אליפות וימבלדון 1974

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליפות וימבלדון 1974 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-24 ביוני והסתיימה ב-6 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

לאחר שבשנים 1972-1973 מספר רב של טניסאים בולטים לא השתתפו בתחרויות, לתחרויות השנה הגיעו מיטב הספורטאים.

בכל התחרויות ניצחו טניסאים אמריקאים ואוסטרלים.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £10,000
  • תחרות הנשים - £7,000
  • תחרות זוגות גברים - £2,000
  • תחרות זוגות נשים - £1,200
  • תחרות זוגות מעורבים - £1,000

סך הפרסים באליפות היה £97,100

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ימי קונורס, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 12 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. ג'ון ניוקומב (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצח תחרויות 1967 ו-1971, הודח ברבע הגמר
  2. איליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודח בסיבוב הרביעי
  3. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), ניצח בתחרות
  4. סטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצח תחרות 1972, הודח בחצי הגמר
  5. ביורן בורג (שוודיהשוודיה  שוודיה), הודח בסיבוב השלישי
  6. יאן קודש (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה), מנצח תחרות 1973, הודח ברבע הגמר
  7. טום אוקר (הולנדהולנד  הולנד), הודח בסיבוב הרביעי
  8. ארתור אש (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  9. קן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הפסיד במשחק הגמר
  10. אלכס מטרבלי (ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות), הודח ברבע הגמר
  11. טום גורמן (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  12. מנואל אורנטס (ספרדספרד  ספרד), הודח בסיבוב הרביעי

במשחק הגמר ג'ימי קונורס מארצות הברית נפגש עם קן רוזוול מאוסטרליה וניצח אותו ב-3 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה ובאליפות ארצות הברית הפתוחה.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריס אוורט, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1968-1966 ו-1972-1973, הודחה ברבע הגמר
  2. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), ניצחה בתחרות
  3. איבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצחת תחרות 1971, הודחה ברבע הגמר
  4. רוזמרי קזאלס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
  5. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחה בחצי הגמר
  6. קרי מלוויל (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחה בחצי הגמר
  7. ננסי ריצ'י-גונטר (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), לא השתתפה בתחרות בעקבות פציעה
  8. אולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות), הפסידה במשחק הגמר

במשחק הגמר כריס אוורט מארצות הברית נפגשה עם אולגה מורוזובה מברית המועצות וניצחה אותה בשתי מערכות. באותה שנה היא ניצחה גם באליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 8 זוגות דורגו:

  1. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) ואיליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), מנצחי תחרות 1973, הודחו בחצי הגמר
  2. בוב יואיט ופרו מקמילן (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה), מנצחי תחרויות 1967 ו-1972, הודחו בסיבוב השני
  3. בוב לוץ וסטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  4. ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצחי תחרויות 1965 ו-1968-1970, ניצחו בתחרות
  5. ארתור אש ורוסקו טנר (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  6. אוון דבידסון וקן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  7. קליף קרסידייל (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה) וטום אוקר (הולנדהולנד  הולנד), הודחו בחצי הגמר
  8. ג'ון אלקסנדר ופיל דנט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' מאוסטרליה) נפגשו עם בוב לוץ וסטן סמית' מארצות הברית וניצחו אותם ב-3 מערכות. זה היה הניצחון החמישי של הזוג בתחרויות וימבלדון לזוגות גברים.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחות תחרויות 1967, 1968, 1970, 1971, ו-1973. הודחו ברבע הגמר
  2. פרנסואז דיר (צרפתצרפת  צרפת) ובטי שטוב (הולנדהולנד  הולנד), הודחו ברבע הגמר
  3. וכריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) ואולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות), הודחו בחצי הגמר
  4. ג'ולי הלדמן (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) ווירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר נפגשו שני זוגות לא מדורגים. איבון גולגונג (אוסטרליה) ופגי מישל (ארצות הברית) שיחקו נגד הזוג האוסטרלי הלן קולי וקרן קרנצ'קה ניצחו ב-3 מערכות. בשנת 1974 הזוג ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. אוון דבידסון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחי תחרויות 1967, 1971 ו-1973. ניצחו בתחרות
  2. ג'ימי קונורס וכריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  3. אלכס מטרבלי ואולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות), הודחו ברבע הגמר
  4. קים ורוויק ואיבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר אוון דבידסון (אוסטרליה) ובילי ג'ין קינג מארצות הברית שיחקו נגד הזוג הבריטי שלא היה מדורג לסלי צ'ארלס ומרק פרל וניצחו אותם ב-3 מערכות.

ישראל באליפות וימבלדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיבוב הראשון של תחרות נשים פאולינה פלד ניצחה את קרולין מאיר מארצות הברית. בסיבוב השני היא נפגשה עם קייט לטם מארצות הברית והפסידה בשתי מערכות. בתחרות זוגות נשים היא שיחקה לצד ג'קי פייטר מבריטניה. בסיבוב הראשון הן ניצחו בשתי מערכות. בסיבוב השני הן נפגשו עם הזוג האמריקאי והפסידו בשתי מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]