טלפון סלולרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טלפון נייד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התפתחות דגמי הטלפונים הסלולרים עם הזמן
אחוז המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, 2006
כמות המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, לפי מדינות, בין השנים 1980-2009
טלפון סלולרי שמציג מפה של אזור, לרוב יהיה מצורף למפה זיהוי של מיקום המשתמש באמצעות GPS
טלפון חכם מסוג אייפון 4 של חברת אפל

טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי מיקרו שהם סוג מסוים של קרינה אלקטרומגנטית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב, ומיתוג אוטומטי של הטלפון לתחנת בסיס, באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלפון סלולרי נפתח

כבר ב-1931 תיאר הסופר אריך קסטנר טלפון נייד בספרו שלושים וחמישה במאי. ב-1954 חזה גם רוברט היינלין בספר "המפלצת מהכוכבים" כי הטכנולוגיה תתפתח לכדי טלפון נייד לחלוטין.

טכנולוגיה המאפשרת שיחות טלפון אלחוטיות באמצעי תשדורת אלחוטית דו-כיוונית הייתה ידועה כבר בשנות הארבעים. ביוני 1946 הציגה חברת AT&T, אז קונגלומרט התקשורת הגדול בארצות הברית, באמצעות מעבדות המחקר שלה "סאותווסטרן בל", את הטלפון הראשון שמופעל מכלי רכב ללא צורך בקו תקשורת נייח. זה קרה בסנט לואיס, מיזורי, וההמצאה החדשה הייתה גדולה, כבדת משקל ורבת הפרעות. להבדיל מהטכנולוגיה הסלולרית, הטלפון הנייד הוותיק, היה מוגבל בקיבולת שלו (מספר משתמשים מועט מתאפשר בכל רגע נתון) וטווח הכיסוי היה מוגבל לאזור מסוים.

למרות המהפכנות מאחורי ההמצאה, אימוץ השימוש בטלפונים ברכב היה תהליך איטי. באמצע שנות השבעים, 30 שנה אחרי הפיתוח הראשון של הטלפון הנייד (הלא סלולרי), הותקנו בסך הכל 45 אלף מכשירים ברחבי ארצות הברית, ורשימת ההמתנה כללה 20 אלף נוספים. קצב התקנת התחנות לא עמד בביקוש, ולרשות הצרכן פעלו כ-30 תחנות בסיס [דרוש מקור]. כתוצאה מכך, בשעות השיא נוצר עומס ברשת שלא אפשר תקשורת. דומה היה שהפלא גדל אך נשאר יקר ולא ממש יעיל.

בשנת 1973 ביצע מרטין קופר, הנחשב לממציא טכנולוגיית הסלולר, את השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, בשדרה השישית בלב מנהטן, לעיניהם המשתאות של העוברים והשבים. אז היה לטלפון הסלולרי יישום אחד בלבד - ביצוע שיחות (יוצאות או נכנסות). המכשירים הסלולריים הראשונים היו כבדים ומגושמים ונועדו לשימוש של העשירון העליון של האוכלוסייה. באמצע שנות התשעים הם החלו כבר לחדור לשכבות אוכלוסייה רבות, וכיום הם נמצאים בשימוש של רוב האוכלוסייה. התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, אשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - טלפוניה, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט, התורמות תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי. במדינות העולם השלישי, שבהם אחוז החדירה של הקוים הנייחים היה נמוך יחסית בשל הצורך בתשתית נרחבת, אומץ הטלפון הסלולרי בחום ואפשר קיום רשתות תקשורת גם במקומות נידחים.

בשנת 2001 הופצו לראשונה טלפונים סלולריים בטכנולוגיית דור 3 (3G). החל מאמצע עשור זה, גם הפכו הטלפונים החכמים, המשלבים יכולות של טלפון סלולרי עם יכולות מתקדמות של מחשב כף יד, ליותר ויותר נפוצים.

מבחינת היקף מכירת מכשירים, היצרניות שנחשבות למובילות הן סמסונג, אפל ו-Huawei[1].

