ארץ אבות (ספר)
 | |
| עטיפת המהדורה העברית של הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רוברט האריס |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן מתח, היסטוריה חלופית |
| הוצאה | |
| הוצאה | Hutchinson (כריכה קשה), Arrow (כריכה רכה) |
| תאריך הוצאה | 1992 |
| מספר עמודים | 332 (במהדורה העברית משנת 2013) |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | זמורה-ביתן |
| תרגום | יוחנן פרידמן |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-09-174827-2 |
| הספרייה הלאומית | 003636017, 001798754 |
ארץ אבות (באנגלית: Fatherland) הוא רומן מתח מאת הסופר האנגלי רוברט האריס משנת 1992. הספר שייך לסוגת ספרי ההיסטוריה החלופית, ועלילתו מתרחשת בגרמניה הנאצית 20 שנה לאחר ניצחון גרמניה במלחמת העולם השנייה. הספר זכה להצלחה רבה, תורגם ל-25 שפות ונמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. שנתיים לאחר צאת הספר לאור הוא עובד לסרט.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוליטיקה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעמודים הראשונים של הספר מוצגות שתי מפות: אחת של מרכז העיר ברלין (שבספר, לאחר השלמת תוכנית "בירת העולם גרמאניה" מכילה שלושה מיליון אנשים והיא העיר הגדולה ביותר ברייך הגרמני) ושל הרייך הגרמני עצמו - שכולל את אוסטריה, סלובניה, הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, לוקסמבורג, גנרלגוברנמן, שטחי ברית המועצות עד הרי אורל (שמחולקים לארבע נציבויות: נציבות הרייך אוסטלנד, נציבות הרייך אוקראינה, נציבות הרייך קווקז ונציבות הרייך מוסקבה). מלבד זאת, מוזכר בספר בסיס הקריגסמרינה שהוקם בנורדשטרן שבנורווגיה. ברית המועצות קטנה מאוד ביחסה לפני המלחמה - היא מורכבת ממזרח הרחוק הרוסי, סיביר ומרכז אסיה ובירתה היא אומסק. ארצות הברית מספקת בחשאי לסובייטים נשק, המאפשר להם להילחם בגרמנים ולרתק את הצבא הגרמני למעבר הרי אורל. תחילה, תכננו הגרמנים לספח את שווייץ אך בעקבות המתיחות במלחמה הקרה בין גרמניה לארצות הברית מנעה זאת והשאירה את שוויץ מדינה נייטרלית בה סוכני מודיעין אמריקאים וגרמנים מרגלים זה אחר זה. למעשה, שווייץ הייתה מהמדינות הבודדות באירופה עם מדיניות חוץ ופנים עצמאיות לחלוטין.
לעומת זאת, מערב וצפון אירופה והגרמנים הקימו את "הקהילה האירופית", גוש כלכלי פרו-גרמני שמטהו יושב בברלין, הגוש מורכב מפורטוגל, ספרד, צרפת, אירלנד, הממלכה המאוחדת, בלגיה, הולנד, איטליה, דנמרק, נורווגיה, שוודיה ופינלנד. לכאורה, כל מדינות הגוש הן מדינות חופשיות עם מנהיגים עצמאיים וממשלתיות ריבוניות אך בפועל המדינות היו מדינות לוויין שהיו כפופות פוליטית לגרמניה לכל דבר, סימן בולט לכך היה שדגל גרמניה הנאצית הנישא מעל מטה הארגון בברלין היה גדול פי שניים מזה של שאר המדינות החברות. מדינות הבלקן (קרואטיה, רומניה, הונגריה, בולגריה וסרביה) נותרו "עצמאיות" ואינן היו חברות בקהילה האירופית אך עדיין היו כפופות לגרמנים.
מאז תום מלחמת העולם השנייה, הגרמנים והאמריקאים במלחמה קרה, שבה שתי המעצמות פיתחו טכנולוגיה גרעינית ותוכנית לחקר החלל. האמריקאים לא השתתפו במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת ברלין ב-1936 אך זו צפויה לחזור ב-1964. נראה שהקיפאון בין הגרמנים לארצות הברית מאפיל על היחסים הבינלאומיים בשאר העולם.
