ברני סנדרס

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת, ניסוח וטעויות מינוח.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ברני סנדרס (8 בספטמבר 1941)
תפקיד	סנאטור המייצג את מדינת ורמונט
סטטוס	מכהן
מפלגה פוליטית	עצמאי, חובר למפלגה הדמוקרטית
בת זוג	ג'יין אומירה
אתר אינטרנט	http://www.sanders.senate.gov/

ברנרד "ברני" סנדרס (באנגלית: Bernard "Bernie" Sanders) (נולד ב-8 בספטמבר 1941) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקני. מכהן כסנאטור מטעם מדינת ורמונט משנת 2006.

מבחינה פוליטית הוא מוגדר כעצמאי, אולם הוא חובר למפלגה הדמוקרטית בהצבעות ובמניין הרוב בסנאט.

סנדרס נבחר ב-7 בנובמבר 2006 וכעת הוא חבר בקונגרס של ארצות הברית ה-110. לפני שהיה לסנאטור, ייצג סנדרס בבית הנבחרים של ארצות הברית, במשך 16 שנה, את המחוז הכולל של ורמונט, מחוז שכולל את כל מדינת ורמונט, כיוון שזו מדינה קטנטנה ולכן כל המדינה נחשבת למחוז אחד בניגוד למדינות אחרות בעלות מספר מושבי ייצוג בבית הנבחרים.

סנדרס הוא הראשון, שבהגדרה עצמית של סוציאליסט נבחר לסנאט ‏‏, אבל כיוון שהוא לא שייך באופן רשמי למפלגה פוליטית הוא מופיע בפתק של הקלפי כעצמאי. סנדרס, כאמור, חובר למפלגה הדמוקרטית, גם לצורך חלוקת מקומות בוועדות למפלגת הרוב בסנאט, הוא נספר כדמוקרט. הוא היה החבר העצמאי היחיד בבית הנבחרים של ארצות הברית ברוב הזמן של כהונתו שם והוא אחד משני הסנאטורים העצמאיים בקונגרס ה-110, יחד עם הסנאטור היהודי ג'ו ליברמן. הסנאטור סנדס הוא "החברתי" הראשון שנבחר לסנאט, על פי מה שהוא עצמו מגדיר את עצמו. סנדרס עזב את בית הנבחרים במטרה לרוץ בבחירות של שנת 2006 לסנאט, עבור המושב בסנאט שהתפנה על ידי מי שפרש אז, ג'ים ג'פורדס וניצח את הבחירות עם 65% מהקולות ‏‏.

ביוגרפיה

סנדרס, בן של מהגרים יהודים-פולנים לארצות הברית, נולד בברוקלין. הוא בוגר של תיכון ג'יימס מדיסון בברוקלין ומאוחר יותר הלך אוניברסיטת שיקגו, כשהוא מסיים עם תואר ראשון במדעים ב-1964 ‏‏. סנדרס עבר למדינת ורמונט ב-1964. הוא עבד כנגר וכעיתונאי. באותו בית ספר תיכון למדו גם שני סנאטורים יהודים נוספים שמכהנים עם סנדרס, צ'אק שומר (דמוקרט, מדינת ניו יורק) ונורם קולמן (רפובליקני, ממיניסוטה).

קריירה פוליטית מוקדמת

הקריירה הפוליטית של סנדרס החלה ב-1971, כשהוא הצטרף ל"מפלגת איגוד החרות" של ורמונט האנטי-מלחמתית. סנדרס לא הצליח להיבחר מטעם "מפלגת איגוד החרות" בבחירות לסנאט ב-1972 ו-1974, וכך גם כמועמד המפלגה למושל של ורמונט ב-1972, 1976 ו-1986.

ב-1977, סנדרס התפטר מ"מפלגת איגוד החירות" ועבד כעיתונאי וכבמאי בארגון ללא מטרת רווח "החברה להיסטוריה החברתית של העם האמריקני" (לתיעוד החברה האמריקנית). ב-1981, סנדרס רץ לראשות העיר של בורלינגטון והביס את מי שהיה כבר בכהונתו השישית, הדמוקרט גורדון פקיואיט בהפרש של 12 קולות בלבד, במרוץ עם ארבעה מועמדים. (מועמד עצמאי בשם ריצ'רד בוב, פיצל את הקולות הדמוקרטים אחרי שהפסיד בפריימריס הדמוקרטים לפקיואיט).

כשהוא נהיה פופולרי יותר ויותר בעקבות שיקום של העיר התחתית של בורלינגטון, סנדרס ניצח בעוד שלוש כהונות, כשהוא מביס הן מועמדים דמוקרטיים ורפובליקנים כאחד. במרוץ האחרון שלו לראשות העיר, ב-1987, הוא הביס מועמד שנתמך על ידי שתי המפלגות.

במהלך הכהונה הראשונה שלו, תומכים של סנדרס ייסדו קואליציה פרוגרסיבית, בשליחות המפלגה הפרוגרסיבית של ורמונט, מפלגה קטנה שפועלת רק במדינה הקטנטנה ורמונט ושרבים מבוחריה היו תומכים של סנדרס, אף על פי שהוא מעולם לא שייך את עצמו אליהם. מפלגה זו מעולם לא החזיקה יותר משישה מושבים במועצת העיר, אבל החזיקה מספיק קולות כדי "לדרוס" (override) (הליך שבו גוף כפוף לראש העיר או לנשיא, למשל, ברוב קולות מיוחד יכול להפוך בחזרה החלטה של וטו של הממונה עליו) את הוטואים של סנדרס. תחת סנדרס, בורלינגטון הפכה לעיר הראשונה במדינה "דיור נאמן קהילה" (מעיין דיור ציבורי). הממשל שלו גם תבע ספק תחנת כבלים מקומית וזכה בעלות נמוכה למכביר יחד עם סכום נכבד בהסכם הפשרה.

סנדרס רץ למושל בפעם השלישית ב-1986. הוא סיים עם 14.5% מהקולות, שהיה מספיק כדי למנוע רוב למי שכיהנה אז בתפקיד, צדליין קונין; היא נבחרה על ידי בית הנבחרים המדינתי (שנכנס להחלטה של בחירה במקרה ואין תוצאה ברורה בבחירות). ב-1988, כשמי שכיהן בכהונתו השישית, ג'ים ג'פורדס, עשה את המרוץ המוצלח לסנאט, סנדרס רץ למושב שלו בבית הנבחרים של ארצות הברית. סנדרס הפסיד בקושי לפיטר פ. שמית', סגן המושל לשעבר והמועמד הרפובליקני של 1986 למושל. סנדרס רץ שוב נגד סמית' ב-1990. באחד המכות הפוליטיות הגדולות ביותר של הזמנים האחרונים, סנדרס ניצח ב-56% מהקולות והביס את סמית' בהפרש של 16%, כשהוא הופך להיות החבר העצמאי הראשון של בית הנבחרים של ארצות הברית מאז 1950.

סנאנדרס לימד באוניברסיטת הארוורד ב-1989 ובקולג' האמילטון ב-1991.

בבית הנבחרים של ארצות הברית

סנדרס ב-2006

למרות היחסים בין סנדרס לבין הנהגת המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים של ארצות הברית, שמעולם לא היו חלקים, הדמוקרטים לא פעלו באופן אקטיבי בקמפיין נגד סנדרס מאז המרוץ הראשון שלו לקונגרס כעצמאי. בזמן שמועמדים דמוקרטים רצו נגדו בכל מערכת בחירות מלבד זו של שנת 1994 (כאשר סנדרס הצליח להשיג את התמיכה הרשמית של הדמוקרטים), כאשר היה להם מעט מאוד מימון לכך.

סנדרס נבחר מחדש שש פעמים והיה לעצמאי ששירת את הזמן הארוך ביותר כחבר בית הנבחרים. למרות הסטטוס העצמאי שלו, הוא עמד רק בפני תחרות קשה אחת. זה היה ב-1994, באמצע המהפך הרפובליקני שסחף את המפלגה הרפובליקנית לשליטה בקונגרס. בשנה שבה הרבה ממרוצים למושבים בקונגרס שהיו צמודים נפלו לידהם של הרפובליקנים, סנדרס הצליח לצאת עם ניצחון זעום של 3%. בכל מערכת בחירות אחרת, הוא ניצח בלפחות 55% מהקולות. בקמפיין האחרון שלו לקונגרס, ב-2004, סנדרס לקח 69% לעומת ה-24% של הרפובליקני, גרג פרק וה-7% של הדמוקרט לארי דראון.

דירוג חייו החקיקתי של סנדרס הוא ציון שקיבל מ"פדרציית ארגוני העובדים והקונגרס של הארגונים התעשייתיים" (AFL-CIO) שהוא ציון של 100%. נכון לשנת 2006, יש לו ציון של "-C" (משהו כמו בישראל ששוה ל"לא מספיק") מאיגוד הרובאים הלאומי (NRA). סנדרס הצביע נגד "חוק בראדלי למניעת אלימות אקדחים" ובעד החוק תומך-NRA להגבלת תביעות משפטיות כנגד יצרניי כלי ירייה ב-2005 ‏‏. סנדרס הצביע כנגד מה שקרוי "עונש הנישואים", הגשת דו"ח של החזרי מס עם פגיעה תעריפית גבוהה יחסית לזוגות נשואים שמרווחים אותו דבר וגם נגד חוק שחתר לאסור על שיבוט בני אדם. סנדרס תמך בכל מועמד דמוקרטי לנשיאות ארצות הברית מאז 1992. סנדרס היה מייסד של הקבוצה הפוליטית העוצמתית בקונגרס "שדולת חברי הסנאט (Caucus)הפרוגרסיבית של בית הנבחרים" והיה יושב ראש של הקבוצה, שמורכבת בעיקר מחברים מהאגף השמאלי, למשך שמונה השנים הראשונות שלה.

סנדרס הצביע כנגד שני הצעות החוק שמסמיכות שימוש בכוח כנגד עיראק ב-1991 וב-2002 והתנגד לפלישה של 2003 לעיראק. הוא יותר מאוחר הצטרף לכמעט כל עמיתיו לעבודה בהצבעה להצעת חוק בלתי מחייבת המביעה תמיכה בחיילים של ארצות הברית בתחילת המערכה לפלישה לעיראק, למרות שהוא נתן נאום במליאה שתוקף בחריפות את הטבע החד מפלגתי של הצעת החוק והפעולות של ממשל בוש לקראת המלחמה. בהקשר לחקירת ההדלפה שעירבה את הסכונת החשאית ואלרי פליים, ב-7 באפריל, סנדרס אמר:

	""הגילויי שהנשיא הסמיך פרסום מידע מסווג במטרה להביך מבקר של מלחמת עיראק צריך לאמר לכל חבר קונגרס שהזמן הוא עכשיו לחקירה רצינית של איך נכנסנו לתוך המלחמה בעיראק ומדוע הקונגרס כבר אינו יכול לפעול כחותמת גומי לנשיא." ‏‏

סנדרס תומך בביטוח בריאות לאומי שיכסה את כל האמריקנים ומתנגד לסחר חופשי שהוא מכנה כ"בלתי מרוסן" ‏‏, אשר הוא טוען שמקפח עובדים אמריקנים מעבודתם בזמן שזה מנצל עובדים זרים במפעלים עם תנאים מחפירים.

תיקון שהוא הציע ביוני 2005 להגביל סעיפים שנותנים סמכות לממשל להחזיק בזכויות חרות של אנשים פרטיים ו"קניית רקורד" עברה בבית הנבחרים ברוב דו-מפלגתי, אבל הוסרה ב-4 בנובמבר באותה שנה באמצעות משא ומתן של הסנאט (שאמור לאשר את החוקים שעוברים בבית הנבחרים) ומעולם לא הפכה לחוק. סנדרס המשיך בעקבות ההצבעה הזו על ידי כך שהוא הצביע נגד "חוק חופש הביטויי באינטרנט", אשר היה פוטר את האינטרנט מהגבלות של "החוק הדו-מפלגתי לרפורמת מימון הקמפיין" ("חוק מקיין-פיינגולד").

במרץ 2006, סנדרס הצהיר שזה יהיה לא מעשי, בהתחשב ב"מציאות שבה הרפובליקנים שולטים בבית הנבחרים וגם בסנאט", להדיח את הנשיא ג'ורג' וו. בוש אחרי סדרה של החלטות הקוראות לסנדרס להביא סעיפים של הדחה נגד הנשיא עברה בערים שונות בורמונט ‏‏. עדיין, סנדרס לא עשה שום סוד מההתנגדות שלו לממשל ג'ורג' וו. בוש, אשר הוא תקף על בסיס קבוע על חיתוך בתוכניות חברתיות שהוא תומך בהם.

סנדרס גם ביקר את ‏אלן גרינספן, מי שהיה אז יושב ראש מועצת הנגידים של הפדרל רזרב (הבנק המרכזי של ארצות הברית). ביוני 2003, במהלך דיון של שאלה-ותשובה, סנדרס אמר לגרינספן שהוא מודאג מכך שגרינספן היה "לגמרי מנותק" וש"אתה רואה שהתפקוד המרכזי שלך בעמדתך כמו הצורך לייצג את העשרים והתאגידים הגדולים" ‏‏.

רפובליקינים תקפו את סנדרס כ"קיצוני חסר אפיקטיביות" על שהעביר רק חוק אחד וחמישה עשר תיקונים במשך שמונה שנות כהונתו בבית הנבחרים. סנדרס הגיב באומר שהוא העביר "את הכי הרבה תיקוני מליאה מכל חבר בבית הנבחרים מאז 1996". יו"ר הוועד הדמוקרטי הלאומי, הווארד דין, הוציא הצהרה ש"ברני סנדרס מצביע עם הדמוקרטים ב-98% מהפעמים" ‏‏.

הקמפיין לסנאט

סנדרס ציין בכמה מקרים שהוא ירוץ לסנאט אם ג'פורדס (אשר איתו יש לו חברות ארוכת שנים) יפרוש אי פעם, ונכנס למרוץ ב-21 באפריל 2005, אחרי ההכרזה של ג'פורדס שהוא לא יחתור לכהונה רביעית. הסנאטור היהודי הדמוקרט ממדינת ניו יורק, צ'אק שומר, יו"ר "הועדה הדמוקרטית לבחירות בסנאט" (שמטרתה להכניס בבחירות כמה שיותר דמוקרטים לסנאט), הודיע על תמיכה רשמית בסנדרס; הגיבויי של שומר היה קריטי, כשפירושו של דבר הוא שכל דמוקרט שירוץ נגד סנדרס לא יוכל לצפות לקבל כל סכום משמעותי של עזרה פיננסית ברמה לאומית. סנדרס גם קיבל תמיכה רשמית של מי שהיה אז מנהיג המיעוט (וכיום מנהיג הרוב) בסנאט, הארי ריד ויו"ר הוועד הדמוקרטי הלאומי ומושל ורמונט לשעבר, הווארד דין. דין אמר במאי 2005 שהוא מחשיב את סנדרס כבן ברית אשר מצביע עם הדמוקרטים של בית הנבחרים של ארצות הברית. סנדרס נכנס להסכם עם המפלגה הדמוקרטית להיות ברשימה של הפריימריס שלהם אבל יסרב לקבל את המינויי שלהם בפריימריס במידה והוא ינצח, מה שאכן שקרה בקלות.

השערות צפו שהמושל הרפובליקני הפופולרי של מדינת ורמונט, ג'ים דוגלאס, יכנס למרוץ גם כן. הרבה יודעי דבר האמינו שדוגלאס הוא הרפובליקני היחיד שמסוגל להביס את סנדרס. מכל מקום, ב-30 באפריל, דאגלס הכריז שהוא יחתור לכהונה שלישית כמושל. לדעתם של רבים מיודעי דבר, זה למעשה הגיש את המושב הפתוח לסנדרס על מגש של כסף.

סנדרס הוביל באופן עקבי על פני מתחריו הרפובליקנים, איש העסקים ריצ'רד טראנט, בהפרשים ניכרים בסקרים. במערכת הבחירות היקרה ביותר בהיסטוריה של ורמונט ‏‏, סנדרס הביס את טראנט בהפרש משוער של 2-1 בבחירות אמצע הקדניציה של 2006, לקונגרס. הרבה מהתקשורת הלאומית הנחשבת (כולל CNN) הכריזו שהמנצח שהם צופים הוא סנדרס, לפני שהקלפיות דיווחו על כל תוצאה.

סנדרס הוא רק הסנאטור השלישי מורמונט שחובר לדמוקרטים - אחרי ג'פורדס ו והסנאטור פטריק ליהי. סנדרס עשה עסקה עם ההנהגה הדמוקרטית הדומה למה שג'פורדס עשה אחרי שהוא הפך לעצמאי. בתמורה לשימור הבכירות שלו מבית הנבחרים של ארצות הברית וקבלה של מושבים בוועדות שיהיו זמינים עבורו כדמוקרט, סנדורס מצביע עם הדמוקרטים בכל הנושאים הפרוצדוריאלים אלא אם כן הוא מבקש את רשותו של מצליף הרוב בסנאט, ריצ'רד דרבן. מכל מקום, בקשה שכזו כמעט שלא נעשית וכמעט לעולם לא מוענקת. הוא חופשי להצביע כרצונו בנושאי מדיניות, אבל כמעט תמיד מצביע עם הדמוקרטים.

הקריירה בסנאט

"חוק ההפחתה של זיהום התחממות כדור הארץ שנת 2007" הוצג על ידי סנדרס והסנאטורית היהודייה ברברה בוקסר (דמוקרטית, קליפורניה) ב-15 בינואר 2007. האמצעי יספק מימון עבור מחקר ופיתוח בגאולוגית בידוד של דו תחמוצת הפחמן, מציב סטנדרטים של פליטה לכלי רכב חדשים ודרישה עבור דלק מתחדש לבנזין שתתחיל ב-2016, מייסד יעילות אנרגטית וסטנדרטים רגולטוריים לאנרגיה מתחדשת שתתחיל ב-2008 ודור של סטנדרטים של חשמל פחמני נמוך שתתחיל ב-2016 עבור תועלתיות חשמלית ודורש הערכה תקופתית על ידי הגוף שנקרא "האקדמיה המדעית הלאומית" (NAS) (למחקר בנושא מדע) שיקבע האם המטרות של נושא הפליטה מגיעות ליעדיהן.

ועדות

ברני סנדרס מכהן בוועדות הסנאט הבאות:

• ועדת הסביבה ועבודות ציבוריות
  • תת-הוועדה לאוויר נקי ובטיחות גרעינית
  • תת-הוועדה למגזר הפרטי ופתרונות צרכנים להתחממות גלובאלית והגנת הטבע
  • תת-הוועדה לתחבורה ותשתיות
• הוועדה לאנרגיה ומשאבים נייטרלים
  • תת-הוועדה לאנרגיה
  • תת-הוועדה לפארקים לאומיים
  • תת-הוועדה לאדמות ציבוריות ויערות
• הוועדה לבריאות, חינוך, עבודה ופנסיה
  • תת-הוועדה לילדים ומשפחה
  • תת-הוועדה לפרישה והזדקנות
• הוועדה לפורשי צבא
• ועדת התקציב

