אחמדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העדה האסלאמית האחמדית
The Ahmadiyya Muslim community
ג'אמע סיידנא מחמוד בשכונת כבאביר בחיפה, מרכזם של האחמדים בישראל
ג'אמע סיידנא מחמוד בשכונת כבאביר בחיפה, מרכזם של האחמדים בישראל
שורשים, סיווג והנהגה
דת אסלאם
זרם אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד קדיאן, הודו
תאריך ייסוד 1889 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני עריכת הנתון בוויקינתונים
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
מוטו אהבה לכולם ואין שנאה לאיש
ארגונים ופעילות
www.alislam.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העדה האסלאמית האחמדית היא פלג מוסלמי שנוסד בהודו ומטיף לנאורות, שלום ואהבה לאחר.

העדה האיסלאמית האחמדית היא תנועה רפורמית חדשנית עולמית. היא נוסדה בשנת 1889 בעיירה קאדיאן שבהודו. מייסדה כבוד מירזא ע'ולאם אחמד (1835-1908) טען שהוא הנביא המתקן המובטח אשר חסידי דתות שונים ציפו להופעתו תחת שמות ותארים רבים; ההינדים חיכו לקרישנא, הנוצרים חיכו להופעתו השנייה של ישו, היהודים לביאת המשיח, הפרסים לזראדשת, הסינים לקונפושיוס והמוסלמים חיכו גם למהדי וגם למשיח.

מאז הופעתו של מייסד העדה חלפו יותר ממאה ועשרים שנים. ובהנחיה אלוהית הביא כבוד מירזא ע'ולאם אחמד את בשורת הופעתו כנביא מתקן אחד ויחיד המייצג את כל האישים המובטחים הנ"ל וכי משימתו הייתה להכניס את האנושות כולה תחת כנפיה של דת אחת ואמונה אחת כפופה לנביא המקודש של האסלאם כבוד הנביא מוחמד (עליו שלום אללה וברכותיו).

אחמד האמין כי דת האסלאם היא דרך חיים של האנושות כולה. לכן הופעתו הביאה סוף סוף את הישועה ואת תור הזהב של דת אוניברסלית שהאדם מייחל לה ונכסף אליה. ובתור שכזה נערך מייסד התנועה האיסלאמית האחמדית לשליחות ולמשימה להציג את הפנים האמיתיות של דת האסלאם: דת כדרך חיים אוניברסלית, אסלאם סובלני, ידידותי, רציונלי, אסלאם הקורא לאהבת הבריות וכיבוד הזולת, אסלאם המטווה יחסי אדם-אדם ויחסי אדם – בורא עולם. האסלאם מפנה את תשומת הלב לזכויות ולחובות הורים-ילדים ולקשרי משפחה תקינים, יחסי בעל-אישה, יחסי עובד-מעביד, יחסי שכנים, יחסים בינלאומיים, פטריוטיות ואהבת עמים, אסלאם שהוא דת של מוסר וערכים ומעלות, אסלאם המספק לאדם כלים להתקדמות ועלייה בדרגות מוסר ורוח עילאיות.

קאדיאן, הודו

האחמדים, חסידי המהדי והמשיח, רואים עצמם מוסלמים לכל דבר מבחינה דתית וכי האסלאם הוא דת חובקת עולם ולכל האנושות. כיום האחמדים נמצאים בכל היבשות מסביב כדור הארץ, ואפשר לראות את הפעילויות הדתיות, התרבותיות והחברתיות האינטנסיביות של העדה האיסלאמית האחמדית ביותר ממאתיים ארצות בעולם. מאות מרכזי הפצה הוקמו באפריקה, אסיה, אירופה, אוסטרליה ואמריקה. הקוראן הקדוש תורגם בשלמותו לכשבעים שפות עולמיות, כמו כן תורגמו פסוקים נבחרים מהקוראן ומהחדית' (דברי הנביא מוחמד עה"ש) וקטעים נבחרים מכתבי מייסד התנועה האחמדית לכ-130 שפות.

כאמור רואים האחמדים את עצמם מוסלמים לכל דבר. יתרה מזו הם טוענים שהם המוסלמים האמיתיים, ושהם מייצגי האסלאם האמיתי. הם מתפללים חמש פעמים ביממה כשפניהם מכוונות לכּעבּה שבמַכָּה, הם צמים את חודש רמדאן, עולים למיצוות החג' במַכָּה, הם חוגגים את חגי האסלאם ומציינים ימים חשובים בהיסטוריה המוסלמית ובהיסטוריה של התנועה האחמדית.

מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני, מייסד העדה האסלאמית האחמדית באסלאם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה האחמדית נוסדה במדינת פנג'אב שבהודו הבריטית במאה ה-19 על ידי מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני (1908-1835) ונקראת על שמו. בהיותו כבן 40 הכריז ע'ולאם אחמד כי אללה הטיל עליו לחדש פני הדת המוסלמית ולהשליט בעולם צדק ויושר. תומכיו התכנסו בעיר לודהיאנה ב-23 במרץ 1889 ונשבעו לו אמונים (ביעה بيعة). תאריך זה נחשב כתאריך בו נוסדה הדת האחמדית. במהלך השנים עשו אנשי התנועה פעולה מיסיונרית רחבת היקף וכך גדל מספר המאמינים. לאחר חלוקת הודו למדינה בעלת רוב הינדי ולמדינה מוסלמית, עברו אחמדים רבים מהודו לפקיסטן והמרכז הדתי עבר לעיר חדשה שהוקמה על ידי האחמדים - רבואה. התנועה נרדפה בפקיסטן במשך שנים והפעילות הדתית שלה הועברה ללונדון. כיום מפוזרים מרכזים של התנועה האחמדית במדינות רבות כולל ישראלחיפה).

לאחר מותו של מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני ב-1908 התמנה אחד מתלמידיו הראשונים, חכים נור א-דין (حکیم نور الدین) כיורשו ותארו היה "היורש של המשיח". לאחר מותו של חכים נור א-דין ב-1914, 25 שנה בלבד אחרי ייסוד התנועה, התפצלה התנועה לשני זרמים שכל אחד מהם הונהג על ידי מנהיגים אחרים. הזרם המרכזי נשאר בקדיאן (Qadian), העיר בה נולד מייסד התנועה ובראשו עמד מירזא בשיר אל-מימון מחמוד אחמד בנו הבכור של מייסד התנועה; הזרם השני עבר ללאהור ובראשו עמד מולאי מוחמד עלי. התנועה האחמדית של לאהור התקרבה יותר לאסלאם המסורתי ובעיני מוסלמים, חברי התנועה לא נחשבים ככופרים באסלאם.

המרכז הרוחני העולמי של התנועה האסלאמית האחמדית נמצא בעיירה קאדיאן שבהודו. בשנת 1947, עם חלוקת הודו לשתי מדינות, עברה ההנהגה הרוחנית והאדמיניסטרטיבית של התנועה לעיירה רַבְּוָּה שבפקיסטן.

ב-1984 הוציאו שלטונות פקיסטן, בהשפעת אנשי דת מוסלמים רדיקאליים, תקנות אינקוויציה ורדיפה נגד האחמדים ונגד פעילויותיה של העדה בפקיסטן. מאותה שנה, 1984, מרכז התנועה נמצא באירופה בחבל ארץ בדרום אנגליה הנקרא אסלאם-אבאד. שם מנוהלים ענייניה של התנועה בהנהגתו של החליפה הנוכחי (2012) כבוד מירזא מסרור אחמד.

כבוד הח'ליף מירזא מסרור אחמד (המנהיג העולמי של העדה) משתתף בתוכנית טלוויזיונית לילדים

ב-1992 החלו השידורים הטליווזיוניים של התנועה האחמדית אחת לשבוע. לאחר מכן תוגברו השידורים למספר שעות ביום. החל מ-1996 משדרת תחנת הטלוויזיה האחמדית MTA International לכל העולם בשלושה ערוצים באמצעות מספר לוויינים בעשר שפות, 24 שעות ביממה.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2016 יש ריכוזים שונים של בני הקהילה ב-209 מדינות וטריטוריות, בעיקר בדרום אסיה, מערב אפריקה, מזרח אפריקה ואינדונזיה. קשה להעריך את גודלה המדויק של אוכלוסיית האחמדים. הנהגת הקהילה מדברת על "עשרות מיליונים" אולם רוב המקורות העצמאיים מעריכים כי האוכלוסייה נעה בין 10 ל-20 מיליון ברחבי העולם כלומר כ-1% מהמוסלמים בעולם, כאשר בפקיסטן לבד יש כ-4 מיליון.

בשנת 2001 ה"אנציקלופדיה הנוצרית העולמית" (אנ') העריכה כי זו התנועה המתפתחת ביותר בתוך האסלאם.

מוסד הח'ליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירזה מסרור אחמד, הח'ליף החמישי והמנהיג הנוכחי של הקהילה המוסלמית האחמדית

אחרי פטירתו של מייסד התנועה האחמדית (1908,(התחילה שושלת הח'ליפות באסלאם מחדש. בני העדה בחרו את גדול חכמי הדור, מאולאנא נור אלדין, תלמידו המקורב של המייסד לכהונת הח'ליפה (ח'ליף) הראשון של המהדי והמשיח (מייסד התנועה). הוא כיהן בתפקיד רם המעלה הזה שש שנים, עד מותו ב-1914.אז בחרה העדה את מירזא בשיר אלדין מחמוד אחמד ח'ליפה שני. ב-1965 נבחר הח'ליפה השלישי מירזא נאסר אחמד. ב-1982 נפטר החליפה השלישי ובמקומו נבחר הח'ליפה הרביעי מירזא טאהר אחמד שכיהן בתפקיד עד פטירתו באביב 2003.כיום הח'ליפה הוא כבוד מירזא מסרור אחמד שנבחר כמעט פה אחד לכהונה רמה זו.

עיקרי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה האחמדית שוללת שלילה מוחלטת אלימות במסגרת הג'יהאד. התנועה מתגאה בהטפה לנאורות, שלום ואהבה לאחר. האחמדיה רואה בעצמה דת גלובלית, שאמורה לכלול בנוסף למוסלמים גם נוצרים, יהודים והינדים. לפי האמונה האחמדית, ישו היה בן-אדם שלא נצלב ולא הועלה השמימה, אלא הורד מן העץ על ידי תלמידיו, עבר להודו, ושם מת בגיל 120 בעיר סרינגר שבקשמיר. ע'ולאם אחמד, מבשר הדת, היה לפי דבריו גלגול של קרישנה, ישו ומוחמד גם יחד. הוא "אל-מועוד" - המובטח (מילה המקבילה במשמעותה למהדי). בניגוד לתפיסה האיסלאמית המקובלת לפיה מוחמד הוא "חותם הנביאים", האחמדים מאמינים שלאחר מותו לא חדלה הנבואה והיא עברה לע'ולאם אחמד ולתלמידיו אחריו.

עקרונות התורה האחמדית מחייבים את מאמיניה להיות נאמנים למדינה בה הם חיים. האחמדאי חייב במצוות הדת כדי להגיע לעולם הבא ואסור לו לעבור על חוקי ממשלת מדינתו, כדי שיחיה בשלום בעולם הזה. כל מאמין מפריש 6.5% מהכנסתו לפעילות הדת בתחומי החינוך והדת.

במהלך המאבק ההודי לעצמאות מבריטניה לא תמכו אנשי האחמדיה במאבק והעדיפו שלטון זר ששומר על זכויות המיעוטים על פני שלטון הינדי שעלול לדכא אותם, זה השתלב בגישתם לציות לחוק (בעוד שאנשי הקונגרס הלאומי ההודי פעלו נגד החוק הקיים בשאיפתם לעצמאות).

כחלק ממטלת קירוב הלבבות שנטלו על עצמם, מתרגמים האחמדים את הקוראן לשפות רבות, עד כה תורגם הקוראן בידיהם ובידי אחרים לכ-100 שפות, בתוכן יידיש.

האחמדים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמיר מוחמד שריף עודה, ראש העדה האחמדית, חיפה
המסיוניר הראשון, מאולאנא ג'לאל אל דין שמס

ב-17 במרץ 1928 בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה העשרים, החלו השליחים האחמדים ּ (המבשרים) להגיע לכפר ּכבביר. ראשון המבשרים היה מאולאנא ג'לאל אל דין שמס. הוא הגיע לחיפה ב-1927 מהודו דרך דמשק. בחיפה הוא נפגש עם צעירים ּ מבני כ ּב ּאביר שהזמינוהו לפגוש את זקני הכפר. באותה תקופה היו תושבי הכפר ּ נתונים להשפעת הסופים המשתייכים לכת השאזולית שמרכזה בעיר עכו. לאחר ביקור המבשר הראשון בכפר, החלו המשפחות להצטרף בהדרגה לכת האחמדית. ומקץ כמה שנים נהיה הכפר למרכז התנועה האסלאמית האחמדית במזרח התיכון.

בשנת 1934 נחנך המסגד הראשון ולידו המרכז הרוחני והתרבותי. הפעילות להפצת עקרונות התנועה האחמדית החלה ב-1927.ובשנת 1932 הוחל בהוצאת ירחון ּ "אלבשרא" (הבשורה), ביטאון התנועה, הממשיך לראות אור עד עצם היום הזה. השליחים של העדה הקדישו את מרצם ואת זמנם לחינוך הילדים ולהשרשת המסורת הדתית בקרב המבוגרים. בשנת 1934 נפתח בית הספר היסודי בו למדו בנים ובנות. תחילה למדו הילדים בתוך המסגד ובחדרים הנספחים. כיום בית הספר "אלאחמדייה" נמצא בבניין יפהפה נפרד בלב השכונה. באותה שנה (1934 (נרשמה העדה כאגודה עות'מאנית (כיום עמותה).

ענייני העדה מנוהלים על ידי ועד מנהל נבחר. בנוסף לוועד המנהל מאורגנים בני העדה בארגונים וולונטריים שונים: מועצת ילדים, מועצת ילדות, מועצת צעירים, מועצת זקנים ומועצת נשים. בראש הוועד המנהל עומד האמיר הנבחר נציג המרכז העולמי, והוא האחראי לתפילות ולדרשות ושאר הפעילויות הרוחניות וארגוניות של העדה. ב-1979 הוחלט להרוס את המסגד הישן ובמקומו נבנה מסגד אחר חדיש וגדול ומהווה אטרקציה לתיירים וסיירים רבים מישראל ומהעולם, והוא נושא אותו שם של המסגד הישן – ג'אמע סיידנא מחמוד.

כל המפעלים וכל הפעילויות של העדה ממומנים על ידי תרומות בני העדה האחמדית בארץ בלבד: כל חבר וחברה בתנועה מעלים תרומה חודשית חובה הנעה בין %25,6 ל-%10 מהכנסתם לקופת העדה.

אימאם העדה האחמדית בישראל כיום הוא מוחמד שריף עודה, והוא כפוף לח'ליף מירזא מסרור אחמד, שמושבו בלונדון. מזכ"ל העדה בישראל נבחר בבחירות בין כל חברי העדה, וכיום, מועד עודה מכהן בתפקיד. לעדה ירחון הקרוי "אלבושרא אלאסלאמיה אלאחמדיה" - "הבשורה המוסלמית האחמדית", אשר מופיע מאז שנת 1932. כבר בגיליונו הראשון פנה ליהודים בהצעה להתאסלם.

מאולאנא שמסודין אל-מלאבארי, מסיוניר העדה הראשי בארץ

המסיוניר הראשון, מאולאנא ג'לאל אל דין שמס שהייה מכפר קטן בשם שחוואן פנג'אב, הודו הבריטית, שנמצא כמה קילומטרים מקדיאן מרכז העדה בזמנו, הוא זכה להצטרפות במדרסה-א-אחמדיה בשנת 1910. הוא קיבל את התואר מאולבי פאזיל בגיל 20 ונסע לדמשק כדי להטיף לאחמדיה ב-27 ביוני 1925.

מאולאנא שמסודין אל-מלאבארי, נולד בעיר מנרקאד קראלה, הודו. הוא הגיע לארץ מהודו בשנת 2004 לאחר שהוצב על ידי הח'ליף מירזה מסרור אחמד של העדה האסלאמית האחמדית כמסיוניר הראשי במדינה לאחר שלמד באוניברסיטת העדה בקדיאן (Qadian), הודו.

מספרם של האחמדים בישראל נאמד בכמה אלפים.

מסגד ומרכז העדה בארץ, ג'אמע סיידנא מחמוד בחיפה, על שם הח׳ליף השני.

