סאו טומה ופרינסיפה
| הרפובליקה הדמוקרטית של סאו טומה ופרינסיפה | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: עצמאות טוטאלית | |||||
.svg) |
|||||
| יבשת | אפריקה [1] | ||||
| שפה רשמית | פורטוגזית | ||||
| עיר בירה | סאו טומה |
||||
| העיר הגדולה ביותר | סאו טומה | ||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא ראש ממשלה ראש הממשלה הנבחר |
נשיא מנואל פינטו דה קוסטה פטריס טרובודה גבריאל קוסטה |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מפורטוגל 12 ביולי 1975 |
||||
| שטח[2] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
964 קמ"ר 185 בעולם זניח |
||||
| אוכלוסייה[3] (הערכה ליולי 2013) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
186,817 נפש 184 בעולם 193.79 נפש לקמ"ר 64 בעולם |
||||
| תמ"ג[4] (הערכה לשנת 2012) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
403 מיליון $ 213 בעולם 2,157 $ 187 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[5] (2012) - דירוג עולמי |
0.525 144 בעולם |
||||
| מטבע | דוברה (STD) | ||||
| אזור זמן | UTC | ||||
| סיומת אינטרנט | .st | ||||
| קידומת בינלאומית | 239+ | ||||
הרפובליקה הדמוקרטית של סאו טומה ופרינסיפה (בפורטוגזית: República Democrática de São Tomé e Príncipe) מדינה קטנה המורכבת משני איים ושוכנת ממערב לאפריקה במפרץ גינאה. האיים מרוחקים בכ-140 ק"מ אחד מהשני וכ-250 ו-225 ק"מ בהתאמה מהחוף של גבון בצפון מזרח. שני האיים הם חלק מרכס הרים געשי עתיק.
סאו טומה הוא האי הדרומי והגדול מבין שני האיים והוא נמצא כמעט על קו המשווה. שמו של האי התבסס על "יום סנט תומס", היום בו גילו מגלי ארצות פורטוגזים את האי.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
 |
ערך מורחב – היסטוריה של סאו טומה ופרינסיפה |
לאחר גילוי האיים על ידי מגלי ארצות פורטוגלים בשלהי מאה ה-15, הם יישבו את האי בעיקר בגולים ובפושעים ממדינות אפריקניות, אשר היו בחזקתה של פורטוגל באותם הימים. תושבי האי מתפרנסים מגידול קקאו, קפה וקוקוס הגדלים בו בשפע יחסי. בימים שאחרי ביטול העבדות, היו מי שסירבו לרכוש קקאו שגודל בסאו טומה ופרינסיפה, בגלל תנאי ההעסקה הגרועים שהמשיכו להיות מקובלים באי. האיים קיבלו עצמאות בשנת 1975. יחד עם זאת, המדינה לא התחילה לפתח את עצמאותה ולבנות מוסדות שלטוניים עד לקראת סוף שנות השמונים של המאה העשרים. הבחירות הראשונות במדינה התקיימו בשנת 1991. המדינה סובלת ממשטר לא יציב. בשנים 1995 ו-2003 התקיימו במדינה ניסיונות הפיכה.
פוליטיקה [עריכה]
|
ערך מורחב – פוליטיקה של סאו טומה ופרינסיפה |
מאז 1990, סאו טומה ופרינסיפה היא דמוקרטיה רב-מפלגתית.
ביסוד המערכת הפוליטית המדינה, עומדת החוקה. בראש המדינה עומד הנשיא, הנבחר לתקופת כהונה בת חמש שנים בבחירות כלליות ישירות. הנשיא יכול לכהן לכל היותר שתי כהונות רצופות. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא, ו-14 חברי הממשלה ממונים על ידי ראש הממשלה.
האספה הלאומית, היא מהווה את הפרלמנט של המדינה, ומורכבת מ-55 חברים. הבחירות לפרלמנט נערכות פעם ב-4 שנים. תחת החוקה הנוכחית, הרשות השופטת היא עצמאית. ובראשה עומד בית המשפט העליון.
