פורטל:מחשבים/ערך נבחר/אוסף
ערך נבחר 1 (עריכה)
האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתת) היא רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה והמסחר הרב שמתרחש הודות לה הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה־20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי.
בראשיתו, האינטרנט נוצר כרשת בצבא האמריקני. לאחר מכן שימש כאמצעי להעברת מידע מדעי בין אוניברסיטאות. אל הציבור הרחב הגיע לראשונה בתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20, במידה רבה הודות להמצאת הדפדפן ופתיחתו של ה־World Wide Web לשימוש מסחרי. בתוך זמן קצר נוצרה מהפכה חברתית של ממש ופריחה של מאות מיליוני משתמשים.
ערך נבחר 2 (עריכה)
אפל (באנגלית: Apple) היא חברה המייצרת מחשבים אישיים, מערכות הפעלה ואבזרי אלקטרוניקה בידורית. החברה שוכנת בעיירה קופרטינו בעמק הסיליקון שבמדינת קליפורניה בארצות הברית. אפל היא החברה שיצרה את המחשב האישי הפופולרי הראשון בשנות השבעים ותרמה את מערכת ההפעלה הגרפית הראשונה למחשבים אישיים בשנות השמונים. החברה ידועה בחדשנותה בתחום התוכנה והחומרה וידועה במיוחד בזכות סדרת הטלפונים החכמים אייפון, מחשבי מקינטוש, סדרת מחשבי הלוח אייפד, נגני אייפוד שלה, וחנות המוזיקה באינטרנט אייטונס.
נכון לאוגוסט 2008 שווי השוק של אפל הוא כ-160 מיליארד דולר. היקף מכירותיה השנתיות, נכון לסוף שנת 2004 מוערך בכ-10 מיליארד דולר. לחברה כ-14,800 מועסקים, בעיקר בארצות הברית.
ערך נבחר 3 (עריכה)
מָיִקְרוֹסוֹפְט (באנגלית: Microsoft Corporation), חברת תוכנה אמריקאית השוכנת ברדמונד, סמוך לעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון, בארצות הברית. מיקרוסופט היא חברת התוכנה הגדולה בעולם, ובעלת שווי השוק מהגדולים בעולם, לפי ערך מניותיה (275.85 מיליארד דולר, נכון ל-29/03/2007).
נכון לנתוני אוגוסט 2007 העסיקה מיקרוסופט 79 אלף מועסקים במשרה מלאה, בארצות הברית ובכמאה מדינות נוספות והכנסותיה השנתיות (נכון לאוגוסט 2007) הסתכמו ב-51 מיליארד דולר. הכנסות אלו באו בעיקר ממכירות של מערכת ההפעלה "חלונות" (11.5 מיליארד), תוכנות שרת וכלי פיתוח תוכנה (8.4 מיליארד) וחבילת היישומים המשרדיים "אופיס" (10.8 מיליארד), שער האינטרנט MSN (הניב 2.2 מיליארד) ומכירות משחקי מחשב וקונסולת משחקים (כ-2.8 מיליארד).
ערך נבחר 4 (עריכה)
שפת תכנות היא אוסף של חוקים תחביריים (Syntax) וסמנטיים (Semantic) שבאמצעותם ניתן להגדיר למחשב באופן מפורט את הפעולות שעליו לבצע במצבים שונים, על סוגי קלט שונים. המושג שפת מחשב (Computer Language), הוא מושג רחב מאשר שפת תכנות (Programming Language) ולכן השימוש בו נפוץ יותר.
שפת התכנות במהותה נועדה לגשר בין המחשב, ששפתו, הקרויה שפת מכונה, מורכבת מרצפי סיביות, לבין המתכנת שמעדיף לתקשר בצורה מילולית יותר, כמו גם לאפשר תקשורת טובה בין המתכנתים. השימוש בשפת תכנות לשם כתיבת תוכנית מחשב קרוי תכנות. על מנת להקל על המלאכה, שפת התכנות מציעה מבחר כלים המשמשים להפשטה, ארגון וביאור הקוד, כגון מבני בקרה (לולאות, תנאים, מתגים וכדומה), פרוצדורות, עצמים, וכו'.
