מיכלאנג'לו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכלאנג'לו
פרט מתוך "בריאת האדם", הקפלה הסיסטינית בוותיקן
"יום הדין", הקפלה הסיסטינית בוותיקן

מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לודביקו בּוּאוֹנָארוֹטִי סימוניאיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni)‏ (6 במרץ 1475 - 18 בפברואר 1564), איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות. יצירותיו הרבות של מיכלאנג'לו, כגון הפסל דוד, הפרסקאות בקפלה הסיסטינית ויצירות נוספות, נחשבות לחלק מפסגת האמנות המערבית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכלאנג'לו נולד בקַפֶּרְזֶה, כפר טוסקני קטן בנפת אַרֶצוֹ, כ- 50 ק"מ מזרחית לפירנצה. אביו, לודוביקו די סימוני (Lodovico di Leonardo di Buonarotti Simoni), שימש בתפקיד פקיד ממשל (Magistrate) באזור. בגיל שש נפטרה אמו (מבית רוצ'לאי - משפחה בעלת שם באותה תקופה), מה שהוביל בסופו של דבר למעברה של משפחתו לפירנצה. אף שנולד בכפר קפרזה, החשיב את עצמו מיכלאנג'לו לאיש פירנצה עד יומו האחרון. עוד בהיותו נער רצה לעסוק באמנות, ולמרות התנגדות אביו יצא מיכלאנג'לו ללמוד אצל האמן גירלנדָיוֹ שהיה צייר ידוע בעיר פירנצה.

לאחר שנה בסדנתו של גירלנדיו, שם התנסה באמנות הפרסקו, עבר ללמוד בגן הפיסול אותו הקים לורנצו דה מדיצ'י, וכתוצאה מכך הפך לבן חסותו וגר בארמונו. בתקופת שהותו בארמון נחשף למיטב המשוררים והפילוסופים של תקופתו, ולמד על התרבות היוונית והרומית מאנשי האקדמיה האפלטונית, שנהגו להיפגש בארמון מדיצ'י. עם פטירתו של לורנצו בשנת 1492 עזב מיכלאנג'לו את הארמון אך שמר אמונים כל חייו לבית מדיצ'י.

את שתי יצירות הפיסול הראשונות שלו השלים בטרם מלאו לו 16 שנים. האחת היא תבליט של המדונה אשר מניקה את ישו התינוק, והשנייה היא תבליט של קרב הקנטאורים. מיכלאנג'לו מעולם לא מכר את יצירותיו הראשונות ודאג לכך שתמיד יהיו תלויות על קירות ביתו.

ב-1496, בהיותו בן 21, הגיע לרומא, שם יצר את פסליו הראשונים. אחד המפורסמים שבהם נקרא "פייטה" (רחמים), פסל המדונה המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. ייחודו של הפסל הוא באנטומיה המדויקת שהפגין בפיסולו של ישו ובמבטה המהורהר של המדונה. לאחר שהונח הפסל במקומו שמע מיכלאנג'לו אנשים מדברים על כך שכריסטופורו סולארי פיסל את הפייטה. מתוך זעם הוא חרט על הפסל את המשפט "Michel Angelus Bonarotus Florent Facubat" (מיכלאנג'לו בואונרוטי מפירנצה פיסלו). לאחר מכן נשבע כי לעולם לא יחתום על אף אחת מיצירותיו, ואכן, ה"פייטה" היא יצירתו החתומה היחידה של מיכלאנג'לו. באותן שנים פיסל גם את "בכחוס", אל הפריון והיין. יש הטוענים כי דמותו השאננה והמעט מתנשאת של בכחוס באה לבקר את הלך הרוח המסוכן של רומא באותה העת.

בשנת 1501 חזר לפירנצה עקב לחצים מאביו שיתמוך בכלכלת הבית. ארבע שנים בילה מיכלאנג'לו בפירנצה כשהוא כבר פסל ידוע ומבוקש. באותן שנים פיסל את "דוד", שהפך לאחד מסמליה של העיר. מיכלאנג'לו זכה בזכות לפסל את דוד מגילדת הצמר, ויצר אותו מגוש שיש פגום שאף פסל אחר לא הצליח לפסלו. תוך כדי פיסול "דוד", הוא גם צייר את "המשפחה הקדושה", הציור הראשון שאותו מכר. יצירה זו היא הצעד הראשון שלו בתחום הציור והיא זו שפתחה לו את הדלת לציור ותכנון פרסקאות, כמו אלו שבתקרת הקפלה הסיסטינית וה"רוחצים".

בשנת 1505 הזמין אותו האפיפיור יוליוס השני לרומא, ושם יצר בין היתר את הפסל "משה", עליו החל לעבוד בשנת 1513 וסיים בשנת 1542. הפסל מוצב כיום בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי. מיכלאנג'לו דימה את משה כבעל קרניים בגלל התרגום הלטיני של התנ"ך, אשר טעה בהבנת הפסוק "קרן עור פני משה" (שמות ל"ד פסוק 35).

יצירתו הגדולה והמרשימה ביותר היא ציור הפרסקו בקפלה הסיסטינית (אולם התפילות) בוותיקן שברומא, יצירה שהחל בשנת 1508 והקדיש לה ארבע שנים וחצי.

תכנונו המקורי של מיכלאנג'לו היה לצייר את שנים-עשר השליחים כמסגרת לתקרה, אך מהר מאוד הבין כי הוא רוצה למלא את כולה בפרסקאות שיתארו את בריאת העולם. תחילה נעזר בעוזריו, אך עבודתם לא נראתה לו, והוא מחק הכול והחל לצייר בעצמו. העבודה הייתה קשה לביצוע, ואילצה את מיכלאנג'לו לטפס לתקרת הכנסייה על פיגומים בגובה 19 מטרים (שאת אופן הרכבתם על התקרה פיתח בעצמו) ולעבוד בתנאים קשים. הוא היה קנאי ביותר לעבודתו וסירב לכך שמישהו מלבדו ומלבד האפיפיור יראה אותה. בסופו של דבר השפיעה עבודתו רבות על ציירים ואמנים גדולים באותה עת, כמו רפאל, שסגנון ציוריו השתנה באופן ניכר לאחר שנחשף לתקרת הקפלה. בין סיפורי הבריאה שצייר על תקרת הקפלה – הפרדת היום והלילה, בריאת אדם וחוה, הפיתוי, הגירוש מגן עדן, וסיפור המבול.

מיכלאנג'לו המשיך לצייר ולפסל גם בימי זקנתו, ובגיל 72 היה לאדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.

מיכלאנג'לו נודע באופיו המלנכולי והזעוף, ומשום כך לא נמשך לחברת אנשים ונהג להתבודד. בנוסף, נודע בהרגלי היגיינה גרועים.

מיכלאנג'לו השפיע על פסלים רבים שבאו אחריו, בהם אוגוסט רודן ואחרים.

ב-1961 ראה אור ספרו של אירווינג סטון, חיי מיכלאנג'לו. סטון שהה באיטליה מספר שנים לצורך כתיבת הספר, שהיה פסגת יצירתו. על ספרו זה קיבל אות הוקרה מיוחד מממשלת איטליה על תרומה למורשת התרבותית של הארץ.

במלאת 3,000 שנה לכיבוש ירושלים על ידי דוד העניקה לה עיריית פירנצה העתק של הפסל "דוד", במטרה להציבו במוזיאון מגדל דוד. בשל לחץ של גופים חרדים ודתיים בעיר, בהיות דמותו של דוד מוצגת עירומה, נדחתה מחווה זו.

רשימת יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנה מקום חומר מידות תמונה
פאון
מדונה c. 1491 Casa Buonarroti, פירנצה שיש 55.5 על 40 ס"מ
ילד השיש c. 1491-2 מוזיאון המטרופוליטן לאמנות שיש גובה 97 ס"מ Michelangelo (attr.)-Giovane arciere- Metropolitan Museum of Art.jpg
קרב הקנטאורים c. 1492 Casa Buonarroti, פירנצה שיש 90.5 על 84.5 ס"מ
צלב 1492 Santo Spirito], פירנצה עץ פוליכרום 135 על 142 ס"מ Santo Spirito, sagrestia, crocifisso di michelangelo 04.JPG
הרקולס
The Ark of St Dominic Basilica of San Domenico בולוניה The Ark of St Dominic
פטרוניאוס 1495 - 1494 שיש גובה 64 ס"מ St Petronius
פרוקולוס 1495 - 1494 שיש גובה 58.5 ס"מ St Proclus
מלאך עם פמוט 1495 - 1494 שיש גובה 51.5 ס"מ
קופידון פירנצה
קופידון רומא
בכחוס 1497 - 1496 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה שיש גובה 203 ס"מ Bacchus
"צלב"‏[1] 1497 - 1498? Santa María de Montserrat, מונטסראט שנהב
פייטה 1500 - 1499 בזיליקת פטרוס הקדוש, רומא שיש רוחב הבסיס 195 ס"מ, גובה 174 ס"מ Pieta
דוד 1501 - 1504 הגלריה של האקדמיה, פירנצה שיש 5.17 מטר David
המדונה של ברוז' 1504 - 1501 כנסיית גבירתנו, ברוז' שיש גובה 128 ס"מ Madonna and Child
פאולוס 1504 - 1503 קתדרלה של סיינה, שיש
פיטר 1504 - 1503 קתדרלה של סיינה, שיש
פיוס 1504 - 1503 קתדרלה של סיינה, שיש
המדונה והילד c. 1503 האקדמיה המלכותית לאמנויות, לונדון שיש קוטר 82.5 ס"מ
המדונה והילד c. 1503 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה 82 על 85.8 ס"מ
מת'יו c. 1505 האקדמיה לאמנות של פירנצה שיש גובה 271 ס"מ
קבר האפיפיור יוליוס השני 1503‏[2]
משה c. 1515 - 1513 בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא Image-Roma-sanpietroinvincoli02 detalle.jpg
העבד המורד 1513 - 1516 לובר, פריז The Rebellious Slave
העבד הגוסס 1516 - 1513 לובר, פריז The Dying Slave
'עבד צעיר,עבד מזוקן,עבד אטלס,עבד התעוררות 1513; 1519 - 1535 האקדמיה לאמנות של פירנצה
קאפלת מדיצ'י' 1534 - 1520 בזיליקת סן לורנצו, פירנצה
"גאונות הניצחון" c. 1532 - 1534 פאלאצו וקיו, פירנצה שיש גובה 261 ס"מ Michelangelo-Genius of Victory-Palazzo vecchio.jpg
רחל 1545 בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא Michelangelo-Rachel.jpg
לאה 1545 בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא Michelangelo-Leah.jpg
מצבת ג'וליאנו מדיצ'י- לילה ויום
מצבת לורנצו מדיצ'י, דמדומים ושחר
המדונה והילד
דוד/אפולו c. 1530 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה שיש גובה 146 ס"מ
ילד מתכופף c. 1530 - 1534 ארמיטאז', סנקט פטרבורג שיש גובה 54 ס"מ Michelangelo-Buonarroti-Crouching Boy-Hermitage.jpg
ישו נושא את הצלב 1520 - 1519 church of Santa Maria sopra Minerva, רומא שיש גובה 205 ס"מ Christ Carrying the Cross
ברוטוס 1540 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה שיש גובה 65 ס"מ ברוטוס
הפייטה הפלורנטינית c. 1550 מוזיאון הדואומו, פירנצה שיש גובה 253 ס"מ The Florentine Pieta
Rondanini Pietà 1564 - 1552‏[3] Castello Sforzesco, מילנו שיש גובה 195 ס"מ The Rondanini Pieta
פלסטרינה[4] האקדמיה לאמנות של פירנצה, פירנצה שיש גובה 253 ס"מ

ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנה מקום חומר מידות תמונה
הקרב על קסקינה[5]
המדונה של מנצ'סטר c. 1497 הגלריה הלאומית, לונדון טמפרה על משטח עץ 76 על 105 ס"מ Manchester Madonna
Doni Tondo c. 1503 - 1506 גלריית אופיצי פירנצה טמפרה על משטח עץ קוטר 120 ס"מ Doni Tondo
The Entombment c. 1505 הגלריה הלאומית, לונדון טמפרה על משטח עץ The Entombment
תקרת הקפלה הסיסטינית 1508 - 1512 הקאפלה הסיסטינית, הותיקן, רומא פרסקאות God Creating Adam, from the Sistine Chapel Ceiling
יום הדין האחרון 1534 - 1541 הקפלה הסיסטינית, ותיקן, רומא פרסקו 1370 × 1220 cm The Last Judgment
[The Martyrdom of St Peter 1542 - 1550 קפלת פאולינה, הותיקן, רומא פרסקו 625 × 662 cm The Martyrdom of St Peter
The Conversion of Saul 1542 - 1550 קפלת פאולינה, הותיקן, רומא פרסקו 625 × 661 cm The Conversion of Saul

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה שנות הקמה מקום תמונה
בזיליקת פטרוס הקדוש 18 רומא St. Peter's Basilica
Cordonata Capitolina רומא Cordonata Capitolina
גבעת הקפיטולין 10 רומא
ארמון פארנזה רומא Palazzo Farnese
קפלת מדיצ'י החדשה, New Sacristy, פירנצה
מדרגות הספרייה בספרייה הלורנציאנית פירנצה
תוכנית של בזיליקת סן לורנצו פירנצה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ונתן ג'ונס, הקרבות האבודים של לאונרדו ומיכלאנג'לו - הדו-קרב האמנותי שהגדיר את הרנסאנס, כנרת, זמורה-ביתן, 2014
  • מיכלאנג'לו- 1475- 1564, מאת: ג'יל נרה, הוצאת ספרי טאשן
  • מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור, מאת: רוס קינג, תרגום מאנגלית: צילה אלעזר, הוצאת דביר, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ייחוס חדש, קודם לכן יוחס לגיברטי
  2. ^ Underwent six different phases, in 1505, 1513, 1516, 1525 - 1526, 1532 and 1542
  3. ^ בלתי גמור
  4. ^ The attribution of this work to Michelangelo is disputed.
  5. ^ פרסקו בלתי גמור שנועד להתחרות עם "קרב אנגיארי" של לאונרדו דה וינצ'י