גור קורן
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1973 (בן 50)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים | בית צבי |
  | |
גור קורן (נולד ב-24 בנובמבר 1973) הוא מחזאי, במאי, מתרגם, שחקן ומורה למשחק ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורן נולד וגדל במושב היוגב בעמק יזרעאל, בן להורים רפתנים. גור הוא הבכור בין ארבעה אחים. למד בבית ספר חקלאי, בצבא שירת כמפעיל מחשב מקינטוש.
אחרי הצבא עבד קורן בתיאטרון בובות. כעבור מספר שנים הלך ללמוד משחק בבית צבי. הוא סיים ללמוד במגמת בימוי ומשחק בשנת 2002. בבית צבי זכה במלגות ההצטיינות: "לידיה פינקוס", "קרן סטיפנדיות", "אולה שנצור". בשנה א' ללימודיו, כשהוריו היו בטיול בחו"ל, הזמין 10 מחבריו לכיתה לביתו בהיוגב והם ערכו חזרה למחזה הראשון שכתב, "לירות בראש" וכעבור שלושה שבועות העלו את ההצגה ב"מועדון לחבר" של המושב. אחר-כך הציגו את ההצגה בבית צבי וגרי בילו החליט להעלות את הצגה בבית הספר. "לירות בראש" עוסק באמן שכותב את המחזה הראשון שלו, חייו מתערבבים ביצירה עד שאבד הגבול בין האמנות לחיים. אחר-כך קורן כתב וביים מחזה נוסף בשם "שרון סמו רוצח", שנכתב בהשראת רצח ראש הממשלה יצחק רבין והוצג בתיאטרון הספרייה באוקטובר 2002.
גור קורן כתב וביים את המחזה "אני ונפשי", שהוצג בתיאטרון תמונע ממאי 2004 עד מרץ 2005. זוהי קומדיה פסיכולוגית העוסקת ביחסים בין בחור לנפש שלו, להיגיון שלו ולגוף שלו. את כל אחד מהם שיחק שחקן אחר והם חיו ביחד בדירת שותפים[1].
בשנת 2016 המחזה בכתיבתו, "המוגבלים", עלה בבימויו של גלעד קמחי בתיאטרון בית ליסין. ההצגה הייתה ההצגה הנצפית ביותר באותה השנה.[2]
בשנת 2017 תרגם יחד עם גלעד קמחי את המחזה "ציד המכשפות" של ארתור מילר[3]. באותה שנה מחזה שכתב, "המוגבלים", עלה בתיאטרון באיטליה[4].
בשנת 2018 העלה התיאטרון הקאמרי הצגה בשם רומאו ואמא שאותה גור קורן כתב יחד עם גלעד קמחי[5]. באותה שנה גם נתמנה כמנהל האמנותי של פסטיבל תיאטרון קצר[6].
בשנת 2019 העלה התיאטרון הקאמרי את הקומדיה פרי עטו "לא לריב", שבה הוא גם משחק[7].
בשנת 2020 העלה התיאטרון הקאמרי את סדרת הרשת "בלפור" אשר כתב בערוץ היוטיוב של התיאטרון. הסדרה נכתבה בצל מגפת הקורונה, המחאה החברתית והמצוקה הכלכלית ששררה, ושוררת בארץ.
בשנת 2021 כתב את המחזה "גרושים", כחלק מפרויקט "מחוץ לקופסה" של התיאטרון הקאמרי, בו הוצגו הצגות בבתים פרטיים, בעקבות המגבלות של מגפת הקורונה[8]. בנוסף השתתף בכתיבת המחזה "אהבה ומגפה" שעלה ב"קאמרי"[9].
בשנת 2022 היה הדרמטורג של הקומדיה "אני סבתא שלך" מאת איתי סונטג בתיאטרון הקאמרי.
בשנת 2023 היה הדרמטורג של הקומדיה "הבן של מושיקו הגדול" מאת גיל ארי כהן בתיאטרון הקאמרי.
נשוי לשחקנית מורן רוזן.
הצגות עם נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2006–2008 הוא עבד כבמאי במרכז תיאטרון "נורית קציר" בירושלים. הוא כתב וסיים שם את "ניישולר" ע"פ "זמן ומשפחת קונוואי" של ג'.בי. פריסטלי ואת "דמיין סיפור אהבה", עיבוד חופשי שלו ל"ליזיסטרטה" של אריסטופאנס. "דמיין סיפור אהבה" גם ייצגה את ישראל בפסטיבל הצגות הנוער במוסקבה ביולי 2008.