ערך נבחר 5 (עריכה)
מקינטוש (באנגלית: Macintosh), או בקיצור מק, הוא שמה של סדרת מחשבים אישיים המעוצבת, מיוצרת ומשווקת על ידי חברת אפל. מחשבים אלו פועלים באמצעות גרסאות שונות של מערכת ההפעלה Mac OS. מקור השם "מקינטוש" בשמו של זן תפוחים, בעקבות שם החברה ("תפוח" בעברית). מחשב המקינטוש הראשון יצא לשווקים ב-24 בינואר 1984.
המקינטוש היה המחשב המסחרי הראשון שלו ממשק משתמש גרפי ועכבר, בניגוד לממשק שורת הפקודה שבמערכות הפעלה אחרות. במקביל למקינטוש, המשיכה אפל בייצור מחשבי Apple II שלה, שהיו עד אז מקור ההכנסה העיקרי של החברה, עד שמחשבי המקינטוש האפילו עליהם החל מ-1987.
המקינטוש המשיך לאורך השנים לעמוד בחזית הטכנולוגיה בתחום המחשוב האישי, עם חידושים כגון אפשרות פשוטה לרישות, צג צבעוני והצגת סרטים ונגינת מוזיקה. המק גם היה אחד הגורמים המרכזיים במהפכת המחשוב בתחום הגרפיקה, ההוצאה לאור, המוזיקה והוידאו.
ערך נבחר 6 (עריכה)
סוּפּרים קומנדר הוא משחק מחשב מסוגת משחק אסטרטגיה בזמן אמת. המשחק הוא ממשיך דרכו של Total Annihilation, וכקודמו גם הוא פותח על ידי חברת Gas Powered Games, ועוצב על ידי כריס טיילור. במהלך המשחק יכולים השחקנים לבחור לפקד על אחד משלושה צבאות ולעשות שימוש במכונות ענק מהלכות הקרויות "יחידת פיקוד משוריינת" באמצעותן ניתן לבנות בסיס צבאי ולשפר את איכות היחידות, כדי לכבוש את בסיס האויב. המשחק יצא לאור ב-16 בפברואר 2007 באירופה וב-20 בפברואר 2007 בצפון אמריקה, וזכה לביקורות חיוביות ממבקרי משחקים ומהצלחה מסחרית לא מבוטלת – עד יוני 2008 נמכרו יותר ממיליון עותקים של המשחק. חבילת ההרחבה למשחק, Supreme Commander: Forged Alliance, יצאה לאור ב-6 בנובמבר אותה שנה.
ערך נבחר 7 (עריכה)
קריפטוגרפיה היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק בהיבטים השונים של אבטחת מידע בכלל והצפנה בפרט. דוגמאות לנושאים שקשורים באבטחת מידע:
- הצפנה והסתרה של מידע חסוי ממי שלא הוסמך לראותו.
- בקרת זכויות גישה מרחוק של משתמשים ברשת מחשבים.
- אימות זהות, (כמו באמצעות סיסמה).
- פרוטוקולים להוכחת ידיעה, כמו פרוטוקול אתגר מענה והוכחה באפס ידע.
- מנגנוני חתימה דיגיטלית.
- מחוללי מספרים אקראיים.
- אלגוריתמים להבטחת שלמות מידע.
- אימות מקורות מידע כמו MAC.
- אנונימיות, תיעוד, אישור ומניעת הכחשה.
השם "קריפטוגרפיה" מקורו במילה היוונית "קריפטו" שמשמעותה נסתר או אמנות ההסתרה. בתרגום חופשי פירוש השם הוא תורת ההצפנה, אם כי משמעותו מקיפה יותר.
ערך נבחר 8 (עריכה)
חתימה דיגיטלית היא תת-קבוצה של מושג כללי הנקרא חתימה אלקטרונית. מקובל לראות בחתימה אלקטרונית שם כללי לאמצעי אלקטרוני מסוים המפיק מידע כגון: סמלים (תוים או מספרים), צלילים או תמונות, משויך למדיה אלקטרונית כלשהי ומאפשר אימות המידע או זיהוי בעל האמצעי. חתימה אלקטרונית מקבילה במובנים מסוימים לחתימה פיזית כגון חתימה ידנית בכלי כתיבה או באמצעים פיזיים אחרים. חתימה דיגיטלית מתפרשת לעיתים ככלי קריפטוגרפי המספק אמצעי חיבור מתמטי של פיסת מידע דיגיטלי לזהות כלשהי. לרוב מייחסים לביטויים אלו משמעות זהה. לפרשנויות השונות ישנן השלכות חוקיות, חוק החתימה האלקטרונית בישראל מגדיר את החתימה האלקטרונית כתוכנה, חפץ או מידע ייחודיים שנועדו ליצירת חתימה או סימן אלקטרוני המקושרים או מוצמדים למסר אלקטרוני ומאפשרים זיהוי של בעל אמצעי החתימה. ערך זה מתייחס לחתימה דיגיטלית בהיבט קריפטוגרפי.
