עסקים קטנים ובינוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: עוסק בעיקר בנישה אחת - מיחשוב. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עסק קטן או בינוני הוא עסק שמספר עובדיו קטן יחסית לעסק גדול. מספר העובדים שמגדיר עסק כקטן או בינוני, תלוי בחוקי המדינה הרלוונטית. באנגלית המגזר מכונה (Small to Medium Business (SMB, או לחלופין Small and medium enterprises.
דוגמאות לעסקים שהם עסקים קטנים או בינוניים: משרד עורכי-דין גדול, סוכנות ביטוח גדולה, מרפאה פרטית גדולה, בנק קטן, חברת ביטוח קטנה, בית תוכנה קטן וכיוצא בזה. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מוגדר באירופה ובארצות הברית ככלל העסקים שיש בהם עד כ-500 עובדים; עסק שיש בו עד 50 עובדים מוגדר כעסק קטן. עסקים שיש בהם עד 10 עובדים מוגדרים כעסקים משרדיים או עסקים ביתיים SOHO) Small office / Home office).

בישראל, על פי הגדרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עסק המעסיק בין 1 ל-50 עובדים נחשב לקטן. לעסק בינוני נחשב עסק שבו 50 עד 250 עובדים. קיימת מגמה של עידוד עסקים קטנים ובינוניים בעיקר על ידי מרכזים אזוריים לטיפוח יזמות (מט"י), כמו כן החל משנת מופעלת תוכנית החונכות העסקית ופועלת הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים.

אתגרים של עסקים קטנים ובינוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משאבים מוגבלים בהשוואה לעסקים גדולים המתחרים בהם

כתוצאה מכך נאלצים עסקים אלה להשתמש בשירותי מיקור חוץ במקום להעסיק מומחים בתחומים, שאינם בליבת העסקים שלהם. אסטרטגיה נוספת היא העסקת מומחים בהיקף חלקי או בהתאם לצורך, לפעמים באמצעות שיתוף עם ארגונים קטנים ובינוניים אחרים.

  • קושי בתחרות מול ארגונים גדולים

לארגונים גדולים יותר יש יתרון לגודל בהשוואה לארגוני SMB העוסקים באותם תחומים. ארגוני SMB צריכים לבחור באסטרטגיה המאפשרת להם להתמודד למרות הקושי. כך למשל ארגוני קטן או בינוני, עשוי להתמחות בנושא ספציפי כמענה לחיסרון בממד הגודל.
מקרים בהם עסקים קטנים או בינוניים לא מצליחים להתמודד עם אתגר זה עלולים להסתיים בפשיטת רגל או במיזוגים ורכישות.

  • תזרים מזומנים

הגודל הקטן יחסית, עלול לייצור תלות גדולה יותר בלקוחות מעטים. תלות זו עלולה להתבטא בקשיי תזרים מזומנים, אם וכאשר מתבטלות עסקאות עם לקוחות גדולים או אם וכאשר אותם לקוחות אינם עומדים בזמני התשלום או אינם משלמים את מלוא הסכום, שהתחייבו לשלם.

מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבע האחרון של המאה ה-20 התאפיין בהטמעת מערכות ממוחשבות גם בארגונים קטנים ובינוניים.

דרישות המחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים קטנים, ופעמים רבות גם בארגונים בינוניים, אין מנהל מערכות המידע, והאחריות על מערך המחשוב מוטלת על סמנכ"ל הכספים או סמנכ"ל התפעול. בתחילת המאה ה-21 החלו גם ארגונים כאלו בהטמעת מערכות מידע ארגוניות לייעול תהליכי העבודה, ביניהן מערכות ERP לניהול כולל של תהליכים בארגון (מלאי, ספקים, הנהלת חשבונות, כוח אדם וכו'), מערכות CRM לניהול קשרי לקוחות, ובמקרים רבים גם מערכות BI, המאפשרות ניתוח של המידע הרב המצטבר במערכות המידע באופן המסייע בקבלת החלטות ניהוליות. בתחום ERP עסקים ישראלים רבים התקנו תוכנה פריוריטי.

הארגון מבצע פעילויות עסקיות מול לקוחותיו (עסק-אל-לקוח - B2C) ומול ספקיו (עסק-אל-עסק -B2B). כדי שהארגון יהיה זמין, תחרותי ויעיל, הוא עשוי להציע שירותים מקוונים באמצעות אתרי אינטרנט. חשיפה מסוג זה, וכן הצורך בפתרונות קישור מרחוק למשרד (עבור סוכני מכירות בדרכים, עובדים המתחברים בערב מהבית וכדומה), מצריכים כלי אבטחת מידע נאותים.

הטמעת מערכות אלו דורשת מהארגון תשתית מחשב מתאימה: מערך אחסון, שרתים בעלי שרידות גבוהה היכולים לענות לצורכי הארגון, מערך גיבוי, היערכות לפתרון משברים (DRP) ועוד. בעסקים הקטנים והבינוניים תקציב המחשוב נמוך יחסית, ובדרך כלל אינו מגיע להיקף שיצדיק עצמאות בניהול מערך המחשוב. הישענות נרחבת על פתרונות מיקור חוץ מסוגים שונים מספקת לעסקים אלה פתרון באיכות נאותה. למיקור חוץ זה וריאציות שונות:

  • מיקור חוץ מלא: כל שירותי המחשוב שהעסק זקוק להם ניתנים באמצעות ארגון חיצוני המתמחה בכך, תוך שימוש מרבי בשרתים הממוקמים אצל ספק השירות. בעסק הקטן והבינוני מותקנים רק מחשבים אישיים לשימושם של עובדי העסק, ואלה מחוברים ברשת תקשורת אל ספק השירות לשם תחזוקה וגיבוי.
  • מיקור חוץ חלקי: ספק שירותי מיקור חוץ מקים מערכת שרתים במתקן השייך לעסק הקטן או הבינוני, ותחזוקת שרתים אלה מבוצעת על ידיו, לעתים בסיוע כוח אדם מקצועי של נותן השירות.

הסכמי מיקור חוץ בין עסקים לספקים חיצוניים מתבססים על הגדרה של זמן תגובה רצוי למתן שירות (SLA), עם מנגנון "קנס/פרס" (מקל וגזר) על מנת לעודד את ספק השירות לעמוד בזמני התגובה הרצויים.

זמינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים בהם המחשב משובץ בעסקי הליבה קיימת חשיבות רבה לזמינות ולאמינות מערכות המידע . תקלה במערך המחשב יכולה לגרום לתקלות בייצור/ אספקת השירות ללקוחות ובכך לגרום נזקים כספיים ופגיעה במוניטין של הארגון. בשל המשמעות הארגונית של מערכות המידע בארגון, מושקע מאמץ רב בביצוע תחזוקה מונעת למערכות המחשוב במטרה לצמצם את זמן ההשבתה ולמנוע תקלות שבר.

אחת הדרכים המקובלות כדי למנוע תקלות הינה ניטור שירותי מחשוב, (כפי שמנטרים את ליבו של חולה לב, המאושפז בבית חולים). הניטור מתבצע באמצעות תוכנה המותקנת על השרתים ומערכות התקשורת בארגון. בתהליך פריסה של תוכנה לניטור מתבצע מיפוי השרתים והאפליקציות (תוכנות) על פי חשיבותם לארגון. לכל מערכת מחשוב מוגדרת חבילת ניטור, בהתאם לדרישות הזמינות שלו, באמצעות אוסף פקודות, המגדירות לתוכנת הניטור מה לבצע בכל אחד מהאירועים המנוטרים. לדוגמה: ארגון שהפעילות העסקית עם לקוחותיו מתבצעת באמצעות אתר אינטרנט ירצה לוודא את זמינות השירות ללקוחותיו. חבילת הניטור שתוגדר עבור מערכת זאת תנטר את כמות הפניות של לקוחות לאתר האינטרנט, את העומס על הרשת,את העומס על המעבד, הזיכרון וכו'. תוכנת הניטור מבצעת פעולות מניעה, כגון: הפנייה אוטומטית של לקוחות משרת לשרת, הפעלה מחדש של שרת, שליחת הודעות SMS למנהלי המחשוב על תקלה חמורה, הפעלת קו תקשורת גיבוי במקרה של עומס או נפילה של קו תקשורת ראשי. הפעלת תוכנית ניטור למערכות מידע עולות כסף רב לארגון. רישיונות תוכנה, תחזוקה, כ"א מקצועי .

קיים יתרון בביצוע פעולת הניטור, על ידי ספק במסגרת הסכם מיקור חוץ. יתרון זה נובע מכך שהספק מבצע את הפעילות עבור מספר לקוחות במקביל, באמצעות אותה תוכנה ואותם מומחי מחשוב. באופן זה עסקים קטנים ובינוניים נהנים מזמינות גבוהה יותר של מערכות המחשוב בארגון תוך הוצאה כספית קטנה יותר.