ב-2008 עבד קורן ב"בימת הנוער כפר סבא" שם כתב וביים את המחזה "רומיאו ואמא", זהו עיבוד לסרט "פעם בחיים" של הבמאי הצרפתי-יהודי סטיב סוויסה. מספר על ילד שאמו חולת סרטן, וכדי לשמח את ליבה הוא מספר לה שהוא משחק בהצגה המפורסמת "רומיאו ויוליה". ההצגה עלתה בבמת הנוער כפר-סבא ביוני 2009.
קורן כתב וביים את "סיפור שקרה ברחובות", הצגה שעוסקת ביחסי הורים-ילדים ועלתה ביוני 2010. הוא כתב וביים את "הצגת ילדים" שהוצגה ביוני 2011, וגם בצוותא תל אביב ובפסטיבל הנוער בבת ים. נכתבה יחד עם שחקני "להקת בימת הנוער" בהשראת הסרטים "פאקינג אמאל" ו"יחסים מסוכנים". ההצגה מספרת על עלילותיהם של בני נוער ביישוב קטן והמצבים הקיצוניים אליהם הם מגיעים: סכנות השעמום והאהבה אצל ילדים טובים, אהבה לסבית, התערבות על מין, הרגלי השתייה המוגזמים של בני הנוער וסיפור על מישהו שעשו עליו חרם בפייסבוק והוא התאבד.
בשנים 2010 ו-2011 שתי הצגות שכתב קורן וביים השתתפו בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא. "מחזה ליום המשפחה", שהוצג בדצמבר 2010. זוהי קומדיה המתארת שיחה מאוד רגשית ומעמיקה שמתרחשת בבית זונות בין הלקוחות, הזונה והסרסור המציגה פער בין הסיטואציה לתכנים. בהצגה שיחקו עירית נתן בנדק, עומר עציון, ערן בן-זאב וגור קורן עצמו. ב-2012 הציג באותה מסגרת את "עדות שקר" – על שחקן מובטל שכשהוא מקבל הזדמנות לשחק בחיים האמיתיים הוא מאבד את הגבולות בין משחק למציאות. בהצגה שיחקו: יניב ביטון, ערן בן-זאב וגניה סנופ.
בתיאטרון גשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
גור קורן כתב את המחזה "חמישה קילו סוכר" ושעלה בשנת 2009 בתיאטרון גשר, בבימויו של יבגני אריה[10]. זהו מחזה מוקומנטרי וקורן משחק בהצגה את עצמו, מאז שיחק בהצגות נוספות בתיאטרון גשר. ההצגה עוסקת בסבו שחזר אליו אחרי מותו, נגלה אליו דרך דמויות שונות בחייו, כל פעם דרך דמות אחרת ומבקש ממנו לשנות פרט היסטורי בספר על מלחמת העולם השנייה שעומד להתפרסם[11]. באפריל 2012 הוצגה ההצגה בלונדון בשפה האנגלית על ידי שחקנים אנגלים[12]. במאי 2015 הוצג המחזה בתיאטרון בביאליסטוק, שבפולין[13].
קורן שימש כסטאז'ר לבמאי יבגני אריה בהצגה "רביזור" בתיאטרון גשר בשנת 2010 בה גם שיחק סוס ותרנגול. מאז ינואר 2011 קורן משחק בהצגה "דון ז'ואן" של מולייר בבימויו של אלכסנדר מורפוב מבולגריה, שמוצגת בתיאטרון גשר ובו הוא משחק את הקומנדור והכומר.
קורן עיבד את הנובלה "בין לילה ובין שחר" מאת יהושע קנז למחזה. ההצגה עלתה בתיאטרון גשר במרץ 2012, בבימוי מורו מבית צבי סלבה מלצב, קורן משמש כעוזר במאי בהצגה וגם מגלם את יגאל המדריך[14].
הצגות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורן עיבד למחזה את ספר הקאלט הרוסי של קורניי צ'וקובסקי "בַּרְמַלַי" להצגת ילדים בשם: "המסע לארץ הקופים", שהוצג בפסטיבל הצגות ילדים של בית צבי בדצמבר 2001 ובינואר 2004, בבימויו של סלבה מלצב. הוא עיבד למחזה את סיפור הילדים הידוע של הנס כריסטיאן אנדרסן "הנסיכה והעדשה", ההצגה בוימה בידי משה קפטן ושיחקה בה אפרת רייטן. קורן הוא בעל עסק של הצגות ילדים.
