אליפות וימבלדון 1950

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליפות וימבלדון 1950 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-26 ביוני והסתיימה ב-7 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

כמו בשנים הקודמות, טניסאיי ארצות הברית זכו ברוב התארים. לואיז ברוף זכתה ב-3 תארים כמו בתחרות 1948. בסך הכול בשנת 1950 היא זכתה ב-6 תוארי גראנד סלאם, מהם מחצית אישיות.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. מנצח התחרות בשנת 1949 טד שרודר (ארצות הברית) לא השתתף. לקראת התחרות המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן (לראשונה דורגו 16 טניסאים):

  1. פרנק סג'מן (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הפסיד במשחק הגמר
  2. ויליאם טלברט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  3. ירוסלב דרובני (מצרים (1922-1952)מצרים (1922-1952) מצרים), ערק מצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה), הודח בחצי הגמר
  4. אריק סטארגס (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה), הודח ברבע הגמר
  5. באדג' פאטי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), ניצח בתחרות
  6. גרדנר מלוי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  7. ארתור לרסן (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  8. ג'ון ברומיץ' (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודח בסיבוב הרביעי
  9. ג'פרי בראון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודח בסיבוב הרביעי
  10. קן מקגרגור (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודח בסיבוב הרביעי
  11. ויליאם סידוול (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודח בסיבוב הרביעי
  12. ויק סיישס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח בחצי הגמר
  13. פרדריק קובלבסקי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  14. אירווין דורפמן (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  15. דיליף בוזה (הודוהודו  הודו), הודח בסיבוב השני
  16. ג'יאני קוצ'לי (איטליהאיטליה  איטליה), נפצע באימונים ולא שיחק בתחרות

במשחק הגמר, באדג' פאטי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), נפגש עם פרנק סג'מן (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) וניצח אותו ב-4 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות צרפת הפתוחה.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. לואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחת תחרות 1948 ו-1949, ניצחה בתחרות
  2. מרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחת תחרות בשנת 1947, הפסידה במשחק הגמר
  3. דוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  4. פאט טוד (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  5. שירלי פריי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  6. בטי הריסון (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחה ברבע הגמר
  7. גרטרוד מורן (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחה בסיבוב השלישי
  8. אנה-ליז בוסי (איטליהאיטליה  איטליה), הודחה בסיבוב הראשון

במשחק הגמר לואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) ניצחה את מרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), ב-3 מערכות. בכך לואיז ברוף זכתה בתואר השנה השלישית ברציפות. בשנת 1950 היא ניצחה גם באליפות צרפת הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. מנצחי התחרות בשנת 1949 פנצ'ו גונסאלס ופרנק פרקר (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) לא השתתפו. 4 זוגות דורגו.

  1. גרדנר מלוי וויליאם טלברט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  2. ג'ון ברומיץ' ואדריאן קויסט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), ניצחו בתחרות
  3. ירוסלב דרובני (מצרים (1922-1952)מצרים (1922-1952) מצרים) ואריק סטארגס (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה), הודחו בחצי הגמר
  4. ג'ף בראון וויליאם סידוול (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר

במשחק הגמר ג'ון ברומיץ' ואדריאן קויסט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) שיחקו נגד ג'ף בראון וביל סידוול (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) וניצחו אותם ב-5 מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. לואיז ברוף ומרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחות תחרות 1946, 1948 ו-1949, ניצחו בתחרות
  2. שירלי פריי ודוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  3. גוסי מורן ופאט טוד (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  4. בטי הריסון וקיי טוקי (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר לואיז ברוף ומרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) שיחקו נגד שירלי פריי ודוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) וניצחו אותן ב-3 מערכות. בכך הן זכו בתחרות זו בפעם הרביעית. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה ואליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. מזוג מנצחים תחרות 1949 אריק סטארגס ושאילה סאמרס (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה) הנשה רק אריק סטארגס השתתף וזכה בתואר ופרטנרית אחרת. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. אריק סטארגס (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה) ולואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), ניצחו בתחרות
  2. ויליאם טלבר ומרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו בסיבוב הרביעי
  3. פרנק סג'מן (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ודוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  4. ג'ף בראון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ופאט טוד (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) הפסידו במשחק הגמר

במשחק הגמר אריק סטארגס (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה) ולואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) ניצחו ב-3 מערכות את ג'ף בראון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ופאט טוד (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית).

ישראל באליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות זו לראשונה השתתפה גרטרוד קורנפלד מישראל שעבורה זו הייתה ההשתתפות השנייה לאחר שהשתתפה ב-1947. היא העפילה לסיבוב השני ללא משחק והפסידה בו בשלוש מערכות ללוצ'יה מנפרדי מאיטליה (6-2, 4-6, 6-3).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]