איג'מאע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהירושליםנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

איג'מאעערבית: إجماع, תעתיק מדויק: אג'מאע) הוא מונח באסלאם המתייחס לקונצנזוס בקרב האומה, קהילת כל המוסלמים. במציאות התייחס האיג'מאע באופן מסורתי רק להסכמתם של כל חכמי הדת (עולמא), בעניינים מסוימים הנוגעים לחוק האסלאמי.

חדית' שלפיו טען מוחמד כי "קהילתי לעולם לא תסכים על דבר טעות", הוא המקור הנפוץ ביותר לתוקפו של האיג'מאע. האסלאם הסוני רואה באיג'מאע את המקור השלישי בחשיבותו לשריעה, לאחר ההתגלות האלוהית של הקוראן ודבר הנביא המופיע בסונה. ההיקש המכונה "קיאס" נחשב לרביעי בחשיבותו, והשיעים מחשיבים כמקור חמישי גם את כוחו של ההיגיון (עקל).

דוגמאות לנהגים או אמונות שהשתרשו בעולם במוסלמי והפכו על ידי כך למקודשים הם מוסד הח'ליפות, פולחן הקדושים או האמונה שהנביא מוחמד אינו יכול לטעות (שני האחרונים התקבלו למרות היותם בניגוד לרוח הקוראן).

האיג'מאע תרם תרומה חשובה להתפתחות האסלאם בדורות האחרונים בשל האפשרות הטמונה בו לקבלת הכרעות בנושאים מודרניים שלא ניתן למצוא להם התייחסות במקורות. מאידך, תרם האיג'מאע גם להתאבנות האסלאם משום שכמעט בלתי אפשרי לבטל מבחינה הלכתית דבר שהתקבל על דעת הכלל.

כותבים מוסלמים שמרנים טענו כי השימוש באיג'מאע תואם את הדמוקרטיה, בעוד הוגים מוסלמים ליברלים ביקרו את הגישה המסורתית כי האיג'מאע הוא קונצנזוס בקרב שכבה מצומצמת של חכמי הדת, וטענו כי על הקונצנזוס לכלול את כל הקהילה, מאחר שהאסלאם אינו מכיר בהיררכיה דתית.