גור קורן לימד וביים בעיקר בשני בתי ספר למשחק:" בית צבי" ו"אומנות המשחק – סופי מוסקוביץ'". בבית צבי ביים בצוותא עם סלבה מלצב שני מחזות שעיבד לעברית: "יום גג", על פי "היום חג" של אנטוניו בוארו ואיחו ו"בפיסגה", על פי "בשפל", של מקסים גורקי. בשנת 2013 הצטרף גור לסגל האקדמיה לאמנויות המופע, ת"א.
הוא כתב עיבודים עבריים למחזות זרים רבים. בעבר כתב קורן טורים באתר הכדורסל "ספסל" ובאתר הספורט "ONE". הוא השתתף במספר פרסומות. זכה במלגת הצטיינות בתיאטרון גשר מטעם משרד עורכי דין זליגמן ושו"ת 2010.
זכה במלגת "קרן אסתר וד"ר ר. אלי ליאון" – עבור בימוי ועיבוד מחזות 2010.
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית ליסין:
- "המוגבלים" – כתיבה. (בימוי ההצגה: גלעד קמחי) 2014[15] (הייתה ההצגה הנצפית ביותר בישראל ב–2016)[16]
- "השחקנית" - כתיבה. (בימוי ההצגה: גלעד קמחי) 2016[17]
בתיאטרון גשר:
- "חמישה קילו סוכר" – כתיבה ומשחק. (בימוי ההצגה: יבגני אריה) 2009
- "בין לילה ובין שחר" – עיבוד לספרו של יהושע קנז ועוזר במאי לסלבה מלצב 2012
במועדון צוותא:
- "מלך ישראל" כתיבה. (בימוי ההצגה: מוריה זרחיה) 2015[18]
כתיבה ובימוי:
| הצגה | תיאטרון | שנה |
|---|---|---|
| הנכד (יחד עם עירד רובינשטיין)[19] | התיאטרון הקאמרי - בימוי - עירד רובינשטיין | 2019 |
| לא לריב | התיאטרון הקאמרי - בימוי - גלעד קמחי | 2019 |
| רומיאו ואמא | התיאטרון הקאמרי - בימוי - גלעד קמחי | 2018 |
| לך לך מארצך | ייצגה את בית צבי בפסטיבל "עתיד התיאטרון" בצוותא והחל מ-2014 תוצג ברחבי ישראל[20] | 2013 |
| עדות שקר | פסטיבל תיאטרון קצר, צוותא | 2011 |
| מחזה ליום המשפחה | פסטיבל תיאטרון קצר, צוותא | 2010 |
| אני ונפשי | תיאטרון תמונע | ממאי 2004 עד מרץ 2005 |
| שרון סמו הרוצח | תיאטרון הספרייה | אוקטובר 2002 |
| לירות בראש | בית צבי | דצמבר 2001, עם תלמדי שנה ג' |
בימוי בבתי ספר למשחק:
| הצגה | בית ספר | מחזאי | שנה |
|---|---|---|---|
| הלוויה חורפית | בית צבי ואנשים כבדי ראייה ועיוורים | חנוך לוין | 2014 |
| לך לך מארצך | בית צבי | ע"פ "הטרילוגיה הבלגרדית" על פי בילנה סרביוביץ' | פברואר 2013 |
| בפיסגה (בימוי משותף עם סלבה מלצב) | בית צבי | עיבוד ל"בשפל" של מקסים גורקי | פברואר 2010 |
| יום גג (בימוי משותף עם סלבה מלצב) | בית צבי | ע"פ "היום חג" של אנטוניו בוארו ואיחו | יוני 2009 |
| שלושה חברים | בית צבי | עיבוד לספרו של אריך מריה רמרק | יולי 2008 |
| פאניקות קטנות | בית צבי | קלייר מקינטייר | פברואר 2007 |
| לך לך מארצך | בית הספר "אומנות המשחק" – סופי מוסקוביץ' | ע"פ "הטרילוגיה הבלגרדית" מאת בילנה סרביוביץ' | דצמבר 2007 |
| קיץ אחרון | בית הספר "אומנות המשחק" – סופי מוסקוביץ' | ג'יין צ'מברס | דצמבר 2006 |
| כוכבים עם שחר | בית הספר "אומנות המשחק" – סופי מוסקוביץ' | אלכסנדר גאלין | מרץ 2006 |
| הצל | בית הספר "אומנות המשחק" – סופי מוסקוביץ' | יבגני שוורץ | דצמבר 2004 |
| העצים מתים זקופים | בית הספר "אומנות המשחק" – סופי מוסקוביץ' | אלחנדרו קסונה | מאי 2004 |
| ציד המכשפות | בית הספר "אומנות המשחק" – סופי מוסקוביץ' | ארתור מילר | מאי 2003 |
| הרובע העתיק | בית צבי | טנסי ויליאמס | מאי 2002 |
בימוי הצגות עם נוער:
| הצגה | אכסניה | מחזאי/תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|
