ברני סנדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברני סנדרס
8 בספטמבר 1941 (בן 72)
ברני סנדרס
מקום לידה העיר ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
דת יהודי
תפקיד

סנאטור המייצג את מדינת ורמונט

סטטוס מכהן
מפלגה פוליטית עצמאי, חובר למפלגה הדמוקרטית
דת יהודי
בת זוג ג'יין או'מירה
http://www.sanders.senate.gov/

ברנרד "ברני" סנדרסאנגלית: Bernard "Bernie" Sanders) (נולד ב-8 בספטמבר 1941) הוא פוליטיקאי אמריקאי, יהודי, המכהן כסנאטור עצמאי, שמאלי, נציג מדינת ורמונט משנת 2006. החל מינואר 2013 הוא מכהן גם כיו"ר הוועדה לענייני חיילים משוחררים בסנאט. לפני כניסתו לסנאט כיהן כחבר בית הנבחרים האמריקאי במשך 16 שנים ועוד קודם לכן היה במשך שמונה שנים ראש העיר הגדולה ביותר במדינת ורמונט, ברלינגטון וכן, בין השאר גם מרצה למדע המדינה באוניברסיטת הרווארד.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדרס נולד ב-1941 בברוקלין, ניו יורק. הוא אחד משני בניו של זוג יהודים שהיגרו מפולין לארצות הברית, אלי סנדרס ודורותי לבית גלסברג. כל בני משפחת אביו נרצחו בשואה בפולין. המשפחה הייתה בת למעמד בינוני נמוך והדאגה לפרנסה הייתה דבר שבשיגרה. במקביל, התקבעה כך אצל סנדרס גם תודעה מעמדית חזקה, שתלווה אותו בהמשך כל ימיו. אחיו של סנדרס, לארי סנדרס, הוא כיום פוליטיקאי החבר במפלגת "הירוקים" של אנגליה וווילס, במחוז אוקספורדשייר באנגליה. בנו של לארי, האחיין של סנדרס, ג'ייקוב, הוא חבר לשעבר במועצת העיר של אוקספורד מטעם הירוקים.

סנדרס למד בבית הספר התיכון על שם ג'יימס מדיסון בברוקלין, אותו בית ספר תיכון בו למדו גם שני סנאטורים יהודים נוספים המכהנים כיום עמו בסנאט האמריקאי, צ'אק שומר (דמוקרט ממדינת ניו יורק) ונורם קולמן (רפובליקני ממינסוטה). שנה לאחר סיום לימודיו בתיכון נפטרה אימו, בהיותה בת 46.

סנדרס סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו, ב-1964‏‏‏[1] ומיד עם סיום לימודיו, נסע לישראל והתנדב בקיבוץ במשך מספר חודשים. הוא חזר לארצות הברית והשתקע עם אשתו הראשונה, ממנה התגרש לאחר מכן, במדינת ורמונט, הסמוכה למקום הולדתו בניו יורק. הוא עבד לפרנסתו במקצועות שונים ומשונים, בין השאר גם כנגר וכעיתונאי עצמאי, באותה עת נולד בנו היחיד - לוי סנדרס‏[1].

סנדרס נשוי כיום בשנית, לג'יין או'מירה דריסקול, נשיאת הקולג' הקטן של ברלינגטון. הוא פגש אותה בחגיגת ניצחונו הראשון ב-1980, בבחירות לראשות עיריית ברלינגטון. בעקבות נישואיהם הוא אימץ את שלושת ילדיה מנישואיה הראשונים.

לסנדרס יש הופעת אורח קבועה בתוכנית הרדיו של תום הרטמן, בפינה של יום שישי שנקראת "ארוחת בוקר מאוחרת עם ברני" ("Brunch with Bernie"). הוא גם שיחק את התפקיד של הרב מני שביץ בקומדיה מ-2001, "קבלת הפנים לחתונה של האקסית שלי", בכיכובה של הזמרת ושחקנית התיאטרון דברה גיבסון.

