עוזי ארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי ארד
עוזי ארד בוועידה בנושא ביטחון במינכן, 2011
עוזי ארד בוועידה בנושא ביטחון במינכן, 2011
לידה 2 באוקטובר 1947 (בן 76)
טְבֶרְיָה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
השתייכות המוסד
תפקידים אזרחיים
  • יועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המל"ל
  • יועץ מדיני לראש הממשלה
  • פרופסור לממשל ויחסים בילאומיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוזי ארד (נולד ב־2 באוקטובר 1947) הוא עמית מחקר בכיר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, יו"ר הפורום לאסטרטגיית-על מטעם הטכניון בחיפה. כיהן כראש המטה לביטחון לאומי וכיועץ ראש הממשלה לביטחון לאומי. עמד בראש אגף המחקר של המוסד, היה היו"ר המייסד של סדרת "כנסי הרצליה" וכן חבר סגל בבית הספר לממשל ע"ש לאודר של המרכז הבינתחומי הרצליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד נולד בטבריה[1] לרחל ויעקב בלומר שהיה חבר ההנהגה הראשית של השומר הצעיר ברומניה, וגדל בקיבוץ שמיר ובקיבוץ זיקים. הוריו עזבו את הקיבוץ בעקבות פילוג התנועה הקיבוצית. למד בתיכון חדש בתל אביב והתלווה בנעוריו לשליחויות הוריו לצרפת ואחר כך למקסיקו.

התגייס לצה"ל ב-1966 ושירת בחיל האוויר כחזאי. לאחר שחרורו סיים ב-1971 תואר ראשון בהצטיינות בהיסטוריה ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, ואת לימודי המוסמך (1973) והדוקטורט (1975) ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, אליה יצא כעמית תוכנית פולברייט. ארד הוא גם בוגר קורס הניהול הבכיר של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.

בין השנים 1972–1975 היה חבר צוות במכון הדסון בניו יורק, אחר כך לימד באוניברסיטת תל אביב ושימש כעמית מחקר במכון למחקרים אסטרטגיים שם.

ב-1975 גויס על ידי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובו שירת כ-22 שנה במגוון תפקידי שטח ומטה בישראל ומחוצה לה. בתפקידו האחרון שימש שם כראש אגף המחקר.

ב-1997 מונה על ידי בנימין נתניהו ליועץ מדיני לראש הממשלה. ארד המשיך לייעץ לנתניהו גם לאחר שזה חדל לכהן כראש ממשלה ב-1999. במקביל, שימש ארד כיועץ לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בשנים 2003–2009.

בין 1999–2000 כיהן כמרצה באוניברסיטת חיפה ובשנת 2000 הצטרף לסגל המרכז הבינתחומי הרצליה. ייסד במסגרת בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, בבינתחומי הרצליה, את המכון למדיניות ואסטרטגיה וכן הקים ועמד בראש סדרת כנסי הרצליה השנתיים על מאזן החוסן והביטחון הלאומי.

ב-2004 ארד התנגד לתכנית ההתנתקות בגלל היותה חד צדדית וטען שישראל תפסיד ממנה, וכי עדיף לבצע מהלכים רק אחרי משא ומתן. עוד טען נגד ההתנתקות שהיא תראה לפלסטינים שכאשר הם נלחמים ישראל בורחת, והדבר יקשיח את עמדותיהם, וירחיק אותם מאפשרות של משא ומתן בעתיד[2].

משמאל לימין: סלי מרידור, בנימין נתניהו, עוזי ארד ומאיר כליפי בפגישה עם רוברט גייטס, מאי 2009

ב-2009, עם היבחרו של בנימין נתניהו בשנית לראשות הממשלה, מונה ארד ליועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה וכן ראש המטה לביטחון לאומי[3]. ארד הודח בפברואר 2011 עקב חשד בהדלפת עניינים ביטחוניים בענייני יחסי רוסיה-ישראל וארצות הברית-ישראל לעיתונאי[4][5][6], ארד הכחיש זאת וטען שגורם במשרד ראש הממשלה בישל את האישומים כלפיו. בהודעת ראש הממשלה נתניהו נמסר כי ארד קידם את המל"ל לרמה הגבוהה ביותר מאז הקמתו[7].

ב-2011 יועד ארד על ידי נתניהו לכהן כשגריר ישראל בלונדון, אך עקב התנגדותו של שר החוץ ליברמן הדבר לא מומש.

ביולי 2011 שב ארד למשרתו במרכז הבינתחומי הרצליה. ב-2013 יסד, יחד עם פרופ' זאב תדמור, פרופ' ידין דודאי ואחרים, את הפורום לאסטרטגיית-על לישראל. הפורום פעל במסגרת מוסד שמואל נאמן בטכניון ואת מסקנותיו הגיש לנשיא המדינה ב-2017[8].

לאחר חשיפת פרשת הצוללות בנובמבר 2016, מתח ארד מספר פעמים ביקורת חריפה על נתניהו[9][10].

ארד נטל חלק בשורה ארוכה של פעילויות ציבוריות בהן, יו"ר ומייסד פורום אירופה ישראל וכן הפורום האטלנטי הישראלי;, חבר הוועד המנהל של המרכז למורשת המודיעין (מל"מ), יו"ר המרכז לחקר כח המגן ועמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS);

ביולי 2013 זכה לעיטור של קצין בלגיון הכבוד הצרפתי[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2018 נבחר ליו"ר התנועה לטוהר המידות, אך פרש לאחר תקופה קצרה ובמקומו נבחרה עו"ד אביה אלף.

ארד נשוי לד"ר רותי ארד ואב לד"ר דורית ארד בן עמי וד"ר אורנה ארד פרימור.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאזן החוסן והביטחון הלאומי הוצאת ידיעות אחרונות, 2001 (עורך)
  • המל"ל - המאבק להקמתה של "המועצה לביטחון לאומי" וביסוסה בצמרת (עם לימור בן הר), דביר, 2016
  • אסטרטגיית על למדינת ישראל (עם זאב תדמור ודרור שטרום) מוסד שמואל נאמן, הטכניון, 2017
  • Sharing Global Resources. New York: McGraw Hill for the Council on Foreign Relations, 1979 (with R. McCullock, R.W. Arad, J. Pinera, and A.L. Hollick)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוזי ארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על עוזי ארד באתר הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר
  2. ^ עוזי ארד: מתקפה הסברתית במקום מגננה, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2004
    ארד: ההתנתקות - עיסקה הפסדית, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2005
  3. ^ מינוי ראש המטה לביטחון לאומי, החלטה מספר 4 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
  4. ^ עוזי ארד: רוח המפקד בלשכת נתניהו היא שמותר לשקר בביקורות; בישלו נגדי קנוניה, באתר הארץ, 2 במרץ 2012
  5. ^ יוסי ניסן, ‏ערוץ 10: עוזי ארד הוא שהדליף מידע ביטחוני לתקשורת, באתר גלובס, 17 במאי 2011
  6. ^ תומר זרחין, עמוס הראל, עוזי ארד הודח מתפקיד היועץ לביטחון לאומי בגלל הדלפה ביטחונית, באתר הארץ, 18 במאי 2011
  7. ^ פנחס וולף‏, עוזי ארד התפטר מתפקידו כראש המל"ל, באתר וואלה!‏, 20 בפברואר 2011
  8. ^ https://www.neaman.org.il/Grand-Strategy-For-Israel-HEB, www.neaman.org.il
  9. ^ אתר למנויים בלבד רותם שטרקמן, עוזי ארד חושף סודות מהחדרים הסגורים - על ביבי, שרה ושאר החברים, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2017
  10. ^ 103FM, ‏עוזי ארד: "יש חשד שידו של נתניהו בדבר שמהווה בגידה, הדבר צריך להתברר", באתר מעריב אונליין, 9 בנובמבר 2018
  11. ^ עיטור כבוד מצרפת לעוזי ארד, אתר Israeldefense, ‏22 ביולי 2013