אליפות וימבלדון 1879

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אליפות וימבלדון 1879 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-7 ביולי והסתיימה ב-16 ביולי.

בתחרות השתתפו 45 ספורטאים בריטים שהתחרו בהתאם לכללים שפורסמו על ידי מועדון קריקט של לונדון (Marylebone Cricket Club) תוך שינויים שבוצעו לאחר סיום אליפות וימבלדון 1877.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון הארטלי, מנצח התחרות

התחרות נערכה ב-2 שלבים. בשלב הראשון 44 ספורטאים התחרו על הזכות להתמודד מול המנצח של התחרות שנערכה בשנה שעברה. בשלב השני היה צריך להיערך משחק בין המנצח של השלב הראשון לבין האלוף-משנה שעברה.

כל המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות (16, 16 ו-12 ספורטאים). מנצחי הקבוצה הראשונה והשנייה נפגשו בחצי גמר ומנצח הקבוצה השלישית הגיע ישירות למשחק הגמר.

המנצח של השלב הראשון היה ספורטאי בריטי ג'ון הארטלי שניצח את ורט גולד האירי ב-4 מערכות. במשחק בינו לבין פרנק חאדו (מנצח של תחרות 1878) לא התקיים עקב אי-הופעתו של האדו למשחק. במשחק הגמר היו כ-1100 צופים. משחק הגמר היה המשחק ה-6 של ג'ון הארטלי באליפות.

לאחר זכייה בתחרות זו, הארטלי הצליח להגן עיל התואר גם בשנת 1880.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]