שירותי הטלפון הסלולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות הבסיסי והעיקרי של הטלפון הסלולרי, זה המלווה אותו מראשית דרכו, הוא קיום שיחות טלפון ללא צורך בחיבור קווי - דבר המאפשר למשתמש ניידות וגמישות בשימוש. אל שירות זה נוספו במהלך השנים שירותים נוספים, מהם המשתמשים ברשת התקשורת הסלולרית, ומהם מקומיים במכשיר הטלפון. מגוון השירותים משתנה ממכשיר למכשיר, בהתאם לדור המכשיר, ובהתאם לייחוד שלו. שירותים שעשויים להיות כלולים:

  • ספר טלפונים
  • שירותי הודעות:
    • העברת מסרונים (SMS) - הודעות טקסט קצרות, בין טלפונים סלולריים.
    • העברת מסרוני מולטימדיה (MMS) - קובצי תמונה, קול והודעות טקסט ארוכות בין טלפונים סלולריים.
  • שירותים מבוססי מיקום:
    • יישומי ניווט - הדרכה גרפית ו/או קולית להגעה ליעדי נסיעה באמצעות מקלט GPS מובנה במכשיר, או באמצעות טריאנגולציה מתחנות בסיס הקולטות את הטלפון.
    • חיוג למוקד או לתחנה הקרובה של המשטרה, וכוחות הצלה נוספים, כמו גם לבתי העסק הקרובים, העונים לקטגוריה מסוימת
  • שירותי מולטימדיה:
  • טלפון חכם (שרותי נתונים ומחשוב):

בעשור השני של המאה ה-21 המכשיר הסלולרי כבר אינו רק מכשיר טלפון אלא מחשב לכל דבר עם מעבד רב עוצמה, כרטיס גרפי בעל האצת תלת ממד ומערכת הפעלה עצמאית אשר מסוגלת לעשות כל מה שמחשב אישי מסוגל ואף דברים מבוססי מיקום אשר עד לתקופה האחרונה לא היו בנמצא. תקשורת הסלולר הקולית היא רק תכונה אחת במרכיב הכולל.

טלפון סלולרי וקרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי

ההשפעות הבריאותיות של קרינת טלפון סלולרי נחקרות בעולם, מתוך חשש שקרבה לקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת במרחק קצר מהמוח האנושי עלולה לגרום לשינויים לרקמה ולבסוף לגרום לסרטן ולתופעות לוואי אחרות. עד עתה, נמצאות ראיות לכאן ולכאן. שלא במישור המדעי, קיימים משתמשי טלפון סלולרי אשר טוענים כי המכשיר גורם לחימום/עקצוץ באזור הסמוך לאוזן ובאצבעות האוחזות במכשיר, וייתכן וזו הסיבה לחוסר הסבלנות שנוצרת אצל חלקם במהלך השיחה.

בשל העובדה כי הנושא לא מוצה עד תומו במחקר, ננקטים מקדמי ביטחון באשר לרמת הקרינה של המכשירים ומיקומי התקנת אנטנות סלולריות. יש לציין כי הקרינה מהטלפון הסלולרי, עקב מרחקה הזעיר מרקמות המשתמש, משמעותית הרבה יותר מהקרינה של האנטנות, הנמצאות בדרך כלל במרחק של עשרות מטרים מכל אדם בסביבה (עוצמת הקרינה יורדת עם שטח הכדור כלומר ריבוע המרחק מהמקור).

משרד הבריאות קובע כי עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה סלולרית קשור לסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים, אולם ממליץ על פי עקרון הזהירות המונעת, להמעיט בשימוש בטלפונים סלולריים ולהרחיקם מהגוף[3][4].

במאי 2011 הוסיף ארגון הבריאות העולמי את השימוש בטלפון סלולרי לקבוצת גורמים אפשריים למחלת הסרטן[5]. יש לציין שהימצאות בקבוצה זו מעידה על חומרים וגורמים שלגביהם יש ממצאים ברמת ודאות נמוכה לגבי היותם מסרטנים. במחקר מקיף אחר, שנערך בדנמרק, לא נמצא קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח[6].

במאי 2016 פורסם כי מחקר ענק של ממשלת ארצות הברית שטוען לקשר בין קרינה סלולרית וסוג מסוים של סרטן[7][8][9].

תקשורת סלולרית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקשורת סלולרית בישראל

השם המופיע בחוקי מדינת ישראל לטלפון הסלולרי הוא רט"ן – רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש מחוץ לחקיקה ולרגולציה של משרד התקשורת. בישראל היה נפוץ הכינוי פלאפון כשם גנרי לכל מכשיר טלפון סלולרי. כינוי זה נוצר כתוצאה מהיטמעותו המוצלחת בציבור של המותג של חברת פלאפון תקשורת, שהייתה הראשונה ששיווקה מכשיר סלולרי בישראל, אך עם הזמן נכנסו לשימוש גם השמות: "נייד" או "סלולרי".

בישראל הייתה פלאפון החברה הראשונה שהציעה את השירות כבר ב-1986, סלקום החלה לפעול ב-1994, ופרטנר תקשורת (הידועה במותג "אורנג'") ב-1998. חברת מירס החדשה הפכה להיות החברה הסלולרית הרביעית, לאחר שזכתה במכרז בשנת 2011. החברה הסלולרית החמישית הייתה חברת גולן טלקום. בישראל של היום מספר המנויים של חברות הסלולר הוא כפול ממספר המנויים של טלפון קווי. ב-2001 היו 4 מיליון לקוחות סלולריים, מול 2.5 מיליון לקוחות טלפון קווי.

על פי מריל לינץ', חברת הסלולר הגדולה בישראל היא סלקום, אחריה בהפרש קטן פרטנר. לפי עיתון גלובס[דרוש מקור], לפלאפון יש את מספר מנויי דור 3 הגדול ביותר, מעל למיליון, לפרטנר יש 900 אלף, ולסלקום יש 750 אלף לקוחות בדור השלישי. בישראל יש כ-3 מיליון לקוחות דור שלישי (לא כולל החברות החדשות).

בעבר נמכרו רוב המכשירים הסלולריים על ידי חברות התקשורת הסלולרית ומיעוטם, במחירים נמוכים בהרבה, נמכרו בחנויות אלקטרוניקה קטנות. בשנים האחרונות, עקב פערי המחירים הגדולים בין חברות התקשורת לבין הספקים הפרטיים, נמכרים הרבה יותר מכשירים בחנויות וגם ברשתות החשמל והאלקטרוניקה הגדולות[10].

הרפורמה ביבוא לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2012 נכנס לתוקף צו שיזם שר התקשורת משה כחלון[דרוש מקור] ואושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, שמעניק פטור ליבואנים מקבלת רישיון סחר ואישור סוג, עבור יבוא וסחר בסמארטפונים ומכשירים סלולריים. הצו מקל על היבוא ומאפשר לייבא כל מכשיר מקורי וחדש, שקיבל אישור תקינה של הדירקטיבה האירופית Directive1999/5/EC או אישור של הנציבות הפדרלית לתקשורת בארצות הברית, והוא נושא סימון המעיד על העמידה בדרישות. כתוצאה, יגדל מגוון המכשירים שניתן לייבא לישראל. הרציונל מאחורי הרפורמה הוא הסרת חסמי כניסה לשוק הפוגעים בתחרות החופשית ובצרכנים[11].

השפעות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהג שדעתו מוסחת על ידי טלפון סלולרי

בשנות ה-2000 החלו להתפרסם מחקרים שבוחנים את ההשפעות החברתיות שנובעות מהשימוש הגובר והמתרחב בטלפון הסלולרי. מחקר אוסטרלי בשנת 2007 מצא כי הניידים מטשטשים את הגבולות שבין הבית לבין העבודה, משפרים את רמת הסינכרון בין משימות ופעולות חברתיות, ומסייעים לשמירת קשר בין בני אדם הרחוקים זה מזה[12].

היבט אחר בשימוש במכשיר סלולרי היא הקלות היחסית שבה ניתן לעקוב אחרי השיחות היוצאות והנכנסות, המאפשרת לממשלות ולסוכנויות ביון לחדור לפרטיות המשתמשים, להאזין ולהקליט שיחות, ולאתר את מיקומם של המשוחחים במכשיר.

בנוסף ישנה תופעה המוכרת בשם נומופוביה, אשר מתארת אנשים החוששים במידה מופרזת מניתוק הקשר עם הטלפון הנייד כתוצאה משכחה, אובדן, סוללה ריקה, תקלה וכיוצא בזאת.

בשנת 2007 הבמאי ההולנדי סיירוס פריש צילם סרט קולנוע עלילתי באמצעות טלפון סלולרי בלבד. הסרט אף הוצג בפסטיבלים בינלאומיים לקולנוע.

שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה יכול להסיח את דעת הנהג, לגרום לנהיגה לא בטוחה, ואף להוביל לתאונות דרכים קטלניות[13]. בישראל העונש על שימוש בסלולרי בזמן נהיגה יכול להגיע ל-1000 ש"ח וארבע נקודות רישוי[14].

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית יכולה לגרום מחלות קשות (כמו סרטן המוח, סרטן השד, גליומה,[15] סרטן הדם וכדומה) ובעיות בריאות שונות כמו כאבי ראש, עייפות, סחרחורות, פריחות, בחילות, בעיות עיכול, פגיעה בתאי זרע ועוד.[16][17][18][19][20][21][22][23][24][25][26][27][28][29][30][31][32][33][34][35][36]

לדוגמה, פורסם ברשת הטלוויזיה CBS בתוכנית CBS NEWS שצעירה בת 21 פתחה סרטן השד בדיוק בצמוד לאיזור בחזה שבו היא נהגה למקם את הטלפון הנייד שלה.[24]

בשנת 2011 ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) קבע שטלפונים ניידים יכולים לגרום לסרטן.[17][37][24]

ברשת הטלוויזיה CNN הומלץ מספר פעמים להרחיק טלפונים ניידים מהראש בגלל הקביעה של ארגון הבריאות העולמי שהם יכולים לגרום לסרטן.[37][17][19]

משרד הבריאות של מדינת קליפורניה פרסמה מסמך שנאסר לפרסום במשך 7 שנים שגם ממליץ להגדיל את המרחק של הטלפון הנייד מהגוף, לא לישון לידו ולא לשים אותו בכיס או צמוד לגוף, אלא במקרה שהוא מכובה.[25] המסמך מציין ששימוש ממושך בטלפונים ניידים יכול להגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן המוח ובמחלות נוספות.[25]

המסמך מוסיף שילדים יכולים להיות בדרגת סיכון גבוהה יותר ממבוגרים כי הקרינה אלקטרומגנטית יכולה לחדור עמוק יותר לתוך מוחם.[25] דבר זה גם הוסבר על ידי דברה דייוויס, ג'ורג' קרלו ור. ס. שרמה שהסבירו שקרינה זו מזיקה מאוד לילדים.[33][34][35]

הנושא הוא תחת מחקר, אך במחקר של ה־US National Toxicology Program נמצא שעכברים שהיו חשופים לקרינה פתחו גידולים במוח ובלב.[17] הנושא הזה שנוי במחלוקת מתמשכת שקשורה גם ללחץ מצד גורמים כלכליים, תעשיינים, תאגידים וחברות גדולות (כמו מוטורולה)[38] שמנסות להוכיח שמוצריהן בטוחים לשימוש.[26][39][40][41][42] [43][38][44][45][46] אותם תאגידים טוענים שמוצריהם בטוחים לשימוש.

השפעת התעשייה על המדע בתחום הקרינה האלקטרומגנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא שחברות גדולות מתעשיית הטלפונים הסלולרים מממנות חלק גדול מהמחקרים בנושא (לפחות 44% לפי מקור אחד,[39] לפחות 87% לפי מקור אחר[47]) ומשפיעות מאוד על הפרשנות של הממצאים במחקרים שהן מממנות.[39][47][48][40][41][42][43][38][44]

אותה מגמה קיימת גם בתאגידים וחברות גדולות המפתחות מוצרים מתחומים אחרים.[49][50][51][52][53][54][55][56][57]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gartner Says Worldwide Smartphone Sales Grew 3.9 Percent in First Quarter of 2016, באתר חברת גרטנר
  2. ^ שירות טיים, מי צריך חתול אלקטרוני, באתר ynet, 11 בנובמבר 2003
  3. ^ http://www.gov.il/FirstGov/NewsArchives/News_CellularRadiation.htm
  4. ^ משרד הבריאות - בריאות הציבור - מידע לציבור: טלפונים סלולרים - טלפונים סלולרים-מידע לציבור
  5. ^ איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: סלולרי עלול לגרום לסרטן, באתר ynet, 31 במאי 2011
  6. ^ דן אבן, המחקר המקיף ביותר עד כה: אין קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
  7. ^ מיכל קריסטל, מחקר בארה"ב מצא קשר בין קרינה סלולרית לבין סרטן, באתר nana10‏, 27 במאי 2016
  8. ^ סוכנויות הידיעותמחקר ענק שנערך בארה"ב: קרינה סלולרית מסרטנת, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2016
  9. ^ אורית א. בראון, ‏מחקר מדאיג: קרינה סלולרית עלולה לגרום לסרטן במוח ובלב, באתר מעריב השבוע, 28 במאי 2016
  10. ^ רותי לוי, הרשתות משתלטות על שוק המכשירים - כך תמצאו את הסלולרי הזול ביותר, דה מרקר, 31 ביולי 2012
  11. ^ אילן גטניו, מהפכת הסלולר: אושרה רפורמת הסמארטפונים, ישראל היום, 30 ביולי 2012
  12. ^ "Families without Borders: Mobile Phones, Connectedness and Work-Home Divisions", שנכתב על ידי Judy Wajcman, Michael Bittman and Judith E. Brown ופורסם במגזין Sociology 2008, גיליון 42, עמ' 635-652
  13. ^ שוקי גלילי, האמת על שימוש בסלולרי בזמן נהיגה, באתר ynet, 10 בספטמבר 2008
  14. ^ איציק זיאת, ‏אם נוהגים לא מדברים: הכל על שימוש סלולארי בנהיגה, באתר ‏mako‏‏, ‏14 באוגוסט 2013‏
  15. ^ Michael Carlberg, Lennart Hardell, Evaluation of Mobile Phone and Cordless Phone Use and Glioma Risk Using the Bradford Hill Viewpoints from 1965 on Association or Causation, BioMed Research International, 2017, 2017, עמ' 1–17 doi: 10.1155/2017/9218486
  16. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1469943/?tool=pmcentrez
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 CNN, By Danielle Dellorto,. "WHO: Cell phone use can increase possible cancer risk" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  18. ^ RFSAFE (21 בנובמבר 2013), Cell Phone Radiation Safety Tips With Dr Sanjay Gupta on Anderson Cooper 360, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  19. ^ 19.0 19.1 RFSAFE (21 בנובמבר 2013), Dr Sanjay Gupta explains Cell Phone Radiation Hazards, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  20. ^ Welcome to the National Quiet Zone - CNN Video, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  21. ^ CNN, Carina Storrs, for. "Cell phone-related cancer for rats raises alarm". CNN. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  22. ^ CNN, Carina Storrs, for. "Cell phone-related cancer for rats raises alarm". CNN. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  23. ^ CNN (19 במאי 2011), CNN: Are cell phones safe to use?, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 "Cellphone safety: Where do you keep your phone?" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 "Cellphone Radiation Exposure Fact Sheet Draft Released By California Health Officials" (באנגלית). 2 במרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  26. ^ 26.0 26.1 "Research on Industry Influence on EMFs - Environmental Health Trust". Environmental Health Trust (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  27. ^ Manya Prasad, Prachi Kathuria, Pallavi Nair, Amit Kumar, Mobile phone use and risk of brain tumours: a systematic review of association between study quality, source of funding, and research outcomes, Neurological Sciences: Official Journal of the Italian Neurological Society and of the Italian Society of Clinical Neurophysiology, 38, May 2017, עמ' 797–810 doi: 10.1007/s10072-017-2850-8
  28. ^ Michael Carlberg, Lennart Hardell, Evaluation of Mobile Phone and Cordless Phone Use and Glioma Risk Using the Bradford Hill Viewpoints from 1965 on Association or Causation, BioMed Research International, 2017, 2017, עמ' 1–17 doi: 10.1155/2017/9218486
  29. ^ Electromagnetic fields and public health, World Health Organization (בen-GB)
  30. ^ "Ethekwini’s secret deal with MTN leaves residents sick". CityPress (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  31. ^ "What It’s Like to Be Allergic to Wi-Fi". Science of Us (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  32. ^ A. B. C. News, Wi-Fi Lawsuit Draws Attention to Controversial Syndrome, ABC News, ‏2015-08-26
  33. ^ 33.0 33.1 Environmental Health Trust (8 בספטמבר 2015), 5/9/2015 George Washington University: Dr. Sharma and Dr. Davis: Science and Policy on Wireless, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  34. ^ 34.0 34.1 Environmental Health Trust (18 בספטמבר 2015), The Medical Term for Wi-Fi in School, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  35. ^ 35.0 35.1 Environmental Health Trust (19 בספטמבר 2015), Cell Towers on School Grounds Are Not Safe: George Washington University Scientific Lecture Excerpt, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  36. ^ Radio and TV Transmitters & Radar, www.chronicexposure.org
  37. ^ 37.0 37.1 UFO Museum (13 ביוני 2013), CNN Breaking News : Cell phone CANCER risks (iPhone, Galaxy, Blackberry), בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 "UW Scientist Henry Lai Makes Waves in the Cell Phone Industry". Seattle Magazine (באנגלית). 14 בדצמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 Anke Huss, Matthias Egger, Kerstin Hug, Karin Huwiler-Müntener, Source of Funding and Results of Studies of Health Effects of Mobile Phone Use: Systematic Review of Experimental Studies, Environmental Health Perspectives, 115, 2007-1, עמ' 1–4 doi: 10.1289/ehp.9149
  40. ^ 40.0 40.1 Lennart Hardell, MD , PhD , Martin J. Walker, MA , Bo Walhjalt, Lee S. Friedman, BA , MSc , and Elihu D. Richter, MD, [http://mobilfunk-debatte.de/pdf/Mobilfunk_Politik/Hardellsecret_ties.pdf Secret Ties to Industry and Conflicting Interests in Cancer Research], AMERICAN JOURNAL OF INDUSTRIAL MEDICINE, 2006
  41. ^ 41.0 41.1 Elia Valentini, Michele Ferrara, Fabio Presaghi, Luigi De Gennaro, Republished review: systematic review and meta-analysis of psychomotor effects of mobile phone electromagnetic fields, Postgraduate Medical Journal, 87, September 2011, עמ' 643–651 doi: 10.1136/pgmj.2009.047027rep
  42. ^ 42.0 42.1 Lennart Hardell, World Health Organization, radiofrequency radiation and health - a hard nut to crack (Review), International Journal of Oncology, 51, 2017-08-01 doi: 10.3892/ijo.2017.4046
  43. ^ 43.0 43.1 "“Radiation Research” and The Cult of Negative Results". Microwave News. 6 באפריל 2012. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  44. ^ 44.0 44.1 Paul J Rich, [http://www.ipsonet.org/proceedings/wp-content/uploads/2012/07/Proceedings-of-the-PSO-New-Series-no.-11.pdf Proceedings of the Policy Studies Organization New Series, No. 11], PSO journals
  45. ^ Lee Friedman, Michael Friedman, Financial Conflicts of Interest and Study Results in Environmental and Occupational Health Research, Journal of Occupational and Environmental Medicine, 58, March 2016, עמ' 238 doi: 10.1097/JOM.0000000000000671
  46. ^ Justin E. Bekelman, Yan Li, Cary P. Gross, Scope and impact of financial conflicts of interest in biomedical research: a systematic review, JAMA, 289, 2003 Jan 22-29, עמ' 454–465
  47. ^ 47.0 47.1 ANDREW A. MARINO, SIMONA CARRUBBA, The Effects of Mobile-Phone Electromagnetic Fields on Brain Electrical Activity: A Critical Analysis of the Literature, Electromagnetic Biology and Medicine, 28, 2009-01-01, עמ' 250–274 doi: 10.3109/15368370902918912
  48. ^ Sarah J. Starkey, Inaccurate official assessment of radiofrequency safety by the Advisory Group on Non-ionising Radiation, Reviews on Environmental Health, 31, 2016-12-01 doi: 10.1515/reveh-2016-0060
  49. ^ Kathleen Ruff, Scientific journals and conflict of interest disclosure: what progress has been made?, Environmental Health, 14, 2015-05-30 doi: 10.1186/s12940-015-0035-6
  50. ^ Xaver Baur, Lygia Therese Budnik, Kathleen Ruff, David S Egilman, Ethics, morality, and conflicting interests: how questionable professional integrity in some scientists supports global corporate influence in public health, International Journal of Occupational and Environmental Health, 21, 2015-3, עמ' 172–175 doi: 10.1179/2049396714Y.0000000103
  51. ^ Maira Bes-Rastrollo, Matthias B. Schulze, Miguel Ruiz-Canela, Miguel A. Martinez-Gonzalez, Financial Conflicts of Interest and Reporting Bias Regarding the Association between Sugar-Sweetened Beverages and Weight Gain: A Systematic Review of Systematic Reviews, PLOS Medicine, 10, 2013-12-31, עמ' e1001578 doi: 10.1371/journal.pmed.1001578
  52. ^ Adam G. Dunn, Enrico Coiera, Kenneth D. Mandl, Florence T. Bourgeois, Conflict of interest disclosure in biomedical research: a review of current practices, biases, and the role of public registries in improving transparency, Research Integrity and Peer Review, 1, 2016-05-03, עמ' 1 doi: 10.1186/s41073-016-0006-7
  53. ^ David Rosner, Gerald Markowitz, The politics of lead toxicology and the devastating consequences for children, American Journal of Industrial Medicine, 50, October 2007, עמ' 740–756 doi: 10.1002/ajim.20435
  54. ^ Bernard Lo, Marilyn J. Field, Education Institute of Medicine (US) Committee on Conflict of Interest in Medical Research, Conflicts of Interest in Biomedical Research, National Academies Press (US), 2009. (באנגלית)
  55. ^ "Meet the ‘rented white coats’ who defend toxic chemicals". Center for Public Integrity. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  56. ^ Peter C. Gøtzsche, Asbjørn Hróbjartsson, Helle Krogh Johansen, Mette T. Haahr, Ghost Authorship in Industry-Initiated Randomised Trials, PLOS Medicine, 4, 2007-01-16, עמ' e19 doi: 10.1371/journal.pmed.0040019
  57. ^ Yann Joly L.L.B, L.L.M, PhD Candidate, Flora Wahnon B Sc, Bartha Maria Knoppers O.C. PhD, [http://yannjoly.openum.ca/files/sites/57/2016/02/Impact-of-the-Commercialization-of-Biotechnology-Research-on-the-Communication-of-Research-Results-North-American-Perspective.pdf Impact of the Commercialization of Biotechnology Research on the Communication of Research Results: North American Perspective], Harvard Health Policy Review