ארווין קומאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארווין קומאן
Erwin-koeman.jpg
קומאן, 2011
מידע אישי
לידה 20 בספטמבר 1961 (בן 57)
זאנדם שבהולנד
שם מלא ארווין קומאן
גובה 1.79 מטר
עמדה קשר שמאלי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1978 - 1979
1979 - 1982
1982 - 1985
1985 - 1990
1990 - 1994
1994 - 1998
סה"כ:
חרונינגן
פ.ס.וו. איינדהובן
חרונינגן
מכלן
פ.ס.וו. איינדהובן
חרונינגן
6 (0)
43 (8)
89 (39)
116 (22)
103 (13)
115 (10)
472 (92)
נבחרת לאומית כשחקן
1983 - 1994 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 31 (2)
קבוצות כמאמן
1998 - 2001
2001 - 2004
2004 - 2005
2005 - 2007
2008 - 2010
2011
2012
2012 - 2014
2014 - 2016
2016 - 2017
2018
2018
2019 -
פ.ס.וו. איינדהובן (מאמן נוער)
פ.ס.וו. איינדהובן (עוזר מאמן)
ואלוייק
פיינורד
נבחרת הונגריה
אוטרכט
פ.צ. איינדהובן
ואלוייק
סאות'המפטון (עוזר מאמן)
אברטון (עוזר מאמן)
פנרבחצ'ה (עוזר מאמן)
פנרבחצ'ה (מאמן זמני)
נבחרת עומאן
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ארווין קומאןהולנדית: Erwin Koeman; נולד ב-20 בספטמבר 1961) הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדת הקשר השמאלי, וכיום מאמן נבחרת עומאן.

קומאן שיחק בשלוש קדנציות שונות במדי קבוצת נעוריו חרונינגן, שיחק בשתי קדנציות בפ.ס.וו איינדהובן עמה זכה בשתי אליפויות הולנד, ורשם קדנציה מוצלחת במכלן, עמה זכה בגביע אירופה למחזיקות גביע, בסופר קאפ האירופי, באליפות בלגיה ובגביע הבלגי. לזכותו גם 31 הופעות במדי נבחרת הולנד, בהן כבש שני שערים. קומאן אף זכה עם נבחרתו בטורניר יורו 1988.

לאחר פרישתו החל בקריירת אימון, שהתרכזה בעיקר בהולנד, ובמהלכה גם אימן את נבחרת הונגריה. החל משנת 2014 משמש קומאן כעוזר מאמן לצד אחיו, המאמן רונאלד קומאן, תחילה בסאות'המפטון ובהמשך באברטון. השניים שיתפו פעולה גם על המגרש, במדי הנבחרת.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומאן החל את דרכו בקבוצת חרונינגן, ששיחקה אז בליגת המשנה ההולנדית. הוא החל לשחק בקבוצה הבוגרת בעונת 1978/1979, ורשם שש הופעות ליגה בעונת הבכורה שלו. העונה הסתיימה באכזבה מבחינת הקבוצה, שסיימה במקום השני, עם נקודה פחות מאקסלסיור רוטרדם, ולא הצליחה להעפיל ממשחקי הפלייאוף. לאחר עונה אחת בלבד בחרונינגן, עבר קומאן לפ.ס.וו. איינדהובן. הוא שימש בעיקר כשחקן משלים בקבוצה, ובשלוש עונות ערך במדיה 43 הופעות ליגה, בהן כבש שמונה שערים.

קומאן שב לקדנציה שנייה בחרונינגן לקראת עונת 1982/1983, ושם רשם את פריצתו המשמעותית, בעונה שאף הסתיימה בזימון לנבחרת הולנד. קומאן כבש 15 שערי ליגה (שיא קריירה אישי) ב-33 הופעות, במדי הקבוצה שכבר שיחקה אז בליגה הבכירה וסיימה את העונה במקום החמישי. הדקנציה השנייה בחרונינגן נמשכה שלוש עונות, ובכל אחת מהן כבש קומאן כמות דו-ספרתית של שערי ליגה. לכל אורך הקריירה לא כבש קומאן בכמות דו-ספרתית, למעט בשלוש העונות באלו.

לקראת עונת 1985/1986, ולאחר שלוש העונות המוצלחות בחרונינגן, עבר קומאן למכלן מליגת העל הבלגית, אותה אימן בן ארצו של קומאן, ההולנדי אד דה מוס. לאחר עונה ראשונה חלשה, שהסתיימה במקום ה-11 בלבד בטבלה, הייתה למכלן לכוח משמעותי בכדורגל הבלגי. בעונת 1986/1987 סיימה מכלן כסגנית האלופה עם שתי נקודות בלבד פחות מאנדרלכט, וזכתה בגביע הבלגי לאחר שגברה 1-0 במשחק הגמר על ראסינג ליאז'. קומאן פתח בהרכב לגמר, ושיחק לכל אורכו.

בעונת 1987/1988 זכתה מכלן בגביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר מסע מרשים במהלכו הדיחה את הקבוצה את דינמו בוקרשט, סנט מירן, דינמו מינסק ואטלנטה. במשחק הגמר גברה מכלן 1-0 על אייאקס אמסטרדם, וזכתה בתואר האירופי הראשון בתולדותיה. מכלן הייתה שוב קרובה לזכייה באליפות בלגיה, אך שוב סיימה עם שתי נקודות פחות מהמקום הראשון, קלאב ברוז'.

עם פתיחת עונת 1988/1989, המשיכה מכלן את ההצלחה מהעונה החולפת, עם זכייה בסופר קאפ האירופי. מכלן וקומאן פגשו אחת מקבוצותיו הקודמות של קומאן, פ.ס.וו. איינדהובן, ובמשחק הראשון בבית הרשימו עם ניצחון 3-0 (קומאן פתח בהרכב ושיחק 58 דקות). בגומלין בחוץ נוצחה מכלן 1-0, אך זכתה בתואר בסיום המשחק. קומאן פתח על הספסל, ועלה כמחליף עוד במהלך המחצית הראשונה. באותה העונה העפילה מכלן עד לחצי גמר גביע המחזיקות (קומאן כבש פעמיים במהלך הטורניר), אך לא הצליחה לשמור על התואר והודחה על ידי סמפדוריה. בליגה רשמה מכלן קמפיין מוצלח וזכתה באליפות לראשונה מזה למעלה מארבעים שנים, תוך שהיא מקדימה את אנדרלכט בארבע נקודות. עונה אחר כך, החמישית והאחרונה של קומאן במכלן, הגיע לקבוצה המאמן רוד קרול, גם הוא בן ארצו של קומאן. הקבוצה לא הצליחה לשחזר את הישגיה וקרול הוחלף לאחר כחצי עונה. קומאן עצמו איבד את מקומו בהרכב, ערך 16 הופעות ליגה בלבד באותה העונה. בסך הכול ערך קומאן 116 הופעות ליגה במדי מכלן, ובהן כבש 22 שערים.

קומאן חזר לפ.ס.וו. איינדהובן לקראת עונת 1990/1991, עת הצטרף אליה המאמן בובי רובסון. תחת המאמן האנגלי, זכתה איינדהובן בשתי אליפויות רצופות על חשבונה של יריבתה הגדולה אייאקס. קומאן עצמו היה שחקן מפתח בקבוצה בעונות אלו, שותף ב-56 מתוך 68 משחקי הליגה בצמד עונות הזכייה, וכבש שישה שערים. הוא נותר בקבוצה לשתי עונות נוספות, שבאחרונה שבהן שב לשתף פעולה עם אד דה מוס, אך קבוצתו כשלה לשחזר את זכיותיה. בסך הכול ערך קומאן 103 הופעות בארבע עונות, בהן כבש 13 שערים.

לקראת עונת 1994/1995, בגיל 33, חזר קומאן לקדנציה שלישית בחרונינגן. על אף גילו המתקדם, היה קומאן לשחקן מפתח בקבוצה במשך ארבע עונות. בעונתו האחרונה, עונת 1997/1998, ירד קומאן עם קבוצתו לליגת המשנה. בסיום העונה פרש ממשחק פעיל בגיל 37.

נבחרת הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומאן החל את דרכו בנבחרת הולנד תחת המאמן קיס רייברס. הוא ערך הופעת בכורה ב-27 באפריל 1983, במשחק ידידות מול שוודיה בו גברה הולנד 3-0 על שוודיה. שש הופעותיו הבאות של קומאן היו בטורנירי מוקדמות בהם כשלה הולנד. הוא שלוש הופעות במוקדמות יורו 1984 ושלוש הופעות במוקדמות מונדיאל 1986 (כולל שער בכורה בניצחון 7-1 על קפריסין), אך לא הצליח לסייע לנבחרתו להעפיל לטורנירי הגמר.

המאמן רינוס מיכלס, שנכנס לתפקיד ב-1986, לא זימן את קומאן לנבחרת במשך כשנה וחצי, אך השיב אותו לסגל לקראת טורניר הגמר של יורו 1988 בגרמניה המערבית. קומאן החמיץ את משחק הפתיחה של נבחרתו, בו הפסידה הולנד 1-0 לברית המועצות. קומאן שב להרכב הולנד בניצחונות 3-1 על אנגליה ו-1-0 על אירלנד, וסייע לה להעפיל לחצי הגמר מהמקום השני בבית. בשלב זה גברה הולנד על המארחת גרמניה המערבית, לאחר מהפך וניצחון 2-1. קומאן שמר על מקומו בהרכב גם במשחק הגמר, בו פגשה הולנד בפעם השנייה בטורניר את ברית המועצות. הולנד, שנוצחה על ידי אותה היריבה בפתיחת הטורניר, ניצחה במשחק בתוצאה 2-0 וזכתה לראשונה בתולדותיה באליפות אירופה.

לאחר שרשם חמש הופעות ושער אחד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1990, זומן קומאן לטורניר הגמר של מונדיאל 1990 באיטליה על ידי המאמן לאו בינהאקר. אלופת אירופה המכהנת לא הצליחה להרשים וסיימה את הטורניר ללא ניצחון. קומאן פתח בהרכב במשחקה הראשון של הולנד בטורניר, 1-1 מול מצרים, במהלכו הוחלף לאחר 69 דקות. מאז, לא שותף עוד בטורניר, ממנו הודחה הולנד לאחר הפסד 2-1 לגרמניה המערבית בשמינית הגמר.

קומאן היה שותף לשלושה משחקים במסגרת מוקדמות יורו 1992, אך לא זומן לסגל הנבחרת לקראת טורניר הגמר בשוודיה. הופעתו האחרונה של קומאן במדי הנבחרת הייתה במשחק ידידות מול תוניסיה ב-19 בינואר 1994, שהסתיים בשוויון 2-2. בסך הכול ערך קומאן 31 הופעות במדי הולנד, בהן כבש פעמיים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש במדי חרונינגן ב-1998, התמנה קומאן לתפקיד מאמן הנוער של פ.ס.וו. איינדהובן, בה שיחק בשתי קדנציות ועמה זכה בשתי אליפויות. ב-2001 קודם לתפקיד עוזר המאמן תחת אריק גרטס.

לקראת עונת 2004/2005, התמנה לתפקיד מאמן הבוגרים הראשון בקריירה, בשורות ואלוייק מליגת העל ההולנדית. קומאן הוביל את קבוצתו למקום התשיעי בטבלה בתום העונה. עונה אחר כך התמנה לתפקיד מאמן קבוצת הפאר ההולנדית פיינורד[1]. בעונה הראשונה, בכיכובם של דירק קאוט וסלומון קאלו, סיימה פיינורד במקום השלישי בטבלה. עוד בטרם סיומה של העונה, זכה קומאן להארכת חוזה במועדון, שהיה מרוצה מתפקודו. עם זאת, עונתו השנייה של קומאן לא התנהלה היטב, הקבוצה לא הפגינה יכולת מספקת, והתקשתה להיצמד ליריבותיה בצמרת. ב-3 במאי 2007 הגיש את התפטרותו המיידית עקב בעיות מוטיבציה, וסיים את דרכו בקבוצה[2]. פיינורד סיימה את העונה במקום השביעי בלבד.

ב-1 במאי 2008, לאחר שנה מחוץ למגרשים, התמנה קומאן לתפקיד מאמן נבחרת הונגריה, בניסיון להוביל את הונגריה למונדיאל ראשון מאז מקסיקו 1986. הונגריה הוגרלה במוקדמות מונדיאל 2010 לצידן של נבחרות חזקות ובהן פורטוגל, דנמרק ושוודיה. היא הפגינה יכולת טובה וצברה 16 נקודות במהלך הטורניר, אך אלו הספיקו למקום הרביעי בלבד. ב-23 ביולי 2010 פוטר קומאן מתפקידו[3].

לקראת עונת 2011/2012, שוב לאחר שנה מחוץ למגרשים, התמנה קומאן לתפקיד מאמן אוטרכט, אך לאחר חודשים ספורים בלבד בתפקיד, ב-18 באוקטובר 2011, התפטר מתפקידו עקב תנאי עבודה קשים ושחרורם של שחקני מפתח. אוטרכט הייתה ממוקמת במקום העשירים בעת התפטרותו של קומאן, וסיימה את העונה במקום ה-11. בהמשך אותה העונה, ב-17 במרץ 2012, התמנה לתפקיד מאמן פ.צ. איינדהובן מליגת המשנה ההולנדית. הייתה זו משרתו הראשונה בקריירה שאינה בליגה הבכירה בהולנד או בנבחרת לאומית. הוא החליף בתפקיד את ארנסט פייבר, שהוביל את הקבוצה למקום השני בטבלה והתמנה לתפקיד מאמן פ.ס.וו. איינדהובן, היריבה העירונית מהליגה הבכירה. קומאן הוביל את איינדהובן למקום השלישי בסיום העונה ולפלייאוף ההעפלה, שם הודחה בהפסד כפול להלמונד ספורט.

קומאן שב לקדנציה שנייה כמאמן ואלוייק לקראת עונת 2012/2013. בעונתו הראשונה בקבוצה הצליח להשאיר אותה בליגה הבכירה ולהוביל אותה למקום ה-14. עונה אחר כך כשלה הקבוצה להישאר בליגה, וירדה לליגת המשנה בתומו של פלייאוף הירידה עם הפסד 4-2 בסיכום שני משחקים מול אקסלסיור. בסיום העונה, סיים קומאן את דרכו בקבוצה לאחר כשנתיים.

לקראת עונת 2014/2015 התמנה קומאן לתפקיד עוזרו של אחיו, רונאלד, שהתמנה לתפקיד מאמן סאות'המפטון מהפרמייר ליג. שנתיים אחר כך, כשרונאלד התמנה לתפקיד מאמן אברטון, מינה פעם נוספת את אחיו לתפקיד עוזר המאמן.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלן
פ.ס.וו. איינדהובן
נבחרת הולנד

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1978/1979 חרונינגן הולנדהולנדליגת המשנה ההולנדית 6 0
1979/1980 פ.ס.וו. איינדהובן הולנדהולנדליגת העל ההולנדית 8 1
1980/1981 17 4
1981/1982 18 3
1982/1983 חרונינגן הולנדהולנדליגת העל ההולנדית 33 15
1983/1984 28 11
1984/1985 28 13
1985/1986 מכלן בלגיהבלגיהליגת העל הבלגית 20 2
1986/1987 28 5
1987/1988 24 5
1988/1989 28 7
1989/1990 16 3
1990/1991 פ.ס.וו. איינדהובן הולנדהולנדליגת העל ההולנדית 27 3
1991/1992 29 3
1992/1993 19 4
1993/1994 28 3
1994/1995 חרונינגן הולנדהולנדליגת העל ההולנדית 27 6
1995/1996 28 2
1996/1997 29 0
1997/1998 31 2
סך הכול בקריירה 472 92

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הולנד
שנה הופעות שערים
1983 4 0
1984 1 0
1985 2 1
1986 1 0
1987 0 0
1988 8 0
1989 4 1
1990 5 0
1991 2 0
1992 1 0
1993 2 0
1994 1 0
סך הכול 31 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארווין קומאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת הולנד - יורו 1988 (מקום ראשון)

1 ואן ברויקלן • 2 ואן טיחלן • 3 טרוסט • 4 ר. קומאן • 5 וינטר • 6 ואן ארלה • 7 וננבורג • 8 מוהרן • 9 בוסמן • 10 חוליט • 11 ואן טסחיפ • 12 ואן באסטן • 13 א. קומאן • 14 קיפט • 15 קוברמנס • 16 היילה • 17 רייקארד • 18 סורבין • 19 קרוזן • 20 ואוטרס • מאמן: מיכלס

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - מונדיאל 1990

1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 רייקארד • 4 ר. קומאן • 5 ואן טיחלן • 6 ואוטרס • 7 א. קומאן • 8 וננבורג • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ויטסחה • 12 קיפט • 13 רוטחס • 14 טסחיפ • 15 רוי • 16 היילה • 17 גילהאוס • 18 פראסר • 19 ואן לואן • 20 וינטר • 21 בלינד • 22 מנזו • מאמן: בינהאקר

הולנדהולנד