איבים
מדינה | ישראל |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | שער הנגב |
גובה ממוצע[1] | 84 מטר |
תאריך ייסוד | 1991 |
סוג יישוב | יישוב מוסדי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 774 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 7.4% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
1 מתוך 10 |
אִיבִּים הוא שמה של חווה חקלאית שהוסבה לכפר סטודנטים-עולים. הכפר מנוהל על ידי הסוכנות היהודית. הוא נמצא באזור הנגב המערבי ליד שדרות, בתחום מועצה אזורית שער הנגב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוות איבים הוקמה כחווה חקלאית על ידי חברת "ייצור ופיתוח" של איחוד הקבוצות והקיבוצים, ופעלה על פי מודל של עבודה שכירה בחקלאות[3]. לצידה, הוקם בתחילת 1955 מחנה הכשרה לגרעינים של נוער ישראלי שיצאו להתיישבות בנגב[4]. במשך שנה וחצי שהה בחווה "חיל חלוץ" של מקימי אור הנר עד הקמת היישוב ביולי 1958[5]. באמצע שנות ה-60 שימשה החווה כמפקדת גדוד 903 של הנח"ל. כעשור לאחר מכן, באמצע שנות ה-70 ביקשה מועצה אזורית שער הנגב להקים במקום מרכז קהילתי אזורי[6], ובשנת 1978 הוקם אמפיתיאטרון בסמוך לחוות איבים[7]. באוגוסט 1979 נחנך במקום כפר נוער של משרד החינוך לנוער נושר[8].
הכפר הוקם בשנת 1992 כדי לספק מקום מגורים לעולים מברית המועצות לשעבר ואתיופיה הלומדים במכללת ספיר הסמוכה. איבים הוא היישוב הדתי היחיד במועצה אזורית שער הנגב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ חווה להכשרה נחנכה בנגב, זמנים, 4 ביולי 1954
נחנכה איבים - השלישית בחוות החקלאיות של "ייצור ופיתוח", דבר, 4 ביולי 1954 - ^ ישוב שני בחבל לכיש, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1955
בני הארץ להתיישבות בלכיש, זמנים, 20 במרץ 1955 - ^ אור הנר - יישוב חדש בדרום, דבר, 11 ביולי 1958
- ^ מתכננים הקמתו של מרכז קהילתי אזורי, דבר, 6 באוגוסט 1976
- ^ הוקם אמפיתיאטרון בחוות איבים, דבר, 31 ביולי 1978
- ^ נערים עובדים ולומדים יהנו מחוק לימוד חינם, מעריב, 7 באוגוסט 1979
דני צדקוני, איבים - נסיון חדש בשיקום נוער, דבר, 3 ביולי 1980
דני צקוני, איבים ותקוות, דבר, 4 בפברואר 1981
|