לדלג לתוכן

אליפות וימבלדון 1921

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1921
1921 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 20 ביוני 1921 – 2 ביולי 1921 (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 41 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
זוכה גברים:ביל טילדן (ארצות הברית)
נשים:סוזן לנגלן (צרפת)
זוגות גברים:רנדולף ליסט/מקס ווסנם (הממלכה המאוחדת)
זוגות נשים:סוזן לנגלן (צרפת)/אליזבת ריין (ארצות הברית)
זוגות מעורבים:רנדולף ליסט (בריטניה)/אליזבת ריין (ארצות הברית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1921 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-20 ביוני והסתיימה ב-2 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

זו הייתה האליפות האחרונה שנערכה במגרשים שהוכשרו לתחרויות טניס בשנת 1877, לקראת האליפות הראשונה. אליפות וימבלדון 1922 נערכה במיקום החדש, בו תחרויות מתקיימות גם כיום. כמן כן, זו הייתה השנה האחרונה בו אלוף של השנה הקודמת בתחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים נפגש עם מנצחי השלב הראשון במשחק האליפות. החל משנת 1922 גם אלופים היו צריכים לעבור את כל שלבי התחרות.

כמו בשנים קודמות, באליפות זו בלטה סוזן לנגלן (צרפת) שזכתה באליפות בתחרות הנשים וזוגות נשים.

תחרות הגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביל טילדן, מנצח תחרות הגברים

התחרות נערכה בשני שלבים. בשלב הראשון המתחרים חולקו ל-8 בתים. מנצח השלב הראשון קיבל זכות להתמודד מול מנצח אליפות וימבלדון 1920 על התואר. לתחרות זו נרשמו 128 טניסאים, מהם 86 מבריטניה. בגמר תחרות הגברים בריין נורטון (דרום אפריקה) ניצח את מנואל אלונסו (ספרד) ב-5 מערכות. במשחק על האליפות הוא שיחק נגד ביל טילדן מארצות הברית (מנצח אליפות וימבלדון 1920) והפסיד ב-5 מערכות.

תחרות הנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוזן לנגלן, מנצחת תחרות הנשים

בתחרות הנשים השתתפו 60 טניסאיות (מהם 55 בריטיות) שחולקו ל-4 בתים. בגמר התחרות אליזבת ריין (ארצות הברית) נפגשה עם פיליס סטרוויט הבריטית וניצחה אותה בשני מערכות. במשחק האליפות ריין שיחקה נגד מנצחת אליפות 1920 סוזן לנגלן (צרפת) שניצחה ב-2 מערכות.

תחרות זוגות גברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות הזוגות השתתפו 58 זוגות. לתחרות נרשמו זוגות טניסאים ממספר מדינות, כמו בתחרות הגברים. מנצחי השלב הראשון היו אמורים לפגוש במשחק על התואר את אלופי השנה הקודמת הזוג האמריקאי צ'אק גרלנד ודיק ויליאמס. במשחק סיום של השלב הראשון נפגשו זוגות מבריטניה האחים לוו שיחקו נגד רנדולף ליסט ומקס ווסנם שניצחו ב-3 מערכות. מכיוון שאלופי השנה הקודמת לא התייצבו למשחק הקובע מנצחי השלב הראשון זכו בניצחון טכני.

תחרות זוגות נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות זוגות הנשים נערכו ללא יתרון למנצח בתחרות השנה הקודמת. בתחרות השתתפו 23 זוגות, כמעט כל המשתתפות היו בריטיות (כמו בתחרות הנשים). בגמר התחרות הזוג שכלל את הבריטית ויניפרד במיש ואיירין פיקוק (דרום אפריקה) נפגשו עם אלופי השנה הקודמת סוזן לנגלן (צרפת) ואליזבת ריין (ארצות הברית). האלופים ניצחו בשני מערכות ובכך זכו בתואר בפעם השלישית ברציפות.

תחרות זוגות מעורבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות זוגות המעורבים נערכו ללא יתרון למנצח בתחרות השנה הקודמת. בתחרות השתתפו 58 זוגות. כמעט כל המשתתפות היו בריטיות (כמו בתחרות הנשים). הזוג בו שיחקה סוזן לנגלן לא עבר את השלב השני. בגמר התחרות נפגש הזוג הבריטי מקס וסנם ופיליס הוקינס עם רנדולף ליסט (בריטניה) ואליזבת ריין. הזוג לוסט/ריין ניצח ב-3 מערכות וזכה בתואר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]