אליפות וימבלדון 1881

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליפות וימבלדון 1881 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-2 ביולי והסתיימה ב-13 ביולי.

בתחרות השתתפו 49 ספורטאים בריטים.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם רנשו, מנצח התחרות

התחרות נערכה ב-2 שלבים. בשלב הראשון 48 ספורטאים התחרו על הזכות להתמודד מול המנצח של התחרות שנערכה בשנה שעברה. בשלב השני המנצח של השלב הראשון נפגש עם האלוף משנה שעברה.

כול המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות (16 ספורטאים בכ"א). מנצחי הקבוצה הראשונה והשנייה נפגשו בחצי גמר ומנצח הקבוצה השלישית הגיע ישירות למשחק הגמר.

המנצח של השלב הראשון היה ספורטאי בריטי בשם ויליאם רנשו שניצח את ריצ'רד ריצ'רדסון ב-3 מערכות. המשחק בינו לבין ג'ון הארטלי (מנצח אליפות וימבלדון 1880) הסתיים לאחר 3 מערכות שנמשכו 37 דקות בניצחון של רנשו. קיימת הערכה שהארטלי היה חולה במהלך המשחק. ניצחון זה סימל תחילת עידן רנשו בטניס שזכה בסה"כ ב-7 תוארי אלוף בתחרויות גברים בווימבלדון מהם 6 ברציפות.

אחיו של המנצח, ארנסט רנשו, השתתף גם הוא בתחרות אך הפסיד בסיבוב השלישי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]