צחי הנגבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צחי (יצחק) הנגבי (נולד ב־26 בפברואר 1957) הוא חבר כנסת מטעם קדימה אשר מילא מספר תפקידי שר. כיום משמש כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. עד הכנסת השש עשרה כיהן כחבר כנסת ושר מטעם הליכוד ולקראת סוף הקדנציה, עם הקמת קדימה, הוא התפטר מהכנסת ועבר למפלגת קדימה.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 תחילת הדרך 1.2 כשר בממשלות ישראל 1.3 במפלגת קדימה 1.4 כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] תחילת הדרך

הנגבי נולד בירושלים, כבנם של גאולה כהן (לימים ח"כ מהתחייה) ועמנואל הנגבי, ממפקדי המבצעים של הלח"י. הוא שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים, והשתחרר בדרגת סמל. ב־1982 היה יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. כבר אז בלט בפעילותו הפוליטית. עם נסיגת כוחות צה"ל מסיני ופינוי העיר ימית התבצר הנגבי, ביחד עם כמה מחבריו, על האנדרטה שבכניסה לעיר, ורק לאחר הפצרות מרובות הסכים לרדת מן האנדרטה.

בוגר החוג ליחסים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה זו.

בשנים 1984 - 1986 כיהן כיועצו של שר החוץ יצחק שמיר, ובשנים 1986 - 1988 היה מנהל לשכתו של שמיר בתפקידו כראש הממשלה. החל משנת 1988 הוא מכהן כחבר כנסת מטעם הליכוד (עד פרישתו ל"קדימה"). בכנסת ה-13 כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. במקביל לחברותו בכנסת השלים את לימודי המשפטים, והתמחה בעריכת דין אצל עורך הדין רוני בר און (לימים היועץ המשפטי לממשלה ושר בממשלת ישראל). הנגבי הינו בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין.

[עריכה] כשר בממשלות ישראל

ב־18 ביוני 1996 מונה לשר הבריאות. בספטמבר 1996 מונה למ"מ שר המשפטים במקומו של יעקב נאמן, נגדו נפתחה חקירה פלילית. כעבור שלושה חודשים מונה לשר המשפטים והתפטר מתפקיד שר הבריאות. בעת שכיהן כשר המשפטים היה מעורב בפרשת בר-און חברון, בה נטען כנגדו כי הטעה את הממשלה ואת בנימין נתניהו בקשר לעמדתו של אהרן ברק באשר למינויו של בר-און. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כנגדו כתב אישום בעניין זה.

בשנת 1998 החלה כנגד הנגבי חקירה בעניין נוסף. נטען כי בעת ששימש כיושב ראש ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שעסקה בחקיקת חוקים נגד המלחמה בתאונות הדרכים, שימש כמנכ"ל בשכר של עמותה בשם "דרך צלחה". גם בעניין זה חקרה המשטרה, ואף בעניין זה מצא היועץ המשפטי כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד הנגבי.

בשנת 2001 מונה לשר לאיכות הסביבה. בתפקיד זה הוביל הנגבי את העברת חוק הפיקדון על בקבוקים ומיכלי משקה. בשלהי 2002 סמוך לבחירות לכנסת ה-16 מונה לשר התחבורה נוסף על תפקידו כשר לאיכות הסביבה.

ב־2003 מונה לשר לביטחון הפנים. בעקבות המינוי התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בטענה כי העובדה שהנגבי היה מעורב בפרשיות רבות, כשלעצמה, פוסלת אותו מלמלא את התפקיד.בג"ץ דחה את העתירה (שמספרה 1993/03). כשר לביטחון הפנים מינה הנגבי, בצעד משמעותי ומפתיע, את משה קראדי למפכ"ל המשטרה.

באוגוסט 2004 הגיש מבקר המדינה דו"ח שעסק במינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה בעת כהונת הנגבי כשר במשרד. לטענת הדו"ח, נעשו במשרד לאיכות הסביבה עשרות מינויים פוליטיים, ובהם גם מינויים למשרות פיקטיביות. בנוגע להנגבי, כתב המבקר כי "במעשיו הייתה רמיסה ברגל גסה של החוק ושל כללי המינהל התקין, פוליטיזציה של השירות הציבורי ושימוש במשאבי הציבור לקידום עניינים פוליטיים אישיים." הנגבי בחר להשעות את עצמו מתפקיד השר לביטחון הפנים משנפתחה חקירה בעניין, בספטמבר 2004. בעקבות זאת, מונה לשר במשרד ראש הממשלה.

[עריכה] במפלגת קדימה

בנובמבר 2005 מונה ליו"ר זמני של הליכוד בעקבות פרישת יו"ר הליכוד אריאל שרון מהמפלגה והקמת קדימה. ב-7 בדצמבר הודיע הנגבי על הצטרפותו לקדימה. "הלב אמר להישאר בבית הפוליטי שבו גדלתי", אמר הנגבי, "אבל ההיגיון הממלכתי אמר להצטרף למהלך הפוליטי ההיסטורי לצידו של ראש הממשלה". הנגבי, שהתנגד לתוכנית ההתנתקות, הודה כי "בעמדות המדיניות שלי יש תזוזה מתמשכת לאורך השנים". הצטרפותו של הנגבי לשרון בלטה במיוחד על רקע ידיעות לפיהן המשטרה תמליץ להעמידו לדין בפרשת המינויים (כפי שאכן עשתה כעבור זמן לא רב), אבל הנגבי דחה השערות שקשרו בין הדברים, ושב והצהיר "לא נפל פגם בפעילותי". הוא הודיע על התפטרותו מהכנסת ("המנדט שלי שייך לליכוד, אני מחזיר אותו לליכוד"), כך ש"קדימה" לא זכתה בח"כ נוסף [1]. המשפט בנושא המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה ממשיך להתקיים בימים אלו.

[עריכה] כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוא מוקם במקום התשיעי ברשימת קדימה לכנסת ונבחר מטעמה בבחירות אלו. בכנסת זו, הכנסת השבע עשרה, הנגבי הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון. במהלך מלחמת לבנון השנייה ספג הנגבי ביקורת ציבורית כאשר הצטרף, בזמן המלחמה (הגם שלמשך ימים ספורים), לביקור משפחתי בחו"ל בעודו משמש יו"ר ועדת חוץ וביטחון.

במשך 33 ימי מלחמת לבנון השנייה ועדת חוץ וביטחון, תחת הובלתו של הנגבי, ערכה עשרות פגישות, דיונים וסיורים, ובשנה שלאחר המלחמה, הנגבי הוביל את ועדת החוץ והביטחון בכתיבת דו"ח נרחב [2] על מסקנות המלחמה, אשר התפרסם בדצמבר 2007. באורח תקדימי, ועדת החוץ והביטחון קיימה, לצורך כתיבת הדו"ח, פגישות פתוחות עם חיילי מילואים - ומובאות מדבריהם אף הופיעו בדו"ח כלשונם. מסקנות הדו"ח (אשר פורסם גם בדף הבית של ועדת חוץ וביטחון באתר הכנסת) נתפסו על ידי התקשורת עם פרסומם כקשות במיוחד כלפי הצבא, על אף שכללו ביקורת נוקבת גם כלפי החלטות הממשלה.

במהלך שנת 2008 חוקקה ועדת החוץ והביטחון, בהובלת היו"ר הנגבי, שני חוקים מהפכניים:

חוק "שירות המילואים", אשר מעניק לראשונה זכויות, הטבות והכרה ממלכתית למערך המשרתים במילואים; וחוק "המטה לביטחון לאומי", אשר מעגן בחוק, עפ"י המלצת "ועדת וינוגרד", את מעמדו, סמכותו, ואחריותו של המטה לביטחון לאומי (לשעבר - המועצה לביטחון לאומי), לרכז את תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בנושאי החוץ והביטחון.

צחי הנגבי מתגורר במבשרת ציון, נשוי ואב לארבעה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• צחי הנגבי באתר "קדימה" הרשמי
• צחי הנגבי באתר הכנסת
• "הנגבי רמס את החוק ומינה חברי מרכז ליכוד", באתר ynet
• הבלוג של הנגבי באתר ה"ג'רוזלם פוסט"