אליפות וימבלדון 1980

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1980
1980 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 23 ביוני 1980 – 5 ביולי 1980 (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 94 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1980 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-23 ביוני והסתיימה ב-6 ביולי.[דרושה הבהרה] תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £20,000
  • תחרות הנשים - £18,000
  • תחרות זוגות גברים - £8,400
  • תחרות זוגות נשים - £7,276
  • תחרות זוגות מעורבים - £4,420

סך הפרסים באליפות היה £293,464

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורן בורג, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. ביורן בורג (שוודיהשוודיה שוודיה), מנצח תחרויות 1976–1979, ניצח בתחרות
  2. ג'ון מקנרו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסיד במשחק הגמר
  3. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1974, הודח בחצי הגמר
  4. ויטס גרולייטיס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  5. רוסקו טנר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  6. ג'ין מאייר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  7. פט פלמינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  8. ויקטור פצ'י (פרגוואיפרגוואי פרגוואי), הודח בסיבוב השלישי
  9. פט דו פרה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  10. איוואן לנדל (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח בסיבוב השלישי
  11. הרולד סולומון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), לא השתתף עקב פציעה
  12. יאניק נואה (צרפתצרפת צרפת), לא השתתף עקב פציעה
  13. וויטק פיבק (פוליןפולין פולין), הודח ברבע הגמר
  14. ויקטור אמייה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
  15. סטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1972, הודח בסיבוב השלישי
  16. חוסה לואיס קלרק (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה), הודח בסיבוב השלישי

במשחק הגמר ביורן בורג משוודיה נפגש עם ג'ון מקנרו מארצות הברית וניצח אותו ב-5 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות צרפת הפתוחה.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איבון גולגונג, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 16 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מרטינה נברטילובה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1978–1979, הודחה בחצי הגמר
  2. טרייסי אוסטין (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  3. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1974 ו-1976, הפסידה במשחק הגמר
  4. איבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות 1971, ניצחה בתחרות
  5. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1966–1968, 1972-1973, ו-1975, הודחה ברבע הגמר
  6. ונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  7. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), מנצחת תחרות 1977, הודחה בסיבוב הרביעי
  8. דיאן פרומהולץ (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב הרביעי
  9. האנה מנדליקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה בסיבוב הרביעי
  10. קתי ג'ורדן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
  11. גריר סטיבנס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחה ברבע הגמר
  12. וירג'יניה רוזיצ'י (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודחה בסיבוב השני
  13. סו ברקר (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה בסיבוב השני
  14. אנדראה יגר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  15. רגינה מרשיקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה בסיבוב השני
  16. סילביה הניקה (מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה), הודחה בסיבוב השני

במשחק הגמר איבון גולגונג מאוסטרליה נפגשה עם כריס אוורט וניצחה אותה בשתי מערכות. לכריס אוורט זה היה הפסד שלישי ברציפות במשחק הגמר לתחרויות נשים בווימבלדון.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 16 זוגות דורגו:

  1. פט פלמינג וג'ון מקנרו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרות 1979, הודחו בחצי הגמר
  2. מרטי ריסן ושרווד סטיוארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  3. בריאן גוטפריד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) וראול רמירס (מקסיקומקסיקו מקסיקו), הודחו ברבע הגמר
  4. בוב לוץ וסטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  5. וויטק פיבק (פוליןפולין פולין) וטום אוקר (הולנדהולנד הולנד), הודחו בסיבוב השני
  6. היינץ גונטהארט (שווייץשווייץ שווייץ) ופרו מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחו ברבע הגמר
  7. פיטר מקנמרה ופול מקנמי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ניצחו בתחרות
  8. ויקטור אמייה והאנק פיסטר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  9. ??
  10. אנדרו פטיסון ובאטץ' וולטס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  11. טים גוליקסון וטום גוליקסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  12. אננד אמריטרג' וויג'אי ארמיטרג' (הודוהודו הודו), הודחו בסיבוב השלישי
  13. ??
  14. איליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה) ובאסטר מורטרם (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו בסיבוב הראשון
  15. ג'ון סדרי וטים וילקיסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  16. רוד פראולי וג'ף מסטרס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר פיטר מקנמרה ופול מקנמי מאוסטרליה נפגשו עם בוב לוץ וסטן סמית' מארצות הברית וניצחו אותם ב-4 מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 8 זוגות קיבלו דירוג:

  1. מרטינה נברטילובה ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרות 1979, הודחו ברבע הגמר
  2. רוזמרי קזאלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) וונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  3. בטי שטוב (הולנדהולנד הולנד) ופם שרייבר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  4. קתי ג'ורדן ואן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחו בתחרות
  5. גריר סטיבנס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ווירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו ברבע הגמר
  6. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ווירג'יניה רוזיצ'י (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודחו ברבע הגמר
  7. סו ברקר (בריטניהבריטניה בריטניה) ואן קיומורה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  8. האנה מנדליקובה ורנטה טומנובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב השני

במשחק הגמר קתי ג'ורדן ואן סמית' מארצות הברית שיחקו נגד רוזמרי קזאלס מארצות הברית וונדי טרנבול מאוסטרליה וניצחו אותן ב-3 מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. מזוג מנצחי תחרות 1979 רק גריר סטיבנס השתתפה בתחרות. 8 זוגות קיבלו דירוג:

  1. פרו מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ובטי שטוב (הולנדהולנד הולנד), מנצחי תחרות 1978, הודחו בחצי הגמר
  2. דיק סטוקטון ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  3. ג'ון ניוקומב ואיבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  4. רוס קייס וונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  5. ויג'אי אמריטרג' (הודוהודו הודו) ואן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  6. מארק אדמונדסון ודיאן פרומהולץ (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  7. קולין דואודסוול (שווייץשווייץ שווייץ) וגריר סטיבנס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחו ברבע הגמר
  8. אנאנד אמריטרג' (הודוהודו הודו) ורוזמרי קזאלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר טרייסי אוסטין וג'ון אוסטין מארצות הברית שלא היו מדורגים שיחקו נגד מארק אדמונדסון ודיאן פרומהולץ מאוסטרליה וניצחו אותם ב-3 מערכות. זה היה המקרה הראשון בווימבלדון שאח ואחות ניצחו בגמר טורניר זוגות מעורבים.

ישראל בווימבלדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה גליקשטיין השתתף בתחרות הגברים. בסיבוב הראשון הוא שיחק נגד ראול רמירס ממקסיקו וניצח אותו ב-5 מערכות. בסיבוב השני הוא הפסיד ב-3 מערכות לביורן בורג שניצח בתחרות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]