אליפות וימבלדון 1973

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1973
1973 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 25 ביוני 1973 – 8 ביולי 1973 (14 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 87 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1973 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-25 ביוני והסתיימה ב-8 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

בילי ג'ין קינג (ארצות הברית) זכתה ב-3 תחרויות ובכך שחזרה את הישגה משנת 1967.

חרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1973 השחקן היוגוסלבי ניקולה פיליץ' הושעה על ידי איגוד הטניס היוגוסלבי בטענה שהוא סירב להשתתף בנבחרת ארצו בגביע דייוויס. הפדרציה הבינלאומית לטניס תחילה תמכה בהשעייתו אך בסופו של דבר קיצרה את ההשעיה מ-9 חודשים לחודש בלבד. עם זאת, הדבר עדיין לא אפשר לו להשתתף באליפות וימבלדון. התאחדות הטניסאים המקצוענים סברה שההסברים של פיליץ' מניחים את הדעת וכי אין מקום להטיל עליו שום עונש. בעקבות החלטת האיגוד, 81 טניסאים מקצוענים החרימו את האליפות. 3 טניסאים שהשתתפו באליפות למרות החלטת האיגוד נקנסו על ידו.

למרות החרם, מעל ל-300 אלף צופים הגיעו לאליפות, מספר גבוה מאוד יחסית לאותה תקופה.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £5,000
  • תחרות הנשים - £3,000
  • תחרות זוגות גברים - £1,000
  • תחרות זוגות נשים - £600
  • תחרות זוגות מעורבים - £500

סך הפרסים באליפות היה £52,440

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן קודש, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. מנצח תחרות 1972 סטן סמית' ו-80 טניסאים מקצוענים נוספים החרימו את התחרות. לקראת התחרות 8 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. איליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודח בסיבוב הרביעי
  2. יאן קודש (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), ניצח בתחרות
  3. רוג'ר טיילור (בריטניהבריטניה בריטניה), הודח בחצי הגמר
  4. אלכס מטרבלי (ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות), הפסיד במשחק הגמר
  5. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  6. ביורן בורג (שוודיהשוודיה שוודיה), הודח ברבע הגמר
  7. אוון דבידסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב הרביעי
  8. יורגן פסבנדר (מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה), הודח ברבע הגמר

במשחק הגמר, יאן קודש מצ'כוסלובקיה נפגש עם אלכס מטרבלי מברית המועצות וניצח אותו ב-3 מערכות.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילי ג'ין קינג, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות בשנים 1963, 1965 ו-1970, הודחה בחצי הגמר
  2. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1966–1968 ו-1972, ניצחה בתחרות
  3. איבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות 1971, הודחה בחצי הגמר
  4. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידה במשחק הגמר
  5. רוזמרי קזאלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  6. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה ברבע הגמר
  7. קרי מלוויל (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  8. אולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות), הודחה ברבע הגמר

במשחק הגמר בילי ג'ין קינג מארצות הברית נפגשה עם כריס אוורט, גם היא מארצות הברית, וניצחה אותה בשתי מערכות. לבילי ג'ין קינג זה היה הניצחון ה-5 בתחרויות הנשים בווימבלדון.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. בשל החרם מספר רב של טניסאים בולטים לרבות מנצחי תחרות 1972 לא השתתפו בתחרות. 4 זוגות דורגו:

  1. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ואיליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), ניצחו בתחרות
  2. ג'ון קופר ונייל פרייזר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  3. ??
  4. סרגיי ליכצ'וב ואלכס מטרבלי (ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר ג'ימי קונורס מארצות הברית ואיליה נסטסה מרומניה נפגשו עם ג'ון קופר ונייל פרייזר מאוסטרליה וניצחו אותם ב-5 מערכות. באותה שנה הם ניצחו גם באליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. מנצחי תחרות 1972 בילי ג'ין קינג ובטי שטוב שיחקו עם פרטנרים חדשים. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) מנצחות תחרויות 1967, 1968, 1970 ו-1971, ניצחו בתחרות
  2. מרגרט קורט ולסלי האנט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  3. פרנסואז דיר (צרפתצרפת צרפת) ובטי שטוב (הולנדהולנד הולנד), הפסידו במשחק הגמר
  4. וירג'נינה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה) ואולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר בילי ג'ין קינג ורוזמרי קזאלס מארצות הברית ניצחו ב-3 מערכות את בטי שטוב מהולנד ופרנסואז דור מצרפת. לבילי ג'ין קינג זה היה הניצחון הרביעי ברציפות בתחרות זוגות נשים בווימבלדון. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. איליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה) ורוזמרי קזאלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרויות 1970 ו-1972, הודחו ברבע הגמר
  2. אוון דבידסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרויות 1967 ו-1971, ניצחו בתחרות
  3. אלכס מטרבלי ואולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות), הודחו בחצי הגמר
  4. ג'ימי קונורס וכריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר אוון דבידסון (אוסטרליה) ובילי ג'ין קינג מארצות הברית שיחקו נגד ראול רמירס (מקסיקו) וג'נט ניוברי (ארצות הברית) שלא היו מדורגים וניצחו אותם בשתי מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]