דייגו מראדונה – הבדלי גרסאות
שינתי הכול |
מ שוחזר מעריכות של Baramar01 (שיחה) לעריכה האחרונה של Little Savage |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
'''דייגו ארמנדו מראדונה''' (ב[[ספרדית]]: '''Diego Armando Maradona'''; נולד ב-[[30 באוקטובר]] [[1960]]) הוא [[כדורגלן]] עבר [[ארגנטינאי]] הנחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. |
|||
הוא שיחק בארבעה טורנירים של [[גביע העולם]], כולל [[מונדיאל 1986]], בו היה קפטן [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]] והוביל אותה לזכייה בטורניר, לאחר ניצחון בגמר על [[מערב גרמניה]]. כמו כן זכה בפרס [[פרסי גביע העולם בכדורגל#כדור הזהב|כדור הזהב]] כשחקן הטוב ביותר של הטורניר. בשלב רבע הגמר של הטורניר, הוא הבקיע שני שערים בניצחון 2-1 על [[אנגליה]] ונכנס להיסטוריית הכדורגל, משתי סיבות. הסיבה הראשונה הייתה הבקעת שער באמצעות היד, המכונה "[[שער יד האלוהים]]" ואילו הסיבה השנייה היא הבקעת שער לאחר כדרור לאורך יותר מחצי מגרש תוך שהוא חולף על חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער. השער נבחר ל"[[שער המאה]]". |
|||
מראדונה נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת ביותר בספורט. הוא הושעה מכדורגל למשך 15 חודשים בשנת [[1991]] לאחר שנכשל בבדיקת [[סמים]], מסוג [[קוקאין]], ב[[איטליה]]. הוא נשלח הביתה מ[[מונדיאל 1994]] שנערך ב[[ארצות הברית]] לאחר שבדיקות הראו שהשתמש ב[[אפדרין]]. |
|||
לאחר פרישתו ממשחק, ביום הולדתו ה-37, בשנת [[1997]], הוא עלה במשקל בצורה דרסטית וסבל מבריאות לקויה כתוצאה מהשפעות השימוש בקוקאין. בשנת [[2005]], הרזה לאחר ניתוח [[קיצור קיבה]] והתגבר על ההתמכרותו לקוקאין. הנימוסים הבוטים שלו גרמו לו להסתכסך עם עיתונאים ומנהלים בכירים בספורט. למרות ניסיון אימון דל, הוא הפך למאמן נבחרת ארגנטינה, בנובמבר 2008 והדריך אותה ב[[מונדיאל 2010]]. הוא החזיק בתפקיד במשך שנה וחצי, עד שפג תוקף החוזה שלו, לאחר גביע העולם 2010. |
|||
מראדונה נבחר, ביחד עם [[פלה]], ל"שחקן הטוב ביותר בהיסטוריה", על ידי אנשים מרחבי העולם במסגרת סקר שערכה פיפ"א לקראת [[מונדיאל 2006]]. כמו כן, נבחר ב-[[2004]], על ידי [[פלה]], לאחד מ-[[פיפ"א 100|125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם]]. |
|||
==קריירה כשחקן== |
|||
===השנים הראשונות=== |
|||
דייגו ארמנדו מראדונה נולד ב[[לאנוס]] אך גדל בעיירת הצריפים "ויז'ה פיוריוטו", [[פרבר עוני]] בפאתיה הדרומיים של [[בואנוס איירס]], ארגנטינה. |
|||
בגיל 10, הוא התגלה על ידי סוכן שחקנים כאשר שיחק בקבוצת ילדים מקומית בשם "הכוכב האדום". בתוך זמן קצר הקימו, הוא וחבריו, קבוצה משלהם בשם "לוס סבוז'יטס" ("הבצלצלים"). אנשי "[[ארחנטינוס ג'וניורס]]" צירפו את כל השחקנים, כיחידה אחת, למחלקת הנוער שלהם. |
|||
מראדונה הפך לכוכב [[כדורגל]] כבר בצעירותו. את הופעת הבכורה שלו בארחנטינוס ערך 10 ימים לפני שמלאו לו 16 שנים, ב-[[20 באוקטובר]] [[1976]], כשנכנס כמחליף נגד [[טאז'רס]] מ[[קורדובה (ארגנטינה)|קורדובה]] ובכך היה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות [[הכדורגל הארגנטינאי]], עד שבירת שיאו בידי [[סרחיו אגוארו]], בשנת [[2003]]. |
|||
ב-[[1981]], נקנה על ידי [[בוקה ג'וניורס]] במיליון וחצי [[דולר אמריקני|דולרים]]. המשטר הצבאי ששלט אז ב[[ארגנטינה]] ביקש לנצל את הפופולרית של הכוכב הצעיר כדי להסיט את תשומת הלב מהזוועות שהתחוללו אז במדינה ולפיכך סיכל באותן שנים כל הצעה שקיבל מראדונה מחו"ל. רק עם הפלת המשטר, ב-[[1982]], קנתה [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] את מראדונה תמורת 4.5 מיליון דולר, סכום שיא באותה תקופה. |
|||
===המעבר לאירופה=== |
|||
השנתיים אותן בילה מראדונה בקבוצת [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] לא היו מוצלחות במיוחד - הוא זכה אומנם עם הקטאלונים בגביע בשנת [[1983]], לאחר ניצחון על [[ריאל מדריד]] בגמר וב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]], אך מחלת ה[[צהבת]] ופציעה קשה בקרסול שסיכנה את הקריירה שלו, הפכו את השהות בברצלונה לקשה. מראדונה הסתכסך עם נשיא והקבוצה וגם עם מנהלה לאחר שדרש שיעבירו אותו מברצלונה. |
|||
===המעבר לנאפולי וימי התהילה=== |
|||
ב-[[1984]], נרכש על ידי קבוצת [[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]] תמורת סכום של 7.4 מיליון [[דולר]], ששבר את שיא ההעברות בכדורגל העולמי. ההימור שלקח נשיא נאפולי, נציגת הדרום העני של [[איטליה]] קורדו פרליאנו, השתלם. מראדונה הפך לכוכב בקרב אוהדי הקבוצה והוביל את הקבוצה לשיא הצלחתה עם זכיות ב[[גביע אופ"א]] בשנת 1989, בשתי אליפויות של ה[[סרייה א']] בעונות 1986/87 ו-1989/90, סגנות בעונות 1987/88 ו-1988/89 וב[[הסופר קאפ האיטלקי|סופר קאפ האיטלקי]] בשנת 1990. |
|||
ב[[איטליה]], הציג מארדונה את הכדורגל הטוב בחייו, אך בעיותיו האישיות התגברו. הוא המשיך להשתמש בקוקאין, קיבל קנסות בשווי 70,000 דולר מקבוצתו לאחר היעדרות ממשחקים ואימונים בגלל "לחץ" |
|||
<ref>{{Cite news| url=http://www.nytimes.com/1991/01/13/sports/sports-people-maradona-fined.html | work=ניו יורק טיימס | title=אנשי הספורט; מארדונה נקנס | date=13 בינואר 1991 | accessdate= }}</ref>, התמודד עם סקנדל הקושר אותו לילד מחוץ לנישואים ונחשד בשיתוף פעולה עם מאפיה מקומית בשם "קאמורה" <ref>{{Cite news| url=http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/3639425.stm |work=BBC ניוז | title=איבוד החן של מראדונה | date=19 באפריל 2004 | accessdate= | first=ג'ון | last=מאי}}</ref>. |
|||
===דעיכת הקריירה כשחקן=== |
|||
לאחר שהושעה במשך 15 חודשים על כישלון בבדיקת סמים מסוג קוקאין, מראדונה עזב את נאפולי בבושת פנים בשנת 1992. |
|||
למרות התעניינות מצד [[ריאל מדריד]] ו[[אולימפיק מרסיי]] הוא חתם ב[[סביליה (כדורגל)|סביליה]] מהליגה הספרדית, שם נשאר עונה אחת |
|||
<ref>{{Cite news|url=http://www.independent.co.uk/sport/sport-in-short-football-1533258.html |title=ספורט בקצרה|work= אינדפנדט|location= |date=15 יולי 1992 |accessdate= }}</ref>. |
|||
בשנת [[1993]], החליט מראדונה לחזור לארגנטינה וחתם ב[[ניואל'ס אולד בויס]], שם שיחק תקופה קצרה ולא מוצלחת. ב-[[1994]] הורחק מראדונה בשנית בשל שימוש בסמים אסורים. עם תום השעייתו ב-[[1995]], חתם מראדונה ב[[בוקה ג'וניורס]] ושיחק בה שלוש שנים עד שהחליט לפרוש. |
|||
==במדי הנבחרת== |
|||
מראדונה ערך את הופעת הבכורה שלו במדי [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]] כמחליף מול [[נבחרת הונגריה בכדורגל|נבחרת הונגריה]] כשהוא רק בן 16. מראדונה נופה מסגל הנבחרת אשר זכתה ב[[מונדיאל 1978|גביע העולם ב-1978]], שנערך בארגנטינה. |
|||
שנה מאוחר יותר, בשנת [[1979]], זכה עם [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20|נבחרת הנוער]] ב[[גביע העולם בכדורגל עד גיל 20|אליפות העולם]] ב[[יפן]] ונבחר למצטיין בטורניר. |
|||
===משחקי גביע העולם 1982=== |
|||
המונדיאל הראשון של מראדונה היה ב-[[מונדיאל 1982|1982, בספרד]]. הנבחרת לא העפילה שלב. מראדונה הבקיע בטורניר שני שערים והורחק ב[[כרטיס אדום]] במשחק מול [[ברזיל]]. |
|||
===משחקי גביע העולם 1986=== |
|||
מראדונה קיבל את סרט הקפטן ב[[מונדיאל 1986]] והוביל את הנבחרת לזכייה בטורניר לאחר ניצחון על נבחרת [[נבחרת גרמניה בכדורגל|מערב גרמניה]]. מארדונה הצטיין בטורניר, כבש חמישה שערים ובישל חמישה נוספים: |
|||
שער אחד במשחק הפתיחה נגד האלופה היוצאת, [[נבחרת איטליה בכדורגל|איטליה]], שני שערים נגד אנגליה, ברבע הגמר ושני שערים נוספים נגד בלגיה, בחצי הגמר. כמו כן, בישל את שער הניצחון בגמר נגד נבחרת מערב גרמניה שהסתיים בתוצאה 3:2. |
|||
הוא זכה בפרס [[פרסי גביע העולם בכדורגל#כדור הזהב|כדור הזהב]] כשחקן הטוב ביותר של הטורניר. |
|||
שניים מהשערים שכבש בטורניר ייזכרו לנצח: השער הראשון הוא שער שהבקיע נגד אנגליה, בעזרת ידו. השער נודע בשם [[שער יד האלוהים]] |
|||
<ref>[http://www.dailyrecord.co.uk/football/scotland/2008/11/18/terry-butcher-maradona-robbed-england-of-world-cup-glory-86908-20904447/ טרי באצ'ר: מארדונה גנב את מאנגליה את תהילת הגביע העולמי] מקרתי, דיוויד; [[דיילי רקורד (סקוטלנד)|דיילי רקורד]]. </ref>. מאוחר יותר, הודה בראיון טלוויזיוני שהבקיע את השער עם היד וידע מיידית שהשער אינו חוקי. בשער השני, מראדונה קיבל את הכדור בחצי המגרש שלו ורץ יותר מחצי מגרש תוך שהוא מכדרר וחולף על פני חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער. שער זה זכה בתואר [[שער המאה]] |
|||
<ref>{{Cite news|url=http://www.fifa.com/newscentre/news/newsid=82406.html |title=השער של דייגו מארדונה נבחר על ידי פיפ"א לשער המאה של גביע העולם|work= FIFA|location= |date= |accessdate= }}</ref>. |
|||
לדעת רבים, לא היה, בהיסטוריית הכדורגל, שחקן שהשפיע על קבוצתו כמו מידת השפעתו של מראדונה על נבחרתו, ב[[מונדיאל 1986]]. |
|||
===משחקי גביע העולם 1990=== |
|||
כעבור ארבע שנים, ב[[מונדיאל 1990]] שנערך ב[[איטליה]], לא הפגין מראדונה והנבחרת הארגנטינית את אותה יכולת שהקנתה לה את הזכייה בגביע העולם בטורניר הקודם. למרות זאת ועל אף פציעה בקרסול ממנה סבל מראדונה, הצליחה ארגנטינה להעפיל עד לגמר, תוך שהיא מכניעה בדרך את יריבתה המושבעת, [[נבחרת ברזיל בכדורגל|ברזיל]], משער של [[קלאודיו קאניג'ה]] אותו "בישל" מראדונה. |
|||
בחצי הגמר, קרא מראדונה לאוהדי נאפולי לתמוך ב[[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]] ולא ב[[נבחרת איטליה בכדורגל|נבחרת איטליה]] בשל הקיפוח של תושבי העיר, צעד שגרם למחלוקת קשה בנאפולי ועורר את זעמם של תושבי צפון איטליה. |
|||
בגמר ניצחה [[נבחרת גרמניה בכדורגל|נבחרת מערב גרמניה]] בתוצאה 1:0. |
|||
===משחקי גביע העולם 1994=== |
|||
ב[[מונדיאל 1994]] שנערך בארצות הברית, שיחק מראדונה בשני משחקים בהם הבקיע שער אחד מול [[נבחרת יוון בכדורגל|נבחרת יוון]] אך הושעה מהטורניר עקב שימוש ב[[סמים בספורט|סמים]] אסורים מסוג [[אפדרין]]. |
|||
===מול נבחרת ישראל=== |
|||
מראדונה הופיע שלוש פעמים ב[[אצטדיון רמת גן]], במדי נבחרת ארגנטינה מול [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]] בעת שארגנטינה ערכה משחקי הכנה לטורנירי המונדיאל. ב-[[1986]], ניצחה ארגנטינה 7:2 כאשר מראדונה כבש צמד שערים. ב-[[1990]], ניצחה ארגנטינה 2:1 כשאחד מהשערים נכבש על ידי מראדונה וב-[[1994]] ניצחה ארגנטינה 3:0. |
|||
==קריירת אימון== |
|||
אחרי השעייתו ממשחק, ניסה מראדונה את מזלו בקריירת אימון. קבוצתו הראשונה הייתה מנדיז'ו דה קוריינטס אך הוא עזב את תפקידו במהרה אחרי שהסתכסך עם נשיא המועדון. כעבור תקופה קצרה, מונה למאמנה של [[ראסינג קלוב]], מהקבוצות הבכירות בכדורגל הארגנטינאי אך עזב את תפקידו לאחר תקופה קצרה, ללא הצלחה מרובה. |
|||
ב-[[28 באוקטובר]] [[2008]] מונה למאמן נבחרת ארגנטינה במקומו של [[אלפיו באסילה]] שהתפטר. מראדונה הועדף על פני [[קרלוס ביאנצ'י]], [[דייגו סימאונה]], [[סרחיו בטיסטה]] ו[[מיגל אנחל רוסו]] המנוסים ממנו. |
|||
במשחקו הראשון של מראדונה כמאמן הנבחרת, ב-[[20 בנובמבר]] [[2008]], ניצחה ארגנטינה 0-1 את [[נבחרת סקוטלנד בכדורגל|נבחרת סקוטלנד]] <ref>{{Cite news|url=http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/internationals/7731484.stm|title=ארגנטינה סקוטלנד 1-0|first=אנדי|last=Campbell|date=19 בנובמבר 2008|work=BBC ספורט|accessdate=}}</ref>. |
|||
במוקדמות [[מונדיאל 2010|משחקי גביע העולם 2010]], נבחרת ארגנטינה בהדרכתו של מראדונה הציגה יכולת רעה שכללה 4 הפסדים מתוך 6 משחקים בהם 3-1 לברזיל, 1-0 לפרגוואי, 2-0 לאקוודור ו- 6-1 לבוליביה. הישגים אלה דרדרו את ארגנטינה למקום החמישי בבית המוקדמות. ניצחון בשני המשחקים האחרונים הבטיחו לארנטינה את העפלה למונדיאל, ברגע האחרון |
|||
<ref>{{Cite news|url=http://edition.cnn.com/2009/SPORT/football/10/14/football.samerica/index.html|title=ניצחון מאוחר הציב את ארגנטינה בגביע העולמי|date=14 באוקטובר 2009|publisher=CNN|accessdate= }}</ref>. |
|||
במונדיאל 2010, ניצחה נבחרת ארגנטינה בשלב הבתים את נבחרות ניגריה <ref>{{Cite news|first=פיל|last=דוקס|url=http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/world_cup_2010/matches/match_04/default.stm|title=ארגנטינה ניגריה 0-1|date=12 June 2010|work=BBC ספורט |accessdate=}}</ref>, [[דרום קוריאה]] ו[[יוון]] ובכך סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם. בשלב שמינית הגמר גברה ארגנטינה על מקסיקו<ref>{{Cite news|first=ג'ונתן|last=סטיבנסון|url=http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/world_cup_2010/matches/match_18/default.stm|title=ארגנטינה דרום קוריאה 4-1|date= |work=BBC ספורט |accessdate=}}</ref>, אך בשלב רבע הגמר הובסה והודחה בבושת פנים לאחר הפסד 0-4 ל[[נבחרת גרמניה בכדורגל|נבחרת גרמניה]] <ref>{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/2010/07/04/sports/soccer/04germanygame.html?_r=1&scp=5&sq=Maradona&st=cse|title=גרמניה מראה את כוחה|date=3 ביוני 2010|work=ניו יורק טיימס|accessdate= | first=ג'רי| last=לונגמן}}</ref>. לאחר המונדיאל פוטר מראדונה מאימון הנבחרת הלאומית. |
|||
במאי [[2011]], חתם על חוזה אימון בקבוצת אל וואסל מ[[דובאי]]. ביולי [[2012]] פוטר מתפקידו{{הערה|{{one||כבר לא אלוהים: מראדונה פוטר מאימון אל וואסל|202549|10 ביולי 2012}}}}. |
|||
==חייו הפרטיים== |
|||
===משפחה=== |
|||
מוצאו של אביו הוא [[אינדיאני]]. דייגו הוא הבן הראשון לאחר שלוש בנות. יש לו שני אחים צעירים שגם הם שחקני כדורגל מקצוענים. |
|||
מראדונה נישא לקלאודיה ווילפאן ב-1987 ולהם זוג בנות. בשנת 2004, התגרש מווילאפן. במהלך הליך הגירושין הודה כי הוא אביו של דייגו סינגרה, אשר נולד בנאפולי בשנת 1986. באופן זה, אישר בדיעבד את פסיקת בית המשפט האיטלקי משנת 2003, לאחר שמראדונה סירב לעבור בדיקת אבהות |
|||
<ref>[http://espndeportes.espn.go.com/story?id=334523 ESPN Deportes – "אהבת האליל"] </ref>. |
|||
בתו הצעירה, קלאודיה, הייתה נשואה לשחקן הכדורגל, [[סרחיו אגוארו]], ממנה יש לו בן. בשנת 2013 הם התגרשו. |
|||
<ref>{{Cite web|author=La Liga |url=http://www.goal.com/en/news/722/la-liga/2009/02/19/1117562/diego-maradona-becomes-a-grandfather-as-sergio-aguero-junior-is-b |title=דייגו מראדונה הפך לסבא עם לידתו של אגוארו ג'וניור |publisher=Goal.com |date=19 פברואר 2009|accessdate=}}</ref>. |
|||
===סמים ובעיות בריאות=== |
|||
[[קובץ:Diego-armando-maradona.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראדונה בשנת [[2005]]]] |
|||
מאמצע [[שנות השמונים]] עד 2004, מראדונה היה מכור לקוקאין. הוא לכאורה, החל להשתמש בסמים בברצלונה בשנת 1983. כאשר שיחק בנאפולי היה משתמש בסמים באופן קבוע, דבר שהשפיע על יכולתו לשחק כדורגל. |
|||
במהלך השנים לאחר פרישתו, בריאות הידרדרה. במהלך חופשה ב[[אורוגוואי]] הוא אושפז בחדר מיון לאחר [[אוטם שריר הלב|התקף לב]]. רופאיו דיווחו כי הגורם העיקרי להתקף היה אוטם בשריר הלב. מאוחר יותר התברר שנמצאו שרידים של קוקאין בדמו. |
|||
למראדונה נטייה להשמין והוא סבל מהשמנת יתר עד שעבר ניתוח [[הצרת קיבה]] ב- 2005. |
|||
במארס 2007, הוא אושפז בבית חולים בבואנוס איירס וטופל נגד צהבת והשפעות אלכוהול. |
|||
במאי 2007, הופיע בטלוויזיה וטען כי הוא נקי מסמים ואלכוהול כבר שנתיים וחצי. |
|||
===השקפות פוליטיות=== |
|||
מראדונה תומך נלהב של [[פידל קסטרו]] ורואה עצמו כאחד ממתנגדי [[ארצות הברית]]. בעת ביקורו של [[ג'ורג' ווקר בוש]] בארגנטינה, נצפה מראדונה לובש חולצה עם הכיתוב, "בוש רוצח". כחלק מהתנגדותו להשפעה האמריקאית, מראדונה תומך ב[[הוגו צ'אבס]] ושיבח גם את [[מחמוד אחמדינג'אד]]. |
|||
מראדונה נחשב למבקר חריף של [[פיפ"א]] עוד מימיו כשחקן. לאחר ראיון עם נשיא פיפ"א דאז, [[ז'ואו הבלאנז']], בו טען כי הוא רואה במראדונה כבנו, צוטט מראדונה בכך שהיה מעדיף להתאבד אם הבלאנז' היה אביו. מראדונה השתתף, במרץ [[2008]], במשחק ראווה ב[[לה פאז]], [[בוליביה]] במחאה על האיסור שהטילה פיפ"א לארח משחקים בעיר בשל הסכנה הבריאותית בקיום משחקים בגבהים. |
|||
==בתרבות הפופולרית== |
|||
בארגנטינה, מראדונה נחשב סמל, "גיבור ספורט" ומכונה "אלוהים". הוא נושא לשיחה במונחים השמורים לאגדות. שמו מוזכר בסרטים, ספרים ושירים. מאז 1986, מקובל עבור הארגנטינאים בחוץ לארץ לשמוע את השם של מראדונה כאות הכרה. |
|||
באיטליה, בקרב אוהדי נאפולי, מראדונה נחשב עד היום לשחקן האהוב ביותר. כהוקרה על תרומתו לקבוצה, החליט המועדון, בסוף שנת [[2005]], כי אף שחקן לא ילבש עוד את החולצה עם מספר 10, מספרו של מראדונה בעת ששיחק בקבוצה. |
|||
=="מראדונה החדש"== |
|||
לעתים ניתן ב[[תקשורת]], ב[[עיתונות]] וב[[קהל]] כינוי "מראדונה החדש" לכדורגלן ארגניטנאי הנחשב למוכשר ביותר. הכינוי ניתן בעקבות ההשוואה למראדונה והתקווה בארגנטינה לשחקן שיוביל את נבחרת ארגנטינה להישגים, בדומה למראדונה בזמנו. לאורך השנים הכינוי ניתן לשחקנים רבים, אך הארגנטינאים נחלו אכזבות רבות בתקוות שתלו בשחקניהם. |
|||
הכינוי ניתן בדרך כלל לשחקנים צעירים, שמזוהים כבעלי יכולת טובה. לעתים, דייגו מראדונה עצמו מכנה כך שחקנים הדומים לו ומזכירים אותו ביכולת ובסגנון המשחק. הכינוי ניתן לשחקנים המשחקים ב[[עמדות התקפה]]: חלוץ, קשר התקפי או קיצוני. |
|||
מבנה גופני דומה לזה של מראדונה גורם להשוואה גדולה אף יותר. דוגמאות טובות לכך הם [[קרלוס טבז]] ו[[ליונל מסי]], שהם נמוכי קומה ובעלי משקל דומה למראדונה. |
|||
כיום, נהוג להשוות למראדונה בעיקר את ליונל מסי מ[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] בזכות, בין היתר, הפעולות שעשה. ב-[[18 באפריל]] [[2007]], במסגרת חצי גמר [[גביע המלך הספרדי]] מול [[חטאפה (כדורגל)|חטאפה]], כבש מסי שער לאחר שעבר מספר שחקני יריבה ממחצית המגרש{{הערה|ynet, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3389655,00.html "מסי התחפש למראדונה וכבש את שער השנה"], 19.04.2007}}, הדומה לשער של מראדונה במדי [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]] במשחק מול [[נבחרת אנגליה בכדורגל|נבחרת אנגליה]] ברבע גמר [[מונדיאל 1986]] - [[שער המאה]]. במחזור הלפני האחרון ב[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה הספרדית]] של עונת {{בספורט|2006|2007}} במשחק מול [[אספניול]], כבש מסי שער בעזרת ידו{{הערה|ynet, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3410597,00.html ספרד: מסי התחיל ביד, טאמודו סיים ברגל], 10.06.2007}}, בדומה לשער של מראדונה באותו משחק מול נבחרת אנגליה במונדיאל 1986, שכונה [[שער יד האלוהים]]. לאחר שער זה, ניתן למסי הכינוי "מסידונה". |
|||
נהוג כיום להשוות לדייגו מראדונה גם ארגנטינאים צעירים מוכשרים אחרים, כגון [[סרחיו אגוארו]] ו[[אזקיל לאבצי]]. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{מיזמים|ויקיציטוט=דייגו מראדונה|ויקישיתוף=Category:Diego Maradona|שם ויקישיתוף=דייגו מראדונה}} |
|||
* [http://www.diegomaradona.com/ דייגו ארמאנדו מרדונה - האתר הרשמי] |
|||
* [http://www.expertfootball.com/players/maradona/ ביוגרפיה ותמונות] |
|||
* [http://www.rsssf.com/miscellaneous/maradona-intl.html רשימת הופעותיו במשחקים בינארציים] |
|||
* דניאל שחק, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=394&docID=88070&lang=HE מפעל חיים: מראדונה בן 50], באתר [[ערוץ הספורט]], 30 באוקטובר 2010 |
|||
* אלעד בן טוב, [http://big.one.co.il/Cat/Articles/ShowArticle.aspx?id=143952 הלילה הגורלי של מס' 10], באתר [[ONE]]{{כ}}, [[9 בספטמבר]] [[2009]] |
|||
* [http://www.seret.co.il/movies/s_movies.asp?MID=2588 הסרט 'מראדונה של קוסטוריצה' - באתר 'סרט'] |
|||
* {{imdb name|id=0544764|name=דייגו מראדונה}} |
|||
* {{וידאופדיה|11465}} |
|||
* [http://mondial.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=1926&docID=78411&lang=HE ניהול כעסים: כך לקח מראדונה את גביע העולם 1986], באתר [[ערוץ הספורט]], 13 במאי 2010 |
|||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קפטני הנבחרת הזוכה במונדיאל}} |
|||
{{כדורגלן השנה בדרום אמריקה}} |
{{כדורגלן השנה בדרום אמריקה}} |
||
{{נבחרת ארגנטינה במונדיאל 1982}} |
{{נבחרת ארגנטינה במונדיאל 1982}} |
||
גרסה מ־23:20, 10 במרץ 2014
דייגו ארמנדו מראדונה (בספרדית: Diego Armando Maradona; נולד ב-30 באוקטובר 1960) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי הנחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים.
הוא שיחק בארבעה טורנירים של גביע העולם, כולל מונדיאל 1986, בו היה קפטן נבחרת ארגנטינה והוביל אותה לזכייה בטורניר, לאחר ניצחון בגמר על מערב גרמניה. כמו כן זכה בפרס כדור הזהב כשחקן הטוב ביותר של הטורניר. בשלב רבע הגמר של הטורניר, הוא הבקיע שני שערים בניצחון 2-1 על אנגליה ונכנס להיסטוריית הכדורגל, משתי סיבות. הסיבה הראשונה הייתה הבקעת שער באמצעות היד, המכונה "שער יד האלוהים" ואילו הסיבה השנייה היא הבקעת שער לאחר כדרור לאורך יותר מחצי מגרש תוך שהוא חולף על חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער. השער נבחר ל"שער המאה".
מראדונה נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת ביותר בספורט. הוא הושעה מכדורגל למשך 15 חודשים בשנת 1991 לאחר שנכשל בבדיקת סמים, מסוג קוקאין, באיטליה. הוא נשלח הביתה ממונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית לאחר שבדיקות הראו שהשתמש באפדרין.
לאחר פרישתו ממשחק, ביום הולדתו ה-37, בשנת 1997, הוא עלה במשקל בצורה דרסטית וסבל מבריאות לקויה כתוצאה מהשפעות השימוש בקוקאין. בשנת 2005, הרזה לאחר ניתוח קיצור קיבה והתגבר על ההתמכרותו לקוקאין. הנימוסים הבוטים שלו גרמו לו להסתכסך עם עיתונאים ומנהלים בכירים בספורט. למרות ניסיון אימון דל, הוא הפך למאמן נבחרת ארגנטינה, בנובמבר 2008 והדריך אותה במונדיאל 2010. הוא החזיק בתפקיד במשך שנה וחצי, עד שפג תוקף החוזה שלו, לאחר גביע העולם 2010.
מראדונה נבחר, ביחד עם פלה, ל"שחקן הטוב ביותר בהיסטוריה", על ידי אנשים מרחבי העולם במסגרת סקר שערכה פיפ"א לקראת מונדיאל 2006. כמו כן, נבחר ב-2004, על ידי פלה, לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.
קריירה כשחקן
השנים הראשונות
דייגו ארמנדו מראדונה נולד בלאנוס אך גדל בעיירת הצריפים "ויז'ה פיוריוטו", פרבר עוני בפאתיה הדרומיים של בואנוס איירס, ארגנטינה. בגיל 10, הוא התגלה על ידי סוכן שחקנים כאשר שיחק בקבוצת ילדים מקומית בשם "הכוכב האדום". בתוך זמן קצר הקימו, הוא וחבריו, קבוצה משלהם בשם "לוס סבוז'יטס" ("הבצלצלים"). אנשי "ארחנטינוס ג'וניורס" צירפו את כל השחקנים, כיחידה אחת, למחלקת הנוער שלהם.
מראדונה הפך לכוכב כדורגל כבר בצעירותו. את הופעת הבכורה שלו בארחנטינוס ערך 10 ימים לפני שמלאו לו 16 שנים, ב-20 באוקטובר 1976, כשנכנס כמחליף נגד טאז'רס מקורדובה ובכך היה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי, עד שבירת שיאו בידי סרחיו אגוארו, בשנת 2003.
ב-1981, נקנה על ידי בוקה ג'וניורס במיליון וחצי דולרים. המשטר הצבאי ששלט אז בארגנטינה ביקש לנצל את הפופולרית של הכוכב הצעיר כדי להסיט את תשומת הלב מהזוועות שהתחוללו אז במדינה ולפיכך סיכל באותן שנים כל הצעה שקיבל מראדונה מחו"ל. רק עם הפלת המשטר, ב-1982, קנתה ברצלונה את מראדונה תמורת 4.5 מיליון דולר, סכום שיא באותה תקופה.
המעבר לאירופה
השנתיים אותן בילה מראדונה בקבוצת ברצלונה לא היו מוצלחות במיוחד - הוא זכה אומנם עם הקטאלונים בגביע בשנת 1983, לאחר ניצחון על ריאל מדריד בגמר ובסופר קאפ הספרדי, אך מחלת הצהבת ופציעה קשה בקרסול שסיכנה את הקריירה שלו, הפכו את השהות בברצלונה לקשה. מראדונה הסתכסך עם נשיא והקבוצה וגם עם מנהלה לאחר שדרש שיעבירו אותו מברצלונה.
המעבר לנאפולי וימי התהילה
ב-1984, נרכש על ידי קבוצת נאפולי תמורת סכום של 7.4 מיליון דולר, ששבר את שיא ההעברות בכדורגל העולמי. ההימור שלקח נשיא נאפולי, נציגת הדרום העני של איטליה קורדו פרליאנו, השתלם. מראדונה הפך לכוכב בקרב אוהדי הקבוצה והוביל את הקבוצה לשיא הצלחתה עם זכיות בגביע אופ"א בשנת 1989, בשתי אליפויות של הסרייה א' בעונות 1986/87 ו-1989/90, סגנות בעונות 1987/88 ו-1988/89 ובסופר קאפ האיטלקי בשנת 1990.
באיטליה, הציג מארדונה את הכדורגל הטוב בחייו, אך בעיותיו האישיות התגברו. הוא המשיך להשתמש בקוקאין, קיבל קנסות בשווי 70,000 דולר מקבוצתו לאחר היעדרות ממשחקים ואימונים בגלל "לחץ" [1], התמודד עם סקנדל הקושר אותו לילד מחוץ לנישואים ונחשד בשיתוף פעולה עם מאפיה מקומית בשם "קאמורה" [2].
דעיכת הקריירה כשחקן
לאחר שהושעה במשך 15 חודשים על כישלון בבדיקת סמים מסוג קוקאין, מראדונה עזב את נאפולי בבושת פנים בשנת 1992. למרות התעניינות מצד ריאל מדריד ואולימפיק מרסיי הוא חתם בסביליה מהליגה הספרדית, שם נשאר עונה אחת [3].
בשנת 1993, החליט מראדונה לחזור לארגנטינה וחתם בניואל'ס אולד בויס, שם שיחק תקופה קצרה ולא מוצלחת. ב-1994 הורחק מראדונה בשנית בשל שימוש בסמים אסורים. עם תום השעייתו ב-1995, חתם מראדונה בבוקה ג'וניורס ושיחק בה שלוש שנים עד שהחליט לפרוש.
במדי הנבחרת
מראדונה ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ארגנטינה כמחליף מול נבחרת הונגריה כשהוא רק בן 16. מראדונה נופה מסגל הנבחרת אשר זכתה בגביע העולם ב-1978, שנערך בארגנטינה. שנה מאוחר יותר, בשנת 1979, זכה עם נבחרת הנוער באליפות העולם ביפן ונבחר למצטיין בטורניר.
משחקי גביע העולם 1982
המונדיאל הראשון של מראדונה היה ב-1982, בספרד. הנבחרת לא העפילה שלב. מראדונה הבקיע בטורניר שני שערים והורחק בכרטיס אדום במשחק מול ברזיל.
משחקי גביע העולם 1986
מראדונה קיבל את סרט הקפטן במונדיאל 1986 והוביל את הנבחרת לזכייה בטורניר לאחר ניצחון על נבחרת מערב גרמניה. מארדונה הצטיין בטורניר, כבש חמישה שערים ובישל חמישה נוספים: שער אחד במשחק הפתיחה נגד האלופה היוצאת, איטליה, שני שערים נגד אנגליה, ברבע הגמר ושני שערים נוספים נגד בלגיה, בחצי הגמר. כמו כן, בישל את שער הניצחון בגמר נגד נבחרת מערב גרמניה שהסתיים בתוצאה 3:2. הוא זכה בפרס כדור הזהב כשחקן הטוב ביותר של הטורניר. שניים מהשערים שכבש בטורניר ייזכרו לנצח: השער הראשון הוא שער שהבקיע נגד אנגליה, בעזרת ידו. השער נודע בשם שער יד האלוהים [4]. מאוחר יותר, הודה בראיון טלוויזיוני שהבקיע את השער עם היד וידע מיידית שהשער אינו חוקי. בשער השני, מראדונה קיבל את הכדור בחצי המגרש שלו ורץ יותר מחצי מגרש תוך שהוא מכדרר וחולף על פני חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער. שער זה זכה בתואר שער המאה [5].
לדעת רבים, לא היה, בהיסטוריית הכדורגל, שחקן שהשפיע על קבוצתו כמו מידת השפעתו של מראדונה על נבחרתו, במונדיאל 1986.
משחקי גביע העולם 1990
כעבור ארבע שנים, במונדיאל 1990 שנערך באיטליה, לא הפגין מראדונה והנבחרת הארגנטינית את אותה יכולת שהקנתה לה את הזכייה בגביע העולם בטורניר הקודם. למרות זאת ועל אף פציעה בקרסול ממנה סבל מראדונה, הצליחה ארגנטינה להעפיל עד לגמר, תוך שהיא מכניעה בדרך את יריבתה המושבעת, ברזיל, משער של קלאודיו קאניג'ה אותו "בישל" מראדונה.
בחצי הגמר, קרא מראדונה לאוהדי נאפולי לתמוך בנבחרת ארגנטינה ולא בנבחרת איטליה בשל הקיפוח של תושבי העיר, צעד שגרם למחלוקת קשה בנאפולי ועורר את זעמם של תושבי צפון איטליה. בגמר ניצחה נבחרת מערב גרמניה בתוצאה 1:0.
משחקי גביע העולם 1994
במונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית, שיחק מראדונה בשני משחקים בהם הבקיע שער אחד מול נבחרת יוון אך הושעה מהטורניר עקב שימוש בסמים אסורים מסוג אפדרין.
מול נבחרת ישראל
מראדונה הופיע שלוש פעמים באצטדיון רמת גן, במדי נבחרת ארגנטינה מול נבחרת ישראל בעת שארגנטינה ערכה משחקי הכנה לטורנירי המונדיאל. ב-1986, ניצחה ארגנטינה 7:2 כאשר מראדונה כבש צמד שערים. ב-1990, ניצחה ארגנטינה 2:1 כשאחד מהשערים נכבש על ידי מראדונה וב-1994 ניצחה ארגנטינה 3:0.
קריירת אימון
אחרי השעייתו ממשחק, ניסה מראדונה את מזלו בקריירת אימון. קבוצתו הראשונה הייתה מנדיז'ו דה קוריינטס אך הוא עזב את תפקידו במהרה אחרי שהסתכסך עם נשיא המועדון. כעבור תקופה קצרה, מונה למאמנה של ראסינג קלוב, מהקבוצות הבכירות בכדורגל הארגנטינאי אך עזב את תפקידו לאחר תקופה קצרה, ללא הצלחה מרובה.
ב-28 באוקטובר 2008 מונה למאמן נבחרת ארגנטינה במקומו של אלפיו באסילה שהתפטר. מראדונה הועדף על פני קרלוס ביאנצ'י, דייגו סימאונה, סרחיו בטיסטה ומיגל אנחל רוסו המנוסים ממנו.
במשחקו הראשון של מראדונה כמאמן הנבחרת, ב-20 בנובמבר 2008, ניצחה ארגנטינה 0-1 את נבחרת סקוטלנד [6].
במוקדמות משחקי גביע העולם 2010, נבחרת ארגנטינה בהדרכתו של מראדונה הציגה יכולת רעה שכללה 4 הפסדים מתוך 6 משחקים בהם 3-1 לברזיל, 1-0 לפרגוואי, 2-0 לאקוודור ו- 6-1 לבוליביה. הישגים אלה דרדרו את ארגנטינה למקום החמישי בבית המוקדמות. ניצחון בשני המשחקים האחרונים הבטיחו לארנטינה את העפלה למונדיאל, ברגע האחרון [7].
במונדיאל 2010, ניצחה נבחרת ארגנטינה בשלב הבתים את נבחרות ניגריה [8], דרום קוריאה ויוון ובכך סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם. בשלב שמינית הגמר גברה ארגנטינה על מקסיקו[9], אך בשלב רבע הגמר הובסה והודחה בבושת פנים לאחר הפסד 0-4 לנבחרת גרמניה [10]. לאחר המונדיאל פוטר מראדונה מאימון הנבחרת הלאומית.
במאי 2011, חתם על חוזה אימון בקבוצת אל וואסל מדובאי. ביולי 2012 פוטר מתפקידו[11].
חייו הפרטיים
משפחה
מוצאו של אביו הוא אינדיאני. דייגו הוא הבן הראשון לאחר שלוש בנות. יש לו שני אחים צעירים שגם הם שחקני כדורגל מקצוענים.
מראדונה נישא לקלאודיה ווילפאן ב-1987 ולהם זוג בנות. בשנת 2004, התגרש מווילאפן. במהלך הליך הגירושין הודה כי הוא אביו של דייגו סינגרה, אשר נולד בנאפולי בשנת 1986. באופן זה, אישר בדיעבד את פסיקת בית המשפט האיטלקי משנת 2003, לאחר שמראדונה סירב לעבור בדיקת אבהות [12].
בתו הצעירה, קלאודיה, הייתה נשואה לשחקן הכדורגל, סרחיו אגוארו, ממנה יש לו בן. בשנת 2013 הם התגרשו. [13].
סמים ובעיות בריאות
מאמצע שנות השמונים עד 2004, מראדונה היה מכור לקוקאין. הוא לכאורה, החל להשתמש בסמים בברצלונה בשנת 1983. כאשר שיחק בנאפולי היה משתמש בסמים באופן קבוע, דבר שהשפיע על יכולתו לשחק כדורגל.
במהלך השנים לאחר פרישתו, בריאות הידרדרה. במהלך חופשה באורוגוואי הוא אושפז בחדר מיון לאחר התקף לב. רופאיו דיווחו כי הגורם העיקרי להתקף היה אוטם בשריר הלב. מאוחר יותר התברר שנמצאו שרידים של קוקאין בדמו.
למראדונה נטייה להשמין והוא סבל מהשמנת יתר עד שעבר ניתוח הצרת קיבה ב- 2005. במארס 2007, הוא אושפז בבית חולים בבואנוס איירס וטופל נגד צהבת והשפעות אלכוהול. במאי 2007, הופיע בטלוויזיה וטען כי הוא נקי מסמים ואלכוהול כבר שנתיים וחצי.
השקפות פוליטיות
מראדונה תומך נלהב של פידל קסטרו ורואה עצמו כאחד ממתנגדי ארצות הברית. בעת ביקורו של ג'ורג' ווקר בוש בארגנטינה, נצפה מראדונה לובש חולצה עם הכיתוב, "בוש רוצח". כחלק מהתנגדותו להשפעה האמריקאית, מראדונה תומך בהוגו צ'אבס ושיבח גם את מחמוד אחמדינג'אד.
מראדונה נחשב למבקר חריף של פיפ"א עוד מימיו כשחקן. לאחר ראיון עם נשיא פיפ"א דאז, ז'ואו הבלאנז', בו טען כי הוא רואה במראדונה כבנו, צוטט מראדונה בכך שהיה מעדיף להתאבד אם הבלאנז' היה אביו. מראדונה השתתף, במרץ 2008, במשחק ראווה בלה פאז, בוליביה במחאה על האיסור שהטילה פיפ"א לארח משחקים בעיר בשל הסכנה הבריאותית בקיום משחקים בגבהים.
בתרבות הפופולרית
בארגנטינה, מראדונה נחשב סמל, "גיבור ספורט" ומכונה "אלוהים". הוא נושא לשיחה במונחים השמורים לאגדות. שמו מוזכר בסרטים, ספרים ושירים. מאז 1986, מקובל עבור הארגנטינאים בחוץ לארץ לשמוע את השם של מראדונה כאות הכרה.
באיטליה, בקרב אוהדי נאפולי, מראדונה נחשב עד היום לשחקן האהוב ביותר. כהוקרה על תרומתו לקבוצה, החליט המועדון, בסוף שנת 2005, כי אף שחקן לא ילבש עוד את החולצה עם מספר 10, מספרו של מראדונה בעת ששיחק בקבוצה.
"מראדונה החדש"
לעתים ניתן בתקשורת, בעיתונות ובקהל כינוי "מראדונה החדש" לכדורגלן ארגניטנאי הנחשב למוכשר ביותר. הכינוי ניתן בעקבות ההשוואה למראדונה והתקווה בארגנטינה לשחקן שיוביל את נבחרת ארגנטינה להישגים, בדומה למראדונה בזמנו. לאורך השנים הכינוי ניתן לשחקנים רבים, אך הארגנטינאים נחלו אכזבות רבות בתקוות שתלו בשחקניהם.
הכינוי ניתן בדרך כלל לשחקנים צעירים, שמזוהים כבעלי יכולת טובה. לעתים, דייגו מראדונה עצמו מכנה כך שחקנים הדומים לו ומזכירים אותו ביכולת ובסגנון המשחק. הכינוי ניתן לשחקנים המשחקים בעמדות התקפה: חלוץ, קשר התקפי או קיצוני.
מבנה גופני דומה לזה של מראדונה גורם להשוואה גדולה אף יותר. דוגמאות טובות לכך הם קרלוס טבז וליונל מסי, שהם נמוכי קומה ובעלי משקל דומה למראדונה.
כיום, נהוג להשוות למראדונה בעיקר את ליונל מסי מברצלונה בזכות, בין היתר, הפעולות שעשה. ב-18 באפריל 2007, במסגרת חצי גמר גביע המלך הספרדי מול חטאפה, כבש מסי שער לאחר שעבר מספר שחקני יריבה ממחצית המגרש[14], הדומה לשער של מראדונה במדי נבחרת ארגנטינה במשחק מול נבחרת אנגליה ברבע גמר מונדיאל 1986 - שער המאה. במחזור הלפני האחרון בליגה הספרדית של עונת 2006/2007 במשחק מול אספניול, כבש מסי שער בעזרת ידו[15], בדומה לשער של מראדונה באותו משחק מול נבחרת אנגליה במונדיאל 1986, שכונה שער יד האלוהים. לאחר שער זה, ניתן למסי הכינוי "מסידונה".
נהוג כיום להשוות לדייגו מראדונה גם ארגנטינאים צעירים מוכשרים אחרים, כגון סרחיו אגוארו ואזקיל לאבצי.
קישורים חיצוניים
- דייגו ארמאנדו מרדונה - האתר הרשמי
- ביוגרפיה ותמונות
- רשימת הופעותיו במשחקים בינארציים
- דניאל שחק, מפעל חיים: מראדונה בן 50, באתר ערוץ הספורט, 30 באוקטובר 2010
- אלעד בן טוב, הלילה הגורלי של מס' 10, באתר ONE, 9 בספטמבר 2009
- הסרט 'מראדונה של קוסטוריצה' - באתר 'סרט'
- תבנית:Imdb name
- תבנית:וידאופדיה
- ניהול כעסים: כך לקח מראדונה את גביע העולם 1986, באתר ערוץ הספורט, 13 במאי 2010
הערות שוליים
- ^ "אנשי הספורט; מארדונה נקנס". ניו יורק טיימס. 13 בינואר 1991.
{{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב:|date=(עזרה) - ^ מאי, ג'ון (19 באפריל 2004). "איבוד החן של מראדונה". BBC ניוז.
{{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב:|date=(עזרה) - ^ "ספורט בקצרה". אינדפנדט. 15 יולי 1992.
- ^ טרי באצ'ר: מארדונה גנב את מאנגליה את תהילת הגביע העולמי מקרתי, דיוויד; דיילי רקורד.
- ^ "השער של דייגו מארדונה נבחר על ידי פיפ"א לשער המאה של גביע העולם". FIFA.
- ^ Campbell, אנדי (19 בנובמבר 2008). "ארגנטינה סקוטלנד 1-0". BBC ספורט.
{{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב:|date=(עזרה) - ^ "ניצחון מאוחר הציב את ארגנטינה בגביע העולמי". CNN. 14 באוקטובר 2009.
{{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב:|date=(עזרה) - ^ דוקס, פיל (12 ביוני 2010). "ארגנטינה ניגריה 0-1". BBC ספורט.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ סטיבנסון, ג'ונתן. "ארגנטינה דרום קוריאה 4-1". BBC ספורט.
- ^ לונגמן, ג'רי (3 ביוני 2010). "גרמניה מראה את כוחה". ניו יורק טיימס.
{{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב:|date=(עזרה) - ^ כבר לא אלוהים: מראדונה פוטר מאימון אל וואסל, באתר ONE, 10 ביולי 2012
- ^ ESPN Deportes – "אהבת האליל"
- ^ La Liga (19 פברואר 2009). "דייגו מראדונה הפך לסבא עם לידתו של אגוארו ג'וניור". Goal.com.
- ^ ynet, "מסי התחפש למראדונה וכבש את שער השנה", 19.04.2007
- ^ ynet, ספרד: מסי התחיל ביד, טאמודו סיים ברגל, 10.06.2007
| קפטני הנבחרת הזוכה במונדיאל | |
|---|---|
|
תבנית:כדורגלן השנה בדרום אמריקה
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1982 | ||
|---|---|---|
|
1 ארדילס • 2 באליי • 3 ברבאס • 4 ברטוני • 5 קלדרון • 6 דיאס • 7 פיליול • 8 גלבאן • 9 גאז'גו • 10 מראדונה • 11 קמפס • 12 הרננדס • 13 אולרטיקואצ'אה • 14 אולגין • 15 פסארלה • 16 פומפידו • 17 סנטמריה • 18 טרנטיני • 19 טרוסרו • 20 ולדאנו • 21 ולנסיה • 22 ואן טוינה • מאמן: מנוטי |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1986 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 אלמירון • 2 בטיסטה • 3 בוצ'יני • 4 בורגי • 5 בראון • 6 פסארלה • 7 בורוצ'גה • 8 קלאוסן • 9 קוצ'ופו • 10 מרדאונה • 11 ולדאנו • 12 אנריקה • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 פומפידו • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 טרוביאני • 22 סלאדה • מאמן: בילארדו |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1990 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 פומפידו (קומיסו) • 2 בטיסטה • 3 באלבו • 4 בסואלדו • 5 באוסה • 6 קלדרון • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 דסוטי • 10 מראדונה • 11 פאברי • 12 גויקוצ'אה • 13 לורנסו • 14 ג'וסטי • 15 מונסון • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 סנסיני • 18 סריסואלה • 19 רוג'רי • 20 סימון • 21 טרוגליו • 22 קנסלריץ' • מאמן: בילארדו |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 צ'אמוט • 4 סנסיני • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 קאניג'ה • 8 בסואלדו • 9 בטיסטוטה • 10 מראדונה • 11 מדינה בז'ו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 סימאונה • 15 בורלי • 16 דיאס • 17 אורטגה • 18 פרס • 19 באלבו • 20 רודריגס • 21 מאנקוסו • 22 סקופוני • מאמן: באסילה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה |
| |