ניופאונדלנד (דומיניון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל ניופאונדלנד

הדומיניון של ניופאונלנד הייתה מדינה עצמאית בין השנים 1907 עד 1934. לפני כן הייתה מושבה בריטית. בשנת 1934 ויתרה ניופאונדלנד על עצמאותה וחזרה לשלטון מרכזי בריטי, אחת המדינות היחידות בהיסטוריה שעשו צעד כזה. בשנת 1949, לאחר משאל עם הצטרפה ניופאונדלנד לקנדה (כיום תחת השם הפרובינציה של ניופאונדלנד ולברדור).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1854 ניתן לניופאונלנד שלטון עצמי חלקי על ידי הממשלה הבריטית. בשנת 1855 נבחר פיליפ פרנסיס ליטל, לראש הממשל העצמי הראשון. בשנת 1869 דחו תושבי הדומיניון בבחירות את ההצעה לקונפדרציה עם קנדה. בשנת 1907 קיבלה ניופאונדלנד עצמאות ביחד עם ניו זילנד, והיא הפכה ממושבה לדומיניון. יחד עם זאת הוסיפו הבריטים להשפיע על מדיניות המושבה ומנעו הסכם מסחרי עם ארצות הברית בלחצה של קנדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם הראשונה השתתף גדוד של אנשי ניופאונדלנד במלחמה במסגרת הכוחות של האימפריה הבריטית. רובו של גדוד זה נהרג ב-1 ביולי 1916 בקרבת בומונט האמל, ביום הראשון של הקרב על הסום, דבר שהוביל לקשיים כלכליים בדומיניון (בשל המחסור באנשים בעקבות האבדן).

בשנות ה-20 של המאה ה-20 היו במושבה שערוריות פוליטיות רבות אשר פגעו בכלכלת המושבה. ראש הממשלה של המושבה, סר ריצ'רד סקווירס נעצר בשל שחיתות בשנת 1923, דבר שהוביל לנפילת ממשלתו. השפל הגדול הגביר את הקשיים הכלכליים של הדומיניון. ב-5 באפריל 1932 צעדו כ-10,000 איש, במצעד מחאה אל בניין המועצה, והביאו לבריחתם של הצירים מן הבניין. הממשלה שנבחרה בעקבות אירוע זה קראה לבריטניה לחזור ולשלוט בדומיניון עד אשר המדינה תהיה שוב מוכנה לשלטון עצמי הנושא עצמו כלכלית.

בעקבות בקשה זו, ויתרה ניופאונדלנד בשנת 1934 על עצמאותה וחזרה להיות נשלטת ישירות על ידי בריטניה באמצעות "ועדת ממשל".

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה במדינה פריחה כלכלית עקב הקמת בסיסים צבאיים רבים על ידי ארצות הברית ופריחה מחודשת של תעשיית הדיג. בעקבות השגשוג הכלכלי עלתה לדיון מחדש שאלת העצמאות של המדינה.

בשנת 1946 נערכה הצבעה לבחירת אספה לאומית אשר תכריע בשאלת עתידה של ניופאונדלנד. האספה הצביעה בעד עריכת משאל עם בשאלה האם לשוב ולהיות עצמאיים. בריטניה הודעה למושבה כי היא מסרבת לשאת בעליות הכלכליות של ניהול המושבה, והציעה כי אחת האפשרויות שתעמודנה בפני המצביעים תהיה הצטרפות לקנדה. משאל ראשון נערך ב-3 ביוני 1948. 44.6% תמכו בשלטון עצמאי, 44.1% תמכו בהצטרפות לקנדה ו-14.3% תמכו בהישארות כמושבה בריטית.

משאל שני נערך ב-2 ביולי 1948, בו נשאלו התושבים בין שתי האפשרויות הראשונות, כאשר 52% הצביעו בעד הצטרפות לקנדה ו-48% תמכו בעצמאות. ניופאונדלנד הצטרפה לקנדה ב-31 במרץ 1949 כפרובינציה העשירית, והיום שמה הרשמי הוא "ניופאונדלנד ולברדור".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]