אליפות וימבלדון 1951

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1951
1951 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 25 ביוני 1951 – 7 ביולי 1951 (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 65 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1951 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-25 ביוני והסתיימה ב-6 ביולי.[דרושה הבהרה] תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

כמו בשנים הקודמות, טניסאי ארצות הברית זכו ברוב התארים. דוריס הארט (ארצות הברית) זכתה ב-3 תארים.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. פרנק סג'מן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח ברבע הגמר
  2. ירוסלב דרובני (מצרים (1922-1952)מצרים (1922-1952) מצרים), ערק מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית), הודח בסיבוב השלישי
  3. ארתור לרסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  4. באדג' פאטי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1950, הודח בסיבוב השני
  5. הרברט פלם (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בחצי הגמר
  6. דיק סוויט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצח בתחרות
  7. קן מקגרגור (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסיד במשחק הגמר
  8. אריק סטארגס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודח ברבע הגמר
  9. גרדנר מלוי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  10. לנארט ברגלין (שוודיהשוודיה שוודיה), הודח ברבע הגמר

במשחק הגמר, דיק סוויט (ארצות הברית), נפגש עם קן מקגרגור (אוסטרליה) וניצח אותו ב-3 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. לואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרות 1948-1950, הודחה בחצי הגמר
  2. מרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרות בשנת 1947, הודחה ברבע הגמר
  3. דוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחה בתחרות
  4. שירלי פריי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידה במשחק הגמר
  5. בברלי בקר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  6. פט טוד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), לא השתתפה במשחקים
  7. ננסי צ'אפי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  8. ג'יין סמית' (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה ברבע הגמר

במשחק הגמר דוריס הארט (ארצות הברית) ניצחה את שירלי פריי, גם היא מארצות הברית, בשתי מערכות.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. מנצחי התחרות בשנת 1950 ג'ון ברומיץ' ואדריאן קויסט (אוסטרליה) לא השתתפו. 4 זוגות דורגו:

  1. קו מקגרגור ופרנק סג'מן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), ניצחו בתחרות
  2. גרדנר מלוי ודיק סוויט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  3. הרברט פלם וארט לרסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  4. ירוסלב דרובני (מצרים (1922-1952)מצרים (1922-1952) מצרים) ואריק סטארגס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הפסידו במשחק הגמר

במשחק הגמר קו מקגרגור ופרנק סג'מן מאוסטרליה שיחקו נגד ירוסלב דרובני (מצרים) ואריק סטארגס (דרום אפריקה) וניצחו אותם ב-5 מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה, באליפות צרפת הפתוחה ובאליפות ארצות הברית הפתוחה ובכך זכו ב-4 תוארי גראנד סלאם בתחרות זוגות הגברים במהלך שנת 1951. מאז אף זוג גברים לא הצליח לחזור על הישג זה. הכי קרובים היו בוב ומייק בריאן שהצליחו לחזור על הישג זה במהלך שנתיים 2012-13.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 4 זוגות שכללו רק טניסאיות מארצות הברית קיבלו דירוג:

  1. לואיז ברוף ומרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרות 1946,‏ 1948-1950, הפסידו במשחק הגמר
  2. שירלי פריי ודוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחו בתחרות
  3. ברברה דייווידסון ובטי רוזנקואסט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  4. בברלי בקר וננסי צ'אפי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר

במשחק הגמר שירלי פריי ודוריס הארט וניצחו את מנצחי התחרות בשנים האחרונות לואיז ברוף ומרגרט אוסבורן דופונט בשתי מערכות. בכך הן זכו בתחרות זו בפעם הרביעית. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה ובאליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. אריק סטארגס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ולואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרות 1950, הודחו בחצי הגמר
  2. פרנק סג'מן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ודוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחו בתחרות
  3. קן מקגרגור (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ומרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  4. סוון דוידסון (שוודיהשוודיה שוודיה) ושירלי פריי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר

במשחק הגמר פרנק סג'מן (אוסטרליה) ודוריס הארט (ארצות הברית) ניצחו בשתי מערכות את מרווין רוז וננסי בולטון (אוסטרליה) שלא היו מדורגים. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה ובאליפות צרפת הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]