אליפות וימבלדון 1968

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליפות וימבלדון 1968 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-24 ביוני והסתיימה ב-6 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

זו הייתה האליפות הראשונה של "העידן הפתוח" בו גם מקצוענים קיבלו אישור להשתתף בתחרות. כמו כן, עבור השתתפות באליפות הספורטאים החלו לקבל פרסים משמעותיים. האוסטרלים זכו ב-3 תחרויות ואמריקאיות ב-2.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות מנצח גמר חצי הגמר רבע הגמר הסיבוב הרביעי הסיבוב השלישי הסיבוב השני הסיבוב הראשון
בודדים גברים £2,000 £1,300 £750 £400 £150 £100 £75 £50
נשים £750 £450 £300 £150 £90 £50 £35 £25

מנצחי תחרויות זוגות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות זוגות גברים - £800
  • תחרות זוגות נשים - £500
  • תחרות זוגות מעורבים - £450

סך הפרסים באליפות היה £26,150

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוד לייבר, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. רוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצח תחרויות 1961-1962, עבר למקצוענים בשנת 1963. ניצח בתחרות
  2. קן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), עבר למקצוענים בשנת 1956. הודח בסיבוב הרביעי
  3. אנדרס חימנו (ספרדספרד  ספרד), עבר למקצוענים בשנת 1960. הודח בסיבוב הראשון
  4. ג'ון ניוקומב (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצח תחרות 1967, הודח בסיבוב הרביעי
  5. רוי אמרסון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצח תחרויות 1964-1965, הודח בסיבוב הרביעי
  6. מנואל סנטנה (ספרדספרד  ספרד), מנצח תחרות 1966, הודח בסיבוב השלישי
  7. לו הוד (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצח תחרויות 1956-1957, עבר למקצוענים בשנת 1957. הודח בסיבוב השלישי
  8. פנצ'ו גונסאלס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), עבר למקצוענים בשנת 1949. הודח בסיבוב השלישי
  9. דניס רלסטון (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  10. באטץ' בוכהולץ (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), עבר למקצוענים בשנת 1960. הודח ברבע הגמר
  11. פרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה, עבר למקצוענים בשנת 1967. הודח בסיבוב הרביעי
  12. טום אוקר (הולנדהולנד  הולנד), הודח ברבע הגמר
  13. ארתור אש (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודח בחצי הגמר
  14. קליף דראיסדייל (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה), הודח בסיבוב השלישי
  15. טוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הפסיד במשחק הגמר
  16. ניקולה פיליץ' (יוגוסלביהיוגוסלביה  יוגוסלביה), הודח בסיבוב הראשון

במשחק הגמר, רוד לייבר מאוסטרליה נפגש עם טוני רוץ' מאוסטרליה וניצח אותו ב-3 מערכות.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילי ג'ין קינג - מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1967-1966, ניצחה בתחרות
  2. מרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצחת תחרות בשנים 1963 ו-1965, הודחה ברבע הגמר
  3. ננסי ריצ'י (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  4. אן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחה בחצי הגמר
  5. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחה בסיבוב הראשון
  6. מריה בואנו (ברזילברזיל  ברזיל), מנצחת בשנים 1959-1960 ו-1964, הודחה ברבע הגמר
  7. ג'ודי טגארט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הפסידה במשחק הגמר
  8. לסלי טרנר (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר

במשחק הגמר בילי ג'ין קינג מארצות הברית נפגשה עם ג'ודי טגארט מאוסטרליה וניצחה בשתי מערכות.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 8 זוגות דורגו:

  1. רוי אמרסון ורוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר
  2. קן רוזוול ופרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  3. אנדרס חימנו (ספרדספרד  ספרד) ופנצ'ו גונסאלס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית)
  4. ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצחי תחרות 1965, ניצחו בתחרות
  5. באטץ' בוכהולץ ודניס רלסטון (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  6. בוב יואיט ופרו מקמילן (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה), מנצחי תחרות 1967, הודחו בחצי הגמר
  7. טום אוקר (הולנדהולנד  הולנד) ומרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  8. קליף דראיסדייל (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה) ורוג'ר טיילור (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) שיחקו נגד קן רוזוול ופרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) וניצחו אותם ב-4 מערכות.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחות תחרות 1967, ניצחו בתחרות
  2. מריה בואנו (ברזילברזיל  ברזיל) וננסי ריצ'י (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחות תחרות 1966, הודחו בסיבוב השלישי
  3. אן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה  בריטניה) ופרנסואז דיר (צרפתצרפת  צרפת), הפסידו במשחק הגמר
  4. ג'ודי טגארט ולסלי טורנר (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר

במשחק הגמר רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג מארצות הברית ניצחו בשתי מערכות את פרנסואז דיר מצרפת ואן היידון ג'ונס מבריטניה. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. אוון דבידסון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחי תחרות 1967, הודחו בחצי הגמר
  2. פנצ'ו גונסאלס ורוזי קזלס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) הודחו ברבע הגמר
  3. פרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ואן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחו בחצי הגמר
  4. קן פלטצ'ר ומרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצחי תחרות בשנים 1963 ו-1966, ניצחו בתחרות

במשחק הגמר קן פלטצ'ר ומרגרט קורט מאוסטרליה נפגשו עם אלכס מטרבלי ואולגה מורוזובה מברית המועצות שלא היו מדורגים וניצחו אותם בשתי מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]