עסקים קטנים ובינוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: עוסק בעיקר בנישה אחת - מיחשוב. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עסק קטן או בינוני הוא עסק שמספר עובדיו קטן יחסית לעסק גדול. מספר העובדים שמגדיר עסק כקטן או בינוני, תלוי בחוקי המדינה הרלוונטית. באנגלית המגזר מכונה (Small to Medium Business (SMB, או לחלופין Small and medium enterprises.

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, על פי סקרים שבוצעו ב 2013, מייצר 77% מהמשרות החדשות במשק הישראלי, אך סובל מסביבה רגולטורית (חוקים, אישורי רשויות מוסמכות, רשויות מקומיות) וסביבה מימונית מקשה[1].

בישראל, על פי הגדרות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה [2] עסק זעיר מוגדר כעסק בו יש עד 4 עובדים ומחזור מכירות של עד מיליון שח. עסק קטן הוא עסק בו 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מליון שח , ועסק בינוני מ 11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מליון שח. בדוח מצב תקופתי 2013-2014 עסק קטן מוגדר כעסק בעל 5 עד 19 עובדים ועסק בינוני 20 עד 99 [1]. באותו דוח קיימת גם חלוקה לקבוצות גודל: 1-9, 10-19, 20-49, 50-249 לשם השוואה למדינות ארגון OECD. טרם נקבעה הגדרה סופית.
על פי הגדרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עסק המעסיק בין 1 ל-50 עובדים נחשב לקטן. לעסק בינוני נחשב עסק שבו 50 עד 250 עובדים. מעל 250 עובדים העסק נחשב לגדול.

‏מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מוגדר באירופה ובארצות הברית ככלל העסקים שיש בהם עד כ-500 עובדים; עסק שיש בו עד 50 עובדים מוגדר כעסק קטן. עסקים שיש בהם עד 10 עובדים מוגדרים כעסקים משרדיים או עסקים ביתיים SOHO) Small office / Home office).
דוגמאות לעסקים שהם עסקים קטנים או בינוניים: משרד עורכי-דין גדול, סוכנות ביטוח גדולה, מרפאה פרטית גדולה, בנק קטן, חברת ביטוח קטנה, בית תוכנה קטן וכיוצא בזה.

ההכרה בחשיבות מגזר זה החלה בשנות ה- 90 בפעילות חוץ ממשלתית. ב 2012 הוגשה הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, אשר התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת ביולי 2013.

הקמת עסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת עסק חדש הינה תהליך בעל רמת מורכבות משתנה בהתאם למבנה הפורמלי של העסק, והצורך בבית עסק. שלב מהותי הוא רישום כעוסק (פטור או מורשה) במשרדי מע"מ. שלב מקדים בעת הצורך הוא רישום כתאגיד, כגון: שותפות, חברה, עמותה, על ידי גוף הרישום המתאים (רשם השותפויות, רשם החברות,רשם העמותות). בית העסק (באם קיים), מחייב רישוי של הרשות המקומית ושל גופים נוספים בהתאם לחוק רישוי עסקים. זמן הממוצע הנדרש לקבלת האישורים להקמת עסק בישראל הוגדר ע"י הירחון אקונומיסט כ 35 ימים (בשנת 2008) [3]

אתגרים של עסקים קטנים ובינוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תזרים מזומנים

הגודל הקטן יחסית, עלול לייצור תלות גדולה יותר בלקוחות מעטים. תלות זו עלולה להתבטא בקשיי תזרים מזומנים, אם וכאשר מתבטלות עסקאות עם לקוחות גדולים או אם וכאשר אותם לקוחות אינם עומדים בזמני התשלום או אינם משלמים את מלוא הסכום, שהתחייבו לשלם.

  • קבלת הלוואות להשקעה

רמת הבטחונות שעסקים קטנים יכולים לתת לגורמים המספקים אשראי (כגון בנקים או חברות ביטוח) נמוכה, ולפיכך קשה לעסקים אלו לקבל אשראי לצרכי השקעה, לכיסוי בעיות תזרים מזומנים, או בעיתות משבר.

  • קושי בתחרות מול ארגונים גדולים

לארגונים גדולים יותר יש יתרון לגודל בהשוואה לארגוני SMB העוסקים באותם תחומים. ארגוני SMB צריכים לבחור באסטרטגיה המאפשרת להם להתמודד למרות הקושי. כך למשל ארגוני קטן או בינוני, עשוי להתמחות בנושא ספציפי כמענה לחיסרון בממד הגודל.
מקרים בהם עסקים קטנים או בינוניים לא מצליחים להתמודד עם אתגר זה עלולים להסתיים בפשיטת רגל או במיזוגים ורכישות.

  • משאבים מוגבלים בהשוואה לעסקים גדולים המתחרים בהם

אילוצי משאבים אינם מאפשרים להעסיק מומחים בתחומים, שאינם בליבת העסקים שלהם לרוב מחייבים להשתמש בשירותי מיקור חוץ במקום. אסטרטגיה נוספת היא העסקת מומחים בהיקף חלקי או בהתאם לצורך, לפעמים באמצעות שיתוף עם ארגונים קטנים ובינוניים אחרים.

תמיכה ממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה 90 החלה מגמה של עידוד עסקים קטנים ובינוניים בעיקר על ידי הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט אשר בשיתוף הרשויות המקומיות הקימו מרכזים לטיפוח יזמות (מט"י). החל משנת 1992 מופעלת תוכנית החונכות העסקית ופועלת קרן ההלוואות הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים.

ברמה הממשלתית פועלת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים אשר תאמה ותקצבה פעילויות בתחום. בשנת 2013 הוקמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אשר פועלת באמצעות מערך גופי "מעוף" למתן יעוץ הדרכה וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. הסוכנות הכירה בצורך לסייע במימון ( בפרט בשל פערי ריבית בנקאית בין חברות גדולות לחברות קטנות ובינוניות), חקיקה, והגברת הרכש הממשלתי מחברות אלו.

מחשוב בארגונים קטנים ובינוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבע האחרון של המאה ה-20 התאפיין בהטמעת מערכות ממוחשבות גם בארגונים קטנים ובינוניים.

דרישות המחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים קטנים, ופעמים רבות גם בארגונים בינוניים, אין מנהל מערכות המידע, והאחריות על מערך המחשוב מוטלת על סמנכ"ל הכספים או סמנכ"ל התפעול. בתחילת המאה ה-21 החלו גם ארגונים כאלו בהטמעת מערכות מידע ארגוניות לייעול תהליכי העבודה, ביניהן מערכות ERP לניהול כולל של תהליכים בארגון (מלאי, ספקים, הנהלת חשבונות, כוח אדם וכו'), מערכות CRM לניהול קשרי לקוחות, ובמקרים רבים גם מערכות BI, המאפשרות ניתוח של המידע הרב המצטבר במערכות המידע באופן המסייע בקבלת החלטות ניהוליות. בתחום ERP עסקים ישראלים רבים התקנו תוכנה פריוריטי.

הארגון מבצע פעילויות עסקיות מול לקוחותיו (עסק-אל-לקוח - B2C) ומול ספקיו (עסק-אל-עסק -B2B). כדי שהארגון יהיה זמין, תחרותי ויעיל, הוא עשוי להציע שירותים מקוונים באמצעות אתרי אינטרנט. חשיפה מסוג זה, וכן הצורך בפתרונות קישור מרחוק למשרד (עבור סוכני מכירות בדרכים, עובדים המתחברים בערב מהבית וכדומה), מצריכים כלי אבטחת מידע נאותים.

הטמעת מערכות אלו דורשת מהארגון תשתית מחשב מתאימה: מערך אחסון, שרתים בעלי שרידות גבוהה היכולים לענות לצורכי הארגון, מערך גיבוי, היערכות לפתרון משברים (DRP) ועוד. בעסקים הקטנים והבינוניים תקציב המחשוב נמוך יחסית, ובדרך כלל אינו מגיע להיקף שיצדיק עצמאות בניהול מערך המחשוב. הישענות נרחבת על פתרונות מיקור חוץ מסוגים שונים מספקת לעסקים אלה פתרון באיכות נאותה. למיקור חוץ זה וריאציות שונות:

  • מיקור חוץ מלא: כל שירותי המחשוב שהעסק זקוק להם ניתנים באמצעות ארגון חיצוני המתמחה בכך, תוך שימוש מרבי בשרתים הממוקמים אצל ספק השירות. בעסק הקטן והבינוני מותקנים רק מחשבים אישיים לשימושם של עובדי העסק, ואלה מחוברים ברשת תקשורת אל ספק השירות לשם תחזוקה וגיבוי.
  • מיקור חוץ חלקי: ספק שירותי מיקור חוץ מקים מערכת שרתים במתקן השייך לעסק הקטן או הבינוני, ותחזוקת שרתים אלה מבוצעת על ידיו, לעתים בסיוע כוח אדם מקצועי של נותן השירות.

הסכמי מיקור חוץ בין עסקים לספקים חיצוניים מתבססים על הגדרה של זמן תגובה רצוי למתן שירות (SLA), עם מנגנון "קנס/פרס" (מקל וגזר) על מנת לעודד את ספק השירות לעמוד בזמני התגובה הרצויים.

זמינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים בהם המחשב משובץ בעסקי הליבה קיימת חשיבות רבה לזמינות ולאמינות מערכות המידע . תקלה במערך המחשב יכולה לגרום לתקלות בייצור/ אספקת השירות ללקוחות ובכך לגרום נזקים כספיים ופגיעה במוניטין של הארגון. בשל המשמעות הארגונית של מערכות המידע בארגון, מושקע מאמץ רב בביצוע תחזוקה מונעת למערכות המחשוב במטרה לצמצם את זמן ההשבתה ולמנוע תקלות שבר.

אחת הדרכים המקובלות כדי למנוע תקלות הינה ניטור שירותי מחשוב, (כפי שמנטרים את ליבו של חולה לב, המאושפז בבית חולים). הניטור מתבצע באמצעות תוכנה המותקנת על השרתים ומערכות התקשורת בארגון. בתהליך פריסה של תוכנה לניטור מתבצע מיפוי השרתים והאפליקציות (תוכנות) על פי חשיבותם לארגון. לכל מערכת מחשוב מוגדרת חבילת ניטור, בהתאם לדרישות הזמינות שלו, באמצעות אוסף פקודות, המגדירות לתוכנת הניטור מה לבצע בכל אחד מהאירועים המנוטרים. לדוגמה: ארגון שהפעילות העסקית עם לקוחותיו מתבצעת באמצעות אתר אינטרנט ירצה לוודא את זמינות השירות ללקוחותיו. חבילת הניטור שתוגדר עבור מערכת זאת תנטר את כמות הפניות של לקוחות לאתר האינטרנט, את העומס על הרשת,את העומס על המעבד, הזיכרון וכו'. תוכנת הניטור מבצעת פעולות מניעה, כגון: הפנייה אוטומטית של לקוחות משרת לשרת, הפעלה מחדש של שרת, שליחת הודעות SMS למנהלי המחשוב על תקלה חמורה, הפעלת קו תקשורת גיבוי במקרה של עומס או נפילה של קו תקשורת ראשי. הפעלת תוכנית ניטור למערכות מידע עולות כסף רב לארגון. רישיונות תוכנה, תחזוקה, כ"א מקצועי .

קיים יתרון בביצוע פעולת הניטור, על ידי ספק במסגרת הסכם מיקור חוץ. יתרון זה נובע מכך שהספק מבצע את הפעילות עבור מספר לקוחות במקביל, באמצעות אותה תוכנה ואותם מומחי מחשוב. באופן זה עסקים קטנים ובינוניים נהנים מזמינות גבוהה יותר של מערכות המחשוב בארגון תוך הוצאה כספית קטנה יותר.

  1. ^ 1.0 1.1 תקופתי/דוח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2014-2013 דוח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2013-2014
  2. ^ הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים משרד הכלכלה
  3. ^ אסי גרינשטיין, מעריב, כמה זמן לוקח להקים עסק חדש? בישראל 35 יום - בפאקיסטן רק 25