ישעיה די טראני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רי"ד" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רי"ד (1453‏-1454), ראו ה'רי"ד.

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.

על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי"ד נולד באיטליה, אך למד באשכנז, בישיבתו של ר' שמחה משפיירא, לצדו של ר' יצחק מווינה (בעל ה"אור זרוע"), עמו עמד בקשרי התכתבות גם לאחר חזרתו לאיטליה. באשכנז הושפע רי"ד רבות משיטת הלימוד של בעלי התוספות.

רי"ד חזר לאיטליה ושם הפך לאישיות התורנית המרכזית באזור. הוא הרבה לנוע ברחבי הארץ ומחוצה לה, ובין היתר היה בוונציה, קושטא, אלכסנדריה, ואף עלה פעמיים לרגל לארץ ישראל.

תקופת חייו של ישעיה די טראני על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רי"ד כתב פירוש לתורה, "נימוקי החומש", ככל הנראה בצעירותו. את חידושיו לתלמוד, "תוספות רי"ד", חיבר לאחר מכן וכשסיים את פירושו חיבר את פסקיו ("פסקי רי"ד") ואת "ספר המכריע".

תוספות רי"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידושיו לתלמוד נקראים בכתב היד היחיד הקיים בשם "תוספות" (ובשם זה נדפסו), ולא בשם "חידושים", ככינויים של ספרי הפרשנות הספרדיים. על פי י"מ תא שמע, הספר מקיים קווי דמיון לשתי הסוגות ומאידך יש בו תכונות השונות משתיהן:

הספר [מהווה] שלב ביניים בין פרשנות שמגמתה פסיקתית מובהקת, בסגנון ספריהם של הפוסקים האשכנזים הגדולים בני המאה הי"ג אשר אצל מקצתם למד, לבין פרשנות למדנית טהורה, בעלת אופי 'תוספותי' צרפתי, פרשנות 'לשמה', המגלגלת יחדיו סוגיות רבות ומגוונות ל'כדור אחד', בסגנון פלפול בעלי התוספות וסברותיהם המקוריות; ממש כשם שהוא מהווה שלב ביניים בין ספרות התוספות עצמה לבין ספרות החידושים הספרדית, וחוליית ביניים ברורה ביניהם

– הספרות הפרשנית לתלמוד, ח"ב עמ' 177

בשונה משאר חידושי התוספות על התלמוד כדוגמת "תוספות הרא"ש" ו"תוספות רבינו פרץ", "תוספות ישנים" ו"תוספות חד מקמאי", התוספות רי"ד הוא לרוב חידושים עצמאיים ולא אלו המובאים בתוספות שעל התלמוד. עם זאת במהדורת התלמוד בבלי של הוצאת עוז והדר הם נדפסו יחד עם שאר חיבורי התוספות.

חידושיו של התוספות רי"ד נדפסו במסכתות אחדות על גיליון התלמוד בבלי מהדורת וילנא, ויש הטוענים, שהוא גם מחברו של הספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות.

תופעה ייחודית אצלו היא העובדה שחזר על תלמודו והוציא מהדורות נוספות של חידושיו על המסכתות השונות - עד ארבע וחמש מהדורות למסכת. הרי"ד לא היסס לחלוק על הקודמים לו, באמירה שהוא יכול לחלוק עליהם על אף גדלותם, משום שהוא עומד כננס על כתפי ענקים. ביטוי זה, ששמע רי"ד מסביבתו הנוכרית על פי עדות עצמו, נטבע באיטליה זמן לא רב לפני שרי"ד החל להשתמש בו. כחלק מהעזתו לחלוק על קודמיו בחתירתו לאמת, חולק הוא מאות פעמים על חידושיו שלו-עצמו, ולעתים בחריפות רבה ביותר. את מהדורותיו מספר הרי"ד בקפידה, וכלל בספריו הפניות רבות ממקום למקום וממהדורה למהדורה, ואף לספרים אחרים.