קריירה פוליטית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הפוליטית של סנדרס החלה ב-1971, כשהצטרף למפלגת Liberty Union, שהתנגדה למלחמת וייטנאם. הוא ניסה להיבחר מטעמה מספר פעמים לסנאטור ומושל ורמונט, ללא הצלחה ובעקבות זאת עזב אותה ב-1979.

שנתיים אחר כך, הוא רץ לראשונה כעצמאי, הנתמך על ידי ראשוני "המפלגה הפרוגרסיבית" של ורמונט, לראשות עיריית ברלינגטון וניצח ברוב של 12 קולות בלבד את ראש העירייה המכהן מזה שש כהונות. סנדרס שב ונבחר לאחר מכן עוד שלוש פעמים, כנגד מועמדי המפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית כאחד, וכיהן בסך הכל שמונה שנים כראש העיר. הקואליציה הפרוגרסיבית שלו מעולם לא זכתה ברוב במועצת העיר, אבל היו לו מספיק תומכים במועצה, לצורך ניהול העיר למול האופוזיציה של שתי המפלגות הגדולות.

ב-1988 החליט סנדרס שלא לרוץ בפעם החמישית לראשות העיר, אלא למושב היחיד של ורמונט בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא הפסיד במרוץ זה, למועמד הרפובליקני, אך כעבור שנתיים, בנובמבר 1990 ניצח את אותו מועמד ובינואר 1991 החל לכהן כחבר בית הנבחרים האמריקאי. הוא היה בכך לחבר העצמאי הראשון בבית הנבחרים של ארצות הברית, מאז 1950 והראשון מזה ששים שנה, שהכריז על עצמו כסוציאליסט. במשך השנתיים שבין סיום כהונתו כראש עיריית ברלינגטון לכניסתו לבית הנבחרים כיהן כמרצה למדע המדינה באוניברסיטת הארוורד ובקולג' האמילטון.

בבית הנבחרים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדרס ב-2006

סנדרס היה המייסד של השדולה הפרוגרסיבית בבית הנבחרים והיה יושב הראש שלה בשמונה שנותיה הראשונות. הוא התנגד לממשל ג'ורג' בוש (הבן), באופן קבוע, בשל הקיצוצים שהנשיא הרפובליקני ביצע בתוכניות החברתיות השונות שסנדרס תמך בהן, וביקר את ‏אלן גרינספן, מי שהיה בשעתו יושב ראש מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי (הבנק המרכזי של ארצות הברית), בטענה שגרינספן "מייצג את העשירים והתאגידים הגדולים"‏‏‏[2].

סנדרס תמך באופן מלא, במהלך כל כהונותיו בבית הנבחרים, וגם לאחר מכן בסנאט, בכל ענייני איגוד העובדים האמריקאי AFL-CIO. הוא תמך בביטוח בריאות לאומי, שאמור היה לכסות את כל האמריקאים, הרבה לפני שהנושא הועבר על ידי הנשיא ברק אובמה. הוא הצביע כנגד חוק שחתר לאסור על שיבוט בני אדם והתנגד לחוקים שתמכו בסחר חופשי, אותו הוא כינה "בלתי מרוסן"‏‏‏[3].

יו"ר הוועד הדמוקרטי הלאומי, הווארד דין, הצהיר ש"ברני סנדרס מצביע עם הדמוקרטים ב-98% מהפעמים"‏‏‏[4] וסנדרס אכן תמך בכל מועמד דמוקרטי לנשיאות ארצות הברית מאז 1992. הרפובליקנים תקפו את סנדרס כ"קיצוני חסר אפקטיביות", שהעביר רק חוק אחד וחמישה עשר תיקונים במשך שמונה תקופות כהונתו בבית הנבחרים. סנדרס הגיב באומרו שהוא העביר "את הכי הרבה תיקוני מליאה, מכל חבר בבית הנבחרים מאז 1996".