החברה הנאצית ופוליטיקה מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה, למעט מספר צעדים סמליים לא היו שינויים מהותיים בבסיסי המשטר בגרמניה הנאצית - חוק ההסמכה עדיין בתוקף, העיתונות, הרדיו והטלוויזיה עדיין בשליטה הדוקה של משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם.
בסיס האידאולוגיה הנאצית עדיין כולל האשמת קבוצות מיעוטים בחתרנות ובוגדנות ובגרימת הבעיות הכלכליות והחברתיות של גרמניה. גרמנים רבים חושדים שהממשלה חיסלה את היהודים, אך אינם מודאגים מדי או מפחדים מדי כדי לומר משהו. מחוץ לגרמניה, יש ידיעות על השואה אך ידיעות אלו מוטלות בספק בעקבות לחץ גרמני של דיפולמטיים גרמנים רבים שבדו הסברים שסותרים את הידיעות. ההתעמולה הנאצית תיארה בעבר את ארצות הברית מושחתת, מנוונת וענייה אך בעקבות הפגישה המתכוננת בין היטלר לקנדי הגרמנים נאלצים לעדן את התעמולה האנטי-אמריקאית.
בגרמניה יש רמת חיים גבוהה מאוד, מדינות הלווין הגרמניות ב"קהילה האירופית" מייצאות לגרמנים מוצרי צריכה רבים. בנוסף לכך, מצוין בספר כי הוקמה אקדמייה לאס אס באוקספורד. השירות הצבאי עדיין בגדר חובה (זאת כאמור בגלל המלחמה של הגרמנים עם ברית המועצות בהרי אורל). משטרת הסדר מתאחדת עם האס אס ולשוטרים יש דרגות כבוד מהאס אס.
על אף שהחברה הגרמנית בתחילת שנות ה-60 הופכת יותר ויותר מרדנית, הדור הצעיר בגרמניה לא מודע כל כך לחוסר היציבות שסללה את עלייתו של היטלר לשלטון. השפעות מהתרבות האמריקאית והתרבות הבריטית תופסות תאוצה ומשפיעות על הנוער הגרמני. מוזיקת ג'אז עדיין פופולרית אך הגרמנים טוענים כי הם המציאה גרסה נקייה של ה"מוזיקה מנוונת". מעת לעת מבצעים מתנגדי משטר מבצעים פיגועי טרור ואוניברסיטאות הופכות למרכזי התנגדות של סטודנטים אנטי-נאצים.
טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמת ההתקדמות הטכנולוגית בספר הייתה גבוהה בהרבה מהרמה במציאות שלנו בשנות ה-60. הצבא הגרמני מחזיק במטוסי סילון, צוללות גרעיניות ונושאות מטוסים. ברמה האזרחית קיים שימוש רב בטלוויזיות, מכונות קפה ומכונות צילום, שהשימוש בהן מוגבל כדי לעקוב אחרי השימוש במקרה שמשתמשים בהן מתנגדי משטר. מבחינת חקר החלל, שאינו מצוין יותר מדי בספר ידוע כי הן לגרמניה והן לארצות הברית יש תוכניות חלל מתקדמות וככל הנראה הגרמנים מקדימים את האמריקאים במרוץ לחלל.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן מתרחש בגרמניה הנאצית (הרייך השלישי) באפריל 1964, בשבוע ההכנות לקראת יום הולדתו ה-75 של הפיהרר אדולף היטלר. בעקבות ניצחונה במלחמת העולם השנייה, גרמניה שולטת במרבית מדינות אירופה ואף בחלקה המערבי של ברית המועצות (כולל מוסקבה), אך המלחמה בין רוסיה לגרמניה נמשכת.
העלילה עוקבת אחר הקצין זאוויר מארץ', בלש בשירות הקרימינלפוליציי (משטרת הפלילים, המוכרת בשמה המקוצר, קְריפּוֹ) של ברלין, בירת הרייך, בעודו חוקר את המוות החשוד של יוזף ביהלר, מבכירי המפלגה הנאצית, בנהר הָאפֶל בפרוורי העיר. ככל שמארץ' מתקדם בחקירה הוא מבין שהוא נקלע לשערורייה פוליטית שמעורבים בה בכירי המפלגה הנאצית, אשר נרצחים בזה אחר זה בנסיבות חשודות. מיד לאחר גילוי הגופה הראשונה, מורה הגסטאפו למשטרה להפסיק את החקירה בתואנה שזהו תחום שיפוטו. בראש חקירת הגסטאפו עומד אוֹדילוֹ גְלוֹבּוֹצניק.
מארץ' נפגש עם שרלוט (צ'רלי) מגווייר, עיתונאית אמריקאית, שנחושה אף היא לחקור את הפרשה. שניהם נוסעים לציריך על מנת לחקור את כספת הבנק של אחד הבכירים הנרצחים. לאחר חזרתם לברלין נרצח לנגד עיניהם מרטין לותר, בכיר נאצי נוסף. הם מוצאים מסמכים שהביא לותר מהכספת בציריך, ובהם מגלים את האמת מאחרי רצח הבכירים: הגסטאפו מחסל את הבכירים הנותרים שתכננו את הפתרון הסופי (שהעולם לא מודע לקיומו) בוועידת ואנזה ב-1942. זה נעשה כדי להבטיח את הפגישה הקרובה בין היטלר ונשיא ארצות הברית ג'וזף קנדי, כדי להבטיח שהפשעים הנאציים לא יתגלו. בעצת מארץ' יוצאת מגווייר לשווייץ עם הראיות, בתקווה לפרסם אותן ב"ניו יורק טיימס". בינתיים מארץ' מוסגר על ידי בנו בן העשר ונעצר על ידי הגסטאפו.
במרתפי הגסטאפו בפרינץ אלברכט שטראסה עובר מארץ' עינויי תופת בידי גלובוצניק, אך לא מסגיר את מיקומה של מגווייר. מפקד המשטרה, ארתור נֵבֶּה, מביים חילוץ כדי להתחקות אחר מארץ', שתכנן להיפגש עם מגווייר בוואלדסהוט טינגן, עיר על הגבול עם שווייץ. מארץ' מבין שזו הכוונה, ונוסע במקום זאת מזרחה לאושוויץ, ובכך מוביל את הרשויות לכיוון הלא נכון.
הגסטאפו מדביק את מארץ' באתר שהיה פעם מחנה ההשמדה אושוויץ ולא נותר ממנו זכר. מארץ', שמשוכנע שמגווייר עברה את הגבול בבטחה לשווייץ, מחפש זכר לכך שמחנה ההשמדה באמת היה אמיתי. בעוד טבעת סוכני הגסטאפו מתהדקת סביבו, הוא מאתר לבנים בעשבים. מסופק, הוא שולף את אקדח הלוגר שלו.
דמויות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמויות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כספר של היסטוריה חלופית, אחדים מגיבורי הספר הם דמויות היסטוריות מעברה של גרמניה הנאצית. בעקבות השינוי העובדתי שבבסיסו של הספר, ניצחונה של גרמניה במלחמת העולם השנייה, דמויות אלה, שמתו במהלך המלחמה או זמן קצר לאחריה, חיות בספר בגרמניה של 1964. דמויות עיקריות:
- יוזף ביהלר: היה מזכיר וסגן מושל של הגנרלגוברנמן (הממשל בשטחי פולין שלא סופחו לגרמניה). במציאות ביהלר נידון למוות והוצא להורג בקרקוב ב-1948 אך בספר המשיך לחיות בדירת פאר בברלין. גילוי גופתו הצפה בנהר בשנת 1964 מניע את עלילת הספר.
- אודילו גלובוצניק: היה קצין בכיר באס אס, שהיה אחראי לבניית מחנות ההשמדה בלז'ץ, מיידנק, סוביבור וטרבלינקה, שבהם נרצחו למעלה מ-1,500,000 בני אדם, רובם יהודים. במציאות גלובוצניק התאבד לאחר שנלכד על ידי הבריטים אך בספר הוא המשיך לחיות בברלין כבכיר בגסטאפו, הכפוף ישירות לריינהרד היידריך, ראש האס אס.
- ארתור נבה: היה מפקד המשטרה הפלילית בברלין, ולאחר מכן איש ה-SS שפיקד על איינזצגרופה במהלך השואה ואחראי לרציחת עשרות אלפי יהודים. במציאות, נבה היה אחד מקושרי קשר ה-20 ביולי ולאחר כישלון הקשר הוא נכלא והוצא להורג אך בספר הוא ממשיך לחיות ועדיין עומד בראש המשטרה הפלילית.
- נאצים נוספים המוזכרים בספר הם אדולף היטלר בן ה-75; היינריך הימלר, שנהרג בהתפוצצות מטוסו ב-1962; הנס פרנק, שהיה המושל הכללי של הגנרלגוברנמן; רודולף הס, שהיה מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ (כל אלו הוצאו להורג או התאבדו במציאות) ואחרים.
- אישים אחרים ממדינות אחרות אשר בספר חייהם שונים מהחיים במציאות היו ג'וזף קנדי (אביו של נשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי) הוא נשיא ארצות הברית, צ'ארלס לינדברג הוא שגריר ארצות הברית בגרמניה, אדוארד השמיני ממשיך להיות מלך הממלכה המאוחדת. לעומת זאת, וינסטון צ'רצ'יל ואליזבת השנייה חיים בגלות בקנדה.
דמויות בדיוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאווייר מארץ': חוקר בקריפו בדרגת שטוּרמבאנפיהרר (רב-סרן), גרוש בן 42 המתגורר בברלין. במלחמת העולם השנייה שירת בצי הצוללות הגרמני והגיע לדרגת מפקד צוללת.
- פאול "פּילי" מארץ': בנו בן ה-10 של מארץ'. מתגורר עם אמו ובן זוגה. חבר בתנועת נוער נאצית הפועלת במסגרת "הנוער ההיטלראי".
- הרמן יוֹסְט: צוער ב-SS, בן 19. גילה את גופתו של יוזף ביהלר, הראשון משלושת הבכירים הנאציים שנרצחו.
- שרלוט "צ'רלי" מגווייר: עיתונאית אמריקאית בת 25 המוצבת בברלין מטעם סוכנות ידיעות קטנה. בת לדיפלומט אמריקאי שנישא לשחקנית גרמנייה. גילתה את גופתו של וילהלם שטוקרט, השני משלושת הבכירים הנאציים שנרצחו, שאליו הגיעה בעקבות קשריו עם הוריה. מצטרפת אל מארץ' בחקירתו.
- מקס יֵגֶר: חוקר בקריפו, שותפו וחברו של מארץ'. בן 50, מתגורר בברלין עם אשתו וארבע בנותיהם.
- קרל קרֶבּס: קצין צעיר בגסטאפו, משתתף בחקירת מקרי הרצח מטעם הגסטאפו.
שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדינות רבות בעולם נהוגה ההתייחסות לארצן כארץ אבות.[1] גם גרמניה נמנית עם מדינות אלה. בהמנון גרמניה, שהונהג בשנת 1922, מתוארת גרמניה כ-Vaterland, הנוסח הגרמני של המושג "ארץ אבות". בהתאם לכך נקרא הספר "Fatherland", ובתרגום לעברית – "ארץ אבות".
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרט טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1994 עובד הספר לסרט טלוויזיה על ידי חברת HBO בכיכובם של רוטגר האוור כזאווייר מארץ' ומירנדה ריצ'רדסון כשרלוט מגווייר.[2] למרות שבסיס העלילה נשמר, ישנם הבדלים רבים בין הספר לסרט. בישראל הופץ הסרט בשם "בעקבות הסוד האפל".[3]
תסכית בהמשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר עובד לתסכית בהמשכים בתחנת הרדיו BBC, עם אנטון לסר כמארץ' ואנג'לין בול כמגווייר. שידור הסדרה החל ב-9 ביולי 1997. הסיום שונה מעט מזה של הספר, בהתחשב במגבלות הרדיו: מחנה ההשמדה אושוויץ מתגלה בשלמותו במצב מוזנח, ונאמר במפורש שמגווייר הצליחה להגיע לשווייץ.
תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר זכה להצלחה רבה, ותורגם ל-25 שפות. הספר תורגם לעברית בידי יוחנן פרידמן ויצא לאור, בשם "ארץ אבות", בהוצאת זמורה-ביתן, 1998. בשנת 2013 יצאה לאור מהדורה מחודשת, שאליה נוספה הקדמת המחבר לרגל יובל ה-20 של הספר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארץ אבות (באנגלית)- הספר "ארץ אבות", באתר "סימניה"
- Fatherland, באתר של רוברט האריס
- ארץ אבות, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו פירוט בערך Fatherland בוויקיפדיה האנגלית.
- ^
"Fatherland", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ בעקבות הסוד האפל, באתר "האוזן השלישית"