ריבוי המהדורות והחזרות הביא כמה חוקרים למחשבה שספר זה לא נועד לפרסום ולא היה אלא אוסף מחברות חידושים לקראת פרסום הספר העיקרי, הלוא הוא ספר הפסקים. ואולם תא שמע העיר כי "אין זה הרושם המתקבל מן הספר", והשאיר סוגיה זו בצריך עיון.

פסקי רי"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הפסקים של רי"ד חובר לאחר תוספותיו, ועל כן נחשב לעיקרי יותר, ועם זאת כמעט נשכח מלב לעומת תוספות רי"ד, אשר נלמדות לרוב בבתי המדרש. כתוספותיו היו גם לספר זה מהדורות שונות, ואולם כאן הייתה מהדורה סופית אשר ביטלה את כל המהדורות הקודמות, ועל כן בספר שבידינו, שנערך על פי כתבי יד טובים ועדכניים, נמחה כל זכר לאותן המהדורות. חיבור זה משלב פסקים עם פירושים במזיגה אחת.

מכון 'יד הרב הרצוג' הוציא לאור את סדרת ספרי 'פסקי הרי"ד' יחד עם 'פסקי הריא"ז', רוב הכרכים בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר

ספר המכריע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהמשך לספר הפסקים צורף ספר משלים, "ספר המכריע", שהכיל משא ומתן למדני רב. ובו הוא מתווכח עם גדולי דורו והקודמים לו בהלכה. בשנת תשנ"ח יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר מתוך כת"י בידי מכון 'כתב יד וספר' בעריכת הרב שלמה אהרן ורטהיימר בנו של הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

תשובות הרי"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר השו"ת של הרי"ד מרכז את תשובותיו לשואליו ובו למעלה מחמישים תשובות, חלקם בהלכה למעשה, ורבים מהם ביאורי סוגיות שנשאל עליהם. בשנת תשכ"ז יצא הספר לאור מכת"י על ידי מכון 'יד הרב הרצוג' בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

התקבלות כתבי הרי"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מספרי הרי"ד אבדו ואינם בידינו; תוספות הרי"ד נותרו בכתב יד יחיד, והגיעו אל הדפוס רק במאוחר. עד אז, בקושי נודעו חידושיו מחוץ לאיטליה ויוון. ועם זאת, מאז שנדפסו תוספות הרי"ד בלמברג בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ד (18621864), התקבל הספר בהתלהבות אצל לומדי התורה, והפך לאחד מן הספרים הקלאסיים בלימוד התלמוד.

ספרי הפסקים איבדו את חשיבותם מאז שנדפסו ספרי הטור והשולחן ערוך, ולא נדפסו עד לאחרונה. ספר המכריע הודפס לקראת סוף המאה ה-18, בזכות ערכו הלמדני. כתבים אחרים, כאמור, לא שרדו את חלוף הדורות ואבדו.

פרשנות המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רי"ד היה פרשן מקרא פשטן ומקורי, ופירושו מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים מיותרים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של יחזקאל העוסקים בבית המקדש השלישי: בניגוד לשאר הפרשנים, הוא נמנע מלפרשם, וכך כתב:

מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו? עד אשר יזכֵּינו הבורא לראות המעשים, ואז נתבונן על דבריו

– פירוש ר' ישעיה מטראני ליחזקאל מ, א

הרב אברהם יוסף ורטהיימר נכדו של הרב שלמה אהרן ורטהיימר מחוקרי גניזת קהיר גילה את כתב היד של פירוש הרי"ד לנ"ך בספריה הלאומית בפריז בשנת תשי"ג והוציאו לאור בשלשה כרכים בשנים תשי"ט - תש"ל.בתוספת מבואות.

לפי חלק מהחוקרים (ד"ר מרדכי מרגליות) הפירוש המיוחס לו על הנ"ך לא נכתב על ידו אלא על ידי נכדו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פרשני התלמוד בימי הביניים באיטליה

רבי נתן מרומי (בעל 'הערוך') • רבי ישעיה די טראני (הרי"ד) • רבי ישעיה האחרון (ריא"ז)