באנלוגיה לחתימה הקונבנציונלית, החתימה הנה סימן היכר ייחודי לחותם ונפרדת מהמידע החתום. למשל אדם חותם בחתימת ידו על גבי המחאה, חוזה מכירה או מסמך כלשהו. חתימת ידו משמשת גם לזיהויו וגם להתחייבותו לתוכן המסמך, כאשר בטיחותה נשענת על הקושי הטכני שבזיוף החתימה. בחתימה דיגיטלית בניגוד לחתימה רגילה, אין די בכך שתהיה ייחודית לחותם ונפרדת מהמידע, מאחר שהעתקה והדבקה של מידע דיגיטלי קלה למדי ואין דרך להבחין בין מקור המידע לבין עותקים שלו. חתימה דיגיטלית חייבת אם כן, להיות ייחודית ושונה עבור כל מסמך, באופן שלא יהיה ניתן להעתיק חתימה דיגיטלית שנעשתה על מסמך אחד ולהדביקה למסמך אחר.
ערך נבחר 9 (עריכה)
קרייסיס (באנגלית: Crysis) הוא משחק פעולה ממוחשב השייך לז'אנר "משחקי יריות" מגוף ראשון (קרי: המשחק מתבצע מנקודת מבטו של הגיבור הראשי). משחק זה פותח על ידי חברת קרייטק (Crytek). עלילת המשחק עוסקת בפלישת חייזרים לכדור הארץ בשנת 2020, ומתרחשת באי טרופי באוקיינוס השקט. שאיפתם של מפתחי המשחק הייתה להציג דמויות בעלות בינה מלאכותית אנושית הנלחמות לצד או נגד הדמות אותה יגלם השחקן, ששמה "נומאד", חייל בצוות הכוחות המיוחדים האמריקני.
המאפיינים הגרפיים של המשחק זכו לעניין רב מאז חשיפתו לציבור. המשחק יצא ב-13 בנובמבר 2007, לאחר פיתוח של שנתיים. עם יציאתו זכה לשבחים רבים ונבחר על ידי מספר רב של מבקרים לתואר "משחק השנה" לשנת 2007. בכנס של EA דווח כי נמכרו מעל למיליון עותקים של המשחק ברחבי העולם עד סוף חודש ינואר 2008.
ערך נבחר 10 (עריכה)
השאלה האם P=NP היא בעיה פתוחה מרכזית במדעי המחשב, העוסקת ביכולת לפתור אוסף גדול של בעיות בצורה יעילה. במילים פשוטות, השאלה היא האם כל בעיה שניתן לבדוק עבורה בצורה יעילה האם פתרון מוצע הוא נכון (בעיה השייכת לקבוצה NP), היא גם בעיה שניתן למצוא עבורה פתרון בצורה יעילה (בעיה השייכת לקבוצה P). לפתרון הבעיה ישנן השלכות תאורטיות ומעשיות רבות, והיא זכתה להכרה כאחת מ"שבע בעיות המילניום" של מכון קליי למתמטיקה. אף שכיום לא ידועה תשובה לשאלה זו, ההשערה הרווחת היא כי P≠NP.
השאלה האם P=NP אינה בעלת ערך אקדמי בלבד. עם התפתחות השימושים המסחריים של ההצפנה בעידן המחשב, ובמיוחד במסחר אלקטרוני, הפכה התשובה לשאלה לבעלת חשיבות כלכלית לא מבוטלת. הסיבה לכך היא שרוב המסחר האלקטרוני ותעשיית האבטחה הדיגיטלית מסתמכים על אלגוריתמים שיכולת ההצפנה שלהם נובעת מחוסר היכולת הנוכחי לפתור בעיות NP בזמן סביר.
ערך נבחר 11 (עריכה)
הנדסת תוכנה (באנגלית: Software Engineering) היא ענף של הנדסה העוסק בפיתוח תוכנה.
הנדסת תוכנה מיישמת גישה שיטתית, מבוקרת ומדידה לפיתוח, תפעול ותחזוקה של תוכנה. הנדסת תוכנה מקיפה את מחזור החיים השלם של תוכנה, וכוללת ידע, שיטות וכלים עבור דרישות תוכנה, תכנון תוכנה, בניית תוכנה, בדיקות תוכנה, תחזוקת תוכנה, ניהול תצורת תוכנה ואיכות תוכנה. הנדסת תוכנה נועדה להפחית את המורכבות שבפיתוח תוכנה, לשפר את אמינות התוכנה המפותחת, ולהקטין את עלויות התפעול והתחזוקה. מאפיין בולט של הנדסת התוכנה הוא פיתוח מערכות מורכבות הכוללות חומרה, תוכנה ותקשורת.
יסודותיה התאורטיים של הנדסת התוכנה לקוחים ממדעי המחשב, ובצד המעשי היא חולקת עקרונות ושיטות עם הנדסת מחשבים, הנדסת מערכות, הבטחת איכות, הנדסת אנוש וניהול פרויקטים. בניגוד חד לדיסציפלנות ההנדסה האחרות, שיטותיה של הנדסת התוכנה אינן מוסדרות, ורובן המכריע אינו מבוסס על יסודות מתמטיים איתנים, אלא על כללי אצבע.
הנדסת תוכנה החלה להתגבש כתחום ייחודי בשנות ה-60 המאוחרות, על רקע משבר התוכנה. עד אותה עת נחשבה הנדסת התוכנה לענף משני של מדעי המחשב. שאלת סיווגו של המקצוע כענף של ההנדסה, המדע או האמנות תלויה ועומדת, וכן שוררת אי-הסכמה באשר לנכונותן או נחיצותן של רבות מהפרדיגמות והשיטות המשמשות בו.
ערך נבחר 12 (עריכה)
פולימורפיזם (בעברית: "רב צורתיות") הוא מנגנון המאפשר כתיבת תוכנה ברמות הפשטה שונות. המנגנון מהווה חלק חשוב במתודולוגית תכנות מונחה עצמים.
מנגנון הפולימורפיזם מאפשר הגדרת מושגים והתייחסות אליהם ברמות הפשטה שונות. הדבר מאפשר כתיבת תוכנה כללית וגמישה יותר.
פולימורפיזם הוא הדרך לעשות הפשטה מושגית בתוכנה. הכוח שנותן מנגנון הפולימורפיזם למתכנת דומה מאוד לכח שנותנת הפשטה מושגית בתחומים אחרים כמו מתמטיקה, פילוסופיה וכדומה.
שפות תכנות התומכות בפולימורפיזם מאפשרות להגדיר מושגים "מופשטים" ומושגים "גשמיים" (או "ארציים") יותר. בנוסף, מאפשרת השפה להתייחס למושג גשמי בצורה מופשטת. התייחסות למושג בצורה מופשטת, מאפשרת להשתמש בקוד כללי הפועל על סוגים רבים ושונים של מושגים דומים לו. למעשה, ניתן להשתמש בקוד המתאים לכל מושג המהווה מקרה פרטי ("גשמי") של המושג המופשט.ערך נבחר 13 (עריכה)
"האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - מה האינטרנט עושה למוח שלנו" הוא מאמר ביקורת על השפעת האינטרנט על ההכרה האנושית, מאת הסופר לענייני טכנולוגיה ניקולאס קאר, שפורסם ככתבת שער באורך שישה עמודים בגיליון יולי–אוגוסט 2008 של כתב העת "האטלנטיק". הטיעון המרכזי במאמר הוא שלאינטרנט עלולות להיות השפעות מזיקות על ההכרה, המצמצמות את יכולת הריכוז וההתבוננות של המשתמשים בו.
מחקרים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה להרגלי המודעות המשתנים של המשתמשים באינטרנט. מחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים, אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף, שפרסם הקינגס קולג' שבלונדון, טען כי היכולת השכלית של הצעירים הידרדרה בעשור האחרון, וכי הם מתקשים להבין רעיונות מדעיים בסיסיים. לעומת זאת, ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות מוחיות שהוצגו בסריקות fMRI כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ולקבל החלטות במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה.