לייב שרייבר

לייב שרייבר
Liev Schreiber
	שרייבר, 2018
לידה	4 באוקטובר 1967 (בן 56); סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	Isaac Liev Schreiber
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1993
מקום לימודים	בית הספר לדרמה של ייל; אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט; קולג' המפשייר; סמינר פרינדס ;
בן או בת זוג	נעמי ווטס (2005–2016); Taylor Neisen (2017–?) ;
צאצאים	סשה שרייבר, קיי שרייבר
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס טוני
	http://www.myspace.com/lievschreiberofficial
	פרופיל ב-IMDb

אייזק לייב שרייבר (באנגלית: Isaac Liev Schreiber; נולד ב-4 באוקטובר 1967) הוא שחקן, מדבב, קריין, תסריטאי, במאי ומפיק קולנוע יהודי-אמריקאי. ידוע בעיקר בשל משחקו בסדרת סרטי האימה "צעקה", בסרט "אקס-מן המקור: וולברין" בתור ויקטור קרין, ובסדרת הטלוויזיה "ריי דונובן" בתור ריי דונובן. זוכה פרס טוני לשנת 2005 על משחקו במחזה "גלנגרי גלן רוס".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרייבר נולד בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, להת'ר (מילגרם במקור) וטל קרול שרייבר, שחקן תיאטרון ובמאי. אביו נוצרי פרוטסטנטי^[1]^[2]ואימו יהודייה.^[3]^[4]

אימו קראה לו על שמו של הסופר המועדף עליה, לב טולסטוי, בעוד אביו טען שהוא נקרא על שם הדוקטור שהציל את חייה של אימו. כששרייבר היה בן שנה, עברה משפחתו לקנדה. אך בגיל חמש, לאחר שהוריו התגרשו, הוא עבר עם אימו לניו יורק. לשרייבר אחות למחצה וארבעה אחים למחצה, וביניהם השחקן פבלו שרייבר (אביהם משותף).

ב-1992 סיים שרייבר את לימודיו בבית הספר ייל לדרמה שבאוניברסיטת ייל. בנוסף, למד גם באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בלונדון. במקור הוא רצה להיות תסריטאי, אך לבסוף שינה את דעתו ובחר במשחק.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה שלו קיבל שרייבר תפקידים משניים בסרטים עצמאיים, עד לפריצתו הגדולה בטרילוגיית ה"צעקה", שם שיחק בתפקיד קוטון ווירי, שהופלל ברצח. הצלחת הטרילוגיה פתחה לשרייבר את האפשרות לשחק במספר סרטים עתירי תקציב.

בתחילת שנות האלפיים שיחק במספר סרטים מצליחים בהם: "ההוריקן (1999), "המלט" (2000), "צעקה 3" (2000) ו-"כל הפחדים כולם" (2002).

בשנת 2004 שיחק בגרסה המחודשת לסרט "השליח ממנצ'וריה", שביים ג'ונתן דמי, ועל תפקידו זה היה מועמד לפרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר. ב-2006 שיחק בסרט האימה "אות משמיים" שהוא חידוש לסרט המצליח משנת 1976, באותה שנה, הופיע בסרט "הצעיף הצבעוני". בשנת 2008 שיחק בסרט "התנגדות", בו לפי דברי המבקרים ביצע את ההופעה הטובה ביותר שלו על המסך. בשנת 2009 כיכב שרייבר בסרט "אקס-מן המקור: וולברין" כסייברטות'. ב-2010 שיחק בסרט "סולט" בתפקיד הסוכן טד ווינטר לצד אנג'לינה ג'ולי.

כתסריטאי, החל שרייבר לכתוב תסריט על יחסיו עם סבו האוקראיני, הפרויקט ננטש, לפי הניו יורק טיימס, כששרייבר קרא את הספר "הכל מואר" של הסופר ג'ונתן ספרן פויר והחליט שמיסטר פויר עשה עבודה טובה יותר.^[5] הסרט "הכל מואר" ששרייבר כתב וביים ובכיכובו של אלייז'ה ווד יצא לאקרנים בשנת 2005 וקיבל ביקורות פושרות-עד-חיוביות.^[6] בשנת 2006 קיבל שרייבר הזמנה להצטרף אל האקדמיה האמריקאית לקולנוע.^[7]

בשנת 2018 דיבב את דמותו של ספוטוס בסרט "אי הכלבים" שביים וס אנדרסון, ודיבב את דמותו הדמיונית של נבל-העל קינגפין בסרט "ספיידרמן: ממד העכביש". בשנת 2019 שיחק בסרט "יום גשום בניו יורק", קומדיה רומנטית שכתב וביים וודי אלן.

בשנת 2021 לוהק לסרטה של פאולה אורטיז "מעבר לנהר ואל בין העצים" המבוסס על הספר באותו שם מאת ארנסט המינגוויי.

בשנת 2023 שיחק בסרט הדרמה הביוגרפי "גולדה" בדמותו של מזכיר המדינה של ארצות הברית הנרי קיסינג'ר. הסרט, בבימויו של גיא נתיב, מתמקד בהחלטות הדרמטיות והרות הגורל שאיתן נאלצה ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר להתמודד בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים.

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 שיחק במיני-סדרת הדרמה התקופתית "בנות הבאפלו" ברשת CBS, בתפקיד קטן, לצידן של אנג'ליקה יוסטון ומלאני גריפית'. בשנת 1999 לוהק שרייבר לסרט הטלוויזיוני של HBO‏, "אר קיי או 281" בתור אורסון ולס הצעיר. משחקו בסרט הביא לו מועמדויות לפרס אמי ופרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה לשנת 2000. בשנת 2005 שיחקה את אוליסיס פורד, עובד סוציאלי בסרט הטלוויזיוני "בלוז בלקאוונה", אשר מבוסס על מחזה באותו שם מאת רובן סנטיאגו האדסון.

בשנת 2007 הצטרף כדמות אורחת לעונה השביעית של סדרת המשטרה "CSI: זירת הפשע" כמייקל קפלר, מפקח מטעם הCSI, דמות אשר השתתפה במשך ארבעה פרקים.

החל משנת 2013 מככב שרייבר בסדרת הפשע של רשת שואוטיים "ריי דונובן" בתפקיד הראשי, על משחקו בסדרה הועמד שרייבר לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה במשך 4 שנים רצוף בשנים 2014–2017, והיה מועמד לפרס אמי לשחקן ראשי בסדרת דרמה בשנים 2015, 2016 ו-2017

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 שיחק במחזה "סימבלין" של שייקספיר. הניו יורק טיימס קרא להופעתו "גילוי מפתיע" וסיים את הכתבה עם האמירה "עוד שייקספיר, מיסטר שרייבר."^[8] שנה לאחר מכן שיחק בתפקיד מינורי במחזה "המלט". בשנת 2000 שיחק את לארטס ב"המלט", גרסה מודרנית למחזה. בשנת 2002 כיכב במחזה אוף ברודוויי "The Mercy Seat" של ניל לביוט, לצד סיגורני ויבר שזכה להצלחה רבה. באביב 2005 שיחק בחידוש למחזה של דייוויד מאמט זוכה פרס פוליצר "גלנגרי גלן רוס", כריצ'רד רומא. עקב משחקו במחזה זה, זכה שרייבר בפרס טוני להופעה הטובה ביותר של שחקן ראשי במחזה. ב-2006 הוא שיחק במחזה "מקבת'" לצד ג'ניפר אילי בתיאטרון דלקורטה. בשנת 2007 שיחק בהפקה מחודשת של המחזה "שיחות לילה", ועל תפקידו היה מועמד בשנית לפרס טוני להופעה הטובה ביותר של שחקן ראשי.

בשנת 2010 שיחק בהפקה של תיאטראות ברודוויי "מראה מעל הגשר" של המחזאי ארתור מילר, ועל משחקו היה מועמד בשלישית לפרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזה, וזכה בפרס דרמה דסק לשחקן מצטיין במחזה לאחר שגבר על ג'וד לאו, כריסטופר ווקן, אדי רדמיין ואלפרד מולינה. בשנת 2016 שיחק במחזה "יחסים מסוכנים", בתיאטרון בוט של ברודוויי, בתפקיד הקורבן של ולמונט, במחזה גם שיחקו דומיניק וסט וג'נט מק'תיר.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 בראיון שרייבר נשאל לגבי קמפיין ה-BDS ואמר "חרם על ישראל הוא בושה וחרפה", וציין שהוא רוצה לבקר בארץ בשנית לאחר שבעבר אף השתתף עם משפחתו בנטיעות של קק"ל.^[9] בנוסף ב-2016 בגאלה חגיגית קיבל שרייבר פרס מיוחד על שימור השפה והתרבות היהודית. לאחר מכן, הוא סיפר על סבו שדיבר אליו ביידיש.^[10]

באוקטובר 2023, שרייבר, יחד עם שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.^[11]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרייבר היה נשוי לשחקנית נעמי ווטס (שלצידה הופיע בסרט "הצעיף הצבעוני") לאחר שהיו במערכת יחסים מאז 2005. להם שני בנים, אלכסנדר פיט (2007) וסמואל קאי (2008).^[12]^[13] בספטמבר 2016 הודיעו על פרידתם, לאחר 11 שנות זוגיות.

בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 תמך במועמד לנשיאות ברני סנדרס.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחה מעורבת (1994)
אהבה בלי גבולות (1995)
נערת מסיבות (1995)
דניס על הקו (1996)
הולכים ומדברים (1996)
לילה גדול (1996)
צעקה (1996)
כופר (1996)
צמד בכותרות (1996) - סרט טלוויזיה
טיול משפחתי (1997)
שלו ושלה (1997)
צעקה 2 (1997)
פאנטומס (1998)
ספרה (1998)
סודות אפלים (1998)
מאז שנפרדנו (1998) - סרט טלוויזיה
כחול המדבר (1998) - דיבוב
בקיץ שהלכו על הירח (1999)
יעקב השקרן (1999)
ההוריקן (1999)
אר קיי או 281 (1999) - סרט טלוויזיה
שעון קיץ (2000)
המלט (2000)
צעקה 3 (2000)
קייט ולאופולד (2001)
כל הפחדים כולם (2002)
ד"ר פרויד הצעיר (2002) - דיבוב
בוריס המסתוב (2003)
המועמד ממנצ'וריה (2004)
הכל מואר (2005) - במאי ותסריטאי
בלוז בלקאוונה (2005) - סרט טלוויזיה
אות משמיים (2006)
הצעיף הצבעוני (2006)
שיקגו 10 (2007) - דיבוב
החרב של קונסטנטין (2007) - דיבוב
עשר (2007)
אהבה בימי כולרה (2007)
מפלצות ים (2007) - קריין
התנגדות (2008)
אקס-מן המקור: וולברין (2009)
לקחת את וודסטוק (2009)
המעקלים (2010)
סולט (2010)
יום אחרי יום (2011)
בריון להשכרה (2011)
Mental‏ (2012)
פונדמנטליסט בעל כרחו (2013)
סרט 43 (2013)
הימים האחרונים על מאדים (2013)
המשרת (2013)
איש מושלם (2013)
רק ג'יגולו (2013)
מחק היסטוריה (2013) - סרט טלוויזיה
כסף לחינם: בתוך השמורה הפדרלית (2013) - קריין
שובר את הכלים (2015)
ספוטלייט (2015)
קריד (2015)
הגל החמישי (2016)
רוקי: הסיפור האמיתי‏ (2016)
בריון להשכרה 2 (2017)
הפוני הקטן שלי: הסרט (2017) - דיבוב
אי הכלבים (2018) - דיבוב
ספיידרמן: ממד העכביש (2018) - דיבוב
ג'וזף פוליצר - קול העם (2018)
הכת של מנסון: הקלטות האבודות (2018) - קריין
יום גשום בניו יורק (2019)
החשוד העיקרי (2019)
הכרוניקה הצרפתית (2021)
מעבר לנהר ואל בין העצים (2022)
גולדה (2023)
אסטרואיד סיטי (2023)

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנות הבאפלו (1995)
היטלר: עלייתו של הרשע (2003)
CSI: זירת הפשע (2007)
טבע (2009) – קריין
אמריקה: סיפורה של ארצות הברית (2010) – קריין
הדיילי שואו (2011)
רובוט צ'יקן (2012) – דיבוב
ריי דונובן (2013–2020)
בוג'ק הורסמן (2015) – דיבוב
היסטוריה שתויה (2016)
ציוויליזציה (2018) – קריין
משפחת סימפסון (2019) – דיבוב
ריי דונובן: הסרט (2022) – סרט טלוויזיה של שואוטיים
אור קטן (2023) – מיני-סדרה של דיסני+
Command Z ‏(2023) - סדרת רשת
הזוג המושלם (TBA)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לייב שרייבר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לייב שרייבר

לייב שרייבר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לייב שרייבר, ברשת החברתית אינסטגרם
לייב שרייבר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לייב שרייבר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
לייב שרייבר, באתר AllMovie (באנגלית)
לייב שרייבר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
לייב שרייבר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
לייב שרייבר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לייב שרייבר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לייב שרייבר, באתר Discogs (באנגלית)
דודי כספי, התקף לייב, באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2014
עידו רוזן, "חרם על ישראל הוא בושה וחרפה", באתר ynet, 6 באפריל 2016
דודי כספי, לוס אנג'לס, שובו של הפיקסר, באתר ישראל היום, 26 ביוני 2016
דודי כספי, לוס אנג'לס, בשם האב: כשליב שרייבר חבר לאנה פרנק, באתר ישראל היום, 4 במאי 2023

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Dougherty, Margot (בינואר 2009). "Knotty Pinings". LA. נבדק ב-19 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ Roston, Tom (1 בינואר 2009). "Liev Schreiber enjoys fatherhood and playing opposite Daniel Craig in 'Defiance.'". Los Angeles Times. נבדק ב-24 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Articles: 2002" באתר הרשמי של לייב שרייבר
^ ורוניקה בדנרובה, "Mining Cultural Identity and a Writer's Motives". פסטיבל דיילי. 7 ביולי 2004
^ רובין פין, "A Role That's Hard to Shake Off: The 9/11 Antihero". בניו יורק טיימס. 8 בינואר 2003
^ "Everything is Illuminated". רוטן טומייטוס
^ "Academy Invites 120 to Membership". ‏5 ביולי 2006
^ פיטר מרקס, "Theater Review: Fairy-Tale Plottings of a British Royal Family". בניו יורק טיימס. 17 באוגוסט 1998
^ "חרם על ישראל הוא בושה וחרפה" באתר ynet.
^ לייב שרייבר חוגג את היהדות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2016
^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, ‏2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)
^ "Naomi Watts & Liev Schreiber Have a Baby Boy". מגזין פיפל. 26 ביולי 2007
^ ליסה האם, "Naomi Watts & Liev Schreiber Name Baby Samuel". מגזין פיפל. 15 בדצמבר 2008

[lamag.com-1] Dougherty, Margot (בינואר 2009). "Knotty Pinings". LA. נבדק ב-19 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[ega-2] Roston, Tom (1 בינואר 2009). "Liev Schreiber enjoys fatherhood and playing opposite Daniel Craig in 'Defiance.'". Los Angeles Times. נבדק ב-24 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[3] "Articles: 2002" באתר הרשמי של לייב שרייבר

