אליפות וימבלדון 1963

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליפות וימבלדון 1963 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-24 ביוני והסתיימה ב-5 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. מנצח תחרות 1962 רוד לייבר עבר למקצוענות ולא היה יכול להשתתף בתחרות. לקראת התחרות המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. רוי אמרסון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודח ברבע הגמר
  2. מנואל סנטנה (ספרדספרד  ספרד), הודח בחצי הגמר
  3. קן פלטצ'ר (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודח בסיבוב השני
  4. צ'אק מקינלי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), ניצח בתחרות
  5. מרטין מוליגן (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודח בסיבוב השני
  6. פייר דרמון (צרפתצרפת  צרפת), הודח בסיבוב השני
  7. יאן-אריק לונדקוויסט (שוודיהשוודיה  שוודיה), הודח בסיבוב הרביעי
  8. מייק סנגסטר (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודח בסיבוב הראשון

במשחק הגמר, צ'אק מקינלי מארצות הברית נפגש עם פרד סטולי מאוסטרליה שלא היה מדורג וניצח אותו ב-3 מערכות.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט סמית' קורט - מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. מנצחת תחרות 1962 קארן סוסמן מארצות הברית לא השתתפה בתחרות. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מרגרט סמית' קורט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), ניצחה בתחרות
  2. לסלי טרנר בורי (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחה בסיבוב הרביעי
  3. אן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחה בחצי הגמר
  4. דרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  5. ג'יין אוניל (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  6. ורה סוקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה), הודחה בסיבוב השלישי
  7. מריה בואנו (ברזילברזיל  ברזיל), מנצחת בשנים 1959-1960, הודחה ברבעה גמר
  8. רנה שומן (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה), הודחה ברבע הגמר

במשחק הגמר מרגרט סמית' קורט מאוסטרליה ניצחה בשתי מערכות את בילי ג'ין קינג מארצות הברית שלא הייתה מדורגת. באותה שנה היא ניצחה גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 4 זוגות דורגו:

  1. בוב יואיט (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה) ופרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצחי תחרות 1962, הודחו בסיבוב השלישי
  2. רוי אמרסון (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ומנולו סנטנה (ספרדספרד  ספרד), הודחו בחצי הגמר
  3. צ'אק מקינלי ודניס רלסטון (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), הודחו בסיבוב הרביעי
  4. בורו יובנוביץ' וניקי פיליץ' (יוגוסלביהיוגוסלביה  יוגוסלביה), הודחו בסיבוב הרביעי

במשחק הגמר השתתפו זוגות שלא היו מדורגים. רפאל אוסונה ואנטוניו פלפוקס ממקסיקו שיחקו נגד ז'אן-קלוד ברקלה ופייר דרמון מצרפת וניצחו אותם ב-4 מערכות.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. זוג מנצחות תחרות 1962 לא השתתף בתחרות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. רובין אברן ומרגרט סמית' קורט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  2. מריה בואנו (ברזילברזיל  ברזיל) ודרלין הארד ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית), מנצחות תחרות 1960, ניצחו בתחרות
  3. ג'יין אוניל ולסלי טרנר (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  4. אן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה  בריטניה) ורנה שומן (דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה), הודחו בחצי הגמר

במשחק הגמר מריה דואנו מברזיל ודרלנן הארד מארצות הברית ניצחו את רובין אברן ומרגרט סמית' קורט מאוסטרליה בשתי מערכות.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. מנצחי תחרות 1962 ניל פרייזר מאוסטרליה ומרגרט אוסבורן דופונט מארצות הברית לא השתתפו. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. פרד סטולי ולסלי טרנר (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), מנצחי תחרות 1961, הודחו בחצי הגמר
  2. קן פלטצ'ר ומרגרט סמית' קורט (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה), ניצחו בתחרות
  3. דניס רלסטון (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) ואן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה  בריטניה), הודחו בחצי הגמר
  4. בוב האו (אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה) ומריה בואנו (ברזילברזיל  ברזיל), הודחו בסיבוב הרביעי

במשחק הגמר קן פלטצ'ר ומרגרט סמית' קורט מאוסטרליה נפגשו עם דרלין הארד מאוסטרליה ובוב יואיט מדרום אפריקה שלא היו מדורגים וניצחו אותם בשתי מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה ובאליפות ארצות הברית הפתוחה ובכך זכה ב-4 ניצחונות גראנד סלאם בתחרויות זוגות מעורבים במהלך השנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]