פוליטיקה של תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפוליטיקה התאית נשלטה למשך חצי מאה על ידי אליטה בירוקרטית וצבאית. חילופי שלטון בוצעו בעיקר על ידי סדרת הפיכות, לרוב ללא שפיכות דמים.

תאילנד היא מונרכיה חוקתית מאז הפיכת 1932, אשר הטילה מגבלות חוקתיות על המלוכה. למלך תאילנד יש מעט כוח ישיר תחת החוקה, אך הוא מהווה סמל של זהות ואחדות לאומית. מאז 1946 יושב על כיסא המלוכה בתאילנד פומיפון אדוניאדט (Bhumibol Adulyadej בכתיב המסורתי הפאלי/הודי). שלטונו מעורר כבוד עממי רב וסמכות מוסרית, בהם הוא משתמש לעתים כדי לפתור משברים פוליטיים אשר מאיימים על היציבות הלאומית.

מהתחלה של התנסות קצרה בדמוקרטיה במהלך אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, החלו לאט המוסדות הפוליטיים הדמוקרטים האזרחיים לצבור לצבור סמכות גדולה יותר, אשר הגיעה לשיאה ב־1988, כאשר צ'אטיצאי צ'ונהוואן- מנהיג מפלגת העם התאי- נכנס לתפקידו כראש הממשלה הראשון בתאילנד, אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות בלמעלה מעשור. 3 שנים מאוחר יותר, הפיכה ללא שפיכות דמים סיימה את שלטונו.

זמן קצר לאחר מכן, הצבא מינה את אנאנד פניארנצ'ון, איש עסקים ודיפלומט לשעבר לראש ממשלת מעבר אזרחית רחבה והבטיח לקיים בחירות בתוך התקופה הקרובה. בכל זאת, בעקבות בחירות ללא תוצאה מכריעה, שר-הצבא לשעבר סוצ'ינדה קרפראיון מונה לראשות הממשלה. תאים פעלו למען המינוי על ידי בקשה לשים סוף להשפעה הצבאית בממשלה. מפגינים דוכאו קשות על ידי הממשלה. במאי 1992 הרגו חיילים כ־50 מפגינים.

תגובה מבית, כמו גם בינלאומית, לאלימות זו אילצו את סוצ'ינדה להתפטר והעם שב פעם נוספת לאנאנד פניארנצ'ון, אשר מונה לתפקיד ראש ממשלה זמנית עד לבחירות חדשות בספטמבר 1992. בבחירות אלו, המפלגות אשר התנגדו לצבא במאי 1992 זכו ברוב צנוע, וצ'ו לאקפאי, מנהיג המפלגה הדמוקרטית, נעשה ראש הממשלה. צ'ון פיזר את הפרלמנט במאי 1995, ומפלגת העם התאי זכתה במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות שלאחר מכן. מנהיג המפלגה, בנהארן סילפה-ארצ'ה הפך לראש ממשלה, אך החזיק בתפקידו רק מעט יותר משנה. בבחירות הבאות שהתקיימו בנובמבר 1996, צ'באליט יונגצ'אייוד הרכיב ממשלה קואליציונית והפך לראש ממשלה. פרוץ המשבר הפיננסי האסיאני גרם לאובדן אמון בממשלת צ'באליט, ואילצו למסור את השלטון לידי צ'ון לאפקאי בנובמבר 1997. צ'ון הרכיב ממשלה קואליציונית המבוססת על ניהול כלכלי זהיר ומיסוד רפורמות פוליטיות, שקיבלו תוקף בחוקת 1997.

בבחירות 2001 לפרלמנט התאילנדי זכו המולטימיליונר מתחום הטלקומוניקציה תאקסין צ'ינוואט ומפלגתו תאים אוהבים תאים בניצחון מכריע על בסיס מצע של צמיחה ופיתוח כלכליים, שלדעת רבים היה פופוליסטי. מפלגת תאים אוהבים תאים נהנתה בבית התחתון של הפרלמנט מרוב מוחלט של 365 מתוך 500 מושבים. בהרכבת ממשלה מחדש באוקטובר 2002, המינהל של תאקסין הטביע שוב חותמו על הממשלה. חבילת חקיקה של רפורמה בירוקרטית יצרה 6 שרים חדשים במטרה לפשט את ההליך הבירוקרטי ולהגדיל את היעילות ומידת האחריות. מפלגה זו זכתה גם ברוב מוחץ בבחירות לפרלמנט התאילנדי 2005, ויחד איתה המשיך לכהן צ'ינאוואט בתפקידו.

ב-19 בספטמבר 2006, נערכה הפיכה צבאית בתאילנד, במהלכה הצבא, אשר התנגד להמשך כהונתו של ראש הממשלה תאקסין שינאוואטרה, החל בהפיכה צבאית שקטה - ראש הממשלה הודח והוחלף במפקד הצבא, מבלי שנורתה ירייה אחת. לאחר כשבועיים נמסר השלטון לידי ראש ממשלה זמני, הגנרל בדימוס צ'ולנונט סוריוד.

נתונים בסיסיים לגבי המערכת הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המדינה

  • שם קונבנציונלי ארוך: ממלכת תאילנד
  • שם קונבנציונלי קצר: תאילנד

קוד לנתונים: TH
צורת ממשל: מלוכה חוקתית
עיר בירה: בנגקוק

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאילנד מחולקת ל-77 מחוזות, המכונים בתאית צ'אנגוואט, בלשון יחיד ורבים. 77 המחוזות של תאילנד כוללים את המטרופולין של בנגקוק רבתי. מושל בנגקוק נבחר על פי רוב, אך מושלי שאר המחוזות הינם אנשי השירות האזרחי, הממונים על ידי שר הפנים.

עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1238 (תאריך ייסוד מסורתי). ללא עבר תחת שלטון קולוניאלי.

חגים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 בדצמבר, יום הולדתו של המלך (ראו להלן).

חוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקה חדשה, החתומה בידי המלך בהומיבול, 11 באוקטובר 1997

המערכת המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתבסס על המשפט האזרחי, עם השפעה של החוק המקובל, לא קיבלה על עצמה תאילנד תוקף מחיב של בית הדין הבינלאומי לצדק.

המערכת המשפטית של תאילנד מערבת יסודות תאיים מסורתיים עם אלו של חוקים מערביים. בית המשפט החוקתי הינו הערכאה הגבוהה ביותר לערעורים, אף כי סמכותו השיפוטית מוגבלת לנושאים המוגדרים בבירור כחוקתיים. חבריו מוצעים על ידי הסנאט וממונים על ידי המלך. לבתי המשפט לצדק יש סמכות בנושאים פליליים ואזרחיים והם מאורגנים ב-3 ערכאות: בתי משפט לערכאה ראשונה, בתי משפט לערעורים ובית המשפט העליון לצדק. אין שום רשומות קצרניות הנשמרות על ידי הערכאה הראשונה, והרשומה מורכבת ממה שהשופט מוצא לנכון.

השמצות והוצאת דיבה אינן נזיקין אזרחיים בתאילנד אלא עבירות פליליות. על עורכי דין לשאת כרטיס כניסה צהוב והם עשויים להידרש להציגו. לבתי משפט מנהליים סמכות שיפוטית בקשר לתביעות שבין מפלגות פרטיות לממשלה, ובין ישויות ממשלתיות שונות. במחוזות הגבול הדרומי, היכן שהמוסלמים מהווים את רוב האוכלוסייה, יש לוועדות מוסלמיות מחוזיות סמכויות משפטיות מוגבלות בענייני אישור צוואות, משפחה, נישואין ומקרי גירושין.

זכות בחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכות בחירה כללית ומחייבת, החל מגיל 18.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך פומיפון אדוניאדט, מאז 9 ביוני 1946. עד כה (ספטמבר 2005), תקופת השלטון הארוכה ביותר בתולדות העולם של ראש מדינה. נולד ב-5 בדצמבר 1927, שייך לשושלת צ'אקרי.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 22 במאי 2014 כיהן ניוואתמרונג בונסונגפאיסאן כראש ממשלה בפועל. עם תחילת הממשל הצבאי וההפיכה הצבאית במדינה מחזיק ראש המועצה הלאומית לשלום וסדר פריות' צ'אן-אוצ'ה בתפקיד.

קבינט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת שרים. אין מועצה פרטית כלשהי.

בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין. שלטון המלוכה עובר בירושה. ראש הממשלה ממונה מבין חברי בית הנבחרים. לאחר בחירות לטומיות לבית הנבחרים, מנהיג המפלגה המסוגלת ליצור רוב קואליציוני ימונה בדרך כלל לתפקיד ראש הממשלה.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האספה הלאומית המורכבת מ-2 בתים, הנקראת בתאית Rathasapha, מורכבת מהסנאט או Wuthisapha (גוף נבחר בן 200 חברים, אשר חבריו משרתים בו לתקופות של 6 שנים) וכן, מבית נבחרים הקרוי בתאית Sapha Phuthaen Ratsadon (גוף בן 500 חברים אשר חבריו נבחרים בהצבעה עממית לתקופות של 4 שנים).

הסנאט הינו גוף בלתי-מפלגתי בעל סמכויות חקיקה מוגבלות, המורכב מ-200 חברים הנבחרים ישירות במחוזות בחירה, כשלכל מחוז יש ייצוג של סנאטור אחד, לכל הפחות. בבית הנבחרים כ-500 חברים, מתוכם 400 שנבחרו ישירות ממחוזות הבחירה, וה-100 הנותרים נבחרים בבחירות ארציות-יחסיות על פי רשימת מפלגות ארצית.

בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בפברואר 2005 התקיימו בחירות לרשות המחוקקת בתאילנד.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לפרלמנט התאילנדי 2005

התפלגות המושבים בבית הנבחרים לאחר בחירות 2001 לפרלמנט התאילנדי היו:

  • תאים אוהבים תאים 248 (NA)
  • המפלגה הדמוקרטית 128 (+5)
  • צ'ארט תאי 41 (2+)
  • צ'ארט פטאנה 29 (-23)
  • השאיפה החדשה 36 (89-)

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבית המשפט העליון (סאנדיקה) מתמנים השופטים על ידי המלך. כל בתי המשפט הם תחת משרד המשפטים התאי. אין עצמאות שיפוטית. ישנו גם בית משפט לחוקה. כן, ישנו בית משפט לערעורים, המחולק למחוזות ובכל אחד מהם יושבים כ-3 שופטים. שופטים חוקרים מסייעים לשופטים מכהנים. על השופטים לעמוד תחת מבחן וניתנים 2 סוגי מבחנים: האחד מיועד למי שהוכשרו בתאילנד והאחר מיועד לבוגרי שלוחות זרות ללימודי משפטים. ערכאות ראשונות מהסוג הראשון (פלילי, אזרחי) מאוישות על ידי שופטים. שופטים בבתי משפט לענייני עבודה אינם בהכרח עורכי דין, והם עובדים מטעם משרד העבודה. גם ישנו בית משפט לקניין רוחני וסחר בינלאומי. אין שום רקורד קצרני של אי-אלו תהליכים בערכאה ראשונה, ובערכאה זו כל ההליכים המשפטיים נכתבים על ידי השופטים עצמם. אין שום חשיפה של עדות או עדים בערכאה ראשונה. נאשמים פליליים זכאים למתרגם מורשה מטעם בית המשפט, אם אין ידם משגת. על ערעורים להיות מוגשים דרך הערכאה הראשונה תוך 30 יום מהוצאת פסק הדין. בערכאות ראשונות אין שום חבר מושבעים. רק אזרחים תאים רשאים להתמחות לפני בית משפט.

מפלגות פוליטיות ומנהיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאים אוהבים תאים בהנהגת תאקסין צ'ינאוואט
המפלגה הדמוקרטית התאית בהנהגת אפיסיט ווצ'נצ'יווה (מחליפו של בניאט בנטטנדאן)
מפלגת ההמונים בהנהגת צ'לם יובמרונג וסופהון פטצ'סבנג
מפלגת הפיתוח הלאומי בהנהגת צ'וואט ליפטנפלופ
מפלגת השאיפה החדשה בהנהגת הגנרל צ'וואליט יונגצ'איוט
מפלגת העם התאי בהנהגת צ'ווויט קמולויסיט.
מפלגת האנשים בהנהגת אנק לאוטאממאטת

שותפות בארגונים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המטאורולוגיה העולמי, הארגון לאיסור נשק כימי, מוסד האומות המאוחדות להדרכה ומחקר, נציבות האו"ם לפליטים, ארגון התקינה הבינלאומי, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אסיה-מדינות האוקיינוס השקט, G-77, ארגון התיירות העולמי, אוניברסיטת האומות המאוחדות, ארגון הדואר העולמי, הארגון הימי הבינלאומי, יוניקום, הבנק האסיאני לפיתוח, איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, המועצה לצרכנות שיתופית, קבוצת המקונג, תוכנית קולומבו, ESCAP, ארגון המזון והחקלאות, הבנק העולמי, הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, ICFTU, הצלב האדום, ארגון הסחר העולמי, הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי, האיגוד הבינלאומי למימון (IFC), הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, האיגוד לפיתוח בינלאומי, הארגון הבינלאומי להידרוגרפיה (IHO), ארגון העבודה הבינלאומי, קרן המטבע הבינלאומית, Inmarsat ,Intelsat, אינטרפול, IOC, ארגון בינלאומי להגירה, איחוד הטלקומוניקציה הבינלאומי, ארגון מדינות אמריקה (משקיפה), PCA, האומות המאוחדות, אונסק, ועידת האו"ם למסחר ופיתוח, הארגון לפיתוח תעשייתי של האומות המאוחדות, UNMIBH ,UNTAET ,WCL, ארגון הבריאות העולמי, הארגון הבינלאומי לקניין רוחני

תיאור הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דגל תאילנד

דגל תאילנד, הידוע גם בשם טריירנגה, מורכב מחמישה פסים אופקיים בצבעים אדום, לבן, כחול, לבן ואדום. הפס הכחול, המרכזי, כפול בגובהו משאר ארבעת הפסים. שלושת הצבעים אדום-לבן-כחול מסמלים אומה-דת-מלך, מוטו לא רשמי של תאילנד.