מעיקרונות התנועה האחמדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואים האחמדים את עצמם מוסלמים לכל דבר. אדרבא, הם טוענים שהם המוסלמים האמיתיים. אולם מה מייחד אותם משאר המוסלמים? האחמדים מאמינים כי ישוע הנוצרי לא מת על הצלב ולא עלה השמיימה. הוא אומנם הועלה לעמוד הצליבה וחובר לצלב, אך כאשר נאמניו הורידוהו והסתירוהו הוא היה חי אך במצב עלפון; הוא הוכנס לתוך מערה (הנמצאת כיום בקרקעית כנסיית הקבר בירושלים). תלמידיו טיפלו בפצעיו משך שלושה ימים. לאחר מכן הוא יצא מן המערה והוברח לגליל. ומשם (כפר נחום) עבר אל מחוץ לגבולות א"י ונדד בעקבות שבטי ישראל שהיו פזורים בגולה במזרח. הוא הגיע להודו יחד עם אמו ובני משפחתו. שם הוא מת בגיל 120.ואת קברו ניתן לראות בעיירה סרינגר שבחבל קשמיר. האחמדים מאמינים כי מייסד התנועה הוא המשיח והמהדי; וכי הוא ההתגלות והמייצג של כל נביאי אחרית הימים של כל הדתות, והגואל האוניברסלי המיוחל והמבטח אשר בא כדי לבטל את השימוש באמצעי לחימה, וכדי להפיץ את האסלאם בעולם בדרכי שלום ודברי נועם. הוא בא כדי להגשים את כל הנבואות הבינ-דתיות המתייחסות לחיי גאולה, חיי שלוה ושלום הנמצאות בספרי הקודש של כל הדתות. הוא פירש את הג'יהאד במובן של מאמץ עליון לתיקון הנפש ולחינוך החברה ולהפצת הקוראן בין העמים. האחמדים כפופים בפירוש הקוראן וההלכה לטקסט של הקוראן ושל מסורת הנביא מוחמד עליו השלום. הם שוללים הרבה מן הסיפורים והמעשיות השאולים ממקורות לא מהימנים המנוגדים לקוראן ולהלכה המוסלמית הצחה. הם עושים את כל מה שביכולתם כדי להציג את האסלאם המקורי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2016, הקהילה הוקמה ב-209 מדינות וטריטוריות בעולם עם ריכוזים בדרום אסיה, מערב אפריקה, מזרח אפריקה ואינדונזיה. הקהילה היא כת מיעוט מוסלמית כמעט בכל מדינות העולם.

במדינות מסוימות כמו פקיסטן, זה כמעט בלתי חוקי להיות מוסלמי אחמדי. יחד, גורמים אלו מקשים על הערכת אוכלוסיית האחמדיה הן עבור הקהילה עצמה והן עבור ארגונים עצמאיים. מסיבה זו נותנת הקהילה נתון של "עשרות מיליונים"; עם זאת, רוב המקורות העצמאיים מעריכים באופן שונה את האוכלוסייה של לפחות 10 עד 20 מיליון ברחבי העולם, ובכך מייצגים כ-1% מהאוכלוסייה המוסלמית בעולם.

בשנת 2001, האנציקלופדיה הנוצרית העולמית העריכה כי תנועת האחמדיה הייתה הקבוצה הצומחת ביותר בתוך האסלאם. ההערכה היא שהמדינה עם אוכלוסיית האחמדיה הגדולה ביותר היא פקיסטן, עם מוערך של 4 מיליון אחמדים מוסלמים.

האוכלוסייה נכללת כמעט כולה בתנועה היחידה, מאורגנת ומאוחדת, שבראשה עומד הח'ליף. השני הוא תנועת לאהור אחמדיה, המייצגת פחות מ-0.2% מכלל אוכלוסיית האחמדיה. אחמדיה מוערך בין 60,000 ל-1 מיליון בהודו.

מפת האוכלוסייה האחמדים בעולם

הכנס השנתי של העדה האחמדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הכנס השנתי והרשמי של הקהילה האחמדית שהתחיל בהמירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני, מייסד הקהילה שטען שהוא המשיח המובטח ומהדי של אחרית הימים. בדרך כלל, ההתכנסות משתרעת על פני שלושה ימים, החל ביום שישי לאחר דרשת יום השישי. טקס הנפת הדגל משמש לזיהוי תחילתו. אף על פי שיש ג'לסה מרכזית ובינלאומית בהשתתפות אחמדים מרחבי העולם, רבות מהמדינות מחזיקות ג'לסה לאומית משלהן, שלעיתים משתתף בה הח׳ליף. בארץ יש כנס שנתי מתקיים כל שנה במרכז העדה בעיר חיפה.

דגל העדה האסלמית האחמדית בכנס השנתי בחיפה
דגל העדה בכנס השנתי הבינלאומי באנגליה
הכנס השנתי של העדה בקדיאן, הודו

הג'לסה סלאנה (הכנס השנתי) התפתחה והפכה למרכזית באירועים המרכזיים של הקהילה ברחבי העולם. המקום הראשוני נשאר בקדיאן, הודו במשך שנים רבות, כשהקהילה הפכה בינלאומית בהיקפה, כנסים כאלה החלו להתקיים במקומות אחרים. מכיוון שהח׳ליף, הסמכות המנהלית, הרוחנית והמוסרית הגבוהה ביותר של הקהילה גר באנגליה, והעדה הקימה את הכנס הבינלאומי שלה בלונדון, בריטניה, הפכה ג'לסה סלאנה (הכנס השנתי) בריטניה (אז נכנסה לשנתה ה-17) לאטרקציה מרכזית עבור מוסלמים אחמדים מרחבי העולם.

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודו היא מקום הולדתה של הקהילה ושם נערך הכינוס לראשונה בשנת 1881. ג'לסה סלנה עדיין מתקיים בקדיאן, בעיקר בחודש דצמבר. הכנס עבר התפתחות עשירה במהלך המאה וכעת מושך אליו אורחים מרחבי העולם. התאריכים שלו נשארו זהים לחלוטין מאז הקמתו ב-1891 והמפגש הוא גם אירוע מרכזי בהכנסת אורחי קהילה מחוץ לעדה.

פקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'לסה סלנה מתקיימת בפקיסטן מאז חלוקת תת-היבשת ההודית. הקהילה המוסלמית אחמדיה מקדיאן היגרה לפקיסטן החדשה שנוצרה והתיישבה בלאהור. לאחר מכן, בשנת 1948, מצאה הקהילה שטח אדמה צחיח ולאחר מכן בנתה את העיירה רבווה. הקהילה מקיימת מאז את הכנס השנתי שלה. הנוכחות גדלה בצורה מדהימה והגיעה ליותר מ-250,000 משתתפים ב-1983.

גאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'לסה סלאנה גאנה התקיימה בעבר בסולטפונד במשך שנים רבות. הוא נמצא כמה קילומטרים מקייפקוסט. מאז 2008, ג'אלסה סלאנה גאנה מתקיימת באתר המכונה "באג-א-אחמד" המשתרע על פני 400 דונם (1.6 קמ"ר) כ-60 ק"מ מהבירה אקרה. בכנס השתתף ראש הקהילה המוסלמית אחמדיה, מירזה מסעור אחמד בשתי הזדמנויות; 2004 ואחריה 2008. ב-2008, כמו ב-2004, סייר הח'ליף במדינות רבות במערב אפריקה. עם זאת, הסיור בשנת 2008 נודע באופן מובהק כסיור 'מאה חילפאת', מהסיבה ש-2008 חלפו 100 שנים מאז הקמתה הראשונה של הח'ליפות באחמדיה.

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'לסה סלנה הראשונה בגרמניה נערכה בשנת 1976. הכינוסים נערכו בשטח מסגד נור שהתקיים בפרנקפורט-זקסנהאוזן. לאחר מכן, הקהילה קנתה אתר "נאסיר באג" ב-Gross-Gerau וערכה את הכינוס שלהם מאז 1985. עם זאת, בגלל העלייה במספר המבקרים המקום הפך קטן מדי ולכן הוא נערך מאוחר יותר על פני השטח של בית-אול שאקור מסגד נבנה מאוחר יותר. בשנת 1989 יזם מירזה טאהיר אחמד, ראש הקהילה המוסלמית אחמדיה, בניית 100 מסגדים בגרמניה במהלך השתתפותו בג'לסה.

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'לסה סלאנה הראשונה בבריטניה התרחשה בשנת 1964. ג'לסה סלנה בריטניה משמשת כג'לסה בינלאומית, שכן ראש הקהילה המוסלמית אחמדיה, מירזה מסעור אחמד מתגורר במדינה זו לאחר הגירתו מפקיסטן. הסיבה לכך היא שקשה היה לאחמדים לקרוא לעצמם מוסלמים או "להתחזות כמוסלמים", ולכן היה כמעט בלתי אפשרי עבור ראש הקהילה באותה תקופה לבצע את תפקידו כחליפתול מסיח. מ-1985 עד 2004, הקהילה המוסלמית אחמדיה השתמשה באתר ליד טילפורד, הידוע רשמית בשם איסלמבאד, עבור הג'לסה. מאז, בגלל העלייה במספר המבקרים, קנתה הקהילה המוסלמית אחמדיה בבריטניה אתר נוסף ליד אלטון בשטח של 208 דונם (0.84 קמ"ר), שנקרא 'הדיקתול-מהדי'. עם זאת, בשנים האחרונות, איסלמבאד שימשה גם למטרות לינה ושירותי הסעות נמצאים בשימוש נרחב כדי לסייע למשתתפים להגיע לשטחי ג'לסה בהדיקתול מהדי עם עומס תנועה מינימלי. ה-Jalsa Salana בבריטניה מתקיים בדרך כלל בסוף השבוע האחרון של יולי. מספר המשתתפים בממוצע כ-30,000 בשנה. בשנת 2017, כ-37,000 אנשים מיותר מ-100 מדינות השתתפו בג'לסה.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'לאסה סלאנה הראשונה בארצות הברית התקיימה בשנת 1948 והפכה אותה לכינוס המוסלמי הגדול ביותר שנערך ללא הרף במדינה. המיקומים שלו השתנו במשך עשרות שנים, אך הם מתקיימים כיום בהריסבורג, במתחם התערוכה של פנסילבניה ומרכז התערוכות. הנוכחות בדרך כלל מגיעה לשיא כאשר הח'ליפה מבקר באופן אישי. גם ב-2008 וגם ב-2012, הנוכחות הרשומה חצתה את רף 10,000. לאירוע יש אתר רשמי לרישום מתקדם או מידע כללי הנוגע לאירוע.

שתי סיעות באחמדיה וההבדלים ביניהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי הזרם שבסיסו בקדיאן מאמינים שמייסד התנועה, ע'ולאם אחמד היה "חותם הנביאים" (ח'אתם אל נביין) כלומר, הנביא האחרון, זה שחותם את רשימת הנביאים. זאת לעומת האמונה האסלאמית המסורתית שתואר זה שמור בלעדית למוחמד.

אנשי הזרם שבסיסו בלאהור מאמינים שע'ולאם אחמד היה הוגה דעות מוסלמי חשוב אך לא נביא, ולפיכך אינו "חותם הנביאים".

ביקורת וטענות המתנגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הטוענים[דרוש מקור] שהצגת הפלג האחמדי כפלג שדוגל בשלום ואהבה עושה זאת מתוך התבססות על היסוד האיסלמי שנקרא תקייה לפיו מותר למוסלמי להתחזות ולהטעות את האויב, והונאה והסתרת האמת מותרת כדי להגן על האסלאם ועל המאמינים המוסלמים מפני "כופרים" ומוסלמים עוינים. ה"תקייה" ננקטת כאשר יד "המאמינים" על התחתונה, ובמטרה לרמות את האויב. לעיתים על ידי השגת הסכם זמני, אותו מפירים כאשר מאזן הכוחות משתנה על יסוד זה מוסברת גם האמונה לפיה כביכול עקרונות התורה האחמדית מחייבים את מאמיניה להיות נאמנים למדינה בה הם חיים ועל בן העדה נאסר לעבור על חוקי ממשלת מדינתו אולם בפועל כבר בגיליונם הראשון בישראל בשנת 1932, בירחון הקרוי "אלבושרא אלאסלאמיה אלאחמדיה" - "הבשורה המוסלמית האחמדית", פנו האחמדים ליהודים בהצעה להתאסלם, דבר שחושף את כוונותיהם האמיתיות מעבר להצהרות על שלום ואהבה והתבססותם על עקרון התקייה[דרושה הבהרה].

בדומה לכך, יש הטוענים[דרוש מקור] שהאחמדיים רק מציגים את עצמם כמטיפים לנאורות שלום ואהבה כשיטה טקטית ומתוך מטרה לאסלם בעלי דתות אחרות אולם בפועל הם מאמינים בקוראן ובחלק מהחדית' (الحديث) ששם יש פסוקי שנאה והסתה כנגד יהודים ונוצרים (לדוגמה: "לא תגיע השעה (יום הדין) עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ואז יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא (מאחורי), בוא והרגהו.").[1]

בכנוס אסלאמי בינלאומי באסלאמאבאד בשנת 1974 בהשתתפות נציגים מוסלמיים מ-124 מדינות, כולל ממדינות רבות שאינן בעלות רוב אסלאמי, הוקעו האחמדים על שני פלגיהם, ה"קדיאנים" וה"לאהורים", כ"כופרים בני כופרים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחמדים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו יחסי אסלאם–יהדות#יהודים בחדית' ראו כאן פירוש אליגורי לחדית' האנטישמי.