| הצגת ילדים | במת הנוער כפ"ס (הוצגה גם בצוותא ת"א) | כתיבה ובימוי | יוני 2011 |
| סיפור שקרה ברחובות | במת הנוער כפ"ס | כתיבה ובימוי | יוני 2010 |
| רומיאו ואמא | במת הנוער כפ"ס | כתיבה ובימוי | יוני 2009 |
| דמיין סיפור אהבה | "במתעשרה" – מרכז נורית קציר ירושלים | עיבוד לליזיסטראטה | יצגה את ישראל בפסטיבל הצגות נוער במוסקבה ביולי 2008 |
| זמן ומשפחת ניישולר | "במתעשרה" – מרכז נורית קציר ירושלים | יוני 2007 | |
| עמדה ושאלה למה | "במתעשרה" – מרכז נורית קציר ירושלים | מאי 2007 | |
| אחים בדם | עם מגמת תיאטרון באורט ביאליק | מחזמר מאת וילי ראסל | מרץ 2003 |
במאי משנה:
| הצגה | בית ספר | מחזאי | במאי | שנה |
|---|---|---|---|---|
| ימות חייך | בית צבי | ויליאם סארויאן | סלבה מלצב | 2002 |
| שחף | בית צבי | אנטון צ'כוב | סלבה מלצב | 2002 |
| חודש בכפר | בית צבי | טורגנייב | סלבה מלצב | 2001 |
| ליזיסטרטה | בית צבי | אריסטופאנס | מיטקו בוזקוב | 2001 |
נוסחים עבריים למחזות:
"מוסריותה של גב' דולסקי", "קפיטן קארגיוז", "השחף", "העצים מתים זקופים", "הטרילוגיה הבלגרדית", "הצל", "השודד". "האחים קרמזוב", "היום חג", "בשפל"– כולם לבית צבי. עבור התיאטרון הקאמרי תרגם יחד עם גלעד קמחי את "ציד המכשפות".
כתיבת מחזות לילדים:
| הצגה | תיאטרון/חברת הפקות | במאי | שנה |
|---|---|---|---|
| הנסיכה והעדשה | כספית הפקות | משה קפטן | 2002 |
| המסע לארץ הקופים (ע"פ ספרו של קורניי צ'וקובסקי) | הוצג במסגרת פסטיבל הצגות ילדים של בית צבי | סלבה מלצב | דצמבר 2001 ובינואר 2004 |
תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקן תיאטרון גשר
| הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|
| אנטי | ז'אן אנוי | יבגני אריה | אחד מפמליית המלך קריאון | 2013 |
| בין לילה ובין שחר | יהושע קנז | סלבה מלצב | יגאל המדריך | 2012 |
| דון ז'ואן | מולייר | אלכסנדר מורפוב | הכומר והקומנדור | 25 בינואר 2011 - 2012 |
| רביזור | ניקולאי גוגול | יבגני אריה | סוס ותרנגול | 2010 |
| חמישה קילו סוכר | גור קורן | יבגני אריה | תפקיד ראשי | 2012-2009 |
תפקידים אחרי בית צבי
| הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|---|
| לא לריב | התיאטרון הקאמרי | גור קורן | גלעד קמחי | גור | 2019 |
| רומיאו ואמא | התיאטרון הקאמרי | גור קורן וגלעד קמחי | גלעד קמחי | תפקידים שונים | 2018 |
| מחזה ליום המשפחה | פסטיבל תיאטרון קצר צוותא | גור קורן | גור קורן | לקוח מס' 1 | 2010 |
| טנגו לשלושה | תיאטרון קקדו | יבגני פאלביץ' | רוני – (שוטר תנועה) | 2008 | |
| כולם היו בנאי, הפקה של עיריית ירושלים | ערב מחווה ליוסי בנאי | שרה נורמן ערכה את החומר של יוסי בנאי | שרה נורמן | שירה ומשחק | 2007 |
| אני ונפשי | תיאטרון תמונע | גור קורן | גור קורן | ממאי 2004 עד מרץ 2005 | |
| שרון סמו הרוצח | תיאטרון הספרייה | גור קורן | גור קורן | שרון סמו | אוקטובר 2002 |
מחזותיו שיצאו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לירות בראש, הוצאת בית צבי, רמת גן, 2005, 64 עמ'
- שרון סמו הרוצח, בית צבי, 2005, 71 עמ'
- המסע לארץ הקופים, על פי "ברמלי" מאת קרל צ'וקובסקי, בית צבי בשיתוף עם חנות פרוזה, 200 עמ'
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גור קורן, דף שער בספרייה הלאומית
- צבי גורן, בין לילה ובין שחר – מנעורים לבגרות, באתר הבמה, 16 באפריל 2012
