זכריה בן יהודה אגמאתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זכריה בן יהודה אגמאתי
לידה 1120 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1195 (בגיל 75 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זכריה בן יהודה הלוי אגמאתי היה רב מרוקאי בתקופת הראשונים, במאה ה-12. התגורר באגמאת וכונה על שמה. שמו נודע בעיקר בזכות חיבורו "ספר הנר" שהתגלה במאה ה-20. לפי עדות המחבר, הספר חובר בין שנת ד'תתקמ"ט (1189) לשנת ד'תתק"נ (1190), אולם נראה שבשנים אלה הכוונה להשלמת חלקו הראשון של הספר בלבד[1]. רבי זכריה מצוטט גם בכתב יד מתקופת הראשונים על הרמב"ם מדע וזמנים, שנמצא באוניברסיטת קולומביה (m286).

ספר הנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי זכריה חיבר ספר ליקוטים מגאונים ומראשונים שקדמו לו, בהם רב האי גאון, רב ניסים גאון, רב עמרם גאון, רבנו חננאל, רש"י, רבי יצחק אבן גיאת, הר"י מיגש, הרמב"ם ורבי ברוך הספרדי. חלק מהפירושים השתמרו בזכותו. רבי זכריה כתב בעצמו מעט פירושי מילים והערות קצרות ולעיתים אף הכריע בין שיטות שונות. הספר מחובר על פי סדר הלכות רב אלפס שהיה אז עיקר הלימוד בצפון אפריקה בזמנו (במקום התלמוד). חלק מהפירושים נכתבו בערבית.

"ספר הנר" נכתב כעדות המחבר לכל הלכות הרי"ף, אך רובו אבד. ישנם שני כתבי יד השמורים בספרייה הבריטית (לשעבר ספריית המוזיאון הבריטי): האחד מכיל את החיבור על מסכתות ברכות, שבת, עירובין, והשני את מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. קטע קטן מן החיבור למסכת ברכות השתמר גם בקטע גניזה. לפי רשימת הספרים מהגניזה הקהירית מתברר שרבי זכריה חיבר את ספרו גם על סדר מועד וסדר נשים.

בהקדמת הספר כתב המחבר: "נר ערכתי לכל הלכות רבתי... אתחיל להיטיב ולערוך נר ראשון", על שם זה ניתן לו שמו על ידי המדפיסים בזמננו "ספר הנר".

כמו כן קיים בספרייה הבריטית כתב יד של מסכת מועד קטן, שהודפס בשנת תשכ"ו בהוצאת נ' זק"ש בתוך "קובץ מפרשים למסכת מועד קטן" ויוחס לרבי זכריה, אך ד"ר עזרא שבט פיקפק בקביעה זו והעדיף לייחסו לרב יהודה אלמדארי[2].

הוצאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו על מסכת ברכות יצא לאור בשנת תשי"ח על ידי הרב מאיר דוד בן-שם ממכון תורה שלמה. ספריו על שלוש הבבות הופיעו בלונדון במהדורת פקסימיליה בשנת תשכ"א על ידי יעקב לוין. כמו כן, חלק מכתביו התפרסמו בשנתון בר-אילן ו' וז'. בשנת תשמ"ח יצא בירושלים ספרו על שלשה פרקים ראשונים של בבא בתרא בשם "שיטה מקובצת הנר" על ידי הרב יקותיאל כהן. בשנת תשס"א יצא ספרו על בבא קמא בעריכת הלל מן. בשנת תשס"ג יצא ספרו על בבא מציעא בעריכת יששכר קלמן ברגמן. בשנת תשס"ה יצאו ספריו על שלוש הבבות ב"קובצי מפרשים" בהוצאת "תפארת התורה" (וינגרטן). בשנת תש"ע יצא ספרו על מסכת שבת בידי ש' אידנסון. בשנת תשע"ב יצא ספרו על בבא מציעא בהוצאת אוצר הפוסקים. בשנת תשע"ו יצא לאור ספרו על מסכת עירובין על פי כתב יד הספרייה הבריטית על ידי הרב שלום קליין בהוצאת המכון התורני אור עציון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לוין בהקדמה למהדורה הפקסימילית של שלוש הבבות (ראה להלן), עמ' 10.
  2. ^ שבט, מפרשי הרי"ף, עמ' 47-46.