אגרות הראיה
ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק. ככלל חולקו מכתביו של הרב קוק למכתבים בעלי תוכן הלכתי, שנתפרסמו בספרי השו"ת שלו (משפט כהן, דעת כהן, עזרת כהן ואורח משפט), לבין המכתבים העוסקים בעניינים ציבוריים, הגותיים ועוד, שנתפרסמו בספרי אגרות הראיה. לעיתים, אותו מכתב עצמו, נתפרסם חלקו באגרות הראיה וחלקו באחד מספרי השו"ת.
מהדורות הספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בחייו של הרב קוק יצא לאור בשנת ה'תרפ"ג בהוצאת "דגל ירושלים" ספר בשם אגרות ראיה[1] שכלל כ-140 אגרות,[2] אולם לאחר פטירתו יצא הספר לאור במתכונת רחבה הרבה יותר (ובהשמטת כמה קטעים שיצאו בספרים אחרים). הספר יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשלושה כרכים, בעריכתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בכרך הראשון, אגרות הראיה א, אגרות עד סוף שנת ה'תר"ע (רוב האגרות החל משנת ה'תרס"ז, אז החלה עבודת השימור של אגרות הרב באמצעות נייר קופי); בכרך השני, אגרות הראיה ב, אגרות בין השנים ה'תרע"א-ה'תרע"ה; בכרך השלישי, אגרות הראיה ג, אגרות בין השנים ה'תרע"ו-ה'תרע"ט.
בשנת ה'תשמ"ד לאחר פטירת הרצי"ה הוציא לאור מכון הרצי"ה כרך נוסף, רביעי, שנערך על ידי הרב יעקב פילבר, ובו אגרות בין השנים ה'תר"פ-ה'תרפ"ה. כרך זה נחשב במשך שנים רבות קשה להשגה, חסר ולא-מוגה. הוא הופץ בשנית, בעילום שם העורכים, במהדורה אלקטרונית בתשנת תשע"ו (2016) בנוסח מוגה ומתוקן, "עד אשר יודפס מחדש".[3]
בשנת ה'תשע"ח התחיל מכון הרצי"ה, בשיתוף עם "בית הרב" להוציא מחדש ובאופן מלא ומדוקדק את האגרות מתר"פ והלאה. עד עתה יצאו אגרות הראיה ד (איגרות מן השנים ה'תר"פ-ה'תרפ"א), אגרות הראיה ה (ה'תרפ"ב) אגרות הראיה ו (ה'תרפ"ג) ואגרות הראיה ז (ה'תרפ"ד, בשני כרכים).[4] בכרכים אלה, שנערכו בידי הרב זאב נוימן, נוספו מאות אגרות חדשות, נספחות (בהן איגרות ממשרד הרבנות הראשית, אגרות אל הראי"ה ועוד) ומפתחות.
בשנת ה'תש"פ יצא לאור על ידי מכון ישיבת הר ברכה בשיתוף עמותת בית הרב אגרות הראיה תרצ"א (א), הכולל אגרות מחודשים תשרי עד אדר. הכרך נערך על ידי הרב ארי יצחק שבט והרב צוריאל חלמיש, והוא כולל הערות שוליים ביוגרפיות על אודות המכותבים וההקשר ההיסטורי, מדור מאמרים קצר בשם "מילואים ובירורים" ומפתח אישים.
מלבד הנ"ל, עדיין לא פורסמו באופן מסודר האגרות מעשר שנות חייו האחרונות של הרב (ה'תרפ"ו-ה'תרצ"ה), אולם ככל הידוע רוב האגרות משנים אלו קצרות ובעלות אופי טכני הקשור בדרך כלל לניהול ענייני הרבנות הראשית. אגרות נוספות פורסמו לאורך השנים בבמות שונות, במיוחד בכרכים של "אוצרות הראי"ה" ובגיליונות "מגד ירחים".
חלק מהאגרות העוסקות בלימוד תורה צורפו לספר אורות התורה כנספח. ב-2005 הוציא הרב שלמה אבינר את אגרות הראי"ה ערוכות לפי נושאים בארבעה כרכים בשם "הליכות הראי"ה".
בשנת ה'תשמ"ז הוציא לאור מכון הרצי"ה כרך אגרות לראי"ה, שבו חלק מהאיגרות שכתבו רבנים לרב קוק. בשנת ה'תש"ן יצאה לאור מהדורה מורחבת, הכוללת קרוב למאתיים איגרות נוספות. איגרות נוספות מעין אלו פורסמו במשך השנים בבמות שונות.
איגרות מפורסמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איגרת ו' - הרב קוק מעיד מניסיונו כי אי אפשר לזכור את הנלמד בלימוד הגמרא ללא עשר חזרות לפחות.
- איגרת מ"ז - הרב קוק מתאר את תהליך שיבת ציון שהחל בזמן הרבנים קלישר וגוטמכר ועבר לידיים חילונית במושגים הקבליים: "שבירת הכלים" ו"נפילת ניצוצות הקדושה".
- איגרות צ"א, קל"ד - מכתבים לד"ר משה זיידל על היחס בין תורה למדע. הרב קוק כתב באיגרת קל"ד "כל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה...".
- איגרת קס"ד - עוסקת בספרות. מוזכר בה אחד המשפטים המפורסמים של הרב קוק: "הישן יתחדש והחדש יתקדש".
- דעתי על מכירת הקרקעות - איגרת תקכ"ב לרידב"ז על היתר המכירה, בין האגרות המרכזיות בכתבי הראי"ה העוסקת בפולמוס השמיטה, מתוך אתר דעת.
- איגרת תקנ"ה - איגרת התכתבות עם הרידב"ז על היתר המכירה, בין האגרות המרכזיות בכתבי הראי"ה העוסקת בפולמוס השמיטה, ומרכזית ביותר אף בבירור מושג הסגולה והבחירה החופשית בישראל.
- איגרת תרכ"ו - מכתב תגובה לדרדעים על ספר הזוהר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נריה גוטל, מכותבי הראי"ה, מכון הרצי"ה, ירושלים, תש"ס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'אגרות ראיה : קבוצת מכתבים (תרס"ח תר"פ)', ירושלים תרפ"ג, באתר היברובוקס
- אגרות הראי"ה: כרך שני, ירושלים תש"ו (1946), באתר היברובוקס
- אגרות הראי"ה: כרך רביעי, תשע"ו (2016), באתר היברובוקס
- תמיר גרנות, על אגרות ושאר ספרי הרב
- איתם הנקין, שמריה גרשוני, מכותבי ראי"ה ומכתבי הראי"ה, עלוני ממרא 122, קריית ארבע, תשס"ט, עמ' 143–195.
משה נחמני, האיגרות נותנות הצצה לדמותו המקורית של הרב קוק, בעיתון מקור ראשון, 12 ביולי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביחס לאות רי"ש שנוספה לאותיות אי"ה (שהן ראשי התיבות של שמו: א'ברהם י'צחק ה'כהן) כתב במכתב לרב יוסף שפוצ'ניק: "והר' מורה רעיון או רצון או רוח, המורה על השכלת עניין, וכבר הורגלתי באחד מאלו השמות וכיוצא בזה" (אגרות הראיה, כרך ו, מכון הרצי"ה תש"פ, עמ' קסט; וראו גם הרב איתם הנקין, סיפורו של יוסף שפוצ'ניק מלונדון והמחאה כנגדו, באתר ספריית אסיף).
- ^ חיים מיכל מיכלין, "אגרות-ראיה", דואר היום, 9 בנובמבר 1923, עמ' 6
- ^ קוק, אברהם יצחק, אגרות הראיה - ד, 5776, באתר היברובוקס
- ^ משה נחמני, האיגרות נותנות הצצה לדמותו המקורית של הרב קוק, באתר מקור ראשון, כ' בתמוז תש"ף
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
| משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||
