יואל הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יואל הופמן (נולד ב-23 ביוני 1937) הוא סופר, משורר עברי ישראלי, החוקר ומתרגם תרבות ושירה יפנית. הופמן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית וספרות השוואתית ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמן נולד בשנת 1937 בעיר ברשוב שברומניה למשפחת יהודים בעלי תרבות אוסטרו-הונגרית. בינקותו, בגיל שנה, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. זמן קצר אחרי העלייה, התייתם מאמו והופקד על ידי אביו בבית יתומים, נשאר שם עד שאביו התחתן בשנית והחזיר אותו לביתו.

בגיל צעיר נסע יואל הופמן ליפן, בה שהה במשך שנתיים במנזר זן ולמד ספרות והגות יפנית וסינית. אחרי לימודים בתל אביב, בה סיים את התואר השני בשנת 1969, הוא שב ליפן על מנת לסיים את הדוקטורט שלו בפילוסופיה של הדת ובודהיזם באוניברסיטת קיוטו (1974).

יואל הופמן פרסם את סיפורו הראשון ב-1986 בכתב-העת "אגרא 2" וזכה להתעניינות רבה. ב-1989 הוציא ספר פרוזה ראשון, ספר יוסף, שניכרים בו כבר ניצני הסגנון שעמו מזוהה הופמן כיום. הספר כולל ארבע נובלות, שאחת מהן, קצכןגרמנית: "חתלתול"), עובדה לדרמה טלוויזיונית. החל משנת 2010 מצוי הופמן בתהליך של התקרבות לחסידות. הוא מתפלל בבית כנסת אורתודוקסי באורח יומיומי ואף עלה לרגל לקברו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן.

סגנון כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוזה של יואל הופמן (כפי שהתייצבה מאז ספרו השני, "ברנהרט") מתאפיינת בעלילה חמקמקה, ובכמה מקרים אף קשה לדבר על "עלילה" במובנה המקובל. על אף יחסו המיוחד של הופמן לתרבות מזרח אסיה, אי אפשר לקשר בצורה ישירה בין כתיבתו הרוויה להייקו המינימליסטי: תוכני כתיבתו מושפעים מילדותו בעיר ישראלית. הופמן מתייחס למילה, לעתים קרובות, כמקור לשעשוע: מילים מקבלות אצלו הגדרות שונות מהצפוי וזהות נעה, כמעין חיות בחוברת צביעה. בכמה מספריו הסגנון נוטה לאבסטרקטיות ונמצא בשטח האפור שבין הפרוזה לשירה.

ויזואלית (כנגזרת לסגנון כתיבתו) בוחר הופמן להשתמש בכלים מיוחדים, שחלקם שאולים מנורמות של ספרי תפילה ועיון ישנים, בהם: שורות קצרות, רווחים גדולים, ניקוד, פרקים זעירים ממוספרים, תרגומי מילים זרות בשוליים ובמקרים אחדים- הטרמה בתחתית כל עמוד של תחילת הטקסט בעמוד הבא. בנוסף, מרבית ספריו מודפסים רק בצדו האחד של הדף וכוללים לעתים ציורים או תצלומים מלווים.

אחד המאפיינים הייחודיים של הופמן הוא שימוש נרחב בסוגריים. ניתן לומר שהשימוש הרווח של הופמן בסוגריים וכן גישתו הארס-פואטית (כלומר גישה שבה הכותב מפסיק את רצף העלילה כדי לומר דבר מה על עצמו, על הקורא, על הגיבורים או אף על תהליך הכתיבה) מאתגרים מאוד את ההבחנה הרווחת במערב בין עיקר לטפל. קריאה קשובה בטקסטים של הופמן מאתגרת את ההבחנה הזאת ואת עצם נחיצותה.

סגנון הכתיבה יוצא הדופן של הופמן והעלילות שאינן ניתנות לאחיזה מקשים על ספריו להגיע לקהל קוראים רחב. עם זאת, כתיבתו נהנית מהערכת הביקורת הישראלית והעולמית והוא נחשב לאחד הקולות הייחודיים והעצמאיים בשפה העברית. ספריו תורגמו לאנגלית, לאיטלקית, לגרמנית ולצרפתית.

הופמן ויפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תאריו האקדמיים קיבל הופמן באוניברסיטת קיוטו ובאוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בניתוח ההבדלים שבתפישת ה"אני" במערב ובמזרח, ונושאת את השם The idea of the ’real’ - East and West: a comparison of central concepts in Theravada Buddhism and the philosophy of David Hume. לאחר מכן היה מרצה רב-תחומי באוניברסיטת חיפה.

לצד פרופ' יעקב רז, נחשב הופמן למתרגם הטוב ביותר של שירת הייקו לעברית. ושני קבצים של שירי הייקו בתרגומו עוררו עניין רב. בביתו שבמעלות מנהל הופמן אורח חיים המשלב זן בודהיזם וחסידות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל הופמן חיבר ספרים גם ביפנית ובאנגלית. להלן רשימת ספריו בעברית:

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר יוסף, כתר ומסדה, 1988.
  • ברנהרט, כתר, 1989.
  • כריסטוס של דגים, כתר, 1991.
  • גוטפרשה, כתר, 1993.
  • מה שלומך דולורס, כתר, 1995.
  • הלב הוא קטמנדו, כתר, 2000.
  • השונרא והשמטרלינג, רישומים יואל הופמן, כתר, 2001.
  • אפרים, כתר, 2003.
  • Curriculum Vitae, איורים יואל הופמן, כתר, 2007.
  • מצבי רוח, כתר, 2010.

תרגומים ואנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולות האדמה, קטעים נבחרים מכתביו של החכם צ’ואנג-טסה, תרגם מסינית עם הערות ופירושים יואל הופמן, מסדה, 1977.
  • לאן נעלמו הקולות?, סיפורי זן ושירי הייקו, תרגום מסינית ויפנית, מבוא ופרושים מאת יואל הופמן, מסדה, 1980.
  • אומרי שיר על סף המוות, מבחר שירים יפניים ומסת מבוא, ליקט יואל הופמן, מסדה, 1985.
  • ספר הזן של ג'ושו (Radical Zen), תרגום מסינית לאנגלית, עריכה ומבוא מאת יואל הופמן, בבל, 2007 (הספר תורגם מסינית לאנגלית על ידי הופמן, ומאנגלית לעברית על ידי דרור בורשטיין).
  • קול היד האחת (The Sound of One Hand), תרגם והערות: יואל הופמן, הוצאת כתר, ירושלים, 2011. (הספר תורגם מיפנית לאנגלית על ידי הופמן, ומאנגלית לעברית על ידי דרור בורשטיין).

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפברואר כדאי לקנות פילים, צייר כרמי גל, גבעתיים: מסדה, 1988.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו:

הקודם:
אהרן אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם חיים באר, מאיה בז'רנו, מרים רות

2002
הבא:
דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב