לדלג לתוכן

תעש מערכות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Megashock (שיחה | תרומות)
22 עריכות
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של Megashock (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
שורה 230: שורה 230:
התעשייה הצבאית הואשמה על ידי ארגוני זכויות אדם במכירת נשק מסיבית למשטרים רודניים. חלק חשוב בהצלחת השיווק של תעש היה הנכונות למכור נשק למשטרים שהוחרמו על ידי ממשלות אחרות. כך, למשל, כאשר בשל הפרת זכויות האדם הוטל [[אמברגו]] נשק על גואטמלה בידי [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]] ב-1977, הפכה התעשייה הצבאית לספקית הנשק העיקרית למדינה זו. התעשייה הצבאית סיפקה למשטר המוחרם בגואטמלה תתי מקלע עוזי, מרגמות ותחמושת. לקוח חשוב נוסף של התעשייה הצבאית במרכז אמריקה היה הרודן סומוזה ב[[ניקרגואה]]. ערב נפילת המשטר בידי המורדים הסנדיניסטים ב 1979 הייתה התעשייה הצבאית ספק הנשק היחיד של המשטר <ref>מאמר בעיתון מקסיקני ב-1978 קבע שרובי העוזי והגליל חיוניים לסומוזה וכי "ניצחון של סומוזה יהיה ניצחונה של ישראל משום שהדבר יוכיח את אמינות הנשק שלה" </ref>. לקוח אחר של התעשייה הצבאית בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים היה צבא [[אל סלוודור]] שבשנת 1981 טבח כ-12 אלף מאזרחי מדינתו.<ref>נתונים מפורטים על מכירות הנשק לדיקטטורות במרכז אמריקה פורסמו בספר Israel and Latin America: The Military Connection
התעשייה הצבאית הואשמה על ידי ארגוני זכויות אדם במכירת נשק מסיבית למשטרים רודניים. חלק חשוב בהצלחת השיווק של תעש היה הנכונות למכור נשק למשטרים שהוחרמו על ידי ממשלות אחרות. כך, למשל, כאשר בשל הפרת זכויות האדם הוטל [[אמברגו]] נשק על גואטמלה בידי [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]] ב-1977, הפכה התעשייה הצבאית לספקית הנשק העיקרית למדינה זו. התעשייה הצבאית סיפקה למשטר המוחרם בגואטמלה תתי מקלע עוזי, מרגמות ותחמושת. לקוח חשוב נוסף של התעשייה הצבאית במרכז אמריקה היה הרודן סומוזה ב[[ניקרגואה]]. ערב נפילת המשטר בידי המורדים הסנדיניסטים ב 1979 הייתה התעשייה הצבאית ספק הנשק היחיד של המשטר <ref>מאמר בעיתון מקסיקני ב-1978 קבע שרובי העוזי והגליל חיוניים לסומוזה וכי "ניצחון של סומוזה יהיה ניצחונה של ישראל משום שהדבר יוכיח את אמינות הנשק שלה" </ref>. לקוח אחר של התעשייה הצבאית בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים היה צבא [[אל סלוודור]] שבשנת 1981 טבח כ-12 אלף מאזרחי מדינתו.<ref>נתונים מפורטים על מכירות הנשק לדיקטטורות במרכז אמריקה פורסמו בספר Israel and Latin America: The Military Connection
[http://www.thirdworldtraveler.com/Israel/CAmer_Experience_ILAMC.html קטעים מהספר] {{אנגלית}}.</ref> מכירות מסיביות של נשק בוצעו עם החונטה הצבאית ששלטה ב[[ארגנטינה]] בין השנים 1976-1983 בתקופה בה נעלמו ונרצחו כ-30,000 מתנגדי משטר בהם אלפי יהודים (הרבה מעבר למשקלם באוכלוסייה).
[http://www.thirdworldtraveler.com/Israel/CAmer_Experience_ILAMC.html קטעים מהספר] {{אנגלית}}.</ref> מכירות מסיביות של נשק בוצעו עם החונטה הצבאית ששלטה ב[[ארגנטינה]] בין השנים 1976-1983 בתקופה בה נעלמו ונרצחו כ-30,000 מתנגדי משטר בהם אלפי יהודים (הרבה מעבר למשקלם באוכלוסייה).

משטרים רודניים מקרב לקוחות התעשייה הצבאית:
* משטר דובליה ב[[האיטי]] <ref>רכש של רובי גליל וגלילון [http://www.oxfam.de/download/Haiti_Bericht.pdf The call for tough arms controls - Voices from Haiti]</ref>
* משטר מובוטו סססקו ב[[זאיר]]<ref>Zaire and Israel: An American Connection
Najib J. Hakim, Richard P. Stevens
[[Journal of Palestine Studies]], Vol. 12, No. 3 (Spring, 1983), pp. 41-53

עיין גם [http://www.photius.com/countries/israel/national_security/israel_national_security_foreign_military_sal~68.html Israel Foreign Military Sales and Assistance]</ref>
* אוגוסטו פינושה ב[[צ'ילה]]
* פרדיננד מרכוס ב[[פיליפינים]]
* החונטה הצבאית ב[[בורמה]]<ref>לפי [http://www.ibiblio.org/obl/reg.burma/archives/200008/msg00005.html Jane's Intelligence Review]ב-1991 ביקרה משלחת ביטחונית ישראלית במיאנמר ומכרה 500 רובי [[עוזי]] לכוחות הביטחון המיוחדים של החונטה. כמו כן, התחיל הצבא הבורמזי לייצר בתחילת שנות ה-90 במפעל מיוחד רובי סער הדומים לחלוטין לרובי הסער הישראליים גליל 5.56 מ"מ.
</ref>


===פצצות מצרר===
===פצצות מצרר===

גרסה מ־21:04, 12 במרץ 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
פרמטרים [ לוגו, שנת הקמה, דף הבית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

התעשייה הצבאית
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
מייסדים ההגנה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1933–הווה (כ־91 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם אלביט מערכות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה רמת השרון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית הנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מערכות נשק, תחמושת
הכנסות 1.8 מיליארד ש"ח (2009)
רווח 250- מיליון ש"ח (2009) (הפסד)
אנשי מפתח מנכ"ל אבי פלדר
 
www.imisystems.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התעשייה הצבאית, שידועה בישראל בקיצור תעש (לעתים 'תע"ש') ובעולם בשם Israel Military Industries (בראשי תיבות: IMI), היא היצרן העיקרי של נשק ותחמושת לכוחות היבשה במדינת ישראל, והיא מייצרת גם אמצעי לחימה מוטסים. התעשייה הצבאית היא חברה ממשלתית ומורכבת מכמה מפעלים, שלכל אחד מהם התמחות משלו.

ייצור קני רובים במפעל של תע"ש, 1955

היסטוריה

מכון המים וגן תע"ש בגבעתיים
שלט הסבר בגן תע"ש בגבעתיים

התעשייה הצבאית הישראלית נוסדה בשנת 1933, והייתה יצרן הנשק הראשון של כוחות "ההגנה". המפעל הראשון של תעש הוקם ב-1933 במכון המים בשכונת בורוכוב בגבעתיים. במפעל זה עובדו הגופים היצוקים של רימוני היד והרובה; מילוי חומר הנפץ וייצור המצתים נעשו בבית פרטי סמוך. כיום יש במקום "גן תע"ש" ובו כלי נשק מראשית המדינה ושלט על פעילות המכון. המקום נמצא ברחוב "השומר" בגבעתיים. ב-1936 הועברה הפעילות למפעל לעיבוד עורות על שפת הים בצפון תל אביב, ונקרא "מכון א'". באותה שנה נוסד גם בית היציקה המרכזי לרימונים ולפצצות מרגמה בנען. בשנת 1939 מונה ישראל עמיר מפקד ה"הגנה" בגוש הרצליה, למנהל תעש. עם פרישתו, ב-1940, הקיף תעש שבעה מכונים ו-50 עובדים קבועים. בתקופתו של עמיר יוצרו 48 מרגמות ו-5,000 פצצות ‏‏[1] . המנהל השני, חיים סלבין, הפך את תעש למפעל תעשייתי, המייצר לפי סדרות, שיטות, סטנדרטים, נהלים ותקציבים. עובדי תעש היו חברי "הגנה", שעבדו בתנאי מחתרת ובסודיות מוחלטת. בתקופה זו הוחל בייצור התת-מקלע "סטן".

סלבין פרש עקב חילוקי-דעות, ובמקומו נתמנה איסר בארי. ב-1945 נתמנה לתפקיד המנהל יוסף אבידר. בתקופתו הוקם מכון איילון לייצור כדורי 9 מ"מ.[2]

בשנים 1972–1990 ניהל מיכאל שור את התעשייה הצבאית. בתקופתו גדל הייצוא של תע"ש מעשרות מיליוני דולרים לכחצי מיליארד דולר, ופותח תחום הייצור לתעופה האזרחית.

ב-1975 ארע במפעל פיצוץ שגרם ל-32 פצועים ברחבי רמת השרון ולנזק רב לרכוש.

ב-10 במאי 1979 ארעו שני פיצוצים במפעל בהם נהרג עובד ונפצעו 21 מתושבי רמת השרון. כ-2,000 דירות וחנויות ניזוקו: חזיתות בניינים הושחתו, תריסים קרסו והעיירה היתה מכוסה ברסיסים. תריסר בתים נפסלו למגורים. אספקת החשמל הופסקה ומאות תלמידי ותושבים נכנסו למקלטים. למחרת התקיימה הפגנת תושבים גדולה בכניסה למפעל בקריאה להעתקת המפעל מהאיזור. למרות זאת המפעל נשאר במקומו, בסמוך לעשרות אלפי אזרחים.

מקום המדינה ועד 1990 הייתה תעש יחידת סמך של משרד הביטחון. בשנת 1990 שונה מעמדה לחברה ממשלתית, ומאז היא נתונה במשבר מתמשך. "ועדת ואיש", בראשות היועץ הכלכלי למשרד הביטחון, דוד ואיש, הגישה בנובמבר 2001 דוח בדבר מצבה של תעש. הוועדה הצביעה על הקשיים שנגרמים לחברה מהפסדים של מפעלי הנשק הקל ומהוצאות פרישה של עובדים בעקבות תוכנית ההבראה משנת 1995.

בפברואר 2003, בעקבות המלצות ועדת-ואיש, הסכימו הממשלה ותעש בתיאום עם העובדים על תוכנית ייצוב. במסגרת התוכנית ננקטו בחברה צעדי ייעול: מכירת מפעלים וסגירתם; פיטורים ופרישה של כ-520 עובדים; הפחתת שכר של כ-10%. במקביל התחייב האוצר להעניק לתעש סיוע למימון פרישת העובדים והמשך העסקתם של עובדים אחרים. תוכנית הייצוב לא הצליחה לשפר את תוצאותיה העסקיות של החברה והמשבר נמשך עד כדי קשיים בהעברת תשלומים לספקים, לביטוחי העובדים ולקרנות העובדים.

מנהלי התעשייה הצבאית

חטיבות

  • חטיבת מערכות חימוש - מייצרת תחמושת לטנקים ולארטילריה, חימוש אוויר-קרקע ומערכות נשק לחי"ר.
  • חטיבת מערכות יבשה (סלבין) - עוסקת בחידוש והשבחה של טנקים ורק"מ (רכב קרבי משוריין).
  • חטיבת מערכות הנעה רקטית ופירוטכניקה (גבעון) - מפתחת ומייצרת מערכות הנעה רקטית, החל ממערכות לטילים נגד טילים, דרך משגרי לוויינים, רקטות ארטילריות ועד מטולים אישיים. החטיבה מספקת פתרונות מערכתיים בתחומי מערכות ארטילריה רקטיות וחליפות הגנה למסוקים.
  • חטיבת מערכות מתקדמות (מלט"מ) - מספקת מגוון פתרונות אוויריים חדשניים שכוללים טילים מנגד לפגיעה נקודתית, מפזרי חימוש גולשים, גלשני הטעייה ואימונים.
  • חטיבת התחמושת הזעירה (יצחק) - נמנית עם יצרני התחמושת המובילים בעולם.

מצבה העסקי של תעש

תעש הפסידה ברציפות מ-1999 ועד 2009 (11 שנים).[3] היקף המכירות השנתי ב-2004 היה 374 מיליון דולר, ו-55% מהם מקורם ביצוא. צבר ההזמנות של החברה היה באותה שנה 1.1 מיליארד דולר. ביוני 2005, לאחר כמה תוכניות הבראה, הועסקו בתעש 2,770 עובדים קבועים ו-250 עובדי חברות כוח-אדם. [4]. בשנת 2006 הסתכמו הפסדי תעש בכ150 מיליון שקלים [5]. באותה שנה הועברו לתעש 400 מיליון שקלים כהלוואה (שלא הוחזרה) מהממשלה[6]. נכון ל-2010 תעש היא החברה הביטחונית הממשלתית היחידה שאינה רווחית.

בשנת 2009 עמד גרעון תעש על 220 מיליון שקלים[7], בסוף אותה שנה הזרימה המדינה 60 מיליון שקלים בחודש לחברה לתשלום משכורות העובדים[6], הזרמה דומה נדרשה לתשלום משכורות יולי 2010[3].

שנה הכנסות (מיליוני שקלים) הפסד תפעולי (מיליוני שקלים) הפסד נקי(מיליוני שקלים)
2006 2023 102.3 186.9
2007 2340 40.4 106.8
2008 2340 89.5 167.7
2009 1800 140 250

בעקבות צפי לגרעון של למעלה מ-360 מיליון שקלים ב-2010 גובשה תוכנית חרום הכוללת פטורי 500 מתוך 3400 העובדים, קיצוץ שכר וביטול השקעות[7]. באותה שנה הגדיר מנהל רשות החברות הממשלתיות את תעש, בניגוד לתעשייה האוירית ולרפא"ל כחברה כושלת[8]

חברה צריכה להוציא דוחות כספיים ואם יש לה בעיות כספיות שתתמודד עם הערת עסק חי. תעש היא חברה כושלת ואם היא לא מסוגלת להתמודד עם הערת עסק חי שתעבור לבית המשפט לפירוק

— דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות, יולי 2010

משנת 2005 משמש אבי פלדר כמנכ"ל החברה[9], היו"ר , תא"ל (מיל) אבנר רז, התפטר ביוני 2010[3].

פרשת השוחד בהודו

באפריל 2009 זכתה תעש במכרז להקמת קווי ייצור לפגזי 155 מ"מ בביהר בסך 300 מיליון דולר. באותה שנה נעצר בהודו סודיפטו ג'וש שהיה הממונה על סחר הנשק עם חברות זרות בחשד לקבלת שוחד משש חברות נשק בהן תעש[10]. במרץ 2012 החליט משרד ההגנה ההודי לאסור עסקאות עם תעש למשך 10 שנים [11]

הפרטת תעש

המצב הכלכלי הקשה של החברה הביא בשנת 2005 את ממשלת ישראל להפריט את מפעלי התעשייה הצבאית[12]. לפי החלטת הממשלה המדינה על רשות החברות הממשלתיות המבצעת את ההפרטה לשמור על "האינטרסים החיוניים של המדינה" :

  • מניעת השתלטות של גורם עוין על תעש
  • המשך הבטחתם של הפעילויות הביטחוניות
  • מניעת חשיפה של עניינים סודיים-ביטחוניים בתעש
  • שמירת אופייה של תעש כחברה ישראלית ושמירת שליטה ישראלית בחברה
  • הבטחת המשך הפיתוח, הייצור והשירותים החיוניים לביטחון המדינה המתבצעים בתעש.

המפעל הראשון שנמכר היה מפעל הנשק הקל, שנקנה על ידי איש העסקים סמי קצב ושמו שונה לתעשיות נשק לישראל[13]. בשנת 2009 גובשה תוכנית להנפיק 49% ממניות החברה בבורסה ולמכור את היתר למשקיע פרטי, בינואר 2010 הוחלט ברשות החברות הממשלתיות כי החברה אינה בשלה להנפקה והוחלט לבחון מכירה למשקיע פרטי ללא הנפקה[7].

מיזוג תעש ורפאל

בינואר 2011 הסכימו שר הביטחון אהוד ברק, שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר ההסתדרות עופר עיני על מיזוג של תעש עם רפאל [14] במאי אותה שנה הוסכם על ביצוע בדיקת נאותות כלכלית, משפטית ובטחונית בדרך לאישור המיזוג בדירקטוריון רפאל [15].

עשות אשקלון

עשות אשקלון היא חברה בת של התעשייה הצבאית[16] העוסקת בייצור של מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים, תעופתיים, רכבי שטח וציוד בניה. החברה מתמחה בייצור חלקי מכונות מסונטרים מטונגסטן[17]. ב-2007 זכתה החברה במכרזים של משרד הביטחון לייצור מערכות הנעה לטנק המרכבה סימן 4 ולנגמ"ש ה"נמר" בהיקף 46 מיליון דולר וכן במכרז למיגון נגמ"שי נמר [18].החברה יועדה להפרטה ולמכירה ב-16.5 מיליון שקל לקבוצה בהשתתפות יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג. בתחקיר של ידיעות אחרונות מספטמבר 2005 עלה החשד כי במימון הרכישה השתתפו שני אישים שהואשמו במרמה ובהונאה, ונאסר עליהם לרכוש את המפעל. בעקבות הפרסום ובהוראת מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הוקפאה הפרטת עשות אשקלון, ומאוחר יותר אף בוטלה [19].

מוצרים

נשק קל

עוזי
פגזי טנק תוצרת תע"ש

המוצר הראשון שהעניק לתעשייה הצבאית מוניטין בינלאומי הוא תת מקלע עוזי. לאחר הדגם המקורי הופיעו דגמים נוספים: דגם עם קת מתקפלת, ועוזון - דגם קצר במיוחד. בהמשך סדרת הנשק הקל הופיע רובה הסער גליל, שמבוסס על הקלשניקוב הרוסי. הוא נכנס לשימוש בצה"ל בשנת 1973, אך נדחק על ידי הרובה האמריקאי M16. הרובה החדש של החברה הוא התבור.

מוצר נוסף של התעשייה הצבאית הוא האקדח "יריחו", שמיוצר בעיקר לשוק האזרחי, ונבחר כאקדח השירות של אנשי המשטרה (בעיקר מסיבות פוליטיות). ייצור דגמים מתקדמים של אקדחים מתעכב, בגלל בעיות אמינות קשות. בנוסף ישנו האקדח החצי אוטומטי "נשר המדבר", המיוצר על ידי תעש, אך רשום כפטנט של חברת מגנום לאקדחים.

מוצרים:

תחמושת

חטיבת התחמושת היא החטיבה הגדולה ביותר של התעשייה הצבאית, והיא מייצרת החל מתחמושת לנשק קל וכלה בתחמושת לארטילריה כבדה. חטיבת התחמושת הכבדה היא מהמפתחות החשובות בעולם בתחומי הכימיה הצבאית והבליסטיקה ומתמחה בתחמושת לטנקים וארטילריה, תחמושת אוויר-קרקע ומערכות נשק לחי”ר [20].

חטיבת מערכות יבשה (סלבין)

חטיבת מערכות יבשה (“סלבין”) עוסקת בחידוש ומודרניזציה של טנקים ונגמ"שים.

  • תוספי מיגון:
    • ערכת מגן לדחפור מסוג די-7.
    • ערכת מגן לדחפור מסוג די-9.

התעשייה הצבאית מפתחת ומייצרת מנועים רקטיים גדולים המונעים בדלק מוצק. באמצעות מפעל המנועים "גבעון" היא אחראית על פיתוח המנועים (שלב 1 ו-2) של משגר הלוויינים הישראלי "שביט".

בנוסף פיתחה תע"ש שני דורות של תותח טנק 120 מ"מ חלק-קדח המותקנים על גבי טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4, עליהם זכתה בפרס ביטחון ישראל ב-1998.

חטיבת מערכות מתקדמות (מלט"מ)

גבעון

זיהום

בתקופת היותה יחידת סמך של משרד הביטחון ובהיעדר חקיקה ומודעות לאיכות הסביבה, זוהמו הקרקעות עליהם פעלה התעשייה הצבאית, שהפכה לגורם זיהום מרכזי בשרון ובגוש דן. על פי החלטת ההפרטה של תעש, אוצר המדינה נושא בנטל ההוצאות של הטיפול במפגעי תעש שבוצעו לפני שנת 2005 וכן בתביעות עתידיות על נזקי הזיהום

..לגבש, יחד עם החשב הכללי ואגף התקציבים, המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים, הסדר להשתתפות המדינה בהוצאות תעש בנושא איכות הסביבה ומי התהום, בין היתר, בגין תביעות קיימות ועתידיות נגד תעש, וכל טיפול נדרש, לרבות מכוח צווים על פי דין בגין נזקי איכות הסביבה ומי התהום...המדינה תשפה את תעש בגין כל העלויות וההוצאות שיחולו על תעש

— החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה, אוגוסט 2005

.

אתר "מגן" בת"א

ב-1995 החלה בדיקת קרקע באתר "מגן" - 44 דונם בדרך השלום פינת רחוב עליית הנוער בת"א, שבהם פעלה תעש מאז שנת 1950 ועד שנת 1996. בשנים אלו התרחשו במקום תהליכי ייצור מזהמים, שכללו עיבוד שבבי, טיפול פני שטח וציפוי מתכות. תהליכים אלו כוללים שימוש בחומרים מסוכנים, בהם מתכות כבדות כמו עופרת וקדמיום, בממֵסים אורגניים מסרטנים וציאנידים. עד שנת 1981 שפכי המפעל הוזרמו ללא כל טיפול לבורות סופגים. רק בשנת 1981 החל לפעול מתקן לטיפול בשפכי המפעל לפני הזרמתם למערכת הביוב של עיריית תל אביב.

בשנת 1995, במסגרת ההליכים לסגירת המפעל ותוכניות של מינהל מקרקעי ישראל לפיתוח השטח, נדרשה תעש על ידי המשרד לאיכות הסביבה לבצע סקר זיהום קרקע ומים מקיף במטרה לשקם את האתר. עיקרי הממצאים:

  • קרקע - נמצא זיהום קשה במתכות כבדות (כרום, עופרת, קדמיום, ניקל, נחושת, מנגן), סולבנטים מוכלרים ודלקים.
  • מים - נמצא זיהום קשה במתכות כבדות וסולבנטים וכן נמצאה פאזה אורגנית נפרדת.

הממצאים בדוחות נציבות המים הצביעו על זיהום מי תהום בחומרים אורגניים נדיפים (VOCs) בהיקף נרחב. מרכיבים אורגניים נדיפים זוהו בכל 25 הבארות שנדגמו באזור המחקר. בעומק 13 מטר מתחת למפלס פני מי התהום בבאר שנקדחה באתר מגן נמצא טריכלורואתילן בריכוז של 82,800 מק"ג/ליטר ומתכות - כרום, קדמיום ועופרת, בריכוזים הגבוהים מהתקן[21].

— המשרד להגנת הסביבה, סקר זיהום מים וקרקע ממפעלי תעש מגן 2005

.

שפכי המפעל זיהמו את סביבתם באופן כה חמור, עד שהיה צריך לסגור 25 בארות מים בגבעתיים וברמת גן, שבהם היה ריכוז מזהמים של פי 1,600 מהרמה המרבית המותרת בתקן הישראלי. בבארות נמצאו ממֵסים אורגניים כמו דיכלורו אתילן החשוד כמסרטן ומזיק לנשימה, וטטרה-כלורו-מתאן, המסרטן ופוגע בחשיפה כרונית בכבד, בכליות ובמוח.

בנוסף לפגיעה במי התהום, ממֵסים הספוגים בקרקע מתנדפים ממנה ועשויים להצטבר במרתפים, חניות תת-קרקעיות וחללים סגורים אחרים במבנים שייבנו באזור המזוהם. הפתרון היחיד לשטח המפעל לשעבר של תעש בתל אביב, היה חפירה והעברה לרמת חובב של כ-12 אלף טונות של קרקע מזוהמת, פתרון שבוצע סופו של דבר. אלא שעל אף ההעברה היקרה של קרקע לדרום, דיווח המשרד לאיכות הסביבה כי

התוצאות הראשוניות של בדיקות האוויר במרתפים, שערכה היחידה הסביבתית של עיריית תל אביב-יפו, הצביעו על ערכים חריגים של אדי פחמימנים הלוגניים במרתפי חנייה באזור

— המשרד להגנת הסביבה, סקר זיהום מים וקרקע ממפעלי תעש מגן 2005

רמת השרון

המתחם משתרע על שטח של 6,050 דונם, וכולל מתקני ייצור תחמושת מכל הסוגים ומפעלים לציפוי מתכות.

משנת 1950 ועד תחילת שנות ה-90' סולקו שפכים תעשייתיים לא מטופלים או מטופלים חלקית מהמתקנים השונים לשטח, לערוצי הנחלים באזור (פרדס והדרים) ולבריכות אידוי וחילחול.

בשטח רמת השרון קיימות שמונה בארות של מי שתייה. בסקרים שבוצעו בהן החל משנת 1989 נתגלו ריכוזים גבוהים של כרום, עופרת וחנקות. כתוצאה מזיהומים אלו נסגרו ארבע בארות. בחודש דצמבר 2004, לפני כשלושה חודשים, נסגרה באר חמישית בעקבות מציאת ריכוזים גבוהים של פרכלוראט. בשנת 1994 זוהו בשטח התעש (335 דונם) 19 מוקדי זיהום קרקע בחומרי נפץ, מתכות, חנקות וממסים מוכלרים. בשנת 1997 תוחם כתם כרום במי התהום בשטח של 4.5 קמ"ר, וכיוונו מהתעש לשקע הידרולוגי סמוך.

את מצב זיהום הקרקע באזור מפעלי תעש ברמת השרון מסווג המשרד לאיכות הסביבה כ"קשה במיוחד". דו"חות על הזיהום במפעלים בהרצליה (נוף ים) וברמת השרון מגלים כי הזיהום העיקרי בהם נגרם מחומרי נפץ. בקרקעות מתחם תעש נוף ים התגלו ריכוזים גבוהים של TNT, DNT, ניטרוגליצרין, ניטרוצלולוז וזאת בנוסף לפחמימנים שמקורם בנפט[22], .. גם כאשר התברר היקף הזיהום וחומרתו היו פעולות משרדי הממשלה לטיפול בזיהום איטיות וחלקיות

הגופים השונים החלו בפעולות אופרטיביות לטיפול בזיהומים רק לאחר שבית המשפט נדרש לנושא... אולם, מחלוקות בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, כגון משרד האוצר, נציבות המים והמשרד לאיכות הסביבה, ובינם לבין תעש, גרמו לעיכובים במשך שנים בטיפול בזיהומים

— מבקר המדינה, דו"ח שנתי 56 א'

כך, למשל, טופלו זיהומי מי שתייה שנוצרו בשרון:

בשנים 1992-1988 נסגרו ארבע בארות מים באזור רמת השרון כתוצאה מהזיהום. רק בשנת 2006, כ-18 שנים לאחר סגירת שתי הבארות הראשונות, אמור להסתיים סקר זיהומים, שעל בסיסו אמורה להיות מוכנת תוכנית לטיפול בזיהום

— שם

. בפועל עד תחילת 2008 לא הסתיים הסקר הכולל.

בית הכרם

מפעל תעש בשכונת בית הכרם (גבעת בית הכרם) שבירושלים פעל בין השנים 1951 - 1997. בין תהליכי הייצור במחלקות המפעל השונות נכללו תהליכי ניקוי מתכות, שימוש בממיסים, ציפוי אלקטרוני עם קדמיום ובדיל, ציפוי בניקל, תהליך חמצון אנודי של אלומיניום, תהליכי טיפול כימיקלים, צביעה והסרת צבע וניסויי כלים.

סוגים שונים של פסולת נוצרו במפעל וכללו ממיסים לניקוי, תרכובות כרום וכימיקלים נלווים, כימיקלים לחמצון על בסיס נתרן ותרכובות צבע, חומרים אלקליניים (בסיסיים) לניקוי ולציפוי, ואף נעשה שימוש בקדמיום, בבדיל, בניקל ובכימיקלים נלווים.

בשנת 1994 החליטה הממשלה לסגור את המפעל הזה, התהליך היה הדרגתי והסתיים בשנת 1997. תהליכי הייצור הופסקו כבר בדצמבר 1995, עם זאת הריסת המבנים ופינוי מבנים אלו לאתר פסולת מורשה הסתיימה ב-1997. בסקר קרקע מקיף נמצאו מזהמים המהווים

סיכון גבוה לדיירים עתידיים באתר, לעובדי תחזוקה באתר, לדיירים המתגוררים בשכנות לאתר ולעולם החי

— ענב אורן, תמר בן ישעיה, תעש בית הכרם (לשעבר) - מידע לציבור בנושא איכות הסביבה באזור המפעל, המשרד להגנת הסביבה

ממצאי הסקר:

  • ריכוזים של מתכות כבדות: ארסן, קדמיום, כרום, בדיל, באריום, סלניום, נחושת, ניקל ואבץ שחרגו מערכי הסף.
  • ריכוזים של ציאנידים ופנולים מעל ערכי הסף.
  • חומרים הלוגנים-אורגניים
  • אותר אסבסט שמקורו במבנים
  • אותרו קרקעות מזוהמות בשמנים ודלקים בריכוזים מעל ערכי הסף.
מזהם ריכוז בקרקע ליד מפעל תעש בית הכרם (מ"ג/ק"ג חומר יבש) ריכוז מרבי מותר (מ"ג/ק"ג חומר יבש)
ארסן 39 10
קדמיום 152,000 12
כרום 6,290 600
בדיל 3,150 300
נחושת 1,830 130
ניקל 64,600 70
ציאניד 180 25
טולואן 44,400 5,000
פחמימני דלק 29,300 2000
טטרה כלורואתילן 29.5 4

בבדיקות איכות מי תהום בקידוחים הסמוכים לאתר נמצאו חומרים מזהמים, חלקם מסרטנים, שמקורם עלול להיות ממפעל התעש, כתוצאה מחלחול מזהמים שהיו בשימוש המפעל. המזהם הדומיננטי שנמצא בקידוחי “ירושלים 1” (כ- 1.5 ק"מ מהאתר) ו"ירושלים 3" (כ- 3 ק"מ מהאתר) הוא טטראכלורואתילן (Tetrachloroethylene, TTCE), חומר רעיל ביותר ומסרטן. ערכי החומר שנמצאו במים בבדיקות השונות עלו בסדר גודל ויותר על המותר.[23]

נוף ים

מפעל התעשייה הצבאית שכן בשכונת נוף ים בצפון-מערב הרצליה. המפעל החל דרכו בתחילת שנות ה-50.

בשנת 1992 אירע במפעל פיצוץ עז שאירע עקב איחסון לא נאות של חומרי נפץ. בפיצוץ נהרגו שניים מעובדי המפעל. הפיצוץ נשמע והורגש עד חולון מדרום וחדרה מצפון, וגרם נזקים למבנים שבקרבת המפעל. בעקבות הפיצוץ, העבודה במפעל הצטמצמה עד כדי סגירת המפעל סופית ב-1997. בשנת 2000 כל מבני המפעל נהרסו כשלב מקדים לטיהור הקרקע, לטובת הקמת שכונות מגורים בעתיד. מפלגת הירוקים טוענת כי הקרקע רעילה ודורשת טיפול מידי, וכמו כן, טוענים שהמפעל בזמנו הזרים לים, שהיה בקרבת המפעל, פסולת רעילה וגרם לזיהום. מתחילת שנות ה-90 מופיע כתם צהבהב בים 200 מטר דרומית-מערבית למפעל. מחקר שהזמין המשרד להגנת הסביבה מצא כי הגורם לכתם הוא זהום בחומר 5-NIPA שהוא נגזרת של חומר שיוצר על ידי מפעל תעש. החומר אינו מזיק ומדובר בפגם אסתטי בלבד. החומר נמצא בבריכת השפכים של תעש ובמי התהום שמתחתיה[24]. לפי המחקר "נוכחות החומר בקרקע, בריכוזים של (בערך) 30 - 70 חל"מ, מעידה על כך שבעיית הצבע עתידה להמשך עוד שנים רבות".

ייצוא נשק וזכויות האדם

התעשייה הצבאית הואשמה על ידי ארגוני זכויות אדם במכירת נשק מסיבית למשטרים רודניים. חלק חשוב בהצלחת השיווק של תעש היה הנכונות למכור נשק למשטרים שהוחרמו על ידי ממשלות אחרות. כך, למשל, כאשר בשל הפרת זכויות האדם הוטל אמברגו נשק על גואטמלה בידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ב-1977, הפכה התעשייה הצבאית לספקית הנשק העיקרית למדינה זו. התעשייה הצבאית סיפקה למשטר המוחרם בגואטמלה תתי מקלע עוזי, מרגמות ותחמושת. לקוח חשוב נוסף של התעשייה הצבאית במרכז אמריקה היה הרודן סומוזה בניקרגואה. ערב נפילת המשטר בידי המורדים הסנדיניסטים ב 1979 הייתה התעשייה הצבאית ספק הנשק היחיד של המשטר [25]. לקוח אחר של התעשייה הצבאית בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים היה צבא אל סלוודור שבשנת 1981 טבח כ-12 אלף מאזרחי מדינתו.[26] מכירות מסיביות של נשק בוצעו עם החונטה הצבאית ששלטה בארגנטינה בין השנים 1976-1983 בתקופה בה נעלמו ונרצחו כ-30,000 מתנגדי משטר בהם אלפי יהודים (הרבה מעבר למשקלם באוכלוסייה).

משטרים רודניים מקרב לקוחות התעשייה הצבאית:

פצצות מצרר

התעשייה הצבאית מייצרת ומשווקת פצצות מצרר: השימוש בסוג חימוש זה יעיל מאוד כנגד גורמים צבאיים, אולם גורם פגיעות נרחבות באזרחים לאחר תום הלחימה בשל פיזור פצצונות על שטח רחב שרבות מהן לא מתפוצצות מיד אלא נשארות זמן רב בשטח. בשל הביקורת מצד ארגונים בינ"ל הופסק הייצור של סוג חימוש זה בארצות רבות. בתערוכת הנשק האירופית DSEi Arms Fair בשנים 2003 ו2005 הייתה התעשייה הצבאית היצרן היחיד שהציג פצצות מצרר על אף הסתייגות מארגני התערוכה מתחמושת זו[30]

לקריאה נוספת

  • יוסף עבו עברון, התעשייה הביטחונית בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980.
  • יוסף עבו עברון, מגן ורומח - סיפורה של התעשייה הצבאית בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התעשייה הצבאית

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ ‏ראו פרק התע"ש בספר בדרך לא סלולה - ישראל עמיר‏
  2. ^ לפי אתר ארגון ההגנה
  3. ^ 1 2 3 תעש סוגרת 11 שנים רצופות של הפסד נעמה סיקולר ומיקי פלד, כלכליסט
  4. ^ הנתונים מתוך דו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת מיוני 2005
  5. ^ לפי כתבה של חיים ביאור בעיתון the marker
  6. ^ 1 2 אורה קורן, The Marker
  7. ^ 1 2 3 תעש: תוכנית החירום נחשפת, כלכליסט נעמה סיקולר ומיקי פלד 19 בפברואר 2010
  8. ^ תעש היא חברה כושלת, הדר קנה, כלכליסט
  9. ^ מנכ"ל זמני לתעש: אבי פלדרynet
  10. ^ Jay Menon, India Bans Six Defense Companies Aviation Week
  11. ^ אורה קורן, משרד הביטחון ההודי: תעש מנועה מלהשתתף במכרזים ל-10 שנים, אתר The Marker
  12. ^ לפי החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה על הפרטת תעש על הממשלה

    למכור את כל אחזקות המדינה בתעשייה הצבאית לישראל בע"מ ("תעש"), והכול כמקשה אחת

    — החלטה מס. מח24/ של ועדת שרים לענייני הפרטה מיום .28.08.2005
  13. ^ לפי פרסומים בעיתונות המפעל נמכר תמורת כ-2 מיליון דולר על אף ששנה לפני כן נחתמה עסקה למכירת המפעל לחברת ג'נרל דיפנס האמריקאית תמורת 20-25 מיליון דולר. פרשת המכירה נחקרת על ידי מבקר המדינה
  14. ^ מיקי פלד ונעמה סיקולר, ההסתדרות והאוצר יגבשו תוך 30 יום תוכנית למיזוג תעש עם התעשייה האווירית או עם רפאל, אתר כלכליסט
  15. ^ טל ליטמן, לאחר חודשיים של קיפאון: התקדמות במיזוג תעש ורפאל, אתר כלכליסט
  16. ^ לפי דו"ח רשות החברות הממשלתיות מ31/12/2005 מחזיקה התעשייה הצבאית ב87.52% ממניות החברה
  17. ^ לפי אתר החברה
  18. ^ לפי מאמר ב ynet "צה"ל ממשיך בהיערכות מחדש ובמירוץ החימוש שאחרי מלחמת לבנון, והתעשייה הצבאית והביטחונית חוגגת"
  19. ^ בג"ץ 266/08, פסק דין מיום 16 בפברואר 2010
  20. ^ לפי דן אנד ברדסטריט ישראל
  21. ^ כך, למשל מדווח המשרד לאיכות הסביבהעל ריכוז עופרת שבין 80 ל-380 מיקרוגרם לליטר בעוד הריכוז המרבי המותר הוא 50 מיקרוגרם לליטר, על ריכוז קדמיום הכפול מהמותר
  22. ^ מתוך עבודת מאסטר של עמיר אשד בנושא שיטות לטיהור קרקע, אוניברסיטת בן-גוריון
  23. ^ דו"ח המשרד לאיכות הסביבה מוסיף, כאמור, הסתייגות על פיה "אין הוכחה מדעית מובהקת לקשר בין הפעילות שהייתה במפעל לזיהום שנמצא. ההסתייגות נובעת מהימצאות מקורות נוספים שעלולים היו לזהם את הבארות: בית החולים "שערי צדק", האוניברסיטה העברית בגבעת רם, מכבסות לניקוי יבש ועוד. עם זאת דוח של "תהל" פוסל אפשרויות אלה לאחר שבדק את ההידרולוגיה המקומית של כל אחד מהם ואת החומרים בהם השתמשו.
  24. ^ ד"ר עמירם גרובייס וד"ר חיים מיכלסון, תופעת "הכתם הצהוב" במי הים - חוף אפולוניה הרצליה
  25. ^ מאמר בעיתון מקסיקני ב-1978 קבע שרובי העוזי והגליל חיוניים לסומוזה וכי "ניצחון של סומוזה יהיה ניצחונה של ישראל משום שהדבר יוכיח את אמינות הנשק שלה"
  26. ^ נתונים מפורטים על מכירות הנשק לדיקטטורות במרכז אמריקה פורסמו בספר Israel and Latin America: The Military Connection קטעים מהספר (באנגלית).
  27. ^ רכש של רובי גליל וגלילון The call for tough arms controls - Voices from Haiti
  28. ^ Zaire and Israel: An American Connection Najib J. Hakim, Richard P. Stevens Journal of Palestine Studies, Vol. 12, No. 3 (Spring, 1983), pp. 41-53 עיין גם Israel Foreign Military Sales and Assistance
  29. ^ לפי Jane's Intelligence Reviewב-1991 ביקרה משלחת ביטחונית ישראלית במיאנמר ומכרה 500 רובי עוזי לכוחות הביטחון המיוחדים של החונטה. כמו כן, התחיל הצבא הבורמזי לייצר בתחילת שנות ה-90 במפעל מיוחד רובי סער הדומים לחלוטין לרובי הסער הישראליים גליל 5.56 מ"מ.
  30. ^ ראו מאמר בגארדיאן הבריטי על תצוגת תעש בתערוכת הנשק Welcome: this way for cluster bombs בשנת 2003 .
    דו"ח של Campaign Against Arms Trade (CAAT) על התצוגה ב-2005
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תעש_מערכות&oldid=12104147"