עדנה סולודר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עדנה סולודר
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 15 במרץ 1930 (בת 84)
כנסות 10 - 12
סיעה המערך
תפקידים בולטים מזכירת פנים של הקיבוץ המאוחד ויושבת ראש ברית התנועה הקיבוצית

עדנה סוֹלוֹדָר (נולדה ב-15 במרץ 1930) היא אשת ציבור ישראלית, שכיהנה במשך 10 שנים כחברת הכנסת מטעם מפלגת המערך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולודר הייתה בין הילדים הראשונים שנולדו בקיבוץ אשדות יעקב כאשר היה עדיין ממוקם בחצר גשר הישנה ונקרא "משק גשר" ליצחק כהן ולליזה צ'רקסקי. בגיל 16 הצטרפה לארגון ההגנה, והשתתפה במלחמת העצמאות כקשרית (איתות ואלחוט) בין המשק לבין יישובי האזור במהלך קרבות עמק הירדן, בשעה שהיישובים עמדו מול התקפה קשה מצד צבאות ירדן וסוריה. היא סיימה את לימודיה התיכוניים במסגרת הקיבוץ.

מגיל צעיר למדה סולודר נגינה בפסנתר, ועם סיום מלחמת העצמאות יצאה ללימודי מוזיקה ופסנתר בקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב, שלימים הפך לאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין. עם תום לימודיה, חזרה סולודר לקיבוץ, ושימשה לאורך כ-20 שנה כמורה למוזיקה ביישובי עמק הירדן.

בשנת 1950 נישאה סולודר לרזי (רזיאל) סולודר, חבר קיבוץ גשר, ובשנת 1953 היא עברה לגור איתו בקיבוץ גשר, בו היא חיה עד היום. סולודר שימשה כמזכירת קיבוץ גשר בשנים 1967–1971 ושנית בשנים 1978–1980. בתקופת מלחמת ההתשה, היה קיבוץ גשר מופגז וממוקש בצורה יומיומית, וחברים רבים נפצעו ונהרגו. פגישותיה וניסיונה במגעים עם גורמים תנועתיים, ציבוריים וממשלתיים בתקופה זו, הובילו אותה לפעילות ציבורית תנועתית ולאומית.

סולודר מילאה תפקידים שונים בתנועה הקיבוצית, ובהם מזכירת הפנים של הקיבוץ המאוחד, מאוקטובר 1972 ועד 1978.

חברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשירית, הייתה סולודר מועמדת מטעם מפלגת המערך לכנסת, אך לא נכנסה. ב-16 בינואר 1982 הצטרפה עדנה סולודר לכנסת במקום משה חריף שנהרג בתאונת דרכים. במהלך כהונתה, היא הייתה חברה בוועדת הכספים, בוועדת העבודה והרווחה ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה. בנוסף הייתה סולודר חברה בוועדה מיוחדת לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובוועדת משנה בנושא הרפורמה במיחוז של מדינת ישראל. סולודר שימשה כמצליפת סיעת המערך בתקופת הכנסת העשירית וכנציגה קבועה במשלחת הכנסת לאיגוד הבין-פרלמנטרי.

במהלך כהונתה של סולודר בכנסת האחת עשרה, היא הייתה חברה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכנסת. בנוסף הייתה סולודר חברה בוועדה משותפת בנושא השימוש הגובר בסמים מסוכנים, בוועדת חקירה פרלמנטארית לעניין דליקת הגז בקריית אתא ובוועדת המים. גם בקדנציה הזו, שימשה סולודר כמצליפת סיעת המערך בתקופת הכנסת האחת עשרה, וכנציגה קבועה במשלחת הכנסת לאיגור הבין-פרלמנטרי.

בשנת 1984 עמדה עדנה סולודר, ביחד עם חבר הכנסת יוסי שריד, מאחורי הגבלת חסינותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת מאיר כהנא בתחום חופש התנועה שלו, כדי לאפשר למשטרה למנוע ממנו כניסה אל כפרים ערביים. הצעתה התקבלה ביום 25 בדצמבר 1984 ברוב של 58 חברי כנסת מול 38. על כך השווה כהנא את ראשי התיבות אס אס אל שמות המשפחה של סולודר ושריד.

בשנת 1986 ניצלה סולודר מניסיון פיגוע במטוס אל על שעשה דרכו מלונדון לישראל.

בשנת 1987 הקימה יחד עם גאולה כהן את השדולה למען יונתן פולארד, ושתיהן היו הראשונות שביקרו אותו ואת רעייתו בכלא מריון בארצות הברית בשנת 1989, והעלו בכנסת ב-1990 את הדרישה להעניק להם אזרחות ישראלית - תביעה שנענתה רק חמש שנים מאוחר יותר.

במהלך כהונתה של סולודר בכנסת ה-12, היא הייתה חברה בוועדת הכנסת, בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה, ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה. בנוסף הייתה סולודר חברה בוועדה משותפת לתקציב הכנסת, בוועדה מיוחדת בנושא תופעת ההתעללות בילדים במשפחה, בוועדה מיוחדת למאבק בנגע הסמים ובוועדת המים. סולודר הייתה במהלך הכנסת ה-12 יושבת הראש של ועדת המים, האחראית על קביעת מחירי המים. כנציגת החקלאים נאבקה בהצעות האוצר להעלאת מחירי המים לחקלאות.

המשך פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתה ב-13 ביולי 1992, מונתה סולודר ליו"ר ברית התנועות הקיבוציות, תפקיד אותו מילאה עד שנת 1998. בבחירות לכנסת השש עשרה, הוצבה במקום ה-87 ברשימת העבודה-מימד לכנסת, והיא חברה בלשכת מפלגת העבודה ובמרכז המפלגה.

סולודר מילאה שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים לאחר פרישתה, כגון יושבת ראש הנהלת התזמורת הקאמרית הקיבוצית, יושבת ראש הנהלת בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, יושבת ראש הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות, יושבת ראש "עמותת מרכז גלילי", חברה במועצת המנהלים של קופת חולים כללית ועוד. מאז איבדה את בתה היחידה, דליקה סולודר (1957–1985), שהייתה בת מאומצת, פעילה עדנה בנושאי אימוץ ומונתה כחברה ב"ועדה המייעצת לאימוץ בין-ארצי" שהוקמה על-פי חוק באמצע שנות ה–90.

בשנת 1999, ביום העצמאות ה-51 למדינת ישראל, נמנתה עדנה סולודר עם מדליקי המשואות בהר הרצל כמייצגת את הכנסת. ב-2005 העניקה לה היחידה לקידום נשים בתנועה הקיבוצית פרס על מפעל חיים.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה, יצחק כהן, היה מראשוני משרד הביטחון והמנכ"ל הראשון של בנק אוצר החייל.
בן-זוגה, רזיאל (רזי) סולודר (1916–1996), היה מוזיקאי ומורה למוזיקה, ממייסדי קיבוץ גשר; בנם של המשורר, המחנך והמתרגם העברי אברהם סולודר (1890–1936) והרופאה ד"ר שרה בן-עמי, שהייתה בתם של קלרה (אחותו של הלל יפה) והסופר מרדכי בן-עמי (רבינוביץ'), ואחותו של ד"ר מיכה בן-עמי, מראשוני הרנטגנולוגים בארץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]