הירש גליק
 | |
| לידה |
24 באפריל 1922 וילנה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 21 בערך) אסטוניה |
| מדינה |
ליטא, ברית המועצות, פולין |
| לאום | יהודי-ליטאי |
| עיסוק | משורר ופרטיזן |
| שפות היצירה |
עברית, יידיש |
| תחום כתיבה | שירה |
| יצירות בולטות | המנון הפרטיזנים היהודים |
| תקופת הפעילות |
מ-1935 |
  | |
הִירְש גְלִיק (בפולנית: Hirsz Glik; 24 באפריל 1922 – 1944) היה משורר ופרטיזן יהודי-ליטאי שלחם באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, מחבר "המנון הפרטיזנים היהודים".
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הירש (הירשק'ה) גליק נולד ב-24 באפריל 1922 בפרבר שְׁנִיפִּישׁוֹק (שמו היידי של Šnipiškės) שבווילנה לוולף (וֶלוֶול) ורחל גליק. אביו סחר בגרוטאות ברזל, בסמרטוטים ובבקבוקים משומשים. משפחתו, שפרט לו כללה עוד שלושה אחים ואחות אחת, חיה בעוני מרוד, וחרף זאת הצליחה לשלב מסורת יהודית ואדיקות עם השפעות חילוניות. גליק למד בבית הספר "בית יהודה" של רשת החינוך העברית-ציונית "תרבות", והיה תלמיד מוכשר למדי. בשנת 1938 נאלץ גליק לעזוב את בית הספר במטרה לעזור למשפחתו, ומצא עבודה אצל כורך ספרים ובבית חרושת לנייר. הוא היה נער פעיל מאוד, ונטל חלק בפעילויות השומר הצעיר.
כבר ב-1935, כשהיה בן 13, החל לחבר שירים ופרסם אותם בעיתונות היהודית המקומית. בתחילה כתב את שיריו בעברית, אך בהמשך, בהשפעת משוררי קבוצת "יונג וילנה" ("יונג ווילנע"; יידיש: "וילנה הצעירה"), החל לכתוב ביידיש, שפת האם שלו. גליק אסף סביבו קבוצת אנשי-עט צעירים, נערים שגרו בשכנות לו בשניפישוק-הקטנה, שקראו זה בפני זה יצירות רבות. מאוחר יותר התאגדו חברי הקבוצה סביב שכנם המנוסה הרבה יותר, לייזר וולף מ"יונג וילנה". בעזרתו של וולף הוציאו לאור במשך ארבעה חודשים ב-1939 את כתב העת "יונגוואלד"; שם זה הפך גם לשמה של קבוצה ספרותית חדשה וצעירה, שנחשבה מאוחר יותר כאחד מענפיה של "יונג וילנה". הירשק'ה גליק היה המשורר החשוב והמבטיח ביותר בחבורת "יונגוואלד". הוא פרסם את שיריו בכתב העת "יונגוואלד", ומאוחר יותר, בשנת 1940, כשהסובייטים כבר הגיע לווילנה, ב"ווילנער עמעס" (יידיש: "[ה]אמת [של] וילנה"; עיתון "פראבדה" של יהודי העיר) ובעיתון "די ניַיע בלעטער" שיצא לאור בקובנה.
פלישת הנאצים ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות וכיבוש ליטא, נשלח גליק יחד עם אביו לעבודת פרך במכרות הכבול של בַּלְטוֹיִי ווֹקֶה, כ-20–25 ק"מ מווילנה. גליק חלה, אך העבודה לא שברה את רוחו, והוא המשיך לכתוב שירים מלאי תקווה, אשר עודדו את מאות יושבי המחנה. בין היתר חיבר פואמה גדולה, "אין גיהנום ביַי לענינגראַד" (יידיש: "בגיהנום שליד לנינגרד"); "דער פייף פון מאטאציקל", שיר סרקסטי על מפקד מחנה נרוה; וכן שירים על וילנה ועל מקומות המסתור בגטו. יצירות אלה אבדו.[1]
את יצירותיו שלח לחברו בגטו וילנה. איגוד הסופרים השתדל אצל שלטונות הגטו כדי שיעזרו לו. בגטו וילנה זכו שיריו להצלחה רבה, עד כדי כך שזכו פעמיים בפרסים בתחרויות. בין השאר כתב גליק במחנה רֶשֶה (רעשע) את "הבלדה על התיאטרון החום" (נדפסה בכתב העת "די גאָלדענע קייט", גיליון 4, תל אביב 1949); את "בלדת הטיפוס"; את שירי-הזמר "השיבולת הקטנה" (?), "הס, הלילה מכוּכב", "מי שטובע תוך כדי שירה", "יונים לבנות", "שיר הכבול" (נדפסו ב"די גאָלדענע קייט", גיליון 15, ת"א 1953).
בחודש מאי 1943, כשחוסל מחנה-הכבול ברֶשֶה בגלל קשרים עם הפרטיזנים, הועבר גליק לגטו וילנה. בחודשים מאי עד ספטמבר של אותה שנה הוסיף גליק לחבר שירים; בין היתר חיבר אז את הבלדה המקברית "די באַלאַדע פון ברוינעם טעאַטער", שבה תיאר את ייסורי האימים של יהודים בכלא לוקישקו (Lukishko), בטרם שילוחם למות בפונאר.
בגטו הצטרף ללוחמים הצעירים של ארגון הפרטיזנים המאוחד (אֵף-פֵּא-אוֹ, FPO). ב-1 בספטמבר 1943, בעת חיסול הגטו, ניסה גליק לברוח אל הפרטיזנים ביער, אך נתפס בידי הגסטאפו וגורש למחנה הריכוז "גולדפילץ" באסטוניה. בקיץ 1944, כאשר החל הצבא האדום במתקפה על המדינות הבלטיות, נמלט גליק עם שמונה מחבריו הפרטיזנים. הוא המשיך להילחם, אף שקבוצתו נחלה הפסדים ומרבית חבריו נתפסו ונרצחו. לבסוף נהרג אף הוא בקרב נגד הגרמנים, ביער בקרבת מחנה הריכוז "גולדפילץ", בגיל 22.
המנון הפרטיזנים היהודים וזכרו של גליק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זאג ניט קיין מאל
את המנון הפרטיזנים היהודים (ביידיש: פּאַרטיזאַנער ליד), השיר שבזכותו התפרסם, חיבר גליק בהיותו בגטו וילנה. השיר נכתב לזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה וחבריו שנרצחו, למנגינה שחיברו המלחינים היהודים-הסובייטים האחים פוקראס (Покрасс) לשירו של המשורר הסובייטי אלכסיי סורקוב (Сурков), המתחיל במילים: "לא ענני גשם הם, אלא ענני סער". השיר הפך לסמל ההתנגדות ההירואית לנאצים.
לאחר השואה הושר השיר בהתכנסויות רבות של יהודים. עד לימינו הוא מושר באירועי זיכרון לשואה ולגבורה. במקביל, נעשו ניסיונות שונים לקבץ מחדש את שיריו ואת פזמוניו של גליק, והם ראו אור בעיתונים ובכתבי-עת שונים, והופיעו באוספי שירים פרי עטם של יהודים אשר שהו בגטאות ובמחנות.
דמותו של הירש גליק שימשה השראה ביצירותיהם של אברהם סוצקובר, שמריהו קצ'רגינסקי, פרץ מרקיש ואחרים. דמותו מופיעה בפואמה "מלחמה" למרקיש.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחמן מייזל, הירש גליק און זיין ליד "זאג נישט קיינמאל", ניו יורק: איקוף-פארלאג, 1949. (ביידיש)
- מ' דווארזשעצקי, הירשקע גליק: דער מחבר פון פארטיזאנערהימן "זאב נישט קיינמאל אז דו גייסט דיין לעצטן וועג", פריז: אונדזער קיום, תשכ"ו. (ביידיש)
- הערך "הירש גליק", בתוך: לעקסיקאָן פון דער נייער ייִדישער ליטעראַטור, ניו-יורק 1965. (ביידיש)
- Arad, Y., Ghetto in Flames: The Struggle and Destruction of the Jews in Vilna in the Holocaust, New York: Holocaust Library, 1982. (באנגלית)
- Gilbert, Shirli, Music in the Holocaust: Confronting Life in the Nazi Ghettos and Camps, Oxford, Oxford University Press, 2005. (באנגלית)
- Kalisch, Shoshana, Yes, We Sang! Songs of the Ghettoes and Concentration Camps, New York: Harper, 1985. (באנגלית)
- Katsherginski, S. and Leivick, H. (Eds), Lider fun di Getos un Lagern, New York: Alveltlekher Yidisher Kultur-Kongres, 1948. (ביידיש)
- Silverman, J., The Undying Flame: Ballads and Songs of the Holocaust, Syracuse, N.Y.: Syracuse University Press, 2002. (באנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גליק, הירש (הירשקה; 1944-1922) באתר יד ושם
- חנה מלאָטעק, דער מחבר פֿון פּאַרטיזאַנער־הימען — הירש גליק: צו זיין 65סטן יאָרצײַט, פֿאָרװערטס, 27 בנובמבר 2009 (ביידיש)
- הירש גליק: ביוגרפיה, באתר Music during the Holocaust (באנגלית)
- הירש גליק, באתר מחנות מבצע ריינהרד (באנגלית)
- תמונתו של הירש גליק בארכיון יד ושם
- מזיכרונותיה של מאשה גרינבאום על המשורר היידי הירש גליק במחנה העבודה באסטוניה, באתר יד ושם
- ק. שבתאי, הירשקה גליק – מחבר הימנון הפארטיזנים, דבר, 3 במרץ 1967
- ש. קצ'רגינסקי, בשורת המרד בגיטו-ווילנה, על המשמר, טורים 2–4, 16 באפריל 1948 (נדפס שוב ב"דבר": ש. קאטשרגינסקי, "כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור": על הירש גליק ושירו, דבר, 21 באפריל 1950)
- הירש גליק ושיר הפרטיזנים: חבריו הנמצאים בישראל מספרים, דבר, 19 באפריל 1963
- נח זבולוני, הירש גליק – מחבר המנון הפרטיזנים, דבר, 28 באפריל 1981
- מילות השיר "שיר הפרטיזנים (בתרגום לעברית)", באתר שירונט
- מילות השיר "שיר הפרטיזנים היהודים" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ביצועים לשיר זאָג ניט קיין מאָל ביידיש בפי מבצעים רבים, וביניהם חוה אלברשטיין, שמעון ישראלי, פול רובסון ותזמורת הצבא הפולני
- ביצוע נוסף לשיר (ביידיש)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
האזנה לשירי הירש גליק, באתר זמרשת
- ^ האנציקלופדיה הישראלית הכללית, הוצאת כתר ירושלים, הדפסה שמינית מעודכנת, כרך 1, עמ' 392.
