אליפות וימבלדון 1992

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1992
1992 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 22 ביוני 1992 – 5 ביולי 1992 (14 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 106 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1992 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-22 ביוני והסתיימה ב-5 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £265,000
  • תחרות הנשים - £240,000
  • תחרות זוגות גברים - £108,570
  • תחרות זוגות נשים - £93,920
  • תחרות זוגות מעורבים - £46,070

סך הפרסים באליפות היה £4,416,820 ובתחרויות לבודדים הם התחלקו כדלקמן:

תחרות מנצח גמר חצי הגמר רבע הגמר הסיבוב הרביעי הסיבוב השלישי הסיבוב השני הסיבוב הראשון
בודדים גברים £265,000 £132,000 £66,250 £34,450 £18,550 £10,730 £6,490 £3,975
נשים £240,000 £120,000 £57,970 £29,280 £14,840 £8,315 £5,035 £3,080

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה אגסי, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. ג'ים קורייר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  2. סטפן אדברג (שוודיהשוודיה שוודיה), מנצח תחרויות 1988 ו-1990, הודח ברבע הגמר
  3. מיכאל שטיך (גרמניהגרמניה גרמניה), מנצח תחרות 1991, הודח ברבע הגמר
  4. בוריס בקר (גרמניהגרמניה גרמניה), מנצח תחרויות 1985–1986 ו-1989, הודח ברבע הגמר
  5. פיט סמפרס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בחצי הגמר
  6. פטר קורדה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח בסיבוב השני
  7. מייקל צ'אנג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
  8. גורן איוואנישביץ' (קרואטיהקרואטיה קרואטיה), הפסיד במשחק הגמר
  9. גי פורז' (צרפתצרפת צרפת), הודח ברבע הגמר
  10. איוואן לנדל (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח בסיבוב הרביעי
  11. רישרד קרייצ'ק (הולנדהולנד הולנד), הודח בסיבוב הראשון
  12. אנדרה אגאסי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצח בתחרות
  13. בראד גילברט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  14. ויין פריירה (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודח בסיבוב הרביעי
  15. אלכסנדר וולקוב (רוסיהרוסיה רוסיה), הודח בסיבוב השלישי
  16. דייוויד ויטון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי

במשחק הגמר אנדרה אגסי מארצות הברית נפגש עם גורן איוואנישביץ' מקרואטיה וניצח ב-5 מערכות.

  רבע הגמר חצי הגמר משחק הגמר
                                                   
   (ארצות הבריתארצות הברית) ג'ון מקנרו 6 711 6      
9  (צרפתצרפת) גי פורז' 2 69 3      
   (ארצות הבריתארצות הברית) ג'ון מקנרו 4 2 3      
  12  (ארצות הבריתארצות הברית) אנדרה אגאסי 6 6 6      
4  (גרמניהגרמניה) בוריס בקר 6 2 2 6 3
  12  (ארצות הבריתארצות הברית) אנדרה אגאסי 4 6 6 4 6  
    12  (ארצות הבריתארצות הברית) אנדרה אגסי 68 6 6 1 6
  8  (קרואטיהקרואטיה) גורן איוואנישביץ' 710 4 4 6 4
  5  (ארצות הבריתארצות הברית) פיט סמפרס 6 6 6      
3  (גרמניהגרמניה) מיכאל שטיך 3 2 4      
5  (ארצות הבריתארצות הברית) פיט סמפרס 77 65 4 2  
  8  (קרואטיהקרואטיה) גורן איוואנישביץ' 64 77 6 6    
8  (קרואטיהקרואטיה) גורן איוואנישביץ' 610 7 6 3 6
  2  (שוודיהשוודיה) סטפן אדברג 712 5 1 6 3  

