משה הכהן אבן ג'יקטילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה הכהן אבן ג'יקטילה
לידה 1020 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1080 (בגיל 60 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן) (1020 לערך, קורדובה, ח'ליפות קורדובה1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא,[1] פייטן, ומדקדק.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית ממה שכתב אבד, ועצם קיומם של חלק מהספרים, או הכתוב בהם, ידוע לנו מתוך ספריהם של פרשנים אחרים כגון רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע),[2] רבי דוד קמחי (רד"ק)[3] והמלבי"ם[4] שמציינים לפירושיו בשם רבי משה הכהן או הרמ"ך. ראב"ע גילה כלפיו כבוד והערכה גם כאשר חלק על פירושיו,[5] ואף כינה אותו "הגדול שבמדקדקים".[6] בעוד רבי משה אבן עזרא אמר עליו כי "הוא נמנה בין המעולים של המליצים הנשגבים"[6] ג'יקטילה היה אחד מהמשוררים הצעירים אשר נתמכו על ידי רבי שמואל הנגיד, ולאות תודה חיבר שירי תהילה לכבוד רבי שמואל ולכבוד בנו אִל-יוסףִ.

הרמב"ם, אשר כידוע ממעט מאוד בהזכרת פרשנים יהודים ספרדים מתקופות סמוכות לו, באגרת תחיית המתים המפורסמת מסתייע בדבריו וכותב: "וזה לא אנחנו לבד אמרנוהו, אבל כבר קדמונו להבנת זה העניין אנשי התבונה מן המפרשים כמו רבי משה ג'יקטילא ואבן בלעם וזולתם מן המפרשים"[7].

במאה האחרונה זוהו ופורסמו בבמות שונות קטעים מחיבוריו של רבי משה ג'יקטלה (ועדיין קיימים קטעים נוספים בגניזה):

  • כתאב אלתדכיר ואלתאנית (על זכרים ונקבות) - חיבור דקדוקי, אשר שרידיו פורסמו ב-1949.
  • תרגום ערבי על ספר איוב עם ביאור ערבי - פורסם על ידי בנימין זאב באבער (מבודפשט) - בתוך זיכרון לאליהו אברהם - חלק א עמ' 221 ואילך. הקטע נשאר בערבית ולא תורגם.
  • ליקוטים מפירוש אבן גיקטיליה על התורה - פורסמו על ידי פוזננסקי בספרו Ibn Chuqutilla, לייפציג 1895.
  • קטעים מפירושי ר' משה הכהן גקטילה (לתהלים ולישעיה) - פורסמו בכתב העת סיני כד, עמ' קלח- קמז.
  • תרגום קטע על איוב - מכת"י אוקספורד 511 פורסם באתר "על התורה".
  • ספר פועלי הכפל ליהודה חיוג' בתרגום משה בן גקטילה.

דרכו בפרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן ג'יקטיליה חיבר פירושים בערבית על רוב ספרי המקרא,[6] ואף הבהיר בהקדמתו לתרגום שחיבר לספריו של רבי יהודה חיוג' כי הצורך לכתוב חיבורים בתחומי הלשון והפרשנות בשפה הערבית דווקא, נובע מדלותה של השפה העברית לעומת הערבית.[8]

ר' משה אבן גיקטילה, נחשב לבר הפלוגתא של בן דורו ר' יהודה אבן בלעם. ר' משה אבן ג'יקטילה, היה "נציג מובהק של השכבה החברתית האמידה ושל התרבות המדעית-רצונליסטית באותם ימים"[9] וזה השתקף בפירושיו. פרופ' מערבי פרץ פרסם מאמר על הביקורת של בן בלעם על אבן ג'יקטיליה לפי קטעים חדשים מפירושיהם לתהילים[10].

ג'יקטילה ייחס את הנבואות בפרקים מ' ואילך בספר ישעיהו לתקופת בית שני, ודבריו אלו אשר הובאו בפירושו של האבן עזרא לישעיהו פרק מ' פסוק א': "ואלה הנחמות הראשונות, מחצי הספר על דעת רבי משה הכהן נוחו עדן, על בית שני". בעוד הפרשנים המסורתיים אינם רואים כל בעיה בנבואות מתקופה אחת על תקופה שנייה, מוצאים חוקרי ביקורת המקרא בדברים אלו הוכחה לכך שספר ישעיהו נכתב על ידי שני נביאים בעלי שם זהה.

פירושיו של אבן ג'יקטילה קובצו על ידי שמואל אברהם פוזננסקי. שיריו, שמהם שרדו רק עשרה, כתובים במשקל ובהם, שירי קודש, שירי ידידות, שירי חשק ושירי יין.

שיר היין של משה אבן ג'יקטילה נקרא "מי זה בא בגיל ושמחה", והוא מתחיל בחרוז:

"בָּא יַיִן אֲשֶׁר מִנְיָנוֹ
שִׁשִּׁים וַעֲשָׂרָה,
יָצָא סוֹד וְהוּא עִנְיָנוֹ,
גַּם הוּא בַּסְּפִירָה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדעת אוריאל סימון ויוסף כהן, פרשנות המקרא הייתה מקצועו העיקרי.
  2. ^ זאב וייסמן, מבוא למקרא, יחידות 1–2, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 34.
  3. ^ ראו פירושו לספר בראשית, פרק ל', פסוק י"א; ספר תהלים, פרק ע"ז, פסוק ה' ועוד
  4. ^ השוו התורה והמצוה, ויקרא חובה פרק כ
  5. ^ באחרית דבר לספרו של רבי אברהם אבן עזרא, יסוד מורא וסוד תורה, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן ובעריכת יוסף כהן ואוריאל סימון.
  6. ^ 1 2 3 "ג'יקטילה, משה בר שמואל הכהן אבן-", האנציקלופדיה העברית, כרך י', עמ' 721.
  7. ^ הרמב"ם, אגרות הרמב"ם, תרגום: שילת, ירושלים: הוצאת שילת, תשנ"ה, עמ' שנט
  8. ^ הקדמת אבן ג'יקטילה לתרגום ספרי חיוג', מהדורת יוחנן ביליאם נוט, ברלין, ה'תר"ל.
  9. ^ פרופ' אליעזר שלוסברג, סיני קלג (א), מוסד הרב קוק, עמ' קיח
  10. ^ מערבי פרץ, דברי הקונגרס העולמי השנים עשר למדעי היהדות, תשנ"ט, עמ' 43-51