משה הכהן אבן ג'יקטילה

משה הכהן אבן ג'יקטילה

לידה	1020 קורדובה, ספרד
פטירה	1080 (בגיל 60 בערך) סרגוסה, ספרד
תקופת הפעילות	?–1080

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן; 1020 לערך, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד) היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.

חיבוריו

מרבית ממה שכתב אבד, ועצם קיומם של חלק מהספרים, או הכתוב בהם, ידוע לנו מתוך ספריהם של פרשנים אחרים כגון רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), רבי דוד קמחי (רד"ק) והמלבי"ם שמציינים לפירושיו בשם רבי משה הכהן או הרמ"ך. ראב"ע גילה כלפיו כבוד והערכה גם כאשר חלק על פירושיו, ואף כינה אותו "הגדול שבמדקדקים". בעוד רבי משה אבן עזרא אמר עליו כי "הוא נמנה בין המעולים של המליצים הנשגבים". ג'יקטילה היה אחד מהמשוררים הצעירים אשר נתמכו על ידי רבי שמואל הנגיד, ולאות תודה חיבר שירי תהילה לכבוד רבי שמואל ולכבוד בנו אִל-יוסףִ.

הרמב"ם, אשר כידוע ממעט מאוד בהזכרת פרשנים יהודים ספרדים מתקופות סמוכות לו, באגרת תחיית המתים המפורסמת מסתייע בדבריו וכותב: "וזה לא אנחנו לבד אמרנוהו, אבל כבר קדמונו להבנת זה העניין אנשי התבונה מן המפרשים כמו רבי משה ג'יקטילא ואבן בלעם וזולתם מן המפרשים".

במאה האחרונה זוהו ופורסמו בבמות שונות קטעים מחיבוריו של רבי משה ג'יקטלה (ועדיין קיימים קטעים נוספים בגניזה):

• כתאב אלתדכיר ואלתאנית (על זכרים ונקבות) - חיבור דקדוקי, אשר שרידיו פורסמו ב-1949.

• תרגום ערבי על ספר איוב עם ביאור ערבי - פורסם על ידי בנימין זאב באכער (מבודפשט) - בתוך זיכרון לאליהו אברהם - חלק א עמ' 221 ואילך. הקטע נשאר בערבית ולא תורגם.
• ליקוטים מפירוש אבן גיקטיליה על התורה - פורסמו על ידי פוזננסקי בספרו Ibn Chuqutilla, לייפציג 1895.
• קטעים מפירושי ר' משה הכהן גקטילה (לתהלים ולישעיה) - פורסמו בכתב העת סיני כד, עמ' קלח- קמז.
• תרגום קטע על איוב - מכת"י אוקספורד 511 פורסם באתר "על התורה".
• ספר פועלי הכפל ליהודה חיוג' בתרגום משה בן גקטילה.

דרכו בפרשנות

אבן ג'יקטילה חיבר פירושים בערבית על רוב ספרי המקרא, ואף הבהיר בהקדמתו לתרגום שחיבר לספריו של רבי יהודה חיוג' כי הצורך לכתוב חיבורים בתחומי הלשון והפרשנות בשפה הערבית דווקא, נובע מדלותה של השפה העברית לעומת הערבית.

ר' משה אבן ג'יקטילה, נחשב לבר הפלוגתא של בן דורו ר' יהודה אבן בלעם. ר' משה אבן ג'יקטילה, היה "נציג מובהק של השכבה החברתית האמידה ושל התרבות המדעית-רצונליסטית באותם ימים" וזה השתקף בפירושיו. פרופ' מערבי פרץ פרסם מאמר על הביקורת של אבן בלעם על אבן ג'יקטיליה לפי קטעים חדשים מפירושיהם לתהילים.

ג'יקטילה פירש שנבואות הנחמה בספר ישעיהו מפרק מ' ואילך עוסקות בתקופת בית שני והתקיימו בימיו. דבריו אלו הובאו בפירושו של האבן עזרא לישעיהו פרק מ' פסוק א': ”ואלה הנחמות הראשונות, מחצי הספר על דעת רבי משה הכהן נוחו עדן, על בית שני”, שחלק עליו וטען שהנבואות נאמרו על הגלות האחרונה, ולא נתקיימו עדיין.

פירושיו של אבן ג'יקטילה קובצו על ידי שמואל אברהם פוזננסקי. שיריו, שמהם שרדו רק עשרה, כתובים במשקל ובהם, שירי קודש, שירי ידידות, שירי חשק ושירי יין.

שיר היין של משה אבן ג'יקטילה נקרא "מי זה בא בגיל ושמחה", והוא מתחיל בחרוז:

"בָּא יַיִן אֲשֶׁר מִנְיָנוֹ
שִׁשִּׁים וַעֲשָׂרָה,
יָצָא סוֹד וְהוּא עִנְיָנוֹ,
גַּם הוּא בַּסְּפִירָה".

קישורים חיצוניים

• כתבי משה הכהן אבן ג'יקטילה בפרויקט בן-יהודה
• פירוש ר' משה אבן ג'יקטילה בספריית על התורה
• משה ג'יקטיליה, דף שער בספרייה הלאומית