לעומת כל אלה, סנדרס תמך בדרך כלל, בניגוד לדעה הרווחת במפלגה הדמוקרטית, בענייני איגוד הרובאים הלאומי NRA והצביע למשל נגד "חוק בראדלי למניעת אלימות אקדחים" ובעד החוק תומך-NRA להגבלת תביעות משפטיות כנגד יצרני כלי ירייה‏‏‏[5].

בענייני חוץ, בדומה לענייני הפנים, סנדרס נמצא בדרך כלל בקצה השמאלי של המפה הפוליטית. הוא הצביע למשל כנגד שתי הצעות החוק שהסמיכו את הנשיא ג'ורג' בוש (האב) ב-1991 ואת הנשיא ג'ורג' בוש (הבן) ב-2002, להורות על שימוש בכוח כנגד עיראק. בהתאם לכך, הוא גם התנגד לפלישה של 2003 לעיראק, התנגד להמשך שהותם של הכוחות האמריקאים בה לאחר מכן, ואף דרש לחקור "איך נכנסנו למלחמה בעיראק ומדוע", תוך טענה כי "הקונגרס אינו יכול יותר לפעול כחותמת גומי של הנשיא"‏‏‏[6].

עם זאת, במרץ 2006, אחרי שסדרה של החלטות, הקוראות לו לפעול להדחת הנשיא בוש (הבן), עברו בערים שונות בורמונט‏‏‏[7], הוא הצהיר שזה יהיה לא מעשי לנסות להדיח את הנשיא, בהתחשב במציאות שבה הרפובליקנים שולטים, הן בבית הנבחרים והן בסנאט.

בסנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות נובמבר 2006 רץ סנדרס לסנאט, תוך שהוא ממשיך לשמור על עצמאותו. עם זאת הסנאטור היהודי ממדינת ניו יורק, צ'אק שומר, שכיהן כיו"ר "הועדה הדמוקרטית לבחירות בסנאט", שמטרתה להכניס בבחירות כמה שיותר דמוקרטים לסנאט, תמך בו באופן רשמי. המשמעות של תמיכה זו הייתה, שכל דמוקרט שירוץ כנגד סנדרס, לא יכול היה לצפות לקבל עזרה פיננסית מהמפלגה. סנדרס קיבל בנוסף גם תמיכה רשמית מצד מי שהיה אז מנהיג המיעוט ולאחר מכן מנהיג הרוב בסנאט, הארי ריד וכן מצד יו"ר הוועד הדמוקרטי הלאומי, מושל ורמונט לשעבר, הווארד דין. בתמיכה דמוקרטית גורפת זו, סנדרס ניצח את מתחרהו הרפובליקני, במערכת הבחירות היקרה ביותר בהיסטוריה של ורמונט, ובינואר 2007 הוא נכנס לסנאט כנציגה של מדינת ורמונט‏‏‏[8].

בבחירות נובמבר 2012 הוא הביס את יריבו הרפובליקני ביחס של 3:1 בערך ובינואר 2013, עם תחילת תקופת כהונתו השנייה בסנאט, מונה בתמיכת הדמוקרטים ליו"ר ועדת הסנאט לענייני חיילים משוחררים.

סנדרס מצביע כיום בסנאט עם הדמוקרטים, בכל הנושאים הפרוצדוריאלים, ומצביע עימם כמעט תמיד, בנושאי מדיניות חוץ ופנים. בין השאר הוא העביר ב-2007, יחד עם הסנאטורית היהודייה ברברה בוקסר (דמוקרטית, מקליפורניה), חוק, המספק כיום מימון למחקר ופיתוח, למניעת התחממות כדור הארץ, ולהפחתת זיהום האוויר בדו תחמוצת הפחמן. החוק מציב סטנדרטים קפדניים יותר לגבי הגזים הנפלטים מכלי רכב חדשים, תומך בשימוש באנרגיה מתחדשת במקום בנפט, ודורש יעילות אנרגטית וסטנדרטים רגולטוריים לשימוש באנרגיה בכלל‏[9].