- רון שוורץ, המחזאי גור קורן: "אני לא בליגה של חנוך לוין", באתר גלובס, 18 ביוני 2015
- רתם איזק, מצעד העשור: גור קורן, באתר "Time Out ישראל", 26 בינואר 2016
יאיר אשכנזי, סקס, שואה ורצח רבין - גור קורן, מחזאי עולה, לא עוצר בפוליטיקלי קורקט, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016- ליאת רון, המחזאי גור קורן: "לא הייתי אמן אם הייתי נשאר אוהד מכבי", באתר גלובס, 29 ביוני 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "אני ונפשי", באתר תיאטרון תמונע
- ^ יאיר אשכנזי, "המוגבלים" היא ההצגה הנצפית ביותר ב–2016; מספר מנויי הבימה זינק באופן תמוה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017
- ^ רון שוורץ, תיאטרון | "ציד המכשפות" מטיפני, צעקני וחוזר על עצמו, באתר גלובס, 11 בפברואר 2018
- ^ יאיר אשכנזי, המחזה הישראלי "המוגבלים" עלה באיטליה עם טוויסט מרענן, באתר הארץ, 28 במרץ 2017
- ^ דנה שוכמכר, אמא חולה, פריפריה וריאליטי: "רומיאו ואמא" מכוונת לטעם של מירי רגב, באתר מעריב אונליין, 5 ביולי 2018
- ^ ננו שבתאי, פסטיבל תיאטרון קצר: הלוואי שיהיה ליוצרים המוכשרים האלה קהל רחב, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2019
- ^ ננו שבתאי, "לא לריב": הצגה מצחיקה, מעמיקה ומפתיעה, באתר הארץ, 9 ביוני 2019
- ^ ננו שבתאי, "גרושים" מזכירה כמה נפלא המקצוע של שחקני התיאטרון וכמה נתינה יש בו, באתר הארץ, 5 במאי 2021
סילביה בינג', "גרושים": הדבר הכי טוב שקרה בגלל מגפת הקורונה, באתר מאקו - ^ ננו שבתאי, רוצו לראות את "אהבה ומגפה", דבר כזה כמעט לא קורה בתיאטרון ישראלי, באתר הארץ, 11 ביולי 2021
רון שוורץ, מגפה וצרות אחרות, באתר מאקו, 23 בספטמבר 2021 - ^ ביקורות:
מיכאל הנדלזלץ, "חמישה קילו סוכר": הימור על חצי קופה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2010
רון שוורץ, הזיה מתוקה, באתר גלובס, 2 במרץ 2010 - ^ טל פרי, חלום מתוק, באתר גלובס, 9 בפברואר 2010
- ^ ציפי שוחט, חמישה מחזות ישראלים מקוריים יעלו בלונדון בבימוי בריטי, באתר הארץ, 10 באפריל 2012
- ^ יאיר אשכנזי, ההצגה "חמישה קילו סוכר" תעלה בתיאטרון בפולין, באתר הארץ, 15 באפריל 2015
- ^ מיכאל הנדלזלץ, כאב ההתבגרות, באתר הארץ, 16 באפריל 2012
- ^ ביקורות:
רון שוורץ, בלי מגבלות, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2014 מיכאל הנדלזלץ, "המוגבלים": כנגד כל הסיכויים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2014
- ^ יאיר אשכנזי, "המוגבלים" היא ההצגה הנצפית ביותר ב–2016; מספר מנויי הבימה זינק באופן תמוה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017
- ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "השחקנית": מרקחת בימתית מלאה בהחמצה, באתר הארץ, 17 ביולי 2016 מיכאל הנדלזלץ, "השחקנית": קומיקס ציוני על הבמה, באתר הארץ, 30 ביוני 2016
- ^ רון שוורץ, אינתה עמרי, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2015
רואי פרסול, רוזנצוייג מלך: גיבור המחזה "מלך ישראל" הוא ראי עבור המדינה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2015 - ^ ננו שבתאי, מרוב רצון לרגש ולגעת, "הנכד" הולכת ומאבדת משמעות, באתר הארץ, 19 בפברואר 2020
- ^ שאורין ויינברג, עכבר העיר, תיאטרון תחת אש: ההצגה שהתחילה באולם והסתיימה במרחב המוגן, באתר הארץ, 13 ביולי 2014