טרנאטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרנאטה
(למפת אינדונזיה רגילה)
מיקום טרנאטה במפת אינדונזיה
 
סרנג
סרנג
פונטיאנק
פונטיאנק
קופנג
קופנג
מטרם
מטרם
בנדה אצ'ה
בנדה אצ'ה
פקנברו
פקנברו
בנדר למפונג
בנדר למפונג
מדן
מדן
פלמבנג
פלמבנג
טרנאטה
טרנאטה
מבט על טרנאטה מהאלמאהרה

טֶרְנַאטֶהאינדונזית: Pulau Ternate) הוא אי באיי מאלוקו שבמזרח אינדונזיה. טרנאטה וטידורה (האי השוכן מדרום לו ודומה לו בצורתו ובממדיו) היו במשך שנים רבות המקור היחיד לתבלין ציפורן. הסולטאנים ששלטו בשני האיים היו בין העשירים ורבי ההשפעה ביותר באזור אינדונזיה של ימינו, ובתקופה מסוימת אף שלטה סולטנות טרנאטה על מרבית איי מאלוקו.

האי שוכן מול חופו המערבי של האי האלמאהרה, הגדול ממנו בהרבה, ושייך מנהלית למועצה העירונית (kotamadya) טרנאטה (Kota Ternate) במחוז מאלוקו צפון (Maluku Utara).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על הר הגעש גמאלמה

האי טרנאטה שוכן 23 קילומטרים מערבית לאי האלמאהרה. האי משתרע בין '45 0° ל-'52 0° צפון ובין '17 127° ל-'23 127° מזרח. אורכו כ-10 קילומטרים ושטחו 111.8 קמ"ר.‏[1] מקור האי געשי ועובדה זו ניכרת בצורתו החרוטית הבולטת בדומה לטידורה, האי השכן. תוואי הנוף הבולט באי הוא הר הגעש הפעיל גמאלמה (Gamalama) שגובהו 1,715 מטרים,‏[2][3] ולו שלוש פסגות, שהצפונית שבהן היא הצעירה ביותר מבחינה גאולוגית. ההר התפרץ כמה פעמים, כשההתפרצות ההרסנית ביותר אירעה ב-1763.‏[4] התפרצויות נוספות היו ב-1840 (התפרצות שגרמה להרס מרבית הבתים על האי), ובשנים האחרונות אירעו התפרצויות ב-1980, ב-1983, ב-1994‏[5] וב-2003.‏[2] על מדרונות ההר נטועים מטעים של עצי ציפורן. ניתן לטפס על ההר, ומספר מטפסים קיפחו את חייהם במסלול זה.‏[5]

שני אתרים מעידים על ההיסטוריה הגעשית של האי. הראשון, באטוּ אַנְגוּס (Batu Angus - "הסלע השרוף"), הוא שפך לבה נרחב שזרם מפסגת ההר על המדרון הצפוני עד הים במהלך ההתפרצות של מרץ 1737. שפך לבה זה מקנה לקצהו הצפוני של האי את צורתו המיוחדת.‏[6] האתר השני נמצא על צלע ההר בצפון-מערב האי, כ-10 קילומטרים מבירת האי. במקום זה מצויים שני אגמים במרחק של 200 מטרים ביניהם, הקרויים אגם טולירה (Tolire). שני האגמים הם מארים שנוצרו בהתפרצות שאירעה בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 1775. הגדול בהם (Tolire Jaha) קוטרו 700 מטרים, שטחו 50 דונם, עומקו המרבי 50 מטרים, והוא מוקף בצוקים תלולים. הקטן יותר (Tolire Kecil) צמוד לקו החוף.‏[7] המקומיים מספרים כי האגמים נוצרו כשאלוהים זעם על אב שעיבר את בתו והפך את האב לאגם הגדול ואת הבת לאגם הקטן. הם גם מאמינים כי במימי האגם מסתתרים מאות תנינים לבנים גדולים ולכן אוסרים על רחצה או דיג באגם.‏[8] החוף הדרומי והחוף המזרחי של האי מיוערים בצפיפות ביער טרופי.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי נמצא קרוב מאוד לקו המשווה ואקלימו טרופי. במדידות שנערכו ב-2007 נעה הטמפרטורה בין 23.3°C ל-31.5°C, והלחות היחסית הייתה 83.58%.‏[1]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר טרנאטה

בשנת 2005 התגוררו באי מעל 160,000 תושבים,‏[9] כמחציתם בעיר טרנאטה, המרכז המסחרי של מחוז מאלוקו צפון, שעד 4 באוגוסט 2010 שימשה גם כבירתו (מתאריך זה משמשת העיירה הקטנה סופיפי – Sofifi – שבחופו המערבי של האלמאהרה כבירת המחוז). התושבים הם ממוצא מלאי, מרביתם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. הם מדברים ניב מקומי אותו נהוג לכתב בכתב ערבי. התושבים מגדלים אורז, תירס, קפה, פלפל, אגוז מוסקט, פירות וכן את דקל הסאגו. אף שעושרו של האי בעבר בא מייצוא תבלין הציפורן, מייצא האי כיום בעיקר קופרה ואגוז מוסקט.‏[4]

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי ושבעה איים סביבו (ארבעה מהם מאוכלסים ושלושה בלתי מאוכלסים) שייכים למועצה העירונית (kotamadya) "קוֹטֶה טרנאטה" (Kota Ternate - העיר טרנאטה). המועצה שייכת למחוז מאלוקו צפון ומחולקת לארבעה אזורי משנה (kecamatan):

  • "האי טרנאטה" (Pulau Ternate)
  • "טרנאטה צפון" (Ternate Utara)
  • "טרנאטה דרום" (Ternate Selatan)
  • "מוֹטי" (Moti)

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוף הצפון-מזרחי של האי, כ-5 קילומטרים ממרכז העיר טרנאטה, פועל נמל התעופה "סולטאן באבולה" (Bandara Sultan Babullah)‏ (0°49′53″N 127°22′52″E), קוד יאט"א TTE.‏[10] נמל התעופה קרוי על שם הסולטאן שלחם בהצלחה כנגד הפורטוגזים בסוף המאה ה-17. בנמל התעופה פועלות כמה חברות תעופה מקומיות ויוצאות ממנו טיסות סדירות למקאסאר, למאנדאו ולג'קרטה. אל האי ניתן להגיע גם בדרך הים באמצעות חברת הספנות הלאומית של אינדונזיה (Pelni).

העיר טרנאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר טרנאטה (Kota Ternate) משתרעת על חופו המזרחי של האי לאורך 10 קילומטרים, משדה התעופה ועד נמל בסטיונג (Bastiong). המרכז המסחרי של העיר משתרע ברצועה של 2 קילומטרים מתחנת האוטובוס שליד מבצר אוראניה (Benteng Oranye) ועד נמל אחמד יאני (Ahmad Yani) שבו עוגנות הספינות של Pelni. אתרי התיירות העיקריים בעיר הם ארמון הסולטאן, שנבנה ב-1796 ומשמש חלקית כמוזיאון, ומבצר אוראניה, שנבנה על ידי ההולנדים ב-1607 ושימש כמטה חברת הודו המזרחית ההולנדית עד 1619, מועד הקמת בטאוויה על חורבות ג'איאקתרא (כיום ג'קרטה) בידי ההולנדים.‏[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם הגעת האירופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנאטה והאי השכן טידורה היו היצרנים העיקריים של תבלין הציפורן, מוצר שהעשיר את שליטיהם, שהיו בין העשירים ורבי ההשפעה באינדונזיה. בין שני השליטים שררה יריבות מרה שהתפרצה מדי פעם למלחמה גלויה. מהמאה ה-12 נשלט האי טרנאטה על ידי ממלכה מקומית.‏[4] באמצע המאה ה-15 היה האי טרנאטה לראשון באיי מאלוקו שקיבל עליו את דת האסלאם, שהגיעה כנראה מג'אווה כתוצאה מקשרי המסחר שהיו לאי. המלך קאיצ'יל מארהום (kaicil marhum‏; שלט 1486-1465) התאסלם, ובעקבותיו התאסלמו בהדרגה בני עמו. תואר השליט הוחלף ממלך (kolano) לסולטאן, והישות שעמד בראשה הפכה לסולטנות.‏[11] עד שהאימפריה ההולנדית השלימה את ההשתלטות על מאלוקו במאה ה-19, עמדו סולטאני טרנאטה בראש אימפריה שכללה נומינלית את אמבון, סולאווסי, סראם וחלקים מפאפואה.

הפורטוגזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לחורבות מצודת טולוקו הפורטוגזית (Benteng Tolukko)
מפה של איי מאלוקו ב-1630, כשכבר היו בידי ההולנדים. טרנאטה בצד ימין
ציור של טרנאטה, כנראה בידי הולנדי
בית קולוניאלי הולנדי בטרנאטה
הסולטאן של טרנאטה בסוף המאה ה-19
שער הכניסה לארמון סולטאן טרנאטה
משמר הסולטאן

האירופאים הראשונים שהגיעו לטרנאטה היו פורטוגזים ממשלחת האימפריה הפורטוגזית שהפליגה ממלאקה. אחת הספינות טבעה מול חופי סראם, והמקומיים הצילו חלק מהמלחים, בהם מפקד הספינה, פרנסישקו סראו (Francisco Serrão). הסולטאן של טרנאטה, בייאנולה (Bayanullah, גרסה אחרת היא אבו לאיס - Abu Lais; שלט 1521-1500), שהאי היה בתחום שלטונו, שמע על כך. הוא ראה בכך הזדמנות לחבור למעצמה אזורית חזקה, והביא את הניצולים לטרנאטה ב-1512. הסולטאן אף אישר לפורטוגזים לבנות מצודה באי (Benteng Tolukko) שבנייתה החלה ב-1522. מצודה נוספת (Benteng Kalamata) נבנתה ב-1540.‏[5]

עם זאת, היחסים בין תושבי טרנאטה והפורטוגזים היו מתוחים מלכתחילה. השירות במקום כה מרוחק מאירופה משך בעיקר הרפתקנים ותאבי בצע. התנהגות חסרת רגישות של הפורטוגזים, ניסיונותיהם לייצר מונופול בסחר התבלינים ולהשפיע על הפוליטיקה הפנימית, בצירוף ניסיונות רפים לנצר את האוכלוסייה המוסלמית מתחו את היחסים בין הסולטאן לפורטוגזים. ב-1533 הדיחו הפורטוגזים את הסולטאן אבו חייט השני, בנו של בייאנולה, בתואנה כי הורה על רציחתו של המושל גונזלו פריירה (Gonzalo Pereira), ובמקומו עלה לשלטון הסולטאן טבאריג'י (Tabariji), שהיה אז רק בן 15 ולכן שלט תחילה אביו החורג כעוצר. גם טבאריג'י הסתכסך עם המושל הפורטוגזי ויסנטה דה פונשקה (Vicente de Fonseca), ועל כן הודח גם הוא ב-1534, והוא נשלח לגואה. במקומו מינו הפורטוגזים את אחיו למחצה הסולטאן חייירון (Khairun; שלט 1570-1534). בהשפעת הפורטוגזים בגואה התנצר טבאריג'י ושינה את שמו לדום מנואל. הפורטוגזים התכוונו להחזירו לטרנאטה כמועמד רצוי לכס הסולטאן, אלא שהסולטאן חיירון מנע זאת, ובסופו של דבר כשקיבל אישור לחזור הוא מת במלאקה בדרכו לטרנאטה ב-1545. בצוואתו הוא העניק את האי אמבון לסנדקו הפורטוגזי ז'ורדאו דה פריטאש (Jordão de Freitas).

ב-1546 ביקר המיסיונר הנודע פרנסיסקו חאווייר בטרנאטה ובאיים שבשליטתה. הפעילות המיסיונרית וההתערבות בענייניה הפנימיים של הסולטנות הובילו את הסולטאן להכריז מלחמה על הפורטוגזים. ב-1558 הושמה המצודה הפורטוגזית בטרנאטה במצור, והסולטאן כבש חלקים גדולים מהאי אמבון. הפורטוגזים, שהחליטו לחסל את האיום, ביקשו לנהל שיחות עם הסולטאן, וכשהוא ביקר על פי הזמנתם במצודה בטרנאטה ב-25 בפברואר 1570 הוציאו אותו הפורטוגזים להורג. בתגובה התקוממו תושבי טרנאטה כנגד הפורטוגזים. בנו של חיירון הוכתר כסולטאן החדש בשם באבולה (Babullah; שלט 1583-1570) וניהל מערכה צבאית מוצלחת כנגד הפורטוגזים, שהובאו במצור וב-1575 נכבש המבצר האחרון שלהם בטרנאטה, מבצר סאו פאולו (Sao Paulo). הפורטוגזים העבירו את מרכז הפעילות שלהם לאמבון, וכוחם באזור הלך ונחלש. אומנם בהזמנת סולטאן טידורה הקימו הפורטוגזים מצודה באי ב-1578, אך הם לא היוו איום על שליט טרנאטה. תחת שלטונו של הסולטאן באבולה ובנו הסולטאן סעיד (Said; שלט 1606-1583) הפכה סולטנות טרנאטה למדינה אסלאמית קיצונית אנטי-פורטוגזית. במהלך שלטונו של באבולה השתלטה הסולטנות על איים רבים ובאבולה הוכתר כ"שליט על 72 מדינות" (penguasa 72 negeri). תקופתו נחשבת לתור הזהב של טרנאטה.

ב-3 בנובמבר 1579 עגנה בטרנאטה "גולדן היינד", ספינתו של פרנסיס דרייק. דרייק הגיע לטרנאטה לאחר מסע שוד כנגד הספרדים בפרו ובפנמה וחציית האוקיינוס השקט. דרייק התקבל בכבוד מלכים לאחר שהתברר לסולטאן באבולה כי להם אויב משותף - הספרדים והפורטוגזים. לזהב ששדד דרייק מהספרדים הצטרף מטען של ציפורן מאיכות מעולה.‏[12][13][14]

הספרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הספרדית הייתה מעצמה אירופית נוספת שפעלה באיי מאלוקו. ב-1521 הגיעה המשלחת של פרדיננד מגלן, לאחר מותו בקרב בפיליפינים, לטידורה. הסולטאן המקומי חיפש בני ברית כנגד הסולטנות החזקה של טרנאטה, שהפורטוגזים היו אז עוד בני בריתה, וכרת ברית עם הספרדים, שקיבלו רשות להקים באי מצודה. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-16 ניסו הספרדים כמה פעמים להיאבק עם הפורטוגזים על השליטה באיי התבלין ושלחו לאיים משלחות. הם הפסיקו את הניסיונות לאחר שמשלחת וילאלובוס (Villalobos) הובסה על ידי הפורטוגזים ב-1545. הספרדים החליטו לחזור לאזור לאחר האיחוד האיברי שבו צורפה פורטוגל לספרד במסגרת אוניה פרסונלית. החל ב-1582 שלחו הספרדים מבסיסם בפיליפינים כמה משלחות צבאיות שניסו בלא הצלחה לכבוש את המבצר בטרנאטה בשיתוף פעולה עם הפורטוגזים. מצב דברים זה השתנה בעקבות תבוסה מקומית. במאי 1605 כבשו ההולנדים (שהיו אז בעיצומו של עימות צבאי עם ספרד) יחד עם בני בריתם מטראנטה את המצודה הפורטוגזית בטידורה. בתגובה שלח פדרו דה אקונה (Pedro de Acuña), המושל הספרדי של הפיליפינים, משלחת צבאית גדולה נוספת לאיי מאלוקו ב-1606. משלחת זו החזירה לידיים ספרדיות את השליטה על המצודה בטידורה והצליחה גם להשתלט על טרנאטה. הסולטאן סעיד ופמלייתו הוגלו למנילה. הספרדים נשארו בטרנאטה במשך 57 שנים, בין 1606 ל-1663. תקופה זו התאפיינה במאבקים בלתי פוסקים כנגד ההולנדים שהיו יורדי ים טובים יותר, ובדרך כלל ניצחו בקרבות הימיים. לשני הצדדים היו בני ברית מקומיים - בני טרנאטה תמכו בהולנדים, והסולטאן של טידורה תמך בספרדים.

כבר ב-1607 הקימו ההולנדים מבצר על טרנאטה במרחק קילומטרים מהמושבה הספרדית שבאי. בעת הקמתו היה המבצר קרוי מבצר מלאיו (Malayo), כיום מבצר אוראניה (Benteng Oranye). ב-1609 הם הקימו בחלקו הצפוני של האי את מבצר וילמשטאדט (Willemstad), וב-1612 הם שיפצו את מבצר טולוקו הפורטוגזי וכינו אותו מבצר הולנדיה (Hollandia). הספרדים היו כל העת בעמדת התגוננות מול ההולנדים ובני בריתם תושבי טרנאטה, וב-1610 נותר בידם חלקו הדרומי של טרנאטה (היישוב "Nuestra Señora del Rosario"), האי טידורה וכמה נמלים באיים האלמאהרה ומורוטאי. בשל מצב המלחמה הנמשך היו הספרדים בטרנאטה ובטידורה תלויים לחלוטין במשלוחי המזון, הביגוד והתחמושת השנתיים שהיו מגיעים מהפיליפינים. במקרים שהמשלוח השנתי לא הגיע, אם משום שההולנדים לכדו את האוניות או שהאוניות טבעו בסערה, היו הספרדים בחילות המצב על האיים והתושבים המקומיים במצב נואש ועל סף רעב. ב-1663 החליט מנריקה דה לארה (Manrique de Lara) מושל הפיליפינים לשים למצב סוף פסוק והורה על פינוי חילות המצב מאיי מאלוקו.‏[15]

ההולנדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1599 הזמין הסולטאן סעיד מטרנאטה את ההולנדים נציגי חברת הודו המזרחית ההולנדית (VOC בראשי תיבות בהולנדית) לכרות ברית עמו תמורת הזכות לרכוש תבלינים, אבנים יקרות ופנינים. הברית נשאה את הפירות להם קיווה הסולטאן כאשר ב-1605 כבש כוח משותף הולנדי-טרנאטי את המצודה הפורטוגזית בטידורה. הספרדים (שפורטוגל הייתה חלק מממלכתם אז) שלחו בתגובה משלחת צבאית גדולה מהפיליפינים, שכבשה את טרנאטה. ההולנדים לא היו מסוגלים לתקוף את הספרדים ישירות והקימו סדרה של מבצרים על האי. בשנים הבאות התמקדה היריבות בין ההולנדים לספרדים בסדרה של קרבות קטנים באיים הסמוכים, שבהם הייתה ידם של ההולנדים ובני בריתם בדרך כלל על העליונה, וב-1663 פינו הספרדים את כל מוצביהם באיי מאלוקו. ההולנדים היו לכוח האירופאי היחיד באיי מאלוקו.

כמו הפורטוגזים לפניהם התערבו ההולנדים בפוליטיקה הפנימית של טרנאטה כשגרמו להדחת הסולטאן מוצפר (Muzaffer) והעלו לשלטון את הסולטאן חמזה (Hamzah; שלט 1648-1627). הסולטאן החדש השתמש בכוח על מנת לכפות את גביית המסים מנתיניו, וכאשר בני ההיטו (Hitu) באמבון התקוממו הוא פנה להולנדים בבקשה לעזרה. מכאן ואילך הפכה ההתערבות ההולנדית במאבקי הכוח הפנימיים בטרנאטה לתופעה קבועה. ב-1651 פנה בנו של חמזה, הסולטאן מנדארשאה (Mandarsyah; שלט 1675-1648), שניהל מאבקי כוח פנימיים, בבקשת עזרה מההולנדים. הם התנו את הסכמתם לעזרה בתמורה ליישום מדיניות של השמדת עצי הציפורן בכל האיים, פרט לאמבון שעליו שלטו ישירות. הסיבה לדרישה הייתה ירידת מחירי התבלין באירופה בשל יבולי שיא של ציפורן באיי מאלוקו. הסולטאן הסכים לכך תמורת פיצוי כספי. ב-1683 חתם הסולטאן של טרנאטה על הסכם לפיו הפך ואסל של חברת הודו המזרחית ההולנדית.‏[16]

בהגיע המאה ה-19 דעך המסחר בתבלינים בצורה משמעותית. האזור איבד מחשיבותו עבור ההולנדים, אך ההולנדים המשיכו להפגין את נוכחותם באיים במטרה למנוע אפשרות שמעצמה קולוניאלית אחרת תכבוש את האזור. לאחר שחברת הודו המזרחית ההולנדית הולאמה על ידי הממשלה ההולנדית ב-1800, הייתה טרנאטה חלק מממשלת מולוקה (Gouvernement der Molukken). כחלק מהמלחמות הנפוליאוניות, כבשו הבריטים את טרנאטה ב-1810, אך החזירו אותו להולנדים ב-1817. ב-1824 היה האי טרנאטה למרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז שכלל את האלמאהרה, את החוף המערבי של גינאה החדשה ואת מרכז החוף המזרחי של סולאווסי. ב-1867 נוסף למרכז כל החלק שבשליטת ההולנדים בגינאה החדשה, אך בהדרגה הוא הועבר לחסות אמבון, וב-1922 הוא פורק.

הביולוג וחוקר הטבע הבריטי אלפרד ראסל וולאס, מהוגי תורת האבולוציה, התגורר בטרנאטה 3 שנים ובו כתב את ספרו על האבולוציה שכותרתו "על הנטייה של המינים להיפרד באופן מוחלט מהמין המקורי", המכונה כיום "מאמר טרנאטה" (Ternate Paper), אותו שלח ב-1858 לצ'ארלס דרווין, צעד שהביא את דרווין להקדים ולהוציא לאור את ספרו הידוע "מוצא המינים".‏[17]

עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שאר אינדונזיה, נכבש האי טרנאטה בידי הצבא היפני במלחמת העולם השנייה. יפן נכנעה באוגוסט 1945, ובנובמבר 1945 נכבש האי טרנאטה בידי בעלות הברית במטרה להחזירו לשלטון הולנד. עקב לחץ בינלאומי הכירה הולנד כארבע שנים לאחר מכן בעצמאות אינדונזיה. עם קבלת העצמאות, צורף האי טראנטה למחוז איי מאלוקו באינדונזיה. כמו במקומות אחרים באיי מאלוקו, פרצו גם באי טראנטה מהומות בשנים 2000-1999, במסגרת העימות הכיתתי של מאלוקו, שבין נוצרים למוסלמים. עקב המהומות נערכו חילופי אוכלוסייה, כאשר תושבים מוסלמים מהאלמאהרה עברו לטרנאטה (והתגוררו תחילה בכנסיות ובבתי קולנוע), ואילו תושבים נוצרים מטראנטה, עברו להתגורר בהאלמאהרה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Andaya, Leonard (1993). The world of Maluku: eastern Indonesia in the early modern period. Honolulu: University of Hawaii Press.
  • Cribb, Robert (2000). Historical atlas of Indonesia. Surrey: Curson. ISBN 0-7007-0985-1.
  • Hanna, Willard Anderson and Des Alwi (1990). Turbulent times past in Ternate and Tidore. Banda Naira: Yayasan Warisan dan Budaya.
  • H. Scheel, Gerhard Jaschke, H. Braun, W M Halle, T Koszinowski, Bertold Spuler, Frank Ronald Charles Bagley, H Kdhler, The Muslim world: a historical survey. Modern times, Volume 4 Translated by Frank Ronald Charles Bagley, Brill Archive, 1981 ISBN 9004061967 Pages 267-277

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מספר זה נלקח מתוך מסמך WORD המופיע באתר האי GEOGRAFIS המכיל נתונים גאוגרפיים על האיים שבשלטון המחוז העירוני של טרנאטה. מסיבה כלשהי אין הסכמה בין המקורות השונים על שטח האי. בכל ויקיפדיה ראשית יש ערך אחר (צרפתית - 65 קמ"ר, אנגלית - 76 קמ"ר, גרמנית - 137 קמ"ר). ויקיפדיה האינדונזית אינה מקדישה ערך לאי אלא למחוז העירוני בלבד ושם מופיע המספר 547 קמ"ר שהוא בבירור שגוי (אפילו אם נצרף את 7 האיים הקטנים הנוספים השייכים מנהלית למחוז העירוני). באנציקלופדיה בריטניקה מופיע הערך 106 קמ"ר שהוא כנראה הקרוב ביותר לאמת.
  2. ^ 2.0 2.1 Gamalama אתר The Smithsonian's Global Volcanism Program
  3. ^ מדריך Lonely Planet גורס 1,721
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Ternate Island
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Patrick Witton, Mark Elliott, Paul Greenway, Virginia Jealous, Indonesia, Lonely Planet, 2003, Pages 821-824
  6. ^ Batu Angus אתר The Smithsonian's Global Volcanism Program
  7. ^ Tolire אתר The Smithsonian's Global Volcanism Program
  8. ^ Tolire Lake : Maluku: A Walk to Remember
    Tolire lake blend of beauty, uniqueness, and mystical aroma
    The Legend of Tolire Lake
  9. ^ מספר זה נלקח מפרק הדמוגרפיה באתר האי הכולל גם כמה אלפים בודדים של תושבי האיים הקטנים הסמוכים.
  10. ^ מעט מידע ותמונות בBandara Sultan Babullah
  11. ^ Pengaruh islam
  12. ^ John Cummins, Francis Drake: the lives of a hero
  13. ^ כשהגיעה הגולדן היינד לאנגליה בספטמבר 1580 התברר כי חלקה של המלכה אליזבת הראשונה במחצית השלל שבבטן האונייה היה גדול משאר הכנסותיה במשך שנה.
  14. ^ מדריך Lonely Plant וויקיפדיה האנגלית בעקבותיו טוענים כי הסולטאן הופתע שדרייק, שספינתו הייתה עמוסה לעייפה בזהב, אינו מעוניין בתבלינים. טענה זו אינה נכונה.
  15. ^ הקטע על הספרדים בטרנאטה מבוסס על המאמר The Spanish Presence In The Moluccas
  16. ^ Muridan Satrio Widjojo, The revolt of Prince Nuku: cross-cultural alliance-making in Maluku, c.1780-1810, BRILL, 2009, pages 21-25
  17. ^ Revisiting Ternate: birthplace of natural selection


ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg