אגי משעול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגי משעול
Agi Mishol by Iris Nesher.jpg
תאריך לידה 20 באוקטובר 1946 (בת 67)
מקום לידה טרנסילבניה, רומניה
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה שירה

אגי משעול (נולדה ב-20 באוקטובר 1946) היא משוררת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגי משעול (2012)

משעול נולדה בטרנסילבניה, רומניה בשם אגנס להורים יוצאי הונגריה ניצולי השואה. עלתה ארצה עם הוריה בהיותה בת 4. המשפחה התיישבה בגדרה. כבר בהיותה תלמידת תיכון החלה לכתוב.

היא למדה ספרות, תחילה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבלה תואר שני בספרות עברית.

במהלך שנות ה-70 הוציאה שלושה קובצי שירה שלא זכו כמעט לתגובה ביקורתית ולהכרה. חדירתה למרכז השירה העברית החלה רק בשנת 1986, כאשר פרסם חוקר הספרות, המתרגם והעורך דוד ויינפלד, שהיה עורך סדרת השירה בהוצאת "כתר", את קובץ שיריה "יומן מטע". ויינפלד אף המשיך לתמוך במשעול ולסייע לה בתהליך התקבלותה. למחייתה, לימדה משעול ספרות בתיכון האזורי "באר טוביה".

בשנות ה-90 זכתה משעול לפופולריות הולכת וגוברת גם בקרב מבקרים וגם אצל קוראים מן השורה, ובשנת 1995 אף זכתה בפרס ראש הממשלה. כמו כן זכתה בפרס הראשון על שם יהודה עמיחי, ובפרס עיריית חולון. בשנת 2002 היא שיתפה פעולה עם האמנית הפלסטית איריס קובליו בספר "מחברת החלומות" ששילב שירים קצרים ועבודות פלסטיות הנוגעות בנושא החלום.

בשנת 2004 הועלה לראשונה, במסגרת פסטיבל ישראל, המופע "ינשופות" - תיאטרון תנועה מוזיקלי המבוסס על שיריה (בימוי: נועה לב, מוזיקה: מיקה דני). בשנת 2006 ראה אור בהוצאת Graywolf בארצות הברית הספר "Look There" המכיל מבחר משיריה בתרגומה של ליסה כץ.

כיום משעול מרצה במכללת עלמא בת"א ומלמדת במסלול לכתיבה של אוניברסיטת תל אביב. היא מנהלת בית-הספר לשירה של "הליקון", ומנחה סדנאות כתיבה במסגרות שונות. היא מתגוררת בכפר מרדכי.

אחדים משיריה של משעול הולחנו, בעיקר על ידי קורין אלאל, שבאלבומה "פשוט כל כך" משנת 2008 כלולים חמישה שירים שכתבה משעול. אלאל גם הלחינה את שירה של משעול "נשימה" לזמרת רוני אלטר. שיר נוסף של משעול שזכה ללחן הוא "הצריף", שהלחינה ושרה יהודית רביץ.

ניתוח וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הוציאה משעול אוסף משיריה עד כה, הכולל מסה מקיפה מאת חוקר הספרות דן מירון. במאמר, שכותרתו "הסיבילה הקוֹמית" ניתח מירון את עולמה השירי של משעול החל מספריה הראשונים, וקבע בין השאר כי "אגי משעול היא משוררת שעומדת עתה במלוא כוחה, בצהרי היום השירי הגדול שלה... אגי משעול שייכת, ללא ספק, לשושלת המשוררות העבריות הגדולות - רחל בלובשטיין, יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ויונה וולך". עם זאת, במעמדה המרכזי של משעול בשירה העברית הטילו ספק מספר מבקרים, בהם יצחק לאור וגבריאל מוקד, המגדיר אותה כ"משוררת מן השורה השנייה".

ספרי השירה של אגי משעול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נני ושנינו, עקד, 1972
  • סריטה של חתול, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
  • גַלוֹפּ, הקיבוץ המאוחד, 1980
  • יומן מטע, הוצאת כתר, 1986
  • יונת פקסימיליה, הקיבוץ המאוחד, 1991
  • השפלה הפנימית, הקיבוץ המאוחד, 1995
  • ראה שם, תג-הליקון, 1999
  • מחברת החלומות, אבן חושן, 2000
  • נרות נץ החלב, אבן חושן, 2002
  • מבחר וחדשים, הקיבוץ המאוחד, 2003
  • מומנט, הקיבוץ המאוחד, 2005
  • קורים דברים, הקיבוץ המאוחד, 2007
  • ביקור בית, הקיבוץ המאוחד, 2009
  • סידור עבודה, הקיבוץ המאוחד, 2012
  • ערה, הקיבוץ המאוחד, 2013

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נוית בראל. מה מוביל את השיר כולו. מאמר ביקורת על הספר "ביקור בית" מאת אגי משעול. עתון 77, גיליון 343 (דצמבר 2009), עמ' 8־9.
  • חנה סקרה. לחבר אדמה לשמים: על מרחב ה"אני" בשיריה של אגי משעול. עתון 77, גיליון 281 (2003), עמ' 17־19.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריה:

על כתביה