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצבעה בלתי מחייבת שנערכה בסנאט ב-2007 הצביע סנדרס נגד הגדרתן של משמרות המהפכה באיראן, כגוף טרוריסטי. כמו כן, הוא הצביע באותה שנה בעד הצעת החלטה הדורשת מהממשל האמריקאי לקבל אישור ספציפי של הקונגרס בטרם ינקוט בפעולה צבאית כנגד איראן.

בפברואר 2009, הצדיק סנדרס את מבצע עופרת יצוקה בעזה, בקובעו, שהמבצע "בא להילחם בירי פלסטיני של טילים על ערים בישראל, אף כי למרבה הצער נהרגו במבצע זה מעל 1200 פלסטינים, רובם אזרחים, כמו גם 13 ישראלים". "אני תומך באופן מלא בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני הפגזה בלתי פוסקת של טילים שהחמאס יורה על בתיה ומרכזיה העירוניים, אבל מגנה בחוזקה שימוש בכוח על ידי מי מהצדדים, כדרך להשגת מטרותיו. רק תהליך פוליטי, בו תוכר זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית וזכותם של היהודים למולדת בטוחה בישראל, יכול להביא לפתרון הסכסוך". "על הפלסטינים לקיים את מחויבויותיהם לעצור טרוריסטים, להחרים את נישקם, לפרק את ארגוניהם, לעצור את כל ההסתה האנטי יהודית והאנטי ישראלית ולהכיר בזכותה של ישראל להתקיים, ועל הישראלים לעצור את מדיניות החיסולים הממוקדים, להימנע מהמשך התנחלויות בשטחים הפלסטיניים ולמנוע הריסת בתי פלסטינים, עסקיהם והתשתית אצלם". "מדינות ערב העשירות, כמו סעודיה וכוויית, צריכות לתמוך כספית בפלסטינים, במקום להשתמש בהם ככדור משחק פוליטי. יש לי מעט מאוד הערכה כלפי מנהיגים של מדינות ערביות עשירות, המביעים דאגה עמוקה עקב סיבלם של הפלסטינים בעודם מפקידים מיליארדים בחשבונות בנק שווייצריים"‏[10].

סיפרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים מפרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ‏מרק לייבוביץ', הסנאטור הסוציאליסט, ניו יורק טיימס, מגזין, 21 בינואר 2007
  2. ^ בחינה של הכלכלה, וועדת בית הנבחרים לשירותים פיננסיים, אתר YouTube, מתוך ערוץ C-Sapn, הועלה לאתר ב-29 באפריל 2007 ‏
  3. ^ ‏ ברני סנדרס, סחר, נושאים -סחר‏
  4. ^ מלל תוכנית, רשת MSNBC, פגוש את העיתונות, 22 במאי 2005
  5. ^ תוצאות סופיות של הצבעה גלויה 534, אתר בית הנבחרים, משרד הפקידות, 20 באוקטובר 2005
  6. ^ ‏פיט יוסט,ליבי: בוש, צ'ייני אישרו את קמפיין ההדלפה‏, כתבה של AP, העתק באתר הקמפיין לבחירות 2008, 7 באפריל 2006
  7. ^ ‏דייוויד גרהם, הערים של ורמומט תומכים במהלך ההדחה של הנשיא בוש, כתבה של סוכנות AP, עותק באתר worldproutassembly.org, מאמרים, 8 במרץ 2006
  8. ^ סנדרס, וולש הם המנצחים בורמונט, בוסטון גלובס, כתבה של סוכנות AP, וילסון רינג, 7 בנובמבר 2006
  9. ^ הצעות חוק בנושא שינוי אקלים במושב הקונגרס ה-110, הקרן להגנה סביבתית, העבודה שלנו - התחממות עולמית, 29 במאי 2007
  10. ^ "Statement from Bernie Sanders on Gaza"