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטפי גראף, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 128 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 16 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מוניקה סלש (סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו), הפסידה במשחק הגמר
  2. שטפי גראף (גרמניהגרמניה גרמניה), מנצחת תחרויות 1988–1989 ו-1991, ניצחה בתחרות
  3. גבריאלה סבטיני (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה), הודחה בחצי הגמר
  4. מרטינה נברטילובה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1978–1979, 1982-1987 ו-1990, הודחה בחצי הגמר
  5. ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (ספרדספרד ספרד), הודחה בסיבוב השני
  6. ג'ניפר קפריאטי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  7. מרי ג'ו פרנאנדס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב השלישי
  8. קונצ'יטה מרטינס (ספרדספרד ספרד), הודחה בסיבוב השני
  9. מנואלה מלייבה-פרגניר (שווייץשווייץ שווייץ), הודחה בסיבוב השלישי
  10. אנקה הובר (גרמניהגרמניה גרמניה), הודחה בסיבוב השלישי
  11. יאנה נובוטנה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה בסיבוב השלישי
  12. קטרינה מלייבה (בולגריהבולגריה בולגריה), הודחה ברבע הגמר
  13. זינה גריסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
  14. נטלי טוזיאה (צרפתצרפת צרפת), הודחה ברבע הגמר
  15. קימיקו דטה (יפןיפן יפן), הודחה בסיבוב השני
  16. יודית ויסנר (אוסטריהאוסטריה אוסטריה), הודחה בסיבוב השלישי

במשחק הגמר שטפי גראף מגרמניה נפגשה עם מוניקה סלש מיוגוסלביה וניצחה אותה בשתי מערכות.


  רבע הגמר חצי הגמר משחק הגמר
                                       
  1  (סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו) מוניקה סלש 6 6    
14  (צרפתצרפת) נטלי טוזיאה 1 3    
  1  (סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו) מוניקה סלש 6 63 6  
  4  (ארצות הבריתארצות הברית) מרטינה נברטילובה 2 77 4  
4  (ארצות הבריתארצות הברית) מרטינה נברטילובה 6 77  
  12  (בולגריהבולגריה) קטרינה מלייבה 3 62    
    1  (סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו) מוניקה סלש 2 1  
  2  (גרמניהגרמניה) שטפי גראף 6 6  
  6  (ארצות הבריתארצות הברית) ג'ניפר קפריאטי 1 6 3  
3  (ארגנטינהארגנטינה) גבריאלה סבטיני 6 3 6  
  3  (ארגנטינהארגנטינה) גבריאלה סבטיני 3 3  
  2  (גרמניהגרמניה) שטפי גראף 6 6    
 (בלארוס (1991–1995)בלארוס (1991–1995)) נטליה זברבה 3 1  
  2  (גרמניהגרמניה) שטפי גראף 6 6    

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 16 זוגות דורגו:

  1. ג'ון פיצג'רלד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ואנדרס יאריד (שוודיהשוודיה שוודיה), מנצחי תחרויות 1989 ו-1991, הודחו בסיבוב השני
  2. טוד וודברידג' ומארק וודפורד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר
  3. קלי ג'ונס וריק ליץ' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  4. ג'ים גראב וריצ'י רנברג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  5. סקוט דייוויס ודייוויד פייט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  6. גראנט קונל וגלן מיצ'יבטה (קנדהקנדה קנדה), הודחו בסיבוב השני
  7. טום נייסן (הולנדהולנד הולנד) וסיריל סוק (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב הראשון
  8. קן פלאק וטוד ויטסקן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  9. מארק קרנצמן וּוֹלי מסור (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  10. ויין פריירה ופיט נורבל (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחו בסיבוב הראשון
  11. סטיב דה-וריס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ודוד מקפרסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
  12. לוק ג'נסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ולורי וורדר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
  13. גי פורז' (צרפתצרפת צרפת) ויאקב חלסק (שווייץשווייץ שווייץ), הודחו בחצי הגמר
  14. חבייר פרנה (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה) ולאונרדו לַבַיֶה (מקסיקומקסיקו מקסיקו), הודחו בסיבוב השלישי
  15. קנט קינר וסוון סאלומה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  16. אומר קמפורוזה (איטליהאיטליה איטליה) וגורן איוואנישביץ' (קרואטיהקרואטיה קרואטיה), הודחו בסיבוב הראשון

במשחק הגמר ג'ון מקנרו מארצות הברית ומיכאל שטיך מגרמניה שלא היו מדורגים נפגשו עם ג'ים גראב וריצ'י רנברג מארצות הברית וניצחו אותם ב-5 מערכות.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. מנצחות תחרות 1991 השתתפו גם השנה אך עם פרטנרים חדשים. 16 זוגות קיבלו דירוג:

  1. יאנה נובוטנה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה) ולריסה ניילנד (סבצ'נקו) (לטביהלטביה לטביה), הפסידו במשחק הגמר
  2. ג'יג'י פרנאנדס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ונטליה זברבה (בלארוס (1991–1995)בלארוס (1991–1995) בלארוס), ניצחו בתחרות
  3. ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (ספרדספרד ספרד) והלנה סוקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בחצי הגמר
  4. מרטינה נברטילובה ופם שרייבר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרויות 1981–1984 ו-1986, הודחו בחצי הגמר
  5. מרי ג'ו פרנאנדס וזינה גריסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית, הודחו בסיבוב הרביעי
  6. קטרינה אדמס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ומנון בולגרף (הולנדהולנד הולנד), הודחו בסיבוב השלישי
  7. לורי מקנייל (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ורנה סטאבס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב הרביעי
  8. ג'יל התרינגטון (קנדהקנדה קנדה) וקטרין רינלדי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  9. פטי פנדיק (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ואנדראה סטרנאדובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב השלישי
  10. סנדי קולינס ואלנה ריינך (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחו בסיבוב השלישי
  11. ניקול פרוביס ואליזבת סמיילי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב הראשון
  12. רייצ'ל מקווילן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) וקלאודיה פורביק (גרמניהגרמניה גרמניה), הודחו בסיבוב הראשון
  13. איזבל דמונז'ה ונטלי טוזיאה (צרפתצרפת צרפת), הודחו בסיבוב השלישי
  14. אנקה הובר וקלאודיה קולדה-קילש (גרמניהגרמניה גרמניה), הודחו בסיבוב השלישי
  15. קטרינה מלייבה (בולגריהבולגריה בולגריה) וברברה ריטנר (גרמניהגרמניה גרמניה), הודחו בסיבוב השלישי
  16. גרטשן מאיירס וונדי וייט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הרביעי

במשחק הגמר נטליה זברבה מבלארוס וג'יג'י פרנאנדס מארצות הברית נפגשו עם יאנה נובוטנה מצ'כוסלובקיה ולריסה סבצ'נקו (ניילנד) מלטביה וניצחו אותן בשתי מערכות. כל משתתפי הגמר השתתפו גם בגמר של השנה הקודמת אך עם פרטנרים אחרים. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה ואליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 16 זוגות קיבלו דירוג:

  1. טוד וודברידג' (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ויאנה נובוטנה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו ברבע הגמר
  2. אנדרס יאריד (שוודיהשוודיה שוודיה) והלנה סוקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב השלישי
  3. סיריל סוק (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה) ולריסה ניילנד (סבצ'נקו) (לטביהלטביה לטביה), ניצחו בתחרות
  4. ריק ליץ' וזינה גריסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרות 1990, הודחו בסיבוב השני
  5. קלי ג'ונס וג'יג'י פרנאנדס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  6. גלן מיצ'יבטה וג'יל התרינגטון (קנדהקנדה קנדה), הודחו בסיבוב הראשון
  7. מארק וודפורד וניקול פרוביס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
  8. טום נייסן ומנון בולגרף (הולנדהולנד הולנד), הודחו בחצי הגמר
  9. ג'ון פיצג'רלד ואליזבת סמיילי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחי תחרות 1991, הודחו בסיבוב השני
  10. דייוויד מקפרסון ורייצ'ל מקווילן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב הראשון
  11. גראנט קונל (קנדהקנדה קנדה) וקתרין רינלדי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  12. מארק קרצמן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ופם שרייבר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  13. טוד ויטסקן וקטרינה אדמס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  14. סטיב דה-וריס ופטי פנדיק (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  15. לורי וורדר ורנה סטאבס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
  16. סקוט דייוויס ורובין וייט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון

במשחק הגמר סיריל סוק מצ'כוסלובקיה ולריסה ניילנד (סבצ'נקו) מלטביה שיחקו נגד יאקו אלטינג ומרים אורמנס מהולנד שלא היו מדורגים וניצחו אותם בשתי מערכות.

ישראל בווימבלדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס מנסדורף בסיבוב הראשון שיחק נגד מרקוס נווי מגרמניה וניצח ב-3 מערכות. בסיבוב השני הוא נפגש עם מיכאל שטיך מגרמניה והפסיד ב-4 מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]