יחסי חוץ [עריכה]
עד עצמאותה בשנת 1975, הייתה סאו טומה ופרינסיפה, כמושבה פורטוגזית, בעלת קשרים דיפלומטיים מעטים למעט אלו עם פורטוגל. בעקבות עצמאותה, הממשלה החדשה ביקשה להרחיב את יחסיה הדיפלומטיים. בשנים הראשונות, בלט בעיקר שיתוף עם מושבות פורטוגזית ביבשת אפריקה, ובמיוחד עם אנגולה. יחסים טובים ביבשת עם מדינות נוספות, ישנם בעיקר עם גבון והרפובליקה של קונגו. בדצמבר 2000, הצטרפה הסאו טומה ופרינסיפה לאיחוד האפריקאי, לאחר שצעד זה אושר על ידי האסיפה הלאומית.
ממשלת סאו טומה ופרינסיפה שומרת בדרך כלל מדיניות חוץ המבוססת על נייטרליות, ורצון לשיתוף פעולה עם כל מדינה המוכנה לסייע בפיתוח הכלכלי של המדינה. בשנים האחרונות, קיים דגש רחב יותר ויותר על קיום קשרים עם ארצות הברית ומדינות מערב אירופה. המדינה חברה כיום במספר ארגונים בינלאומיים בנוסף לחברות באיחוד האפריקאי, וביניהם אפשר למנות את ארגון הסחר העולמי, ארגון התיירות העולמי וארגון הימאות הבינלאומי.
שלטון מקומי [עריכה]
סאו טומה ופרינסיפה מחולקת לחבלי ארץ על שני אייה - הראשון הוא סאו טומה והשני הוא פרינסיפה. סאו טומה מחולקת לשישה מחוזות, ופרינסיפה מהווה מחוז אחד.
 |
גאוגרפיה [עריכה]
|
ערך מורחב – גאוגרפיה של סאו טומה ופרינסיפה |
המדינה מורכבת משני איים עיקריים, האחד הוא "סאו טומה" (דרומי יותר) והשני "פרינסיפה" (צפוני יותר). אלה ממוקמים כ-300 קילומטר וכ-250 קילומטר בהתאמה, מהחוף הצפון מערבי של גבון שבמערב אפריקה. המרחק בין האיים מצפון לדרום, הוא כ-140 קילומטר.
לסאו טומה ופרינסיפה 209 קילומטר של קו החוף. שני האיים הם חלק מרכס הרים געשי, אשר כולל גם את האי ביוקו שבגיניאה המשוונית השוכן ממערב לחופי קמרון, במרחק של כ-210 קילומטר מן האי פרינסיפה. סאו טומה הוא האי הגדול מבין השניים, אורכו 50 קילומטר ורוחבו עומד על 30 קילומטר. הנקודה הגבוה ביותר בו היא ההר פיקו דה סאו תומה (Pico de São Tomé), המגיעה לגובה של 2,024 מטר. פרינסיפה הוא קטן יותר מעמיתו סאו טומה, אורכו 20 קילומטר ורוחבו עומד על 6 קילומטר. אי זה הוא נמוך יותר ופסגתו הגבוה ביותר מגיעה לגובה של 948 מטר, ההר פיקו דה פרינסיפה (Pico de São Tomé).
כלכלה [עריכה]
|
ערך מורחב – כלכלת סאו טומה ופרינסיפה |
דמוגרפיה [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ האיים משויכים מבחינה גאוגרפית לאפריקה.
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| מדינות אפריקה | |||
|---|---|---|---|
|
| קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית | ||
|---|---|---|
| חברות |
אנגולה • ברזיל • כף ורדה • גינאה ביסאו • מוזמביק • פורטוגל • סאו טומה ופרינסיפה • מזרח טימור |
|
| משקיפות | ||
| מדינות האיחוד האפריקאי | |||
|---|---|---|---|
|
 |
||
|---|---|---|
| צפון אפריקה |
אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) |
|
| אפריקה שמדרום לסהרה: |
אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) |
|
| מערב אסיה: |
בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מאסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615) |
|
| תת היבשת ההודית: |
ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) |
|
| מזרח אסיה: |
איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) |
|
| צפון אמריקה: |
ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) |
|
| מרכז ודרום אמריקה: |
ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) |
|
| מדיירה והאיים האזוריים |
שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
|
