פאבו נורמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאבו נורמי באולימפיאדת אנטוורפן (1920)
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור Flag of Finland.svg  פינלנד
המשחקים האולימפיים
זהב אנטוורפן 1920 10000 מטר
זהב אנטוורפן 1920 ריצת שדה
זהב אנטוורפן 1920 ריצת שדה קבוצתית
זהב פריז 1924 1500 מטר
זהב פריז 1924 5000 מטר
זהב פריז 1924 ריצת שדה
זהב פריז 1924 ריצת שדה קבוצתית ל-5000 מטר
זהב פריז 1924 ריצת 3000 מטר קבוצתית
זהב אמסטרדם 1928 10000 מטר
כסף אנטוורפן 1920 5000 מטר
כסף אמסטרדם 1928 5000 מטר
כסף אמסטרדם 1928 3000 מטר מכשולים

פאבו יוהנס נורמיפינית: Paavo Johannes Nurmi, ‏13 ביוני 1897 - 2 באוקטובר 1973) היה רץ פיני למרחקים בינוניים וארוכים, ואחד הספורטאים האולימפיים הגדולים ביותר אי פעם. נורמי, שנודע בכינוי "הפיני המעופף", היה מסמליה של האומה הפינית הצעירה של שנות העשרים של המאה העשרים. הוא זכה ב-12 מדליות אולימפיות (9 מזהב ו-3 מכסף), יותר מכל מתחרה אחר באתלטיקה קלה, מאז חודשו המשחקים האולימפיים ב-1896.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמי נולד בעיר טורקו שבדרום-מערב פינלנד. כבן 12 התיתם מאביו הנגר ויצא לעבוד כנער שליח ועובד משרדי, על מנת לסייע בפרנסת משפחתו הענייה. על רקע ילדותו זאת יש לראות את אופיו של נורמי הבוגר, שתואר כאדם קשה ומופנם.

ב-1914 החל לרוץ במסגרת אגודה מקומית. התקדמותו הושגה בקצב מתון ובגיל מאוחר יחסית, אך בהתמדה, יותר בזכות עבודה קשה מאשר הודות לכשרון מולד ומבנה גוף אופטימלי. חזהו ואגנו הרחבים שיוו לו מראה שהתאים יותר למתאבק טיפוסי מאשר לאצן.

כשהחל להתבלט הושווה למדליסט הזהב הפיני מאולימפיאדת סטוקהולם, הנס קולמיינן, מי שהיווה השראה למספר רצים פינים מעולים, ששלטו בריצות הבינוניות והארוכות בדורם.

בשנים 1919 ו-1920 עשה את שירות החובה שלו בצבא, שבמהלכו התאמן אימונים סדירים ועשה את הפריצה שהביאה אותו לסגל האולימפי הפיני לקראת אולימפיאדת אנטוורפן (1920). בצבא סבל מבעיות משמעת ואף נחשד ברמאות כשסיים מסע רגלי ארוך תוך נשיאת משקל כבד, זמן רב לפני כל החיילים האחרים; למעשה רץ את כל הדרך במקום ללכת.

ספורטאי אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת אנטוורפן (1920)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמי הגיע לאנטוורפן עם התוצאות הטובות ביותר במבחנים הפנימיים של פינלנד, מעצמת הריצה של אז. את מרוצו הראשון, 5,000 מטרים, סיים במקום השני, לאחר שבחוסר ניסיונו פרץ מהר מדי ומוקדם מדי, ואיבד את ההובלה לקראת הסיום. לאחר מכן שעה לעצת קולמיינן וקצב עצמו טוב יותר במרוץ ה-10,000, אותו סיים ראשון לפני אותו רץ צרפתי שהקדימו ב-5,000. הניצחון במרוץ השלישי שלו באנטוורפן, ריצת שדה למרחק 8,000 מטרים, זיכה אותו בצמד מדליות זהב, האחת אישית והשנייה קבוצתית. החייל נורמי שב לפינלנד עטור ארבע מדליות ואף קודם לדרגת רב-טוראי לאחר המשחקים, אולם תהילתו של בן-ארצו קולמיינן, שהביא את הקריירה שלו לסיום מוצלח בזכייה בריצת המרתון, האפילה על הישגיו.

לאחר האולימפיאדה של 1920 זכה נורמי במלגה ללימודי הנדסת מכונות בהלסינקי. לימודיו לא מנעו ממנו להגיע למשחקי פריז, 4 שנים לאחר מכן, כפייבוריט מנוסה שרשם כבר על שמו שמונה שיאי עולם במרחקים השונים.

אולימפיאדת פריס (1924)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1924 הגיע נורמי לשיאו בפריס. הוא זכה במרוצים ל-1500 ו-5000 מטרים, אף שהזינוק לזה האחרון נערך פחות משעתיים אחרי שהסתיים הראשון. כדרכו לא השאיר נורמי דבר ליד המקרה ותירגל בהכנותיו לקראת המשחקים את ההתאוששות המהירה בין הריצות. ריצת השדה שנערכה בחום כבד הותירה 24 מ-39 משתתפים מחוסרי הכרה, אולם נורמי עמד בתנאים הקשים והוסיף שתי מדליות זהב למאזנו. למחרת זכה בזהב חמישי בריצה הקבוצתית ל-3,000 מטרים, בה התמודד עם רצים רבים שהיו 'טריים'.

פרנסי המשלחת הפינים מנעו ממנו זהב שישי, כאשר לא אפשרו לו להשתתף במרוץ ה-10,000, אם בגלל שחששו לבריאותו לאחר המאמץ המצטבר, או שהעדיפו שישאיר מדליה אחת לאתלטים הפינים האחרים, ואכן וילה ריטולה הפיני זכה במדליית הזהב בריצה זו. במחאה יצא לבדו לריצה בפריז, לא זו הרשמית של המשחקים - וסיים אותה בזמן טוב משיא העולם.

בעקבות הצלחה זו יצא נורמי למסע בארצות הברית והתחרה שם במרוצים רבים. באמריקה התקבל ככוכב ואף נפגש עם נשיא ארצות הברית קלווין קולידג'. אז התחלו לצוץ שמועות שהאשימו את נורמי במקצוענות‏[1].

אולימפיאדת אמסטרדם (1928)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה שבין אולימפיאדת פריז לאולימפיאדת אמסטרדם התאפיינה בהאטה בקצב שבו שבר נורמי שיאי עולם ובירידה מסוימת בכושרו, בין השאר משום שסבל מראומטיזם ומפציעות בגיד אכילס. למרות זאת חזר לכושר לקראת המשחקים ושב וזכה בזהב בריצת 10,000 מטרים. עליה הוסיף כסף בריצת 5000 מטרים ובריצת 3,000 מכשולים. הסיבה שבגללה השתתף נורמי במרוץ המכשולים, למרות שלא הצטיין בהיבט הטכני של הקפיצה, הייתה שריצת השדה בוטלה באמסטרדם, משום שהמארגנים לא ששו לראות את שאירע בפריז ארבע שנים קודם לכן חוזר על עצמו. כך הגיע מנין המדליות שהשיג ל-12.

בשנים שלאחר אמסטרדם הציב לעצמו מטרה, כמו קולמיינן לפניו, להשלים את המעבר למרחקים הארוכים ביותר. הוא קבע שיאים במרחקים כגון 20 קילומטרים, בדרכו ליעד הסופי: סיום הקריירה בזכייה במרתון האולימפי של 1932. כשקבע שיא-עולם לא רשמי במבחנים הפינים, נראה היה שכהרגלו תזמן הפיני העיקש את הכנותיו באופן מושלם, אולם אז צצו שוב ההאשמות במקצוענות. ברוב דרמטי של 13 נגד 12, החליטה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, בראשה עמד זיגפריד אדסטרום, לפסול את השתתפותו של נורמי במשחקים האולימפיים. כך נגנז חלום המרתון וירדו לטמיון שנות האימונים שהקדיש למענו. כתוצאה מההחלטה חלה אפילו התדרדרות של ממש ביחסים בין שתי המדינות הסקנדינביות, לפחות בכל האמור לשיתוף פעולה ספורטיבי.

ב-1934, כשנתיים לאחר ההחלטה שסיימה למעשה את הקריירה שלו, פרש נורמי מריצה.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמי נישא ב-1932 לסילבי לקסונן, אשת-חברה פינית ידועה. בנם היחיד מאטי היה בבגרותו גם הוא לרץ למרחקים בינוניים, אולם נורמי האב חשב שלבנו אין את הכשרון הדרוש לריצה ולא עודד אותו בתחום זה. ב-1935 התגרשו בני הזוג ונורמי מעולם לא נישא בשנית.

לאחר הריצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמי בעת הדלקת הלפיד האולימפי ב-1952
קברו של נורמי בבית העלמין בטורקו

לאחר פרישתו עסק נורמי בעניינים הקשורים לריצה רק לעתים רחוקות. הוא אימן את רצי המשלחת הפינית לאולימפיאדת ברלין (1936) שנערכה בגרמניה הנאצית ועזר להם לזכות ב-7 מדליות. יחסיו עם חניכיו תוארו כיחסים שבין רב סמל ראשון לטירונים. ב-1952, כשארחה פינלנד את המשחקים האולימפיים בבירתה הלסינקי, הוחלט לכבד את נורמי וקולמיינן יחדיו בהדלקת הלפיד האולימפי בטקס הפתיחה (כבוד השמור מסורתית לגדולי הספורטאים של האומה המארחת), אולם נורמי עשה זאת בחוסר רצון בולט, משום שראה בריצה לא יותר מהקדמה לפרק החשוב יותר בחייו, בו היה לאיש עסקים מצליח.

את המימון הדרוש כדי להתחיל את הקריירה השנייה שלו השיג נורמי ממקורותיו הוא: מהכסף שחסך בשנים שעוד עבד כשכיר וממה שקיבל (על אף חובבנותו המוכרזת) עבור ריצה. עסקיו היו רבים. בין השאר סחר במניות בבורסה, תוך שימוש בקשריו כדי להשיג מידע מבנקאים ידועים, והקים חנות סדקית גדולה. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה ביזמות נדל"ן, כשבנה דירות מגורים רבות להשכרה ולמכירה. עובדיו הכירו אותו כמעסיק תובעני, ששילם משכורות מעל לתעריף השוק ודרש את מסירותם בתמורה.

ב-1940, בזמן מלחמת העולם השנייה, נסע שוב לארצות הברית כדי להשתמש בפרסומו כדי לעורר את דעת הקהל האמריקאית לטובת פינלנד בשעתה הקשה. בתקופה שלאחר המלחמה הייתה בנייה עסק רווחי מאוד בפינלנד ונורמי היה לעשיר מופלג, עד כדי כך שראה בתהילת העבר שלו כנטל שמונע ממנו מלזכות לכבוד הראוי לו כאיל הון.

בשנות החמישים ניסה בלא הצלחה להתרחב לעסקי הספנות. כשלונו נבע מהתנגשות חזיתית עם איגודים מקצועיים חזקים.

בזקנתו סבל נורמי מבריאות לקויה והקים קרן למימון מחקר רפואי בתחום מחלות הלב שמהן סבל. פאבו נורמי הלך לעולמו ב-1973 ונערכה לו בהלסינקי הלוויה ממלכתית. לאחר כן נטמן בחלקה המשפחתית בבית העלמין בטורקו.

מאפייניו כרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתו של נורמי - מספרי השיא של 12 מדליות אולימפיות בהן זכה וכ-26 שיאים עולמיים שקבע - נבעה מגישתו המקצועית והשיטתית להכנה פיזית ופסיכולוגית. הוא היה אמן הריצה הטקטית וידע לקבוע את הקצב המתאים לכל ריצה ולכל יריב, מתי להדבק ליריביו ומתי לברוח קדימה. ככל שהתבגר עשה שימוש יותר יותר בטקטיקה של הידבקות לאורך המרוץ ויציאה קדימה בסופו. מקצועיותו התבטאה גם בקריאה של כל הספרות שנכתבה על ריצה. חיבתו הגדולה הייתה נתונה לריצות השדה (cross-country) ולתנאי דרך קשים.

את התחרויות שבהן השתתף ניהל בצורה מחושבת. שיאי עולם נשברו על פי תכנון מראש, בתחרויות קטנות שאורגנו במיוחד, וכל פעם בשיעור לא-גדול.

סגנון הריצה של נורמי היה ייחודי והתאפיין בצעד גבוה ודחיפת האגן קדימה ככל האפשר. הסגנון והשיטה עמדו מאחורי הדומיננטיות שלו וחיפו על כך שברמה הפיזית לא היה אתלט יוצא דופן: גובהו היה בינוני וגם הדופק שלו היה רגיל.

בראי ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאבו נורמי הוא אחד מארבעה אתלטים בלבד שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות, והיחיד שזכה ב-12 מדליות כלשהן. בקנה מידה זה הוא האתלט האולימפי הטוב ביותר אי פעם. פרמטרים סטטיסטיים רבים מלמדים על הדומיננטיות שלו בריצות הבינוניות והארוכות של זמנו. ביניהם בולטים במיוחד עשרות שיאי עולם, 20 אליפויות לאומיות של פינלנד (המעצמה העולמית המובהקת דאז בריצות אלה), ועשרות שיאי עולם בלתי-רשמיים באולמות שקבע במהלך שהותו בארצות הברית‏[2].

כשבאים להשוות בין איכות הישגיו של נורמי לאלה של אתלטים מאוחרים יותר בני-השוואה, כגון קרל לואיס, ראויה לציון מצד אחד העובדה, שפעמיים קיבל צמד מדליות זהב על ריצה אחת, ריצת השדה האישית-קבוצתית שבוטלה מאז כמקצוע אולימפי. מצד שני יש לציין שכדי לזכות במדליות שלו היה על נורמי להתחרות בצפיפות שלא תאמן, ואפילו באותו יום ובהפרש של פחות משעתיים, במרוצי סבולת ארוכים וטעוני זמן התאוששות ארוך. אין לדעת גם כמה מדליות נוספות יכול היה להשיג, אילו התאפשר לו להשתתף במרוץ ה-10,000 של אולימפיאדת פריס ובמרתון של אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932); לכל הפחות הייתה סבירות גבוהה שיזכה בראשון מבין השנים. מעל לכל מייחדת את נורמי העובדה שהוא זכה בכסף או בזהב בכל אחד מעשרת המרוצים האולימפיים שבהם השתתף.

שיאי העולם של נורמי גם הם מצביעים על דומיננטיות שאין לה אח ורע: שיאו ב-10,000 מ' - אותו קבע בשובו מאולימפיאדת פריז, כדי להוכיח שיכול היה לזכות בזהב השישי שנמנע ממנו - החזיק מעמד כמעט 13 שנים. אף ספורטאי אחר לא הצליח מאז להחזיק את אותו שיא לתקופה דומה, אף שבמקצוע זה התחרו מגדולי הרצים, שמות כרון קלארק, היילה גבריסלאסי ואמיל זטופק. שיאים שקבע במרחקים לא אולימפיים ארוכים יותר, כגון 20,000 מטר או המרוץ לשעה אחת, עמדו בעינם עשרות שנים.

נדבך נוסף בייחודו של נורמי הוא המקום שתפס כסמל של האומה הפינית בכלל, מעבר לתחום המצומצם של ספורט. ראיה אחת לכך היא הופעתו על גבו של שטר כסף פיני בן 10 מארק, מקום השמור לאישים חשובים בתולדות המדינה שהנפיקה את השטר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקנו של נורמי על גבי שטר בן 10 מארקים פינים
  • הופעתו על גבו של שטר כסף פיני בן 10 מארק
  • לכבוד הישגיו בתחום הספורט נקרא אסטרואיד 1740 על שמו
  • בית ספר ברובע מרצאן-הלרסדורף בברלין נקרא על שמו
  • מרתון על שמו נערך החל משנת 1969 במדינת ויסקונסין שבארצות הברית וכן בעיר הולדתו טורקו (משנת 1992)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Veli-Matti Autio (Translated by Roderick Fletcher), Paavo Nurmi, in: 100 Faces from Finland – a Biographical Kaleidoscope, Helsinki, 2000 [1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באותה תקופה הורשו להתחרות באולימפיאדה אך ורק ספורטאים חובבנים, כלומר שאסור היה להם לקבל תשלום עבור עיסוקים בספורט. ספורטאים רבים הפרו את רוח החובבנות כשקבלו תשלומים בדרכים עוקפות, כגון שהוסוו כ"החזרי הוצאות" או שנתנו בסתר; ככל הנראה היה נורמי ביניהם.
  2. ^ התאחדות האתלטיקה הבינלאומית לא החלה להכיר בשיאי עולם באולמות ולרשמם עד 1987, ששים ושתיים שנים לאחר הסיבוב האמריקאי של נורמי.
Olympic rings with white rims.svg
אלופים אולימפיים - ריצת 1500 מטר (גברים)