חייו האישיים וטריוויה

• אחיו של ברני סנדרס, לארי סנדרס, הוא פוליטיקאי מ"מפלגת הירוקים של אנגליה וווילס" במחוז של אוקספורדשייר באנגליה. האחיין שלו, ג'ייקוב, הוא חבר לשעבר במועצת העיר של אוקספורד מטעם הירוקים.
• לברני סנדרס יש הופעת אורח קבועה בתוכנית הרדיו של ת'ום הרטמן לפינה של יום שישי שנקראת "ארוחת בוקר מאוחרת עם ברני" ("Brunch with Bernie")
• הוא נשוי לג'יין אומירה, נשיאת הקולג' של בורלינגטון ויש לו בן, לוי סנדרס, מנישואים קודמים.
• ברני סנדרס שיחק את התפקיד של הרב מני שביץ בקומדיה של 2001, "קבלת הפנים לחתונה של האקסית שלי", בכיכובה של הזמרת ושחקנית הברודוויי דברה גיבסון.
• ברני סנדרס הוא אחד משלושת הסנאטורים המכהנים שלמדו בתיכון ג'יימס מאדיסון בברוקלין.
• סנדרס הוא אחד משלושת הסנאטורים המכהנים אשר הם גם יהודים וגם גדלו בברוקלין, ניו יורק. האחרים הם צ'אק שומר וברברה בוקסר.
• בנקודה כל שהיא לפני שהפך להיות חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית, השותף לחדר של ברני היה ריצ'רד איי. שוגרמן, פרופסור באונברסיטת ורמונט. כתוצאה מכך, העצמאי היחיד האחר שמכהן כרגע בסנאט, היהודי ג'ו ליברמן (עצמאי, קונטיקט), היה גם השותף לחדר של הפרופסור שוגרמן בנקודה כל שהיא בשנות ה-60.

קישורים חיצוניים

• הסנאטור ברני סנדרס באתר הסנאט
• אתר הבחירות לסנאט 2006

ראיונות

• ראיון עם העצמאי ברני סנדרס
• הראיון של סנדרס עם המגזין "פרוגרסיב"
• עם "דמוקרטיה עכשיו" כמה ימים לפני בחירות אמצע הקדנציה של 2006.
• "סוציאליסט במועדון מיליונרים": ראיון עם ברני סנדרס

מאמרים מפרי עטו של ברני סנדרס

• איך הצעת חוק הופכת לחוק מאת ברני סנדרס
• ההתמוטטות של מעמד הביניים מאת ברני סנדרס
• סחר חופשי משמעו שהייצוא הגדול ביותר של אמריקה הוא מקומות העבודה שלה מאת ברני סנדרס
• מגדל הפיקוח קורא למר' בוש מאת ברני סנדרס
• לפגר מאחור בתקופת שיגשוג מאת ברני סנדרס
• שנה של ניגודים: אומץ, הקרבה ו... תאווה של תאגידים מאת ברני סנדרס
• בנק ייבוא-ייצוא: רווחה תאגידית בפניה הגרועות ביותר מאת ברני סנדרס
• ארצות הברית צריכה מהפכה פוליטית מאת ברני סנדרס
• שלט רחוק מאת ברני סנדרס
• צנזורה בתקשורת חותרת להתקררות בחופש הביטויי על גבי גלי האתר שלנו מאת ברני סנדרס
• חוק הפטריוט: מה את יכול לקרוא מזה? מאת ברני סנדרס
• "אאווטסיידר בבית הנבחרים ספר ביוגרפי מאת ברני סנדרס (קישור של Google לפרקים מתוך הספר)
• הקונגרס כבר לא יכול להתעלם משליטת תאגידים בתקשורת מאת ברני סנדרס

מאמרים על ברני סנדרס

• האם ברני הוא ה"אייקן" הבא?
• הסנאטור הסוציאליסט הראשון בארצות הברית זומם להדליק את העניינים BBC
• ורמונט לבטח עומדת לבחור את הסנאטור האמריקאי הסוציאליסט הראשון גרדיאן
• להיות כמו ברני מאת ג'ון ניקולאס, "דה ניישון"
• היכונו לביאתו של הסנאטור ברני מאת ג'פרי נורמן, "נשיונל ריוויו", אפריל 2006
• סוציאליסט בסנאט? מאת מת'יו רות'שילד
• סנדרס נגד גרינספן
• ברני סנדרס: לבד בבית (הנבחרים)
• הסנאטור הסוציאליסט ניו יורק טיימס, מגזין של יום ראשון, 21 בינואר 2007

מהעיתונות הישראלית

• לראשונה נבחר סוציאליסט לסנאט של ארצות הברית עיתון מק"י, "זו הדרך".
• שמונים ושבע אחוזים מהמצביעים היהודים בחרו דמוקרטים ידיעות אחרונות
• תגובות פרלמנטים לאירועי טרור מסמך רקע פרלמטרי של הכנסת, מרכז המחקר והמידע, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן
• חדשות טובות מאת חיים ברעם, "הגדה השמאלית"