משתמש:Atzmonit/לוח היסטורי של עם ישראל

ההיסטוריה של עם ישראל משתרעת על פני אלפי שנים. עם ישראל הם צאצאי האבות, אברהם, יצחק ויעקב, אשר חיו לפני 3800 שנה בערך. לוח זה מציין תאריכים מרכזיים בתולדות עם ישראל עד תחילת ימי שיבת ציון. במקרים של מחלוקת החוקרים לגבי תאריך מסויים, תובא הדעה המרכזית לגבי התאריך, אא"כ יצויין אחרת. את ההיסטוריה של עם ישראל נחלק למספר תקופות: תקופת האבות, תקופת יציאת מצריים עד כיבוש הארץ, תקופת בקשת עמ"י (עם-ישראל) להמלכת מלך עד חרבן הבית הראשון, מתקופת בנית הבית השני (עזרה ונחמיה) עד חרבן הבית השני, מתקופת מרד בר כוכבא עד חתימת המשנה, תקופת הגמרא (אמוראים), תקופת הגאונים, תקופת הראשונים עד גירוש ספרד, תקופת עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל. מאז מתחילה תקופת ראשית חיבת ציון. התאריכים והידע הם ממקורות שונים: מהגמרא ומהספרות הרבנית, מכתבי ההיסטוריוגפים (לדוגמא יוסף בן מתתיהו, טקיטוס ועוד), מעדויות ארכיאולגיות, מדעות החוקרים ועוד, מהכרונולגיה המקראית, מהכרונולוגיה הארכיאולוגית, מהכרונולוגיה המצרית, האשורית, הבבלית ועוד...

תקופות עמ"י

תקופת האבות

• אברהם אבינו, מייסד היהודית ואבי האומה, נולד באור כשדים לאביו תרח בשם אברם - 1812 לפסה"נ (א'תתקמ"ח לבריאת העולם)
  • ראשית דרכו - על פי המסופר במדרשים, עקב סירובו לעבוד אלילים נקלע אברהם לעימות עם נמרוד מלך אור כשדים. לאחר שהושלך לכבשן האש וניצל בנס .
  • המסע לארץ כנען - "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך..." - ה' מצווה על אבהם לעלות לארץ ישראל, ושם יהפוך לאביה של אומה גדולה. שאברם היה בן 75 שנה, הוא בנה מזבח בשכם. - 1738 לפסה"נ.
  • ירידת אברהם מצרימה - עקב רעב כבד בארץ, ירד אברם למצרים, ושם ביקש מאשתו שתאמר שאחותו היא, פן יהרגו אותו על מנת לקחתה.
  • ההיפרדות מלוט - לאחר ההתפרדות ה' מתגלה אל אברם, מבטיח לו את ארץ כנען וצאצאים רבים.
  • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה - בשבתו של לוט בסדום אירעה מלחמה בין ארבעה מלכים מאזור ארם נהריים לבין חמשת מלכי אזור סדום ועמורה. במהלך המלחמה שבו ארבעת המלכים מארם נהריים גם את לוט. אברם נחלץ לעזרתו, ויחד עם 318 מבני ביתו רדף אחרי המלכים המנצחים עד צפונה מדמשק, והחזיר את כל השבויים, כולל לוט בן אחיו. המאורע נתן לו פרסום וכבוד רב בקרב מלכי האזור, כולל מלך סדום המנוצח אשר הציע לאברם את כל השלל (הצעה שאותה דוחה אברם בתוקף, מלבד לקיחת חלקם של הלוחמים ובעלי בריתו), וכולל מלכיצדק, מלך העיר שלם (ככל הנראה, ירושלים הקדומה), המוגדר כ"כהן לאל עליון".
  • ברית בין הבתרים - לאחר המלחמה כורת אברם ברית עם ה', על בשורת הצאצאים ובשורת הבטחת הארץ.
  • לקיחת הגר ולידת ישמעאל - בשל עקרותה של שרי, אשת אברם, הוא לוקח את שפחתו הגר לאישה. במהלך ההריון מקילה הגר את ראשה כלפי שרי, וזו מגורשת על ידי שרי, באישורו של אברם, אל המדבר. שם נגלה אליה מלאך האלוהים ומבטיח לה שמבנה תצא אומה גדולה, ואומר לה לשוב אל שרי ולקרוא לבן הנולד לה ישמעאל. הגר אכן חזרה אל שרי, וילדה את ישמעאל. - 1727 לפסה"נ.

אברהם בעקדת יצחק, ציור של לורן דה להיר, 1650

• • ברית המילה והחלפת שמם של אברם ושרי - בגיל 99 מתגלה ה' אל אברם, מבטיח לו בן מאשתו שרי, ומחליף את שמו לאברהם ואת שמה של שרי לשרה. כן מצווה אברהם לבצע ברית מילה לו ולכל בני ביתו.
  • עקדת יצחק - אברהם נדרש להראות את נאמנותו לאל בעשרה נסיונות ובראשם עקדת יצחק שבה הצטווה להקריב את יצחק בנו לקורבן לאלוהים. אולם לבסוף נותר יצחק לחיות והאיל הוקרב במקומו. עקדת יצחק נחשבת לאחד האירועים המכוננים של היהדות. מחד, היא מהווה סמל היסטורי למסירות שעל היהודי להפגין כלפי אלוהיו, ומצד שני, משתמע ממנה שבסופו של דבר אין האל חפץ בקורבנות אדם.

עזרה ונחמיה ותחילת בנין הבית השני עד חורבנו, הצהרת כורש

• הבית השני - עמד על תילו מ-515 לפסה"נ עד 70 לסה"נ

איור של בית המקדש השני

בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון, בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון במאה הששית לפני הספירה, בתמיכה ועידוד הפרסיים בעקבות הצהרת כורש, כאשר עממי האזור ובראשם "סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי, וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי" (ספר נחמיה ב), ניסו להפריע לתהליך זה. כפי המתואר שם "הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח. וְהַבּוֹנִים אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל-מָתְנָיו וּבוֹנִים" (נחמ' ד,יא-יב).

מטרתם של העולים הייתה שיקום בית האלוהים החרב, מאחר שכל ההתרחשויות הנכבדות בחיי האומה היו קשורות במקדש ובעבודת האלוהים שבו: בחצרות המקדש היו חכמים ומורים שהורו דברי תורה והגות. בלשכת הגזית שבעזרת המקדש ישב הסנהדרין. בבית המקדש רוכזה הספרות הלאומית, זו שנכללה בתנ"ך והספרים החיצוניים, וכותבי ספרים ומגיהים ריכזו את הספרות שיועדה ליהודי הארץ והתפוצות. בידי הלוויים טופחה שירת התהילים והימנוני דת שונים. הבאים לבית המקדש היו זובחים קורבנות, שומעים דברי תורה, או עולים אליו לדין או למשפט.

• • ראשית ימי שיבת ציון - חזרת היהודים מגלות בבל לארץ-ישראל בעקבות הצהרת כורש - 538 לפסה"נ.
  • סיום בנית הבית השני - סביבות 515 לפסה"נ.
  • מלכות פרס שולטת על העם היהודי בארץ - 350-316 לפסה"נ.
  • מלכות יוון שולטת על העם היהודי בארץ - 316-136 לפסה"נ.
    • מרד החשמונאים ביוונים - 167 לפסה"נ.
  • השלטון האוטונומי על הארץ - מלכות בית חשמונאי - 136-33 לפסה"נ.
    • שמעון הצדיק -
    • יוחנן הורקנוס הראשון - 134-104 לפסה"נ
    • הורדוס עד...

שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי בתמונה משנות ה-20 של המאה ה-20

• • מלכות בית הורדוס על הארץ - הורדוס לוקח ממתיתיהו אנטיגונוס את השלטון. -33 לפסה"נ - 70 לסה"נ (בדילוגים).
    • המלכות
  • שלטון הנציבים הרומיים בארץ -6-66 לסה"נ
    • אמביבולוס -9-12

קובץ:Introo.jpg

מבחר ממטבעות הנציבים הרומיים בארץ (66-6 לסה"נ), אופי המטבעות הוא יהודי-רומאי

• • חורבן הבית השני.

תקופת האמוראים (עורכי הגמרא)

• לאחר חתימת המשנה בתחילת המאה השלישית, החלו האנשים ל
• חתימת התלמוד הירושלמי, "תלמוד מערבא", 380 לסה"נ
• חתימת התלמוד הבבלי, 500 לסה"נ

• חכמי ארץ ישראל:
  • הדור הראשון (עד שנת 250):
    • רב אושעיא בקיסריה
    • רב אפס בציפורי
    • רבי יהושע בן לוי (ריב"ל) בלוד.
  • הדור השני (עד שנת 280 לערך):
    • רב יוחנן בר נפחא, ראש ישיבת טבריה.
    • ריש לקיש (ר' שמעון בן לקיש).
  • הדור השלישי (עד שנת 310 לערך):
    • רבי אמי, ראש ישיבת טבריה.
    • רבי אסי
    • רבי אבהו
    • עולא
    • רבי זירא
  • הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך):
    • רב ירמיה
    • רב אחא
    • רב יונה
  • הדור החמישי (עד שנת 380 לערך):
    • רב תנחומא
    • רב ברכיה
    • רב יוסי ברבי בון האחרון מחותמי התלמוד הירושלמי.

• חכמי בבל:
  • הדור הראשון (עד שנת 250):
    • רב - מצעירי תלמידיו של רבי יהודה הנשיא חותם המשנה, בעל סמכות לחלוק על תנאים.
    • שמואל - ראש ישיבת נהרדעא והיריב העיקרי של רב בדיוני התלמוד.
    • רב שילא.
  • הדור השני (עד שנת 280 לערך):
    • רב הונא - ראש ישיבת סורא.
    • רב יהודה בר יחזקאל בפומבדיתא.
  • הדור השלישי (עד שנת 310 לערך):
    • רב חסדא - ראש ישיבת סורא.
    • רבה בר רב הונא - ראש ישיבת פומבדיתא.
    • רב ששת
    • רב יוסף בר חמא
    • רב זביד
    • רבי זירא
    • רבה בר בר חנא
  • הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך):
    • אביי - ראש ישיבת פומבדיתא.
    • רבא - ראש ישיבת מחוזא.
    • רמי בר חמא
  • הדור החמישי (עד שנת 380 לערך):
    • רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא.
    • רב פפא
    • מר זוטרא
    • רב זביד
  • הדור השישי (עד שנת 430 לערך):
    • רבינא הראשון - ראש ישיבת סורא ומי שהחל את עריכת התלמוד הבבלי.
    • אמימר - ראש ישיבת נהרדעא.
    • רב אשי - ראש ישיבת סורא לאחר רבינא.
  • הדור השביעי (עד שנת 500 לערך):
    • מר בר רב אשי
    • רבינא השני - ראש ישיבת סורא ואחרון האמוראים.

תקופת הראשונים עד גירוש ספרד

• גירוש ספרד- הוצא צו מיוחד מטעם המלוכה הקורא לגירוש יהודי ספרד -31 במרץ 1498