אליעזר יהודה פינקל

הרב אליעזר יהודה פינקל

לידה	1877 אלול ה'תרל"ז קלם שבליטא
פטירה	19 ביולי 1965 (בגיל 88 בערך) י"ט בתמוז ה'תשכ"ה ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	?–1965
תפקידים נוספים	ראש ישיבה
חיבוריו	דברי אליעזר
צאצאים	בנימין ביינוש פינקל חיים זאב פינקל

הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הרב אליעזר יהודה פינקל בפדיון הבן של נינו בנימין פינקל בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב יוסף שלום אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומד הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ

ביוגרפיה

אליעזר יהודה פינקל נולד באלול ה'תרל"ט בעיירה קלם שבליטא, לגיטל בת רבי מאיר (בשיס) וולפרט ורבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה".

בשנת ה'תרמ"ב, בהיותו בן ארבע, עברו הוא וכל משפחתו לפרבר סלבודקה, שם הקים אביו הישיבה בשם "כנסת ישראל", ממנה המשיכו הישיבות הידועות בשם ישיבת חברון בירושלים וישיבת סלבודקה (בני ברק) בבני ברק.

מסופר על אליעזר יהודה הקטן שבגיל תשע שלט היטב בסידרי נשים ונזיקין שלמדם מאביו. בשחר נעוריו הספיק לסיים את הש"ס פעם אחת מני רבות בחייו, ולאחר מכן נסע ללמוד תורה בישיבת טלז והיה לתלמידם של רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ.

בשנת ה'תרנ"ד, לאחר כמה שנים שבהן למד בטלז, נסע ללמוד בבריסק אצל הרב חיים סולובייצ'יק. באדר ה'תרנ"ו חזר לסלבודקה יחד עם ידידו ר' שלמה פוליצ'ק (העילוי ממייצ'ט), בעת שבסלבודקה היו בעיצומה של הלווייתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור. שהה שנה נוספת אצל אביו בסלבודקה. בפרקי זמן קצרים אלה ירש מאביו את דרכו בתורת המוסר.

נדד רבות לקלוט תורות ושיטות שונות. בשנת ה'תרנ"ז היה אחד מארבעה עשר התלמידים ששלח אביו "הסבא" לישיבה של הרידב"ז שישב על כס הרבנות בסלוצק באותה עת, ובה פתח את ישיבתו. אחר כך נדד לישיבת הלוסק ללמוד בחברותא עם רבי ברוך בער ליבוביץ ראש הישיבה, ולאחר זמן נסע לראדין ללמוד בכולל קדשים ולשהות בסביבתו של החפץ חיים. מראדין המשיך להורדנה ומשם לישיבת מיר בראשות הרב אליהו ברוך קמאי. מיד בהגעתו לישיבה, עמד הרב קמאי על תכונותיו המופלאות ובחרו כחתן לבתו מלכה.

בראשות הישיבה

בט"ו בשבט ה'תרס"ג נישא למלכה בתם של הרב אליהו ברוך קמאי ורבקה יענטא בת חיים זאב יפה. לאחר נישואיו למד במיר והיה חברותא של רבי יחיאל יעקב וינברג בעל "השרידי אש". את שיעורו הראשון מסר בנר ראשון של חנוכה כ"ה בכסלו ה'תרס"ז (ארבע שנים אחרי חתונתו).
במלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד גלתה הישיבה עם כל רבניה ותלמידיה לעיירות סטויבץ ופולטבה שבאוקראינה. בסוף מלחמת העולם הראשונה נפטר חותנו והוא התמנה תחתיו לראשות הישיבה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לווילנה. בשנת תש"א הצליח להימלט מאירופה לארץ ישראל, אולם בני ישיבתו גלו לקובה ומשם לשנחאי. בשנת תש"ו עלו חלק מבני הישיבה הגולים לארץ ישראל. בירושלים הוא הקים את בנינה המרכזי של הישיבה ועמד בראשה עשרים ואחת שנה עד שנפטר, אז עברה ראשות הישיבה לבנו רבי בנימין ביינוש פינקל, אשר התגורר עד אז בבני ברק.
מסופר שכאות צער וכאב על מות בנו כלתו ונכדיו בשואה, התנזר ממאכלי בשר, מאז ועד מותו. (25 שנה).

אחרית ימיו

בתשכ"ד חלה מאוד והוסיפו לו את השם "חזקיהו" (חזקיהו אליעזר יהודה פינקל), הוא החלים, ולכן לאחר שנפטר ממחלתו האחרונה חרתו על מצבתו את שלושת השמות. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

תקופת חייו של הרב אליעזר יהודה פינקל על ציר הזמן
ציר הזמן

ילדיו

• הרב חיים זאב פינקל נישא ללאה
• חנה מרים, נישאה לרב חיים שמואלביץ
• הרב משה פינקל, נישא לנחמה איידל בת רבי מרדכי דוד לוין
• הרב אברהם מאיר פינקל שנרצח בשואה בגטו וורשה עם אשתו צירל בת הרב צבי הירש דוב גליקסון (חתנו של רבי חיים מבריסק) וילדיו יוסף ושרה-רשא
• הרב בנימין ביינוש פינקל, נישא לאסתר בת רבי שמואל גריינימן

ספריו

• דברי אליעזר - שני כרכים
• יד אליעזר - אסופת זיכרון ובה חידושים מבני הישיבה. פרסום קבוע היוצא לאור כל שנה ביום פטירתו^{[דרושה הבהרה]}

קישורים חיצוניים

• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אליעזר יהודא פינקעל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 98–99, באתר היברובוקס
• 'פינקל, ר' אליעזר־יהודה ב"ר נטע־צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 78 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1276).
• ישיבות ליטה קוראות לעזרה, הצופה, 20 בפברואר 1941
• י. א., ראש ישיבת מיר, הצופה, 23 ביולי 1965, עמ' 2
• אליעזר יהודה בן נתן צבי פינקל (1877-1965), דף שער בספרייה הלאומית