סבסטיאן פטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבסטיאן פטל

פטל, 2012
פטל, 2012
לידה 3 ביולי 1987 (בן 36)
הופנהיים שבגרמניה
לאום גרמניהגרמניה גרמני
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
קריירת פורמולה 1
אליפויות 4 (2010, 2011, 2012, 2013)
מרוצים 298
ניצחונות 53
פודיומים 122
נקודות בקריירה 3,097
זינוקים מפול פוזישן 57
הקפות מהירות 36
קבוצות ב.מ.וו-סאובר (2007)
טורו רוסו (2008)
רד בול רייסינג (20092014)
פרארי (20152020)
אסטון מרטין (20212022)
עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sebastianvettel.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פטל בעונת האליפות הראשונה שלו, במכונית רד בול בגרנד פרי הקנדי ב-2010

סבסטיאן פטל[1]גרמנית: Sebastian Vettel; נולד ב-3 ביולי 1987) הוא נהג מרוצי מכוניות גרמני שהתחרה באליפות הפורמולה 1. זכה ארבע פעמים ברציפות באליפות הנהגים, מעונת 2010 עד עונת 2013. 53 הניצחונות שהשיג במהלך הקריירה מציבים אותו במקום השלישי ברשימת מנצחי המרוצים באליפות.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטל החל להתחרות ב-1995 במרוצי קארטינג. ב-2001 הוא זכה בגביע מונקו למרוצי קארטינג ובתוך שנתיים עבר להתחרות במכוניות מרוץ מקצועיות מטיפוס גלגל חשוף. ב-2004 הוא זכה באליפות פורמולה BMW (אנ') כשהוא מנצח 18 מתוך 20 המרוצים שנערכו בעונה. ב-2005 הוא עבר להתחרות בפורמולה 3 יורו סירייס(אנ') וסיים במקום החמישי. בעונת 2006 הוא סיים כסגן האלוף ואף הוזמן לבחון ולשמש כנהג המרוץ המחליף קבוצת הפורמולה 1 סאובר בגרנד פרי טורקיה. הוא גם בחן את המכונית בגרנד פרי האיטלקי(אנ'). את עונת 2007 הוא החל באליפות העולם של רנו, אך עזב באמצע העונה בעודו מוביל את האליפות, כדי להצטרף כנהג המחליף של ב.מ.וו. עקב פציעתו של רוברט קוביצה.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב.מ.וו-סאובר וטורו רוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטל התחרה לראשונה בפורמולה 1 במרוץ ארצות הברית של עונת 2007 בתור מחליף של קוביצה בקבוצת ב.מ.וו סאובר. הוא זינק למרוץ מהמקום השביעי וסיים במקום שמיני שזיכה אותו בתואר הנהג הצעיר ביותר שזכה בנקודת אליפות בפורמולה 1. בהמשך העונה הוא זכה למקום קבוע בקבוצת טורו רוסו, עזב באופן סופי את האליפות של רנו והתחרה בשאר מרוצי העונה של פורמולה 1. הוא לא זכה להישגים בולטים במרוצים אלו, פרט לגרנד פרי הסיני בו סיים במקום הרביעי.

בעונת 2008 הוא המשיך לנהוג עבור קבוצת טורו רוסו וסבל מפתיחת עונה גרועה, בה עקב התנגשויות עם נהגים אחרים הוא נאלץ לפרוש מארבעת המרוצים הראשונים של העונה. בגרנד פרי מונקו הוא זכה לנקודות הראשונות בעונה כשסיים חמישי. בגרנד פרי האיטלקי הוא ניצח והפך לנהג הצעיר ביותר שניצח במרוץ פורמולה 1, כשהוא מחליף בתואר זה את פרננדו אלונסו הספרדי. הוא גם זכה לתואר הנהג הצעיר ביותר שזינק מעמדת הפול פוזישן. במרוץ סיום העונה בברזיל הוא כמעט מנע מלואיס המילטון לזכות באליפות, כשעקף אותו למקום החמישי שנדרש לו לזכייה באליפות, אך לקראת הסיום שניהם עקפו את טימו גלוק(אנ') הגרמני והמילטון זכה באליפות.

רד בול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2009 עבר פטל לקבוצת רד בול. הוא פתח את העונה במרוץ אוסטרליה בכושר טוב, כשהוא מדורג במקום השני רוב המרוץ, אך נאלץ לפרוש עקב תאונה. בגרנד פרי הסיני הוא השיג פול פוזישן וזכה לניצחון במרוץ כשבן קבוצתו, מארק ובר האוסטרלי, זכה במקום השני וביחד הם העניקו לקבוצת רד בול הישג כזה בפעם הראשונה .[2] פטל ניצח גם במרוצים בבריטניה,[3] ביפן[4] ובאבו דאבי. הוא גם עלה ארבע פעמים נוספות לדוכן המנצחים, וסיים את העונה במקום השני אחרי האלוף הבריטי ג'נסון באטן.[5]

את עונת 2010 פתח פטל עם פול פוזישן בגרנד פרי בחריין אותו סיים במקום הרביעי. הוא זכה לניצחון ראשון במרוץ מלזיה ולקראת אמצע העונה הוא דורג במקום השני בטבלת האליפות, במרוץ צמוד עם בן קבוצתו וובר. במרוץ בטורקיה הוא התרסק לאחר מאבק על המקום הראשון עם וובר, והדרדר למקום החמישי בדירוג האליפות. בגרנד פרי אירופה, שנערך בספרד הוא זינק מהמקום הראשון והוביל בכל המרוץ עד לניצחון. הוא שיחזר זאת גם בגרנד פרי היפני וכמעט גם במרוץ בקוריאה עד שנאלץ לפרוש עקב כשל במנוע. במרוץ הלפני האחרון בברזיל הוא זינק מהמקום השני אך הוביל מההקפה הראשונה עד לסיום. ניצחונו והמקום השני של וובר הבטיחו לרד בול את הזכייה באליפות היצרנים. לפני המרוץ האחרון באבו דאבי הוא פיגר בדירוג האליפות ב-15 נקודות אחרי המוביל אלונסו ובשבע נקודות אחרי וובר. במרוץ הוא שוב דורג בפול פוזישן והוביל לכל אורך המרוץ. אלונסו, שנדרש לסיים במקום הרביעי כדי לזכות באליפות, הידרדר למקום השביעי וובר סיים במקום השמיני. תוצאת הסיום העניקה לפטל יתרון של ארבע נקודות והפכה אותו לאלוף הצעיר בהיסטוריה.

עונת 2011 נפתחה בשליטה מוחלטת של פטל שניצח שישה מתוך תשעת המרוצים הראשונים בעונה וסיים במקום השני בשלושת המרוצים הנותרים ופתח פער של 80 נקודות עוד לפני אמצע העונה.[6] באוקטובר 2011 זכה פטל באליפות הפורמולה 1 בפעם השנייה ברציפות, לאחר שסיים במקום השלישי בגרנד פרי היפני, והבטיח את זכייתו באליפות, כאשר נותרו עוד ארבעה מרוצים לסיום העונה.[7]

ב-25 בנובמבר 2012 סיים פטל במקום השישי במרוץ האחרון של העונה שנערך בסאו פאולו והשלים זכייה שלישית ברציפות באליפות הפורמולה 1 לאחר מאבק צמוד עם פרננדו אלונסו.

גם בעונת 2013 היה אלונסו יריבו העיקרי של פטל במאבק על אליפות הנהגים, אך שוב יצא פטל כשידו על העליונה. בגרנד פרי הודו שנערך ב-27 באוקטובר 2013 סיים פטל במקום הראשון והבטיח זכייה באליפות נוספת. הייתה זו זכייתו הרביעית ברציפות באליפות הפורמולה 1.

בעונת 2014 התקשה פטל להסתגל לשינויים במכוניות הפורמולה 1 שעברו למנועים קטנים מוגדשי טורבו. הוא לא ניצח באף מרוץ במהלך העונה, סיים פעם אחת במקום שני ושלוש פעמים במקום השלישי. בעיות אמינות במכונית של פטל פגעו אף הן בעונת המרוצים שלו והוא סיים את העונה במקום החמישי. הוא האלוף הראשון מאז ז'אק וילנב ב-1998 שלא ניצח במרוץ בעונה שלאחר האליפות. באוקטובר פורסם כי פטל לא ימשיך ברד בול רייסינג ויעבור לקבוצת פרארי.[8]

פרארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוץ פתיחת העונת 2015 סיים במקום השלישי ובמרוץ הבא רשם ניצחון ראשון עבורו לאחר יותר משנה.[9] בארבעת המרוצים הבאים הגיע שלוש פעמים לפודיום והתבסס במקום השלישי בטבלה אחרי לואיס המילטון וניקו רוזברג, צמד נהגי קבוצת מרצדס. בגרנד פרי הונגריה רשם את ניצחונו השני בעונה[10] ובסינגפור ניצח פעם נוספת.[11] את העונה סיים במקום השלישי, כשלזכותו 278 נקודות.

בעונת 2016 לא הצליח להשיג ניצחון, אך הגיע שבע פעמים לפודיום וסיים את העונה במקום הרביעי.

עונת 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2017, המחצית הראשונה של העונה התנהלה כקרב שקול בין פטל ללואיס המילטון. פטל ניצח את מרוץ פתיחת העונה במסלול אלברט פארק שבאוסטרליה[12], המילטון השווה את מספר הנקודות לאחר ניצחון בגרנד פרי סין[13], אך פטל שב ולקח את היתרון לאחר ניצחון בגרנד פרי בחריין[14]. המילטון צמצם את הפער בטבלה ל-6 נקודות לאחר ניצחון בגרנד פרי ספרד[15], אך הפער נפתח מחדש לאחר ניצחון של פטל במונקו בעוד המילטון סיים במקום השביעי[16].

העימות בין פטל והמילטון החריף בגרנד פרי אזרבייג'ן לאחר שהגרמני התנגש בכוונה ברכבו של הבריטי ונענש בעצירה של 10 שניות. המילטון, שזינק מהפול פוזישן, נאלץ לעצור במהלך המרוץ על מנת להחליף את משענת הראש במכוניתו ואיבד את היתרון לדניאל ריקארדו, שניצח את המרוץ[17]. באוסטריה הפער שב וגדל ל-20 נקודות לטובת פטל[18]. לאחר ניצחון נוסף להמילטון בסילברסטון וניצחון לפטל בהונגריה הוביל פטל ב-14 נקודות בפגרת הקיץ.

החצי השני של העונה החל עם שלושה ניצחונות רצופים להמילטון אשר סימנו את נקודת המפנה בעונה: המילטון ניצח בבלגיה, ובאיטליה זינק מהפול פוזישן,[19] ניצח במרוץ ועלה, לראשונה בעונה, למקום הראשון בדירוג[20]. פטל זינק מהפול פוזישן בגרנד פרי סינגפור, בעוד המילטון זינק מהמקום החמישי. בפנייה הראשונה של המרוץ פגע קימי רייקונן ברכבו של מקס ורסטאפן. כתוצאה מכך איבד ורסטאפן את הגלגל האחורי ופגע ברכבו של פטל. שלושת הנהגים המעורבים בתאונה נאלצו לפרוש. המילטון ניצח את המרוץ והגדיל את הפער ל-28 נקודות[21].

בגרנד פרי מלזיה, פטל זינק מהמקום האחרון לאחר תקלת מנוע, הצליח לשפר את מיקומו ב-16 שלבים וסיים במקום הרביעי, בעוד המילטון מסיים שני[22]. המילטון ניצח גם בשני המרוצים הבאים ביפן ובארצות הברית, בעוד פטל סבל מתקלה מכנית נוספת ביפן. בגרנד פרי מקסיקו המילטון סיים את המרוץ במקום התשיעי, אך הבטיח את זכייתו בתואר אליפות הנהגים[23][24].

בסיכום העונה פטל ניצח ב-5 מרוצים, הגיע 6 פעמים למקום השני ופעמיים נוספות לשלישי. הייתה זו העונה הטובה ביותר של פטל עד אז, כשכך ביסס את מעמדו כנהג השני הטוב בעונה לאחר לואיס המילטון, שעקף אותו ב-46 נקודות בלבד.

באסטון מרטין (2020–2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שתי עונות לא מוצלחות בקבוצת אסטון מרטין הודיע פטל על פרישה ממרוצי פורמולה 1.

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 מיקום נקודות
2007 סאובר אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית
8
צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה 14 6
טורו רוסו הונגריההונגריה
16
טורקיהטורקיה
19
איטליהאיטליה
18
בלגיהבלגיה
פרש
יפןיפן
פרש
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
4
ברזילברזיל
פרש
2008 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
פרש
בחרייןבחריין
פרש
ספרדספרד
פרש
טורקיהטורקיה
17
מונקומונקו
5
קנדהקנדה
8
צרפתצרפת
12
בריטניהבריטניה
פרש
גרמניהגרמניה
8
הונגריההונגריה
פרש
גרמניהגרמניה
6
בלגיהבלגיה
5
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
5
יפןיפן
6
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
9
ברזילברזיל
4
8 35
2009 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
13
מלזיהמלזיה
15
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
1
בחרייןבחריין
2
ספרדספרד
4
מונקומונקו
פרש
טורקיהטורקיה
3
בריטניהבריטניה
1
גרמניהגרמניה
2
הונגריההונגריה
פרש
ספרדספרד
פרש
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
8
סינגפורסינגפור
4
יפןיפן
1
ברזילברזיל
4
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
2 84
2010 רד בול בחרייןבחריין
4
אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
1
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
6
ספרדספרד
3
מונקומונקו
2
טורקיהטורקיה
פרש
קנדהקנדה
4
ספרדספרד
1
בריטניהבריטניה
7
גרמניהגרמניה
3
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
15
איטליהאיטליה
4
סינגפורסינגפור
2
יפןיפן
1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
פרש
ברזילברזיל
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
1 256
2011 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
1
מלזיהמלזיה
1
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
2
טורקיהטורקיה
1
ספרדספרד
1
מונקומונקו
1
קנדהקנדה
2
ספרדספרד
1
בריטניהבריטניה
2
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
2
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
3
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
1
הודוהודו
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
ברזילברזיל
2
1 392
2012 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
2
מלזיהמלזיה
11
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
5
בחרייןבחריין
1
ספרדספרד
6
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
4
ספרדספרד
פרש
בריטניהבריטניה
3
גרמניהגרמניה
5
הונגריההונגריה
4
בלגיהבלגיה
2
איטליהאיטליה
22
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
1
הודוהודו
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
3
ארצות הבריתארצות הברית
2
ברזילברזיל
6
1 281
2013 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
1
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
4
בחרייןבחריין
1
ספרדספרד
4
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
1
בריטניהבריטניה
פרש
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
1
יפןיפן
1
הודוהודו
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
ארצות הבריתארצות הברית
1
ברזילברזיל
1
1 397
2014 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
3
בחרייןבחריין
6
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
5
ספרדספרד
4
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
3
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
5
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
7
בלגיהבלגיה
5
איטליהאיטליה
6
סינגפורסינגפור
2
יפןיפן
3
רוסיהרוסיה
8
ארצות הבריתארצות הברית
7
ברזילברזיל
5
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
8
5 167
2015 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
1
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
3
בחרייןבחריין
5
ספרדספרד
3
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
5
אוסטריהאוסטריה
4
בריטניהבריטניה
3
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
12
איטליהאיטליה
2
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
3
רוסיהרוסיה
2
ארצות הבריתארצות הברית
3
מקסיקומקסיקו
פרש
ברזילברזיל
3
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
4
3 278
2016 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
3
בחרייןבחריין
DNS
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
2
רוסיהרוסיה
פרש
ספרדספרד
3
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
2
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
2
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
9
הונגריההונגריה
4
גרמניהגרמניה
5
בלגיהבלגיה
6
איטליהאיטליה
3
סינגפורסינגפור
5
מלזיהמלזיה
פרש
יפןיפן
4
ארצות הבריתארצות הברית
4
מקסיקומקסיקו
5
ברזילברזיל
5
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
3
4 212
2017 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
1
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
2
בחרייןבחריין
1
רוסיהרוסיה
2
ספרדספרד
2
מונקומונקו
1
קנדהקנדה
4
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
4
אוסטריהאוסטריה
2
בריטניהבריטניה
7
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
2
איטליהאיטליה
3
סינגפורסינגפור
פרש
מלזיהמלזיה
4
יפןיפן
פרש
ארצות הבריתארצות הברית
2
מקסיקומקסיקו
4
ברזילברזיל
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
3
2 317
2018 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
1
בחרייןבחריין
1
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
8
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
4
ספרדספרד
4
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
1
צרפתצרפת
5
אוסטריהאוסטריה
3
בריטניהבריטניה
1
גרמניהגרמניה
פרש
הונגריההונגריה
2
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
4
סינגפורסינגפור
3
רוסיהרוסיה
3
יפןיפן
6
ארצות הבריתארצות הברית
4
מקסיקומקסיקו
2
ברזילברזיל
6
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
2
2 320
2019 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
4
בחרייןבחריין
5
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
3
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
3
ספרדספרד
4
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
2
צרפתצרפת
5
אוסטריהאוסטריה
4
בריטניהבריטניה
16
גרמניהגרמניה
2
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
4
איטליהאיטליה
16
סינגפורסינגפור
1
רוסיהרוסיה
פרש
יפןיפן
2
מקסיקומקסיקו
2
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
ברזילברזיל
17
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
5
5 240
2020 פרארי אוסטריהאוסטריה
10
אוסטריהאוסטריה
פרש
הונגריההונגריה
6
בריטניהבריטניה
10
בריטניהבריטניה
12
ספרדספרד
7
בלגיהבלגיה
13
איטליהאיטליה
פרש
איטליהאיטליה
10
רוסיהרוסיה
13
גרמניהגרמניה
11
פורטוגלפורטוגל
10
איטליהאיטליה
12
טורקיהטורקיה
3
בחרייןבחריין
13
בחרייןבחריין
12
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
14
13 33
2021 אסטון מרטין בחרייןבחריין
15
איטליהאיטליה
15
פורטוגלפורטוגל
15
ספרדספרד
13
מונקומונקו
5
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
2
צרפתצרפת
9
אוסטריהאוסטריה
12
אוסטריהאוסטריה
17
בריטניהבריטניה
פרש
הונגריההונגריה
נפסל
בלגיהבלגיה
5[א]
הולנדהולנד
13
איטליהאיטליה
12
רוסיהרוסיה
12
טורקיהטורקיה
18
ארצות הבריתארצות הברית
10
מקסיקומקסיקו
7
ברזילברזיל
11
קטר (מדינה)קטר (מדינה)
10
ערב הסעודיתערב הסעודית
פרש
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
11
12 43
2022 אסטון מרטין בחרייןבחריין ערב הסעודיתערב הסעודית אוסטרליהאוסטרליה
פרש
איטליהאיטליה
8
ארצות הבריתארצות הברית
17
ספרדספרד
11
מונקומונקו
10
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
6
קנדהקנדה
12
בריטניהבריטניה
9
אוסטריהאוסטריה
17
צרפתצרפת
11
הונגריההונגריה
10
בלגיהבלגיה
8
הולנדהולנד
14
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
8
יפןיפן
6
ארצות הבריתארצות הברית
8
מקסיקומקסיקו
14
ברזילברזיל
11
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
10
12 37
  1. ^ בשל תנאי מזג האוויר המרוץ הופסק לאחר 2 הקפות. הוענקו רק מחצית מהנקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבסטיאן פטל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוכר גם בתעתיק השגוי "סבסטיאן וטל"
  2. ^ פורמולה 1: ניצחון ראשון אי פעם לרד-בול, באתר וואלה!‏, 19 באפריל 2009
  3. ^ ירון אדרי‏, פורמולה 1: ווטל ורד בול עצרו את באטון, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2009
  4. ^ פורמולה 1: סבסטיאן וטל זכה במירוץ יפן, באתר וואלה!‏, 4 באוקטובר 2009
  5. ^ ירון אדרי‏, פורמולה 1: ווטל סגנו של האלוף, באתר וואלה!‏, 1 בנובמבר 2009
  6. ^ פרננדו אלונסו זכה בגרנד פרי הבריטי, באתר וואלה!‏, 10 ביולי 2011
  7. ^ סבסטיאן פטל שוב זכה באליפות העולם בפורמולה 1, באתר וואלה!‏, 9 באוקטובר 2011
  8. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, סבסטיאן פטל עובר מרד בול לפרארי, באתר וואלה!‏, 4 באוקטובר 2014
  9. ^ פורמולה 1: ניצחון גדול לפטל ופרארי במלזיה, אלונסו שב למסלול, באתר וואלה!‏, 29 במרץ 2015
  10. ^ פורמולה 1: סבסטיאן פטל זכה במרוץ הונגריה, המילטון רק שישי, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2015
  11. ^ פורמולה 1: סבסטיאן פטל ניצח בסינגפור, לואיס המילטון נאלץ לפרוש, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2015
  12. ^ סבסטיאן פטל ניצח במרוץ הראשון של העונה, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2017
  13. ^ לואיס המילטון ניצח בשנגחאי, סבסטיאן פטל סיים שני , באתר וואלה!‏, 9 באפריל 2017
  14. ^ סבסטיאן פטל ניצח בבחריין והגדיל את הפער בפסגה, באתר וואלה!‏, 16 באפריל 2017
  15. ^ לואיס המילטון זכה בגרנד פרי של קטלוניה, באתר וואלה!‏, 14 במאי 2017
  16. ^ סבסטיאן פטל ניצח במונאקו, לואיס המילטון רק שביעי, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2017
  17. ^ דניאל ריקארדו ניצח בגרנד פרי באקו, באתר וואלה!‏, 25 ביוני 2017
  18. ^ ואלטרי בוטאס זכה במרוץ אוסטריה, באתר וואלה!‏, 9 ביולי 2017
  19. ^ לואיס המילטון ניפץ את השיא עם פול פוזישן מספר 69, באתר וואלה!‏, 2 בספטמבר 2017
  20. ^ לואיס המילטון ניצח באיטליה ועלה לפסגת דירוג הנהגים, באתר וואלה!‏, 2 בספטמבר 2017
  21. ^ פטל נאלץ לפרוש, המילטון הגדיל את הפער ל-28 נקודות, באתר וואלה!‏, 17 בספטמבר 2017
  22. ^ ורשטאפן ניצח, המילטון שני, קאמבק מרשים לפטל, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2017
  23. ^ לואיס המילטון זכה באליפות העולם בפעם הרביעית, באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2017
  24. ^ claims fourth F1 constructors' championship in Austin, ESPN, 23 October 2017