[4] ורוניקה בדנרובה, "Mining Cultural Identity and a Writer's Motives". פסטיבל דיילי. 7 ביולי 2004

[5] רובין פין, "A Role That's Hard to Shake Off: The 9/11 Antihero". בניו יורק טיימס. 8 בינואר 2003

[6] "Everything is Illuminated". רוטן טומייטוס

[7] "Academy Invites 120 to Membership". ‏5 ביולי 2006

[8] פיטר מרקס, "Theater Review: Fairy-Tale Plottings of a British Royal Family". בניו יורק טיימס. 17 באוגוסט 1998

[9] "חרם על ישראל הוא בושה וחרפה" באתר ynet.

[10] לייב שרייבר חוגג את היהדות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2016

[11] Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, ‏2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)

[12] "Naomi Watts & Liev Schreiber Have a Baby Boy". מגזין פיפל. 26 ביולי 2007

[13] ליסה האם, "Naomi Watts & Liev Schreiber Name Baby Samuel". מגזין פיפל. 15 בדצמבר 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

פרס טוני לשחקן המשנה הטוב ביותר במחזה
1949–1975	ארתור קנדי (1949) • אלי וולך (1951) • ג'ון קרומוול (1952) • ג'ון ויליאמס (1953) • ג'ון קר (1954) • פרנסיס ל. סאליבן (1955) • אד בגלי (1956) • פרנק קונרוי (1957) • הנרי ג'ונס (1958) • צ'רלי ראגלס (1959) • רודי מקדואל (1960) • מרטין גייבל (1961) • וולטר מתאו (1962) • אלן ארקין (1963) • יום קרונין (1964) • ג'ק אלברטסון (1965) • פטריק מגי (1966) • איאן הולם (1967) • ג'יימס פטרסון (1968) • אל פצ'ינו (1969) • קן הווארד (1970) • פול סאנד (1971) • וינסנט גרדניה (1972) • ג'ון לית'גו (1973) • אד פלנדרס (1974) • פרנק לנגלה (1975)
1976–2000	אדוארד הרמן (1976) • ג'ונתן פרייס (1977) • לסטר רולינס (1978) • מייקל גוף (1979) • דייוויד ראונדס (1980) • בריאן בקר (1981) • זאקס מוקה (1982) • מתיו ברודריק (1983) • ג'ו מנטניה (1984) • בארי מילר (1985) • ג'ון מהוני (1986) • ג'ון רנדולף (1987) • בי.די. וונג (1988) • בויד גיינס (1989) • צ'ארלס דרנינג (1990) • קווין ספייסי (1991) • לורנס פישבורן (1992) • סטיבן ספינלה (1993) • ג'פרי רייט (1994) • ג'ון גלאבר (1995) • רובן סנטיאגו-הדסון (1996) • אוון טיל (1997) • טום מרפי (1998) • פרנק ווד (1999) • רוי דוטריס (2000)
2001–הווה	רוברט שון לאונרד (2001) • פרנק לנגלה (2002) • דניס או'הר (2003) • בריאן פ. או'בירן (2004) • לייב שרייבר (2005) • איאן מקדרמיד (2006) • בילי קרודופ (2007) • ג'ים נורטון (2008) • רוג'ר רובינסון (2009) • אדי רדמיין (2010) • ג'ון בנג'מין היקי (2011) • כריסטיאן בורל (2012) • קורטני בי ואנס (2013) • מארק ריילנס (2014) • ריצ'רד מקייב (2015) • ריד בירני (2016) • מייקל ארונוב (2017) • נייתן ליין (2018) • ברטי קארוול (2019) • דייוויד אלן גריר (2021) • ג'סי טיילר פרגוסון (2022) • ברנדון אורנוביץ (2023)