איסור גידול כלב רע
_06.jpg)
איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים. היתרים לגידול והחזקת כלב קיימים בעיקר אם הדבר הוא לצורך שמירה, ובתנאים מסוימים.
האיסור ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשנה במסכת בבא קמא מביאה בעניין הכלב:
לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן היה קשור בשלשלת
שורש האיסור מובא בתלמוד הבבלי שנלמד מהאיסור הכללי שבתורה של לא תשים דמים בביתך[1]. בתלמוד בבלי מובאת ברייתא בעניין, ושם מוזכרים דברי רבי אליעזר בן הורקנוס כי ”המגדל כלבים כמגדל חזירין”, לעניין כך שיש עליו קללה[2] (אם אינו קשור[3]).
באופן דומה מובא במקום אחר בתלמוד, כי מחמת שעלול הכלב להזיק את באי הבית, על כן:
לא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו
בין סוגי הכלבים הנחשבים כ"כלב רע", שיש להם טבע לנשוך או לתקוף: אמסטף, דוברמן פינצ'ר, רוטוויילר, פיטבול[5], ויש שכתבו שאף כלב שאינו נושך, אלא שנובח על כל מי שאינו מכיר, נחשב "כלב רע"[6].
בדברי חז"ל ומפרשיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
הגמרא מביאה מאורע רקע בעניין:
מעשה באישה שנכנסה לאפות בבית אחד, נבח עליה הכלב. אמר בעל הכלב לאישה: אל תפחדי ממנו, שכן ניטלו שיניו החדות. ענתה לו האישה: נטולה היא טובתך, ומושלכת על קוצים (כלומר, אין כל תועלת בהרגעה זו), משום שכבר העובר נע ממקומו ומת.
מאורע זה הוא הרקע לכך שגם כלב שאינו מסוגל להזיק פיזית בתקיפה, אלא רק להבהיל בנביחתו עד כדי גרימת נזק, אף הוא נחשב ככלב המזיק[3].
על המגדל כלב רע בביתו נאמר בחז"ל:
מהרש"א מבאר שמדובר בכלב שאינו רע, ורק נראה ככלב רע, ולכן מן הדין מותר לגדלו אלא שמונע חסד מביתו ופורק ממנו יראת שמיים[9]. בדברי המהר"ל מפראג מבואר "כי כל הנבראים יש בהם הטוב והחסד, חוץ מן הכלב שאין בו טוב, שכך הוא עצם הכלב אצל הכל, ובפרט כלב רע", ולכן המחזיק כלב בביתו - מונע חסד מביתו; וכן ש"הכלב הוא מרוחק מן העולם ... ואינו בכלל העולם שהוא תחת השם יתברך", ולכן החזיקו פורק מעצמו יראת שמיים[10].
דין העובר על האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתבו פוסקים, שהמגדל כלב באופן האסור, מנדים אותו עד שיסלק את הכלב[11]. נידוי זה הוא מיידי, ואין נותנים לו ארכה של זמן בית דין (=זמן שבית דין נותנים לאדם לבצע את שהוטל עליו בבית הדין לפני שעוברים להענישו), שכן הכלב עשוי להזיק בכל רגע נתון[12]. אמנם, כיום לא נהוג לנדות עוברי עבירה.
אופני היתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
_Pit_Bull_buckskin_named_Perla.jpg)
קיימים מספר אופנים שבהם מותר לגדל ולהחזיק כלבים, חלקם מוזכרים כבר בתלמוד, וחלקם בדברי הראשונים והאחרונים:
- קשור - במקור הדין במשנה, נאמר כי אם הכלב קשור בשרשרת (של ברזל[13]), אין איסור לגדלו[14]. קשירת הכלב מועילה גם לכלב נובח (שנביחתו עשויה להבהיל עד כדי נזק), שכן כלב קשור אינו מפחיד[15], ויש שכתבו שראוי גם להציב שֶלט המודיע על קיומו של כלב באזור, כדי שלא ייבהלו מנביחתו[16].
- עיר סְפר - בברייתא מופיעה הסתייגות המתירה לגדל כלב אף בלא שהוא קשור, אם הוא ביישוב סְפר, שבו מותר לשחרר את הכלב לשוטט בלילה חופשי מחוץ לעיר, על מנת שיתריע מפני פולשים[2]. באחרונים הגבילו את היתר זה בתנאי שהכלב אינו "כלב רע" שעשוי להזיק לבני אדם[17], או שזהו דווקא משום שאין אנשים מצויים שם בלילה[18]. היתר זה של שחרור כלב ביישוב ספר, מורחב בדברי הפוסקים למקרים מקבילים, בהם:
- בזמן ובמקום שדרך בני אדם להסתובב ברחובות אף בשעות המאוחרות של הלילה, יש שכתבו שהיתר זה של עיר ספר אינו קיים, והוא מוגבל רק לרשות היחיד (או בסמוך לה), אליה אין דרך להיכנס בשעות אלו, שבה יש להתיר את שיטוטו של הכלב, כשאין לו אפשרות לצאת ממנו לרשות הרבים[16].
- אינו מזיק - בחז"ל נאמר כי מותר לגדל "כלבים כּוּפרים"[22]. רש"י הביא שני פירושים למין כלבים אלו: כלבים "ננסיים" או כלבי ציד גדולים, אך שאינם ממין המזיק[23]. וכך גם ציינו הפוסקים להלכה כי כלב שאינו מזיק, כמו כלב קטן מאולף, אינו בכלל האיסור[24]. הפלת עובר נחשבת כנזק לעניין זה, וכלב נובח שעשוי להבהיל אישה עד כדי שתפיל את עוברה מחמת כן, אסור להחזיקו[25].
כתבו האחרונים, כי אף בתנאים שהותר, כגון לצורך שמירה, לא הותרה החזקת כלבים מרובים יותר מכדי הצורך[26].
גידול כלב לאחר שכבר מוחזק בבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלב שגודל והוחזק באופן המותר (ראו לעיל בפסקה אופני היתר), אך לאחר מכן בא לסיטואציה שבה אסור לגדלו, כגון כלב שאינו מזיק, וגדל והחל להזיק, נחלקו אחרונים אם מותר להחזיקו ולספק לו מזון[27].
יורש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי שקיבל בירושה כלבים שאסור להחזיק ולגדל אותם, עליו לסלק ולמכור אותם. לעומת העובר ומגדל כלבים באיסור שנוקטים נגדו בענישה ללא המתנה עד שימכור את כלביו[28], אדם היורש כלבים כאלו, נותנים לו ארכת־זמן למכור את כלביו מעט־מעט, שלא יבוא להפסד מכך שימכור את כולם יחד[29].
ספק אם מזיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלב שספק אם הוא מזיק, כתבו אחרונים שאסור להחזיקו; שאף שרוב הכלבים אינם מזיקים, במקום סכנה חוששים אף למיעוט[30].
הרג אדם או הזיק בצורה משונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלב שהרג אדם, אף אם הוא כלב שלא היה איסור לגדלו (ראו לעיל בפסקה אופני היתר), בזמן שהיו בתי דין סמוכים - דין הכלב בסקילה, כדין שור הנסקל; בזמן הזה שאין בתי דין סמוכים - כתבו ראשונים ואחרונים כי אסור עוד לגדלו[31]. ויש להמיתו[32]. דין זה קיים גם בכלב שתקף והמית בעל חיים שאינו רגיל לתקוף ולהמית אותו, כגון כלב שהמית כבש[33].
החזקת כלב כחיית מחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזקת וגידול כלב כחיית מחמד, ישנם אחרונים שכתבו כי אינה בכלל ההיתרים שהוזכרו בגידול כלב, והדבר מופיע בדבריהם בין כתופעה בלתי ראויה ומבוזה לבין איסור מושב לצים[34]. אמנם, יש אחרונים שכתבו שגידול כלבים ובעלי חיים אחרים כחיות מחמד אינו דבר שלילי[35].
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מאורע ב-2004 שבו תקף כלב אמסטף ילדה בת ארבע והרגה, קרא הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר לכנסת לחוקק חוק האוסר על גידול כלב מסוכן במסגרת פרטית בהתאם לאיסור ההלכתי על גידול כלב רע בתוך ביתו של אדם[36]. בהמשך ובעקבות מקרה זה, תוקן החוק להסדרת הפיקוח על כלבים כך שיגדיר מהו "כלב מסוכן" ויטיל הגבלות על גידול וייבוא של כלבים מסוכנים.[37]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יהושע שיפר, "איסור גידול כלב", בתוך הסביבה בהלכה ובמחשבה, כרך ג', עמ' 253–256
- הרב ד"ר אברהם אופיר שמש, "גידול כלבים בראי ההלכה היהודית", בתוך: סיני, גיליון קל"ט, תשס"ז, עמ' קי"ב-ק"ל
- הרב יעקב נבון, "גידול כלבים, נזקם והמסחר בהם", בתוך: תחומין, גיליון ט', עמ' 171–190
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר משה רענן, מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו – כלב הבית, באתר פורטל הדף היומי
- הרב יצחק גרינבלט, כלב רע באתר "למעשה" של מכון התורה והארץ, תמוז תשע"ג
- אלישי בן יצחק, "גידול כלבים והיבטיו המשפטיים", משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי והמרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת שערי משפט, תשס"ה, גיליון 192
- גידול כלבים בהלכה, באתר "עולמות"
- משה ויסברג, הכלבים שמפחידים את תושבי אלעד: ארור מי שמגדל כלב, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2019
- גידול כלבים, באתר דעת
- החזקת כלב בבית: סקירה הלכתית, באתר דין
- גידול כלב ושאר בעלי חיים טמאים בבית, באתר דין, ב׳ בתמוז ה׳תשע״ז (26/06/2017)
- גידול כלב בראי ההלכה היהודית, באתר חיי כלב
- הרב אליעזר מלמד, בעלי חיים מזיקים, באתר פניני הלכה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ח'. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"א, עמוד ב'.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א', ובפירוש רבי רבנו יהונתן.
- ^ 1 2 רבי מאיר הלוי אבולעפיה, מובא בשיטה מקובצת, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'.
- ^ הרב אייל קרים, שאל את הרב, באתר כיפה, 09 בדצמבר, 2018.
- ^ הרב פנחס זביחי, שו"ת עטרת פז, חלק א' כרך ג' - חושן משפט, סימן ח'. ראו גם במכתבו של הרב יצחק יוסף: משה ויסברג, הכלבים שמפחידים את תושבי אלעד: ארור מי שמגדל כלב, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2019.
- ^ 1 2 ספר איוב, פרק ו', פסוק י"ד.
- ^ וראו גם בתלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק ז'.
- ^ רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, מהרש"א, שבת, דף ס"ג, עמוד א', חידושי אגדות.
- ^ מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב גמילות חסדים, פרק ה', ד"ה הנזקין.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"א, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ו', הלכה י"ד; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ד, סעיף מ"ג.
- ^ רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, בבא מציעא, דף קי"ז, עמוד ב', בשם הרבי רמ"ך. לעניין יורש, ראו להלן בפסקה יורש.
- ^ תוספתא, בבא קמא, פרק ח', הלכה י"ז; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'.
- ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה ז'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'. וראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", פרק ב', כרך ל"ה, טור קנ"ב-קנ"ג, שזה מותר אפילו ב"כלב רע" שעשוי להזיק לבני אדם, אך יש הסוברים כי זהו רק בכלב שאין בו סכנה לאדם, אבל ב"כלב רע" שיש בו סכנה לאדם, אין לו תקנה בקשירתו וצריך להמית אותו. ראו עוד להלן בפסקה הרג אדם או הזיק בצורה משונה.
- ^ רבי יהושע פלק כץ, סמ"ע, חושן משפט, סימן ת"ט, ס"ק ה'.
- ^ 1 2 הרב פנחס זביחי, שו"ת עטרת פז, חלק א' כרך ג' - חושן משפט, סימן ח'
- ^ רמ"א על שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'.
- ^ רבי שלמה לוריא, ים של שלמה, בבא קמא, פרק ז', סימן מ"ה. ראו עוד אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", פרק ב', כרך ל"ה, טור קמ"ד-קמ"ה.
- ^ פירושי רבנו ברוך שבספר הנר של רבי זכריה בן יהודה אגמאתי, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א'.
- ^ רבי יהושע בועז, מובא בדברי הרמ"א על שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג', וראו בביאור הגר"א, שם, אות ב'.
- ^ רבי אברהם חיים שור, תורת חיים, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א', בביאור דברי התלמוד שם; רבי יוסף דוד זינצהיים, יד דוד, בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א', שכך מבאר רש"י (ד"ה בבל) את דברי התלמוד שם.
- ^ תוספתא, בבא קמא, פרק ח', הלכה י"ז; תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד א'.
- ^ רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, בבא קמא, דף פ', עמוד א', ד"ה כלבים כופריים.
- ^ רבי מנחם עזריה מפאנו, שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן ל', סוד"ה ואם; רבי אברהם דוב כהנא שפירא, שו"ת דבר אברהם, חלק א', סימן ל"ז, אות כ"ה.
- ^ ראו ראשונים ואחרונים באנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", כרך ל"ה, הערה 52, טור קל"ז. וראו שם שיש שחולקים.
- ^ רבי יעקב עמדין, שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן י"ז, בשלהי התשובה.
- ^ ראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", כרך ל"ה, טור קל"ט.
- ^ ראו לעיל בפסקה דין העובר על האיסור.
- ^ תוספתא, בבא קמא, פרק ח'; תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה י'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ד'. וראו הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ד' שהוא אף אם המוריש גידל והחזיק אותם באיסור.
- ^ ראו רבי ראובן לוין, שו"ת ראש לראובני, סימן מ'.
- ^ רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יד רמה, סנהדרין, דף ט"ו, עמוד ב', בפירוש הראשון; רבי שלמה לוריא, ים של שלמה, בבא קמא, פרק ח', סימן ס'.
- ^ רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יד רמה, סנהדרין, דף ט"ו, עמוד ב', בפירוש השני.
- ^ רבי שלמה לוריא, ים של שלמה, בבא קמא, פרק ח', סימן ס'. ראו עוד אנציקלופדיה תלמודית, ערך "לא תשים דמים בביתך", כרך ל"ה, הערה 175, טור ק"נ. וראו שם ציון 176 שיש אחרונים הסוברים בדעת ראשונים כי האיסור להחזיק ולגדל כלב כזה הוא רק ממידת חסידות.
- ^ רבי יעקב עמדין, שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן י"ז, בשלהי התשובה; רבי מרדכי יעקב ברייש, שו"ת חלקת יעקב, אורח חיים, סימן ל"ד, אות ה'; רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק ו', סימן רמ"א; הרב שלמה משה עמאר, שו"ת שמע שלמה; הרב פנחס זביחי, שו"ת עטרת פז, חלק א' כרך ג' - חושן משפט, סימן ח'.
- ^ צוות האתר, הלכה יג - גידול חיות מחמד | פרק טו - צער בעלי חיים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, באתר פניני הלכה, 2018-04-14
- ^ אבישי בן חיים, הרב מצגר: אסור לגדל "כלב רע", באתר nrg, א' בתמוז ה'תשס"ד (20 ביוני 2014)
- ^ נוסח התיקון לחוק, התשס"ה - 2004