לדלג לתוכן

ונלפאקסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אפקסור)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
ונלפאקסין
שם IUPAC
(RS)-1-[2-dimethylamino-1-(4-methoxyphenyl)-ethyl]cyclohexanol
שמות מסחריים בישראל
אפקסור XR, ונלפאקסין טבע, ונלפאקסין XR טבע, וייפאקס, וייפאקס XR
נתונים כימיים
מסה מולרית 277.402
נתונים פרמוקוקינטיים
הפרשה בעיקר בשתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B2 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
סיכון לתלות נמוך
דרכי מתן אוראלי
מזהים
קוד ATC N06AX16 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 93413-69-5
PubChem 5656
ChemSpider 5454
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ונלפאקסין (Venlafaxine) היא תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין(SNRI).[1]התרופה יצאה לשוק לראשונה על ידי וויאט (Wyeth) בשנת 1993, משווקת כעת על ידי פייזר, דקסל פארמה וטבע. ידועה גם בשמות המסחריים אפקסור (Effexor) ו-ויאפקס (Viepax).[2]

משמשת לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי, הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה והפרעת חרדה חברתית[1] הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD).[3] מחקרים הראו שונלפאקסין משפרת הפרעת דחק פוסט טראומטית (באנגלית: Post traumatic stress diisorder - PTSD), ועשויה לשמש גם לכאב כרוני.[4]

התרופה נלקחת בבליעה דרך הפה.[1] וזמינה גם בפורמולציה של שחרור מושהה - ונלפאקסין XR (Venlafaxine XR). [3]

תופעות הלוואי השכיחות כוללות: אובדן תיאבון, עצירות, יובש בפה, סחרחורת, הזעה, נדודי שינה, נמנום ובעיות מיניות.[3][1] תופעות לוואי חמורות כוללות: סיכון מוגבר להתאבדות, מאניה ותסמונת סרוטונין.[1] אפשר שתהיה תסמונת הפסקת טיפול בהפסקת הטיפול.[1] בעבר עלו חששות ששימוש במהלך החלק המאוחר של ההריון עלול להזיק לתינוק.[1] אין כיום מחקרים המוודאים את הסיכון לגבי אפקסור במהלך היריון או הנקה, ידוע שמופרשת בחלב אם.[3]

ונלפאקסין אושרה לשימוש רפואי בארצות הברית בשנת 1993.[1] היא אושרה על ידי ה-FDA לשמוש כנגד דיכאון, חרדה והפרעות נוספות הקשורות למצב הרוח.[5] בשנת 2022 הייתה במקום ה-44 בארצות הברית מבחינת שכיחות השימוש בה, עם יותר מ-13 מיליון מרשמים.[6][7]

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון קליני, הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder - GAD), הפרעת פאניקה וחרדה חברתית.[1][8][9]

שימוש מחוץ למותג נעשה לטיפול בנוירופתיה סוכרתית [10] ומניעת מיגרנה.[11] לגבי ההשפעה על הכאב יש השערה שנעשית באמצעות השפעות על הקולטן לאופיואידים.[12] נמצא כי ונלפאקסין מפחיתה את חומרת 'גלי החום' בנשים בגיל המעבר ובמהלך סרטן שד. [13][14]

לונלפאקסין יש פעולה משולבת ל המערכת הסרטונינרגית והאדרנגית וכך יכול להתאים כטיפול להפחתת אפיזודות של קטפלקסיה, בחולים עם הסובלים מנרקולפסיה .[15]

מספר מחקרים פתוחים ושלושה סמיות כפולות הצביעו על יעילות הונלפאקסין בטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD).[16]

ניסויים קליניים מצאו יעילות אפשרית בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).[17]

דיווחי מקרים, ניסויים פתוחים והשוואות עיוורות עם תרופות מבוססות הצביעו על יעילות ונלפאקסין בטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.[18]

דיכאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ה-FDA אין עדיפות לקבוצה של נוגדי דיכאון אחת על פני אחרת. הרושם הקליני שונה אך עדיין אין מחקר שהוכיח עליונות קבוצה אחת על פני אחרתי בצורה מספקת מבחינה מדעית. קיימת טענה שהשפעה משולבת על סרוטונין ונוראפינפרין משפיעה באופן יותר משמעותי על דיכאון מהשפעה על סרוטונין בלבד. הדיווח הראשון בנושא הגיע מאוניברסיטה דנית שבדקה קלומיפרמין בהשוואה לציטלופראם (ציפרמיל) ופרוקסיטין. דיווח נוסף שחיזק את הטענה השווה פציינטים שקבלו שילוב של דזיפרמין עם פלואקסטין לכאלו שקבל דזיפרמין לבד. מטה-אנאליזה של 25 מחקרים לגבי פציינטים מאושפזים שהשוו טיפול בטריציקלים לטיפול ב-SSRI הוא הבסיס החזק ביותר לטענה, למרות שהטריציקלים הראו עליונות קלה בלבד. הממצאים הראו שהיתרון היה תמיד במתן טריציקלים שיש להם השפעה על שני המסלולים (סרוטונין ונוראפינפרין). מטה-אנאליזה הצביעה על אפשרות שלונלפאקסין יש פוטנציאל גבוה יותר לרמיסיה לעומת SSRI. [3]

מטה-אנליזה הראתה כי יעילות הונלפאקסין אינה קשורה לחומרה הבסיסית של דיכאון.[19] כלומר - יעילות התרופה אינה מושפעת מחומרת הדיכאון.

טיפול בילדים ומתבגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים לא הוכיחו את יעילות הונלפאקסין בטיפול בילדים ובמתבגרים.[20] בילדים ובני נוער עם דיכאון הטיפול בונלפאקסין מגביר את הסיכון למחשבות או ניסיונות אובדניים.[21][22][23][24]

דיכאון בהפרעה ביפולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשתה בדיקה של החברה הבינלאומית להפרעות דו-קוטביות (The International Society for Bipolar Disorders) לגבי שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בהפרעה דו-קוטבית.[25] במהלך הטיפול בדיכאון בפציינטים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית (I או II) ההתרשמות הייתה שתרופות מסוג SSRI ובופרופיון גורמות בשכיחות יותר נמוכה להופעת היפומאניה או מאניה. לעומתן תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון הטריציקליים וקבוצת ה-SNRI נושאות סיכון גבוה למעבר מדיכאון למצבי רוח מוגברים ופתולוגיים. לכן מומלץ לשיקול במקרים אלו לעשות הערכה מדוקדקת של כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות הקליניות האינדיבידואליות. השכיחות והחומרה של המעברים למצבי רוח היפומאניים ומאניים נראית גדולה יותר במחלה דו-קוטבית I מאשר II. לכן במחלה דו-קוטבית I מומלץ לתת נוגדי דיכאון בשילוב עם מייצבי מצב רוח. [25]

חרדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממנגנון הפעולה של ונלפאקסין הוא חסימה של ספיגה חוזרת של נוראדרנלין. לאור זה העלו ספקות לגבי התאמתו לטיפול בחרדה. במחקרים שונים נמצא שונלפאקסין אכן יעיל בטיפול בהפרעות חרדה. ונלפאקסין היא בחירה מתאימה לטיפול בהפרעות חרדה כולל: חרדה מוכללת, חרדה חברתית, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) הפרעה אוסבססיבית קומפולסיבית (OCD) והפרעת פאניקה.[26]

חרדה מוכללת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונלפאקסין בשחרור מושהה (extended) אושרה כטיפול בחרדה מוכללת. בניסיונות קליניים שנמשכו 6 חודשים וכללו טיפול בונלפאקסין (מינונים של 75 מ"ג עד 225 מ"ג) הוכח שנלפאקסין אפקטיבית לטיפול בחרדה מוכללת. שיפור נמצא בסימפטומים המקושרים לחרדה מוכללת: אינסומניה, ירידה בריכוז, חוסר שקט, עצבנות ומתח שרירים גבוה.[3][27]

חרדה חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונלפאקסין אושרה לטיפול בחרדה חברתית (באנגלית: Social-Phobia או Social Anxiety Disorder). במחקרים שנמשכו 12 שבועות הוכח שונלפאקסין בטבליות בשחרור מושהה מתאימה לטיפול בחרדה חברתית.[3][28]

הפרעת פאניקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלו חששות בשאלה האם ונלפאקסין יכול להתאים לטיפול בהפרעת פאניקה (באנגלית: Panic Disorder), על רקע יעילותו בטיפול בהפרעות החרדה האחרות נעשו מחקרים מכוונים לנושא. יעילותו המוכחת לטווח קצר ולטווח ארוך הפכה אותו לבחירה ברורה כקוו טיפול ראשון בהפרעת פאניקה. הפרעות חרדה משולבות לעיתים קרובות עם הפרעת דיכאון ומצבים פסיכיאטריים וסומאטיים אחרים. בשילוב עם יעילותו המוכחת בהפרעת דיכאון והסיכון הנמוך לתופעות לוואי חמורות, ניתן להשתמש בונלפאקסין בביטחון בחולים עם הפרעת פאניקה ומחלות הנלוות לדיכאון וחרדה. היתרונות של ונלפאקסין בחולים עם הפרעות אכילה ותסמונות כאב סומטיות מחזקות את התועלת הפוטנציאלית שלה בחולים עם מצבים נלווים מרובים.[26]

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממחקרים עולה שונלפאקסין יעילה לטיפול בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, גם במקרים שהיו עמידים לטיפול בתרופות מקבוצת ה-SSRI.[29][30] ממחקר שנעשה עולה שונלפאקסין שווה ביעילותה לקלומיפראמין בטיפול בהפרעה אובססיבית קמפולסיבית, עם פחות תופעות לוואי.[31]

הפרעת דחק פוסט טראומטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונלפאקסין הוכחה כמתאימה לטיפול באנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית.[32][33]

למרות שמטופלים רבים הראו שיפור אחרי 12 שבועות של טיפול תרופתי ניסיון קליני מתרופות אחרות מצביע על כך ששיפור נוסף מתרחש בטווח יותר רחוק. ניסיון ב-SSRI למשל מצביע על כך שתגובה ראשונית יכולה להופיע גם אחרי 4 עד 6 חודשים של טיפול תרופתי. בהפרעת דחק פוסט טראומטית כרונית הסיכון להישנות ההפרעה גבוה, לכן מומלץ כחלק מפרקטיקה סטנדרטית המשך שהטיפול התרופתי ינתן לפחות במשך שנה.[32]

כאב כרוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוגדי דיכאון נכללים כטיפול כנגד כאב כרוני, ובמיוחד סוגי הכאבים הבאים[34]:

חלק מהתרופות מקבוצת ה-SNRIs נבדקו ונמצאו יעילות כטיפול בכאב כרוני וביניהן:

יש עדויות לכך שונלפאקסין יכולה לשמש כתרופה משככת כאבים בטוחה ונסבלת היטב לטיפול סימפטומטי בכאב נוירופתי.[35]

הזהרות ותופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונלפאקסין יש בטיחות ופרופיל תופעות לוואי דומים לאלו של ה-SSRI. תופעת הלוואי היותר מדווחת של ונלפאקסין היא בחילה. התחלת טיפול במינון נמוך ועליה הדרגתית יכולה להקטין את עוצמת הבחילה. במקרה והבחילה חמורה אפשר לתת תרופות לטיפול נגד הבחילה כמו אנטאגוניסט סלקטיבי ל -5-HT3 או רמרון. [3]

תופעות לוואי שכיחות אחרות כוללות: כאב ראש, אינסומניה, רדימות, יובש בפה, סחרור, עצירות, חוסר אנרגיה, חולשה, הזעה ועצבנות. [3]

תופעות לוואי הקשורות לתפקוד ורציה מינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונלפאקסין עשויה לגרום לתופעות לוואי הקשורות לתפקוד ולרציה המינית. בעיקר ירידה בליבידו והשהיית אורגזמה או שפיכה. ממחקר עולה שבמעקב מעמיק השכיחות יכולה להיות גבוהה יותר מ-30-40%. [3] [36]

לחץ דם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בונלפאקסין במינון גבוה קשור לסיכון מוגבר לעליה מתמשכת בלחץ דם. במחקרים שנערכו שכללו חולים הסובלים מדיכאון שטופלו בונלפאקסין בשחרור מידי (IR) מצאו קורלציה בין העלייה בלחץ הדם למינון התרופה. במינונים עד 300 מ"ג ליום השכיחות בעליית לחץ הדם הייתה ב-3-7% מהמקרים במינונים הגבוהים מ-300 השכיחות בעליית לחץ הדם הגיעה ל-13%. במערך הנתונים הזה טיפול בונלפאקסין לא השפיע לרעה על בקרת לחץ הדם של חולים הנוטלים תרופות להורדת לחץ דם, והורידה את הערכים הממוצעים של חולים עם קריאות לחץ דם גבוהות לפני הטיפול. [3]

מחקרים מבוקרים שהשוו ונלפאקסין בשחרור מושהה לפלצבו העלייה במטופלי הונלפאקסין בשחרור מושהה הייתה בכ-1% גבוהה יותר. המחקרים נעשו תוך הגבלת במינון של הונלפאקסין וכך הורידו משמעותית את החשש לעלייה בלחץ הדם. בטיפול במינונים גבוהים יותר של ונלפאקסין בשחרור מושהה מומלץ לערוך ניטור של לחץ דם. [3]

יש להשתמש בונלפאקסין בזהירות בחולים עם יתר לחץ דם. יש להפסיק את מתן התרופה אם יתר לחץ דם משמעותי נמשך. [37] [38]

בנוסף לדיווחים על לחץ דם גבוה עוד לפני השיווק של התרופה היו דיווחים על:

היריון והנקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינפורמציה הזמינה לגבי ההשפעה של ונלפאקסין במהלך ההיריון וההנקה אינה מספקת. יש לשקול בזהירות את הסיכונים לעומת התועלת לגבי השימוש במהלך ההיריון וההנקה. [3]

שרות הבריאות האנגלי (NHS) פרסם בפברואר 2022 שאין ראיות משמעותיות המצביעות על כך שטיפול בונלפאקסין בתחילת ההיריון משפיעה על התפתחות התינוק. טיפול בונלפאקסין בשבועות שלפני הלידה יכול לפעמים לגרום לתסמיני גמילה קצרי טווח ולעיתים נדירות מאוד לבעיות נשימה אצל התינוק. יש לוודא במקרים אלה שהתינוק ייבדק לאחר הלידה ויקבל את הטיפול המתאים. [39]

לפי דיווח של שירות הבריאות האנגלי המשך טיפול בונלפאקסין בחודש האחרון להיריון עלולה להגביר במידה מועטה את הסיכון לדימום לאחר הלידה. מדובר בתופעת לוואי נדירה, שאין בעקבותיה המלצה על הפסקת הטיפול בונלפאקסין עבור רוב הנשים ההרות. במתן ההמלצה נלקח בחשבון איזון הבריאות הנפשית של האישה ההרה שלדעתם יש לו חשיבות מרכזית והשפעה גדולה על רווחת היולדת ועל רווחת התינוק. חשוב לקחת בחשבון את הסכנה שהדיכאון והחרדה יחמירו במהלך ההיריון ואחרי הלידה. [39]

הוועדה לתופעות לוואי של תרופות של ממשלת ניוזילנד (Medicines Adverse Reactions Committee) פרסמה ב-2022 הזהרה לגבי שימוש בתרופות מקבוצת ה-SSRI ומקבוצת ה-SNRI בשלבי ההיריון הראשונים דבר היכול לגרום למומים מולדים. באזהרה נכלל גם שימוש בשלבי היריון מאוחרים בתרופות מקבוצת ה-SNRI היכול להוביל לרעלת היריון, ושימוש בסמוך ללידה יכול לגרום לדימום במהלך הלידה. [40]

פוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין עדות ברורה המקשרת את הטיפול בונלפאקסין בירידת הפוריות בגברים. קיימת אפשרות שהתרופה משפיעה על המחזור החודשי אצל נשים. [39]

אקאתיזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש דיווחים בודדים על אקאתיזיה המופיעה כתופעתה לוואי לטיפול בונלפאקסין. סקירה של הספרות העלתה רק שלושה מקרים כאלו. [41]

פגיעה בכבד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בונלפאקסין מקושר לעיתים לעליה אסימפטומטית ברמות אמינוטראנסאמינז שהיא לרוב זמנית. במקרים נדירים יש קשר לפגיעה קלינית בכבד. [42]

תסמונת סרוטונין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעילות חמורה של ונלפאקסין במינון גבוה או בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון אחרות כגון SSRI, SNRI או MAOI - עלולה להוביל לתסמונת סרוטונין. תסמונת שעלולה לסכן חיים, קשורה לפעילות סרוטונרגית מוגברת במערכת העצבים המרכזית. [43]

תסמינים של תסמונת סרוטונין אפשר שיכללו: שינויים במצב נפשי (כגון תסיסה, הזיות, תרדמת), חוסר יציבותאוטונומית (היכולה להתבטא: טכיקרדיה, חוסר יציבות של לחץ דם, היפרתרמיה), סטיות עצביות-שריריות (למשל היפרפלקסיה, חוסר קואורדינציה), או תסמינים במערכת העיכול (כגון בחילות, הקאות, שילשולים). [44] דווח על מקרה של תסמונת סרוטונין חלקית, במהלכה המטופל סבל מהלוצינציות על רקע טיפול בונלפאקסין במינון בינוני (150 מ"ג ליום). [45]

תסמונת הפסקת טיפול (discontinuation syndrome)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקת טיפול בונלפאקסין קשורה לעיתים קרובות לתסמונת הפסקת הטיפול. התסמונת מאופיינת בשילוב של תופעות לוואי המלוות הפחתה מהירה או הפסקה פתאומית של הטיפול. היא כוללת: סחרחורת, יובש בפה, נדודי שינה, בחילה, עצבנות, הזעה, אנורקסיה, שלשולים, נמנום והפרעות תחושתיות. ההמלצה היא שאם יש החלטה להפסיק את הטיפול חשוב לרדת (אם הדבר אפשרי) בהדרגה ובאיטיות. לעיתים אפשר לגשר על ההפסקה על ע"י מתן כמה מנות בפלואוקסטין. [3]

מינון יתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא היו דיווחים על מקרי מוות לפני השיווק של הונלפאקסין. למרות שהיו דיווחים על שינויים באק"ג, על טכיקרדיה, ברדיקרדיה, לחץ דם גבוה, לחץ דם נמוך, קומה, סינדרום סרוטונין והתכווצויות. בהמשך היו דיווחים על מקרי מוות הכוללים שימוש בונלפאקסין בשילוב עם תרופות אחרות או אלכוהול. [3]

עליה באובדנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) פרסם אזהרת קופסה שחורה עבור תרופות נוגדות דיכאון שמזהירה מפני מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית של ילדים ומבוגרים צעירים. אזהרה זו מבוססת על ניתוח בן עשור של נתונים מניסויים קליניים. לאחרונה, ניתוח מחודש ומקיף של נתונים הראה כי מחשבות אובדניות יורדות אצל חולים מבוגרים וגריאטריים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לפלצבו. לא נמצאו הבדלים לגבי שכיחות המחשבות עבור בני נוער. אצל מבוגרים נמצאה הפחתה ברעיונות התאבדות ובניסיונות שתרחשה במקביל לירידה בתסמיני הדיכאון. בכל קבוצות הגיל במהלך הטיפול התרופתי היה שיפור בחומרת הדיכאון וירידה באובדנות. נראה כי הטיפול ב-SSRI וב-SNRI מביא לירידה בשכיחות ההתאבדות הקשורה לירידה בתסמיני דיכאון עם הטיפול. [46] [47]

מטא אנליזה משנת 2014 של 21 ניסויים קליניים השוותה את הונלפאקסין כטיפול בדיכאון במבוגרים לפלצבו. ונלפאקסין הפחיתה את הסיכון למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית ובמקביל הוכח כיעיל כנגד דיכאון. [48]

מחקר שנערך בפינלנד עקב אחר יותר מ-15,000 חולים. המחקר נערך בין השנים 1997 עד 2003 (במשך 3.4 שנים). לפי המחקר ונלפאקסין מעלה את הסיכון להתאבדות ב-60% (משמעותית סטטיסטית), בהשוואה לאנשים שנשארו ללא טיפול. במקביל אנשים שטופלו בפלואוקסטין הטיפול הפחית בחצי את הסיכון להתאבדות. [49]

במחקר בחסות ויית, המייצרת ומשווקת ונלפאקסין, נאספו נתונים על יותר מ-200,000 מקרים שהתקבלו ממסד הנתונים של מחקר פרקטיקה כללית בבריטניה (UK General Practice Research Database). המחקר נעשה על אוכלוסייה של בני 18 עד 89, בין השנים 1995 עד 2005. במחקר מצאו שחולים שטופלו בונלפאקסין היה מספר גדול יותר של גורמי סיכון להתאבדות. בין גורמי הסיכון שנבדקו: ניסיונות התאבדות קודמים, קרובים משפחה עם דיכאון חמור, או דיכאון חמור הקשה לטיפול. זה בהשוואה לחולים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון אחרות. המטופלים שנטלו ונלפאקסין היו בסיכון גבוה יותר להתאבדות באופן משמעותי בהשוואה לאלו שקיבלו פלואוקסטין או ציטלופראם בלי קשר לטיפול שקבלו. לאחר התאמה לגורמי סיכון ידועים, ונלפאקסין היה עדיין קשור לסיכון מוגבר להתאבדות אך לא מובהק סטטיסטית. [50]

ונלפאקסין אסור בילדים ומתבגרים עם דיכאון. בילדים ובמתבגרים עם האבחנה של דיכאון הטיפול בונלפאקסין מגביר את הסיכון למחשבות או ניסיונות אובדניים. [51] [52] [53] [54] [55] בחלק מהמחקרים ונלפאקסין נמצא כמסוכן יותר לאובדנות מנוגדי דיכאון אחרים אצל ילדים ומתבגרים. [51] [52]

פרמקוקינטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתן דרך הפה ונלפאקסין נספגת ברובה (92%) למחזור הדם. התרופה עוברת חילוף חומרים בכבד באמצעות האיזואנזים CYP2D6 לדסונלפאקסין (desvenlafaxine), המשווק כעת כתרופה נפרדת בשם פריסטיק (Pristiq) [56][3]. הפריסטיק שייך לקבוצת ה-SNRI, יעיל קלינית במידה שווה לונלפאקסין. כלומר - ההבדל בחילוף החומרים בין התרופה לבין המטבוליט שלה אינו משפיע על היעילות הקלינית שלהן. עם זאת, דווח על תופעות לוואי חמורות יותר אצל אנשים עם פעילות נמוכה של האיזואנזים CYP2D6 . [57] [58] ריכוזים קבועים של ונלפאקסין ושל המטבוליט שלו מושגים בדם תוך 3 ימים. השפעות טיפוליות מושגות בדרך כלל תוך 3 עד 4 שבועות. לא נצפתה הצטברות של ונלפאקסין במהלך טיפול ממושך בנבדקים בריאים. הדרך העיקרית בה מופרשים ונלפאקסין והמטבוליטים שלה היא דרך הכליות. זמן מחצית החיים של ונלפאקסין קצר יחסית, ולכן מזהירים מטופלים להימנע מדילוג על לקיחת התרופה. אפילו מנה אחת שהוחמצה יכולה לגרום לתסמינים של הפסקת טיפול. [59]

במינונים נמוכים (פחות מ-150 מ"ג) התרופה פועלת על הנוירוטרנסמיטור סרוטונין, ובמינונים בינוניים (מעל ל-150 מ"ג) היא פועלת גם על הנוירוטרנסמיטור נוראדרנלין. במינונים גבוהים (מעל ל-300 מ"ג) התרופה עובדת על הנוירוטרנסמיטורים סרטונין, נוראדרנלין ודופמין.

אינטראקציה עם תרופות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבוליזם העיקרי של ונלפאקסין הוא בכבד בכבד. לתרופה ולמטבוליט העיקרי שלה יש אותה פוטנטיות טיפולית ולכן תרופות המשפיעות ישירות על הונלפאקסין אינן משפיעות על האפקט הטיפולי. ונלפאקסין יכולה להעלות רמה של תרופות כמו דזיפרמין (דפרקסן) וריספרדל. [60]

בגלל החשש מתסמונת סרוטונין אסור לתת ונלפאקסין עם תרופות מקבוצת ה-MAOI. רק אחרי שמתן הונלפאקסין הופסק לשבוע אפשר להתחיל במתן תרופה מקבוצת ה-MAOI. יש כיום נתונים מעטים לגבי שילוב של ונלפאקסין עם תרופות פסיכיאטריות אחרות כמו: נוירולפטיקה אטיפית, בנזודיאזפינים, ליתיום, ותרופות אנטי אפילפטיות. יש להפעיל שיקול קליני בשילוב כזה. [60]

שימוש לרעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים שימוש לרעה בונלפאקסין כסם המלווה בנזקים, הביטוי שלהם לא בהכרח מייד ויכול להיות תוך חודש. [61] מציאת נתונים לגבי שכיחות השימוש לרעה בתרופה לא קלה. משתמשים דיווחו על שימוש במינונים גבוהים במיוחד, פי 5 עד 10 מהמינונים הקליניים המקובלים. [62] במינונים אלו מתקבלת השפעה הדומה לזו המתקבלת בסמים כמו אקסטאזי (MDMA). שימוש לרעה בשילוב סמים אחרים דווח לעיתים קרובות.[63] תופעות הלוואי של הונלפאקסין בצורתן הקיצונית הן חלק מההשפעות השליליות בשימוש לרעה בתרופה. ונלפאקסין אמור להינתן אך ורק כחלק מטיפול רפואי בפיקוח רופא.

שימוש וטרינריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שהתפרסם ביוני 2023 בעיתון לטיפול התנהגותי וטרינארי (Journal of Veterinary Behavior) סוקר מחקר רטרוספקטיבי והמסקנה הייתה שונלפאקסין מתאים לטיפול בחרדה לכלבים. [64]

ידוע שנוגדי דיכאון בכלל יכולים לגרום לתופעות טוקסיות אצל כלבים. במקרה של ונלפאקסין. [65] סימני ההרעלה מופיעים לרוב תוך 6-8 שעות, בשימוש בפורמולה בשחרור מושהה הסימנים יכולים להופיע עד 72 שעות אחרי העיכול. [65]

במקרה של הרעלה הסימנים יהיו:

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דיכאון
  • אישונים מורחבים
  • נשימה מהירה (טכיפניאה)
  • הקאות
  • דפיקות לב מהירות (טכיקרדיה)
  • הליכה לא יציבה
  • רגישות יתר למגע
  • מצוקה נשימתית
  • אי שקט
  • רעד
  • התכווצויות (seizure)

הטיפול יכול לכלול:

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מעקב אחרי לחץ דם
  • מתן נוזלים דרך הוריד
  • סדציה כנגד אי השקט
  • מרפי שרירים ונוגדי התכווצויות
  • במקרה של סינדרום סרוטונין יש לתת אנטי היסטמין.
  • פחם פעיל כדי להקטין את ספיגת התרופה

חתולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2022 פורסם מאמר שבדק השפעת ונלפאקסין על בעיות התנהגות בחתולים. נמצא שיפור במדדים שונים שנבדקו, חלקם תוך 30 יום ואחרים תוך 60 יום. תופעות הלוואי היו מוגבלות לנמנום בחתול אחד. [66]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונלפאקסין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Venlafaxine Hydrochloride Monograph for Professionals". Drugs.com. AHFS. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-24 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ הערך ונלפאקסין (אפקסור, ויאפקס), באתר InfoMed
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 R. Boland,Verduin,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 633
  4. ^ "Antidepressants: Another weapon against chronic pain". Mayo Clinic. ארכיון מ-26 באוקטובר 2021. נבדק ב-25 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Center for Drug Evaluation and Research, Venlafaxine (marketed as Effexor) Information, FDA, 2022-02-24
  6. ^ "The Top 300 of 2022". ClinCalc. ארכיון מ-30 באוגוסט 2024. נבדק ב-30 באוגוסט 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Venlafaxine Drug Usage Statistics, United States, 2013 - 2022". ClinCalc. נבדק ב-30 באוגוסט 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ ונלפאקסין באתר משרד הבריאות
  9. ^ ונלפאקסין באתר infomed
  10. ^ Grothe DR, Scheckner B, Albano D (במאי 2004). "Treatment of pain syndromes with venlafaxine". Pharmacotherapy. 24 (5): 621–629. doi:10.1592/phco.24.6.621.34748. PMID 15162896. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Singh D, Saadabadi A (2022). "Venlafaxine". StatPearls. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing. PMID 30570984.
  12. ^ The Opioid System as the Interface between the Brain's Cognitive and Motivational Systems. Academic Press. 2018. p. 73. ISBN 978-0-444-64168-7. ארכיון מ-27 באוגוסט 2021. נבדק ב-9 במאי 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ N. Biglia, Riccardo Torta, R. Roagna, F. Maggiorotto, F. Cacciari, R. Ponzone, F. Kubatzki, P. Sismondi, Evaluation of low-dose venlafaxine hydrochloride for the therapy of hot flushes in breast cancer survivors, Maturitas 52, 2005-09-16, עמ' 78–85 doi: 10.1016/j.maturitas.2005.01.001
  14. ^ Schober CE, Ansani NT (בנובמבר 2003). "Venlafaxine hydrochloride for the treatment of hot flashes". The Annals of Pharmacotherapy. 37 (11): 1703–1707. doi:10.1345/aph.1C483. PMID 14565812. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Medications". Stanford University School of Medicine, Center for Narcolepsy. 7 בפברואר 2003. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2007. נבדק ב-3 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Ghanizadeh A, Freeman RD, Berk M (במרץ 2013). "Efficacy and adverse effects of venlafaxine in children and adolescents with ADHD: a systematic review of non-controlled and controlled trials". Reviews on Recent Clinical Trials. 8 (1): 2–8. doi:10.2174/1574887111308010002. PMID 23157376. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Pae CU, Lim HK, Ajwani N, Lee C, Patkar AA (ביוני 2007). "Extended-release formulation of venlafaxine in the treatment of post-traumatic stress disorder". Expert Review of Neurotherapeutics. 7 (6): 603–615. doi:10.1586/14737175.7.6.603. PMID 17563244. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Phelps NJ, Cates ME (בינואר 2005). "The role of venlafaxine in the treatment of obsessive-compulsive disorder". The Annals of Pharmacotherapy. 39 (1): 136–140. doi:10.1345/aph.1E362. PMID 15585743. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Thase M, Asami Y, Wajsbrot D, Dorries K, Boucher M, Pappadopulos E (בפברואר 2017). "A meta-analysis of the efficacy of venlafaxine extended release 75-225 mg/day for the treatment of major depressive disorder". Current Medical Research and Opinion. Informa UK Limited. 33 (2): 317–326. doi:10.1080/03007995.2016.1255185. PMID 27794623. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Courtney DB (באוגוסט 2004). "Selective serotonin reuptake inhibitor and venlafaxine use in children and adolescents with major depressive disorder: a systematic review of published randomized controlled trials". Canadian Journal of Psychiatry. 49 (8): 557–563. doi:10.1177/070674370404900807. PMID 15453105. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Zhou X, Teng T, Zhang Y, Del Giovane C, Furukawa TA, Weisz JR, Li X, Cuijpers P, Coghill D, Xiang Y, Hetrick SE, Leucht S, Qin M, Barth J, Ravindran AV, Yang L, Curry J, Fan L, Silva SG, Cipriani A, Xie P (ביולי 2020). "Comparative efficacy and acceptability of antidepressants, psychotherapies, and their combination for acute treatment of children and adolescents with depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis". The Lancet. Psychiatry. 7 (7): 581–601. doi:10.1016/S2215-0366(20)30137-1. PMC 7303954. PMID 32563306. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Hetrick SE, McKenzie JE, Bailey AP, Sharma V, Moller CI, Badcock PB, Cox GR, Merry SN, Meader N (במאי 2021). "New generation antidepressants for depression in children and adolescents: a network meta-analysis". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2021 (5): CD013674. doi:10.1002/14651858.CD013674.pub2. PMC 8143444. PMID 34029378. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Solmi M, Fornaro M, Ostinelli EG, Zangani C, Croatto G, Monaco F, Krinitski D, Fusar-Poli P, Correll CU (ביוני 2020). "Safety of 80 antidepressants, antipsychotics, anti-attention-deficit/hyperactivity medications and mood stabilizers in children and adolescents with psychiatric disorders: a large scale systematic meta-review of 78 adverse effects". World Psychiatry. 19 (2): 214–232. doi:10.1002/wps.20765. PMC 7215080. PMID 32394557. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Boaden K, Tomlinson A, Cortese S, Cipriani A (2 בספטמבר 2020). "Antidepressants in Children and Adolescents: Meta-Review of Efficacy, Tolerability and Suicidality in Acute Treatment". Frontiers in Psychiatry. 11: 717. doi:10.3389/fpsyt.2020.00717. PMC 7493620. PMID 32982805. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 Pacchiarotti I, Bond DJ, Baldessarini RJ, Nolen WA, Grunze H, Licht RW, Post RM, Berk M, Goodwin GM, Sachs GS, Tondo L, Findling RL, Youngstrom EA, Tohen M, Undurraga J, González-Pinto A, Goldberg JF, Yildiz A, Altshuler LL, Calabrese JR, Mitchell PB, Thase ME, Koukopoulos A, Colom F, Frye MA, Malhi GS, Fountoulakis KN, Vázquez G, Perlis RH, Ketter TA, Cassidy F, Akiskal H, Azorin JM, Valentí M, Mazzei DH, Lafer B, Kato T, Mazzarini L, Martínez-Aran A, Parker G, Souery D, Ozerdem A, McElroy SL, Girardi P, Bauer M, Yatham LN, Zarate CA, Nierenberg AA, Birmaher B, Kanba S, El-Mallakh RS, Serretti A, Rihmer Z, Young AH, Kotzalidis GD, MacQueen GM, Bowden CL, Ghaemi SN, Lopez-Jaramillo C, Rybakowski J, Ha K, Perugi G, Kasper S, Amsterdam JD, Hirschfeld RM, Kapczinski F, Vieta E (בנובמבר 2013). "The International Society for Bipolar Disorders (ISBD) task force report on antidepressant use in bipolar disorders". The American Journal of Psychiatry. 170 (11): 1249–1262. doi:10.1176/appi.ajp.2013.13020185. PMC 4091043. PMID 24030475. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 Martin A Katzman, Leslie Jacobs, Venlafaxine in the treatment of panic disorder, Neuropsychiatric Disease and Treatment 3, 2007-02, עמ' 59–67
  27. ^ Christer Allgulander, David Hackett, Eliseo Salinas, Venlafaxine Extended Release (ER) in the Treatment of Generalised Anxiety Disorder: Twenty-four-week placebo-controlled dose-ranging study, The British Journal of Psychiatry 179, 2001-07, עמ' 15–22 doi: 10.1192/bjp.179.1.15
  28. ^ Michael R. Liebowitz, Alan J. Gelenberg, Dennis Munjack, Venlafaxine Extended Release vs Placebo and Paroxetine in Social Anxiety Disorder, Archives of General Psychiatry 62, 2005-02-01, עמ' 190–198 doi: 10.1001/archpsyc.62.2.190
  29. ^ Eric Hollander, Jennifer Friedberg, Stacey Wasserman, Andrea Allen, Melissa Birnbaum, Lorrin M. Koran, Venlafaxine in treatment-resistant obsessive-compulsive disorder, The Journal of Clinical Psychiatry 64, 2003-05, עמ' 546–550 doi: 10.4088/jcp.v64n0508
  30. ^ Janardhanan C. Narayanaswamy, Biju Viswanath, Anish V. Cherian, Suresh Bada Math, Y. C. Janardhan Reddy, Venlafaxine in Treatment Resistant Obsessive-Compulsive Disorder, The Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neurosciences 26, 2014-07, עמ' E44–E45 doi: 10.1176/appi.neuropsych.13080186
  31. ^ Umberto Albert, Eugenio Aguglia, Filippo Bogetto, Venlafaxine Versus Clomipramine in the Treatment of Obsessive-Compulsive Disorder: A Preliminary Single-Blind, 12-Week, Controlled Study, The Journal of Clinical Psychiatry 63, 2002-11-01, עמ' 22189
  32. ^ 1 2 Jonathan Davidson, David Baldwin, Dan J. Stein, Enrique Kuper, Isma Benattia, Saeed Ahmed, Ron Pedersen, Jeff Musgnung, Treatment of Posttraumatic Stress Disorder With Venlafaxine Extended Release: A 6-Month Randomized Controlled Trial, Archives of General Psychiatry 63, 2006-10-01, עמ' 1158–1165 doi: 10.1001/archpsyc.63.10.1158
  33. ^ Request Rejected, www.health.mil
  34. ^ Antidepressants: Another weapon against chronic pain, Mayo Clinic (באנגלית)
  35. ^ Treatment of Neuropathic Pain with Venlafaxine: A Systematic Review
  36. ^ "Venlafaxine Side Effects in Detail". ארכיון מ-3 באוקטובר 2020. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Khurana RN, Baudendistel TE (בדצמבר 2003). "Hypertensive crisis associated with venlafaxine". The American Journal of Medicine. 115 (8): 676–677. doi:10.1016/S0002-9343(03)00472-8. PMID 14656626. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Thase ME (באוקטובר 1998). "Effects of venlafaxine on blood pressure: a meta-analysis of original data from 3744 depressed patients". The Journal of Clinical Psychiatry. 59 (10): 502–508. doi:10.4088/JCP.v59n1002. PMID 9818630. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 3 Pregnancy, breastfeeding and fertility while taking venlafaxine, nhs.uk, ‏2022-02-15 (באנגלית)
  40. ^ Medicines Adverse Reactions Committee
  41. ^ Venlafaxine induced akathisia: A case report
  42. ^ Venlafaxine, Desvenlafaxine, Bethesda (MD): National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases, 2012
  43. ^ Dharminder Singh, Abdolreza Saadabadi, Venlafaxine, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024
  44. ^ Kolecki P (ביולי–באוגוסט 1997). "Isolated venlafaxine-induced serotonin syndrome". The Journal of Emergency Medicine. 15 (4): 491–493. doi:10.1016/S0736-4679(97)00078-4. PMID 9279702. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ "Hallucinations as a side effect of venlafaxine treatment". Psychiatry On-line. ארכיון מ-21 במאי 2008. נבדק ב-17 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 626
  47. ^ Michele Fornaro, Annalisa Anastasia, Alessandro Valchera, Alessandro Carano, Laura Orsolini, Federica Vellante, Gabriella Rapini, Luigi Olivieri, Serena Di Natale, Giampaolo Perna, Giovanni Martinotti, Massimo Di Giannantonio, Domenico De Berardis, The FDA “Black Box” Warning on Antidepressant Suicide Risk in Young Adults: More Harm Than Benefits?, Frontiers in Psychiatry 10, 2019-05-03 doi: 10.3389/fpsyt.2019.00294
  48. ^ Gibbons RD, Brown CH, Hur K, Davis J, Mann JJ (ביוני 2012). "Suicidal thoughts and behavior with antidepressant treatment: reanalysis of the randomized placebo-controlled studies of fluoxetine and venlafaxine". Archives of General Psychiatry. 69 (6): 580–587. doi:10.1001/archgenpsychiatry.2011.2048. PMC 3367101. PMID 22309973. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ Tiihonen J, Lönnqvist J, Wahlbeck K, Klaukka T, Tanskanen A, Haukka J (בדצמבר 2006). "Antidepressants and the risk of suicide, attempted suicide, and overall mortality in a nationwide cohort". Archives of General Psychiatry. 63 (12): 1358–1367. doi:10.1001/archpsyc.63.12.1358. PMID 17146010. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Rubino A, Roskell N, Tennis P, Mines D, Weich S, Andrews E (בפברואר 2007). "Risk of suicide during treatment with venlafaxine, citalopram, fluoxetine, and dothiepin: retrospective cohort study". BMJ. 334 (7587): 242. doi:10.1136/bmj.39041.445104.BE. PMC 1790752. PMID 17164297. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ 1 2 "Antidepressants for children and teenagers: what works for anxiety and depression?". NIHR Evidence (Plain English summary) (באנגלית). National Institute for Health and Care Research. 3 בנובמבר 2022. doi:10.3310/nihrevidence_53342. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ 1 2 Zhou X, Teng T, Zhang Y, Del Giovane C, Furukawa TA, Weisz JR, Li X, Cuijpers P, Coghill D, Xiang Y, Hetrick SE, Leucht S, Qin M, Barth J, Ravindran AV, Yang L, Curry J, Fan L, Silva SG, Cipriani A, Xie P (ביולי 2020). "Comparative efficacy and acceptability of antidepressants, psychotherapies, and their combination for acute treatment of children and adolescents with depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis". The Lancet. Psychiatry. 7 (7): 581–601. doi:10.1016/S2215-0366(20)30137-1. PMC 7303954. PMID 32563306. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ Solmi M, Fornaro M, Ostinelli EG, Zangani C, Croatto G, Monaco F, Krinitski D, Fusar-Poli P, Correll CU (ביוני 2020). "Safety of 80 antidepressants, antipsychotics, anti-attention-deficit/hyperactivity medications and mood stabilizers in children and adolescents with psychiatric disorders: a large scale systematic meta-review of 78 adverse effects". World Psychiatry. 19 (2): 214–232. doi:10.1002/wps.20765. PMC 7215080. PMID 32394557. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ Boaden K, Tomlinson A, Cortese S, Cipriani A (2 בספטמבר 2020). "Antidepressants in Children and Adolescents: Meta-Review of Efficacy, Tolerability and Suicidality in Acute Treatment". Frontiers in Psychiatry. 11: 717. doi:10.3389/fpsyt.2020.00717. PMC 7493620. PMID 32982805. {{cite journal}}: (עזרה)
  55. ^ Correll CU, Cortese S, Croatto G, Monaco F, Krinitski D, Arrondo G, Ostinelli EG, Zangani C, Fornaro M, Estradé A, Fusar-Poli P, Carvalho AF, Solmi M (ביוני 2021). "Efficacy and acceptability of pharmacological, psychosocial, and brain stimulation interventions in children and adolescents with mental disorders: an umbrella review". World Psychiatry. 20 (2): 244–275. doi:10.1002/wps.20881. PMC 8129843. PMID 34002501. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Pae CU (בדצמבר 2011). "Desvenlafaxine in the treatment of major depressive disorder". Expert Opinion on Pharmacotherapy. 12 (18): 2923–2928. doi:10.1517/14656566.2011.636033. PMID 22098230. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Shams ME, Arneth B, Hiemke C, Dragicevic A, Müller MJ, Kaiser R, Lackner K, Härtter S (באוקטובר 2006). "CYP2D6 polymorphism and clinical effect of the antidepressant venlafaxine". Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics. 31 (5): 493–502. doi:10.1111/j.1365-2710.2006.00763.x. PMID 16958828. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ^ Dean L (2015). "Venlafaxine Therapy and CYP2D6 Genotype". In Pratt VM, McLeod HL, Rubinstein WS, et al. (eds.). Medical Genetics Summaries. National Center for Biotechnology Information (NCBI). PMID 28520361. Bookshelf ID: NBK305561. ארכיון מ-26 באוקטובר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  59. ^ Parker G, Blennerhassett J (באפריל 1998). "Withdrawal reactions associated with venlafaxine". The Australian and New Zealand Journal of Psychiatry. 32 (2): 291–294. doi:10.3109/00048679809062742. PMID 9588310. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ^ 1 2 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 634
  61. ^ Iliou T, Casta P, Lequeux J, Pochard L, Frauger E, Spadari M, Micallef J (2019). "Venlafaxine Abuse in a Patient With a History of Methylphenidate Abuse: A Case Report". Journal of Clinical Psychopharmacology. 39 (2): 172–174. doi:10.1097/JCP.0000000000001011. PMID 30811375.
  62. ^ Venlafaxine as the ‘baby ecstasy’? Literature overview and analysis of web-based misusers′ experiences
  63. ^ Giulia Francesconi, Laura Orsolini, Duccio Papanti, John M. Corkery, Fabrizio Schifano, Venlafaxine as the 'baby ecstasy'? Literature overview and analysis of web-based misusers' experiences, Human Psychopharmacology 30, 2015-07, עמ' 255–261 doi: 10.1002/hup.2476
  64. ^ Natalie N. Maffeo, Cary M. Springer, Julia D. Albright, A retrospective study on the clinical use and owner perception of venlafaxine efficacy as part of a multimodal treatment for canine fear, anxiety, and aggression, Journal of Veterinary Behavior 64-65, 2023-06-01, עמ' 54–59 doi: 10.1016/j.jveb.2023.06.004
  65. ^ 1 2 Venlafaxine (Effexor) - dogs, Lort Smith Animal Hospital (ב־Australian English)
  66. ^ Delphine Metz, Tiphaine Medam, Sylvia Masson, Double-blind, placebo-controlled trial of venlafaxine to treat behavioural disorders in cats: a pilot study, Journal of Feline Medicine and Surgery 24, 2022-06, עמ' 539–549 doi: 10.1177/1098612X211036792


פנתילאמינים
2C-B • 2C-C • 2C-D • 2C-E • 2C-I • 2C-N • 2C-T-2 • 2C-T-21 • 2C-T-4 • 2C-T-7 • 2C-T-8 • 3C-E • 4-FMP • אמפטמין • בופרופיון • קאתין • קאתינון • דזוקסי • דיאתילקאתינון • דימתילקאתינון • דקסמתילפנידאט • DOC • DOB • DOI • DOM • bk-MBDB • דופמין • Br-DFLY • אפדרין • אפינפרין • אסקלין • פנפלוראמין • לבלבוטרול • לבמטמפטאמין • MBDB • MDA • MDMA • bk-MDMA/MDMC/Methylone • MDEA • מסקלין • מתאמפטמין • מתקאתינון • MDPV • מתילפנידאט • נוראפינפרין • פנטרמין • סאלבוטאמול • טיראמין • ונלפאקסין
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ונלפאקסין&oldid=39966002"