parfitt's Remarkable Journey" NOVA Public Broadcasting System (PBS) November 2000 accessed 26 February 2008
  5. ^ Great Zimbabwe (11th–15th century) | Thematic Essay | Timeline of Art History | The Metropolitan Museum of Art
  6. ^ Parfitt, Tudor (2000). Journey to the Vanished City: The Search for a Lost Tribe of Israel. New York: Ramdon House. ISBN 0375724540. 
  7. ^ "The Lemba, The Black Jews of Southern Africa" NOVA Public Broadcasting System (PBS) November 2000 accessed 26 February 2008
  8. ^ Thomas, Mark G. et al. (February 2000) "Y Chromosomes Traveling South: The Cohen Modal Haplotype and the Origins of the Lemba--the 'Black Jews of Southern Africa'" American Journal of Human Genetics 66(2): pp. 674-686, p.685
  9. ^ Kahn SM, The multiple meanings of Jewish genes, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):179-92, PMID 16249949
  10. ^ Parfitt T, Egorova Y., Genetics, history, and identity: the case of the Bene Israel and the Lemba, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):193-224 PMID 16249950
  11. ^

    Kahn SM, The multiple meanings of Jewish genes, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):179-92, PMID 16249949

  12. ^

    Patterson N, Price AL, Reich D., Population Structure and Eigenanalysis, PLoS Genet. 2006 Dec 22;2(12):e190 PMID 17194218

  13. ^ ליאת עין-דור, אור צוק, איתן דומאני, Thousands of samples are needed to generate a robust gene list for predicting outcome in cancer, PNAS 103, 5923-5928 (2006)
  14. ^ עמוס טנאי ואריק סיגייה, Sequence context affects the rate of short insertions and deletions in flies and primates, Genome Biol. 2008;9(2):R37