(1896): אדווין פלאק Flag of Australia.svg • (1900): צ'ארלס בנט Flag of the United Kingdom.svg • (1904): ג'יימס לייטבודי Flag of the United States.svg • (1908): מל שפרד Flag of the United States.svg • (1912): ארנולד ג'קסון Flag of the United Kingdom.svg • (1920): אלברט היל Flag of the United Kingdom.svg • (1924): פאבו נורמי Flag of Finland.svg • (1928): הארי לרווה Flag of Finland.svg • (1932): לואיג'י בקאלי Flag of Italy.svg • (1936): ג'ק לאבלוק Flag of New Zealand.svg • (1948): הנרי אריקסון Flag of Sweden.svg • (1952): ז'וזי ברטל Flag of Luxembourg.svg • (1956): רון דלני Flag of Ireland.svg • (1960): הרב אליוט Flag of Australia.svg • (1964): פיטר סנל Flag of New Zealand.svg • (1968): קיפצ'וגה קיינו Flag of Kenya.svg • (1972): פקה ואסלה Flag of Finland.svg • (1976): ג'ון ווקר Flag of New Zealand.svg • (1980): סבסטיאן קו Flag of the United Kingdom.svg • (1984): סבסטיאן קו Flag of the United Kingdom.svg • (1988): פיטר רונו Flag of Kenya.svg • (1992): פרמין קאצ'ו Flag of Spain.svg • (1996): נוראדין מורסלי Flag of Algeria.svg • (2000): נואה נג'ני Flag of Kenya.svg • (2004): הישאם אל גרוז' Flag of Morocco.svg • (2008): אסבל קיפרופ Flag of Kenya.svg • (2012): טאופיק מחלופי Flag of Algeria.svg

Olympic rings with white rims.svg
אלופים אולימפיים - ריצת 5,000 מטרים (גברים)

(1912): הנס קולמיינן Flag of Finland.svg • (1920): ג'וזף גילמו Flag of France.svg • (1924): פאבו נורמי Flag of Finland.svg • (1928): וילה ריטולה Flag of Finland.svg • (1932): לורי להטינן Flag of Finland.svg • (1936): גונאר הוקרט Flag of Finland.svg • (1948): גסטון ריף Flag of Belgium (civil).svg • (1952): אמיל זטופק Flag of the Czech Republic.svg • (1956): ולדימיר קוץ Flag of the Soviet Union.svg • (1960): מוריי הלברג Flag of New Zealand.svg • (1964): בוב שול Flag of the United States.svg • (1968): מוחמד גמודי Flag of Tunisia.svg • (1972): לאסה וירן Flag of Finland.svg • (1976): לאסה וירן Flag of Finland.svg • (1980): מרוץ יפטר Flag of Ethiopia.svg • (1984): סעיד עוויטה Flag of Morocco.svg • (1988): ג'ון נגוג'י Flag of Kenya.svg • (1992): דיטר באומן Flag of Germany.svg • (1996): ונוצה ניונגאבו Flag of Burundi.svg • (2000): מיליון וולדה Flag of Ethiopia.svg • (2004): הישאם אל גרוז' Flag of Morocco.svg • (2008): קנניסה בקלה Flag of Ethiopia.svg • (2012): מו פארח Flag of the United Kingdom.svg

Olympic rings with white rims.svg
אלופים אולימפיים - ריצת 10,000 מטרים (גברים)

(1908) 5 מייל: אמיל וויט Flag of the United Kingdom.svg • (1912): הנס קולמיינן Flag of Finland.svg • (1920): פאבו נורמי Flag of Finland.svg • (1924): וילה ריטולה Flag of Finland.svg • (1928): פאבו נורמי Flag of Finland.svg • (1932): יאנוש קוסוצ'ינסקי Flag of Poland.svg • (1936): אילמארי סלמינן Flag of Finland.svg • (1948): אמיל זטופק Flag of the Czech Republic.svg • (1952): אמיל זטופק Flag of the Czech Republic.svg • (1956): ולדימיר קוץ Flag of the Soviet Union.svg • (1960): פיוטר בולוטניקוב Flag of the Soviet Union.svg • (1964): בילי מילס Flag of the United States.svg • (1968): נפתלי טמו Flag of Kenya.svg • (1972): לאסה וירן Flag of Finland.svg • (1976): לאסה וירן Flag of Finland.svg • (1980): מירוטס ייפטר Flag of Ethiopia.svg • (1984): אלברטו קובה Flag of Italy.svg • (1988): איברהים בוטייב Flag of Morocco.svg • (1992): חאלד סקאח Flag of Morocco.svg • (1996): היילה גבריסלאסי Flag of Ethiopia.svg • (2000): היילה גבריסלאסי Flag of Ethiopia.svg • (2004): קנניסה בקלה Flag of Ethiopia.svg • (2008): קנניסה בקלה Flag of Ethiopia.svg • (2012): מו פארח Flag of the United Kingdom.svg