עין זיו

עין זיו
מיקום המעיין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אזור מחוז הצפון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°02′16″N 35°16′22″E / 33.03791°N 35.27282°E / 33.03791; 35.27282
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
ספיקה ממוצעת בחורף: 700 מ"ק לשעה
בקיץ: 275 מ"ק לשעה
גישה למעיין
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עין זיו הוא מעיין הנמצא בגליל העליון המערבי, בין מעיליא לאבירים. המעיין הוא מעיין איתן המהווה את מקור המים העיקרי של נחל כזיב. ליד המעיין נמצאת תחנת השאיבה עין זיו, תחנת שאיבה פעילה לשעבר, שפעילותה הופסקה בשל זיהום מי הנחל בשפכים של יישובי הסביבה.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם עין זיו ניתן למעיין באופן רשמי על ידי ועדת השמות הממשלתית ב-16 באוגוסט 1953[1]. קודם לכן נהגו לקרוא לו "ראש המבוע"[2].

המעיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין זיו הוא מעיין איתן המהווה את מקור המים העיקרי של נחל כזיב, יחד עם עין חרדלית. תפוקתו היא כ-700 מטר מעוקב לשעה[3] בחורף ו-275 מ"ק לשעה בקיץ[4]. לאחר שנה שחונה ירדה תפוקת המעיין ל-250 ממ"ק לשעה, כבר ביוני, בעת שבשנה רגילה הייתה התפוקה 600 מ"ק לשעה[5].

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה באזור המעיין, ובנחל כזיב בכלל היא צמחיית חורש ים-תיכוני ובנוסף גם עצי קטלב, צמחיית נחלים כגון פטל קדוש והרדוף, עצי דולב ושרכים. הדגה כוללת צפרדעים וחפף ישראלי.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 הוחל בהזרמת מי המעיין למושב חוסן ובמקביל בוצעו עבודות להקמת תחנת שאיבה גדולה ובריכת אגירה לצידה[6]. ב-25 באפריל 1954 נחנך מכון המים של המעיין, שכלל שלוש יחידות שאיבה[7]. בספטמבר 1956 נחנך מפעל השקיה במעיליא שקיבל את מימין מתחנת השאיבה בעין זיו[8]. בשנת 1959 הונח צינור שחיבר את תחנת השאיבה למפעל הקישון ולמפעל המים הארצי[9][10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה ובנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.