בסיס אדוריים
 | |
| מבט על בסיס אדוריים מכיוון צפון (2020) | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1972–2009 (כ־37 שנים) |
| עיטורים | |
|
(למפת הר חברון רגילה)   בסיס אדוריים | |
בסיס אדוריים היה בסיס של צה"ל בהר חברון שפעל בין השנים 1972–2009.
המבנה המרכזי בו שימש משנת 2013 עד 2016 כמרכז חירום אזורי (מח"א) של המועצה האזורית הר חברון.
ב־2016 הוקם בשטח הבסיס הנטוש מאחז בשם אדוריים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה הראשון במקום, בן שתי קומות, הוקם בשנות ה-40, בתקופת המנדט הבריטי, ושימש כבית דין בשלטון הירדני בין השנים 1948–1967. באוגוסט 1967 החליטה ממשלת ישראל להקים במקום בסיס הדרכה, כחלק מתוכנית שר הביטחון משה דיין לההעביר את בסיסי ההדרכה של צה"ל לשטחי יהודה ושומרון.[1][2] בעקבות החלטת ראש מחלקת ההדרכה בצה"ל, אלוף אריאל שרון, הועבר ב-1972 בית הספר להנדסה צבאית (בה"ד 14) למבנה. מאז עברו בו טירוני חיל ההנדסה את המסלול שלהם ומבנים נוספים הוקמו במתחם. במסגרת הסכמי אוסלו, הועבר בשנת 1995 בית הספר לצוקי עובדה שבערבה ובבסיס נותר כוח בסדר גודל של גדוד. במקביל הועבר לבסיס בית המשפט הצבאי לאזור יהודה.[3]
בשנות האלפיים צומצם הכוח בבסיס לפלוגה אחת בלבד ובשנת 2009 נותרה במקום רק מחלקה. באותה שנה הוחלט על פינוי הבסיס וכוחות חיל ההנדסה הרסו את רובו, למעט המבנה המרכזי שנבנה בשנות הארבעים, כיוון שזה הוגדר כמבנה לשימור.
מרכז חירום אזורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיוון שהמבנה שוכן בנקודה שולטת על צירי תנועה (בסמוך לצומת בין כביש 60 לכביש אדוריים-נגוהות), ביוזמת אלחנן קלמנזון, שעבד באותה העת במחלקת הביטחון במועצה, העלה ראש המועצה האזורית הר חברון, צביקי בר חי, בשנת 2010 את הרעיון להקים במבנה מרכז חירום אזורי שאמור לשרת את כל תושבי האזור, ישראלים ופלסטינים. הרעיון התקבל ואלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, אישר את הקצאת השטח. התקציב לשיפוץ המבנה, כחמישה מיליוני שקלים, הגיע ממשרד הביטחון, משרד הפנים והמשרד לשיתוף פעולה אזורי.
המרכז נפתח בפברואר 2013 והכיל אמבולנסים, רכבי כיבוי אש וחדר התארגנות והדרכה למתנדבים בתחום ההצלה. המרכז נקרא "בית דרור" לזכר אל"ם דרור וינברג, מפקד חטיבת יהודה, ששירת באזור ונפל בפיגוע בציר המתפללים בחברון בשנת 2002. בתחילה, ניהל את המרכז אלחנן קלמנזון. בוגרי ישיבת עתניאל אכלסו אותו ושמרו עליו.
בשנת 2016 נסגר המרכז ובמקומו הוקם במבנה המאחז אדוריים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גילי כהן, החיים השניים של מחנה אדוריים, באתר הארץ, 3 במאי 2012
- יהונתן יפרח, הממשלה מפנה יהודים מביתם: "דין לתומכי טרור ודין ליהודים"
- עמיחי אתאלי, הבסיס שפונה יהפוך למרכז חירום ליהודים וערבים, באתר nrg, 12 בפברואר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נדב פרנקל, 'גדיים הופכים לתיישים': התגבשות ההחלטה הממשלתית על הקמת 'היאחזות אזרחית' בכפר עציון בקיץ 1967, ישראל 31–32, 2024, עמ' 181־183
- ^ החלטה 754 של ממשלת ישראל ה־13, בישיבה ס"ו לשנת תשכ"ז, 20 באוגוסט 1967
- ^ רפי רגב, עמירם אורן, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, כרמל, 2008, עמ' 126–127 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה בית אל • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • מוצב דיה (מוצב הקרנטל) • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מוצב חרסינה • בסיס יקיר • מחנה ישי • מחנה כרמי צור • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מוצב המוסטרה • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מוצב נווה יאיר • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת אדומים • פלס נח"ל • מחנה קדום • מחנה רבין • מחנה רמה • מוצב שבי שומרון • שדמה • מחנה תבץ | 
|
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • מחנה אום דרג' • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה חצצון • מחנה יוסף • נח"ל צרי • בסיס סנור • מחנה קציף • מחנה שלח